המרדף אחרי אלזה ומשפחת סימפסון גם ...(מיאמי עם ילדים)

יום ראשון, 27 בדצמבר 2015


אוקטובר כבר נראה רחוק. 
והנסיעה כמו חלום שלא בטוח שהתרחש בכלל. 
אבל הבטחתי עוד פוסט ...
הספסל האחורי בנסיעות אוכלס בשלושה ילדים, אינספור שקיות חטיפים חצי פתוחים,
שני אייפדים, כמה זוגות נעליים בקיצור אל תנסו לשמור על רכב נקי.
זאת משימה בלתי אפשרית אז תוותרו מראש.
נסיעה לחופשה עם הילדים !


לעומת הנסיעה המשפחתית הקודמת ... לינק, לינק - חופשה בפרובנס
הפעם כפועל יוצא מזה שהילדים גדלו ולא דאגנו למוצצים, חיתולים וריצות חסרות שליטה,
הנסיעה הייתה קלילה יותר. 
לא בטוחה שזאת המילה המדויקת, אבל ללא ספק ספונטנית יותר.
אולי זאת גם ההרגשה שמגיעה עם המקום. ארה"ב מאוד ידידותית לילדים.
או ככה לפחות אנחנו הרגשנו.


בעצם החופשה לא תוכננה בכלל. 
בתור אדם שהספונטניות לא שולטת על חייו שלא נאמר נעדרת לחלוטין,
הצלחתי לצאת לחופשה בת 14 ימים כשהתכנון היחידי היה הידיעה ששלושה ימים מתוכם יתרחשו באורלנדו.
דיסניוורלד ויוניברסל סטודיו.
כל שאר הימים התנהלו לפי השעה שבה קמנו, מזג האוויר ובעיקר מצב הרוח שלנו.
יש סבלנות לנסיעות / בריכה/ קניות/ ים...  הבנתם את הסגנון.


הסתבר שלפעמים כדאי גם להיות מתוכננים.
עד שכבר הייתי ספונטנית הסתבר שהגענו לפארקים בדיוק בימים בהם התרחשו חגיגות Halloween
וכפועל יוצא לא היה חדר אחד פנוי בכל בתי המלון של דיסני גם בזולים יותר וגם ביקרים - 0 מקום. 
אתר Booking היה יעיל מאוד ודי מהר מצאנו מלון פנוי, 
במחיר סביר, קצת צפוף ולא מדהים כמו חדרי המלון של דיסני,
אבל זה מה שקורה כשלא מתכננים ... יש הפתעות !

בשאר הימים התנהלנו באותה הדרך כמו בחופשה הקודמת,
ומניסיון היא נוחה מאוד כשמטיילים עם ילדים
בוקר עד אחר צהריים מקומות הכוללים נסיעות/ הליכה/ טיול
ואחר הצהריים שעה או שעתיים בבריכה/ ביקור בגלידריה/ משהו כייפי אחר בשביל הילדים,
בצורה הזאת מספיקים לראות ולהכיר את המקום בו אתם נמצאים,
ולא מתישים את הילדים בנסיעות מטורפות ומעייפות שלפעמים גוררות ויכוחים, צעקות ועצבנות קלה עד יותר מקלה.

וכמובן היו ימים יוצאים מן הכלל...
הימים בהם בילינו בפארקים באורלנדו,
שם נכנסנו לפארק כבר בתשע בבוקר עם ראשוני המבקרים,
ולא יצאנו עד שבע בערב לפחות,
בימים כאלו אל תשכחו להצטייד בנעליים נוחות. בקבוק מים כי אם תקנו כל פעם שתיה,
מהר מאוד תבינו שהוצאתם סכום לא מבוטל גם על הסעיף הזה מעבר לכרטיס הכניסה.
תתכוננו לחכות בתורים לפעמים שעה,
אולי קצת יותר ולמרות שבזמן שתחכו ילוו אתכם סרטונים, או אפקטים נחמדים, מומלץ להצטייד בסבלנות.
עוד המלצות ? קחו מפה תסקרו ותבחרו את האטרקציות המועדפות עליכם.
לא תספיקו לבקר בכולן ולא כולן מתאימות לכל הגילאים במשפחה.
והכי חשוב תיהנו מהיופי, צבעוניות, נקיון, מחשבה על פרט והבילוי המשותף.
ואם תראו דונאטים ורודים ... הם לא רק יפים הם גם ממש טעימים ומתוקים !


מסכמת שלושה פוסטים של טיול מושלם למיאמי,
לא בלי לציין שמטרת הנסיעה הראשונית לא הייתה מיקי מאוס, סוכות מציל צבעוניות או M&M...
אלא ביקור אצל המשפחה אליה התגעגעתי ואותה כבר חיכיתי לראות.

בעידן האייפד, וואטאפ ו- WAZE
ללא ספק קל יותר ונחמד יותר לנפוש.


היעד הבא ?
 כבר חולמת עליו....
ומקווה שנגיע אליו בקרוב !

קיימא בארותיים - המשמעות מאחורי העשייה.

יום שלישי, 15 בדצמבר 2015



באמצעות ה- Waze הגעתי בלי להתבלבל.
שי חיכתה לי על שביל הכניסה לבית ואני חייכתי ברגע שראיתי פנים מוכרות,
אפילו שהיו מוכרות לי עד לאותו הרגע רק מתמונת הפרופיל בפייסבוק. 

הגעתי ל"קיימא בארותיים"
חווה חקלאית לגידול ירקות ופירות בשיתוף הקהילה,
חווה שמהווה מסגרת תעסוקתית וחינוכית עבור בני נוער שאינם לומדים במסגרת החינוך הפורמלית. 
ההיכרות דרך הפייסבוק נמשכה כמה שנים והיום שי היא אחת השותפות שלי לבלוג FRAMED
יחד עם זאת, ולמרות שכבר תכננו להיפגש כבר כמה פעמים לכל אחת יש את העבודה במשרה מלאה שלה,
ולא הצלחנו לתאם זמן מתאים. 
עד לאותו יום חמישי בו הרגשתי שהגעתי לעולם אחר ברגע שיצאתי מהרכב.
אני אומנם עירונית מלידה אבל תמיד מהופנטת מאזורים כפריים וירוקים.
ובקיימא בארותיים בנוסף למרחבים הפתוחים, הנקיים, נטולי זיהום האוויר אליו אנחנו כבר רגילים בעיר,
יש אנשים נהדרים שפועלים ומתקדמים בדרך מלאת משמעות.
אולי כדאי לחזור קצת אחורה. 
למרץ שנה שעברה, אז שי פרסמה בפייסבוק פוסט חדש על נסיעה לאיטליה,
וניתן היה להבין שזה פוסט שונה. פורץ דרך. מרגש.
"לכל דבר יש עת.
טסתי לאיטליה לטעום, וחצי שעה אחרי הנחיתה ידעתי שאני מקימה חווה.
דברים בדיוק הסתיימו,
חודשים ארוכים הרגישו שמתנקזים לשישה ימים של סלואו פוד, יין ומגיע לי מלא פחמימות.
עצמתית, מאירה, הצהרתי לכולם בביטחון שבועות לפני הנסיעה על גודל החוויה שלקראתי."
פוסטים נהדרים ליוו מאז את הקמת החווה, חרישת השדה, שתילה, דילול הגזר,
ועוד ועוד מילים מלוות בתמונות יפות והרבה גאווה.
וניתן היה להרגיש שאתה מלווה את מקימי החווה -  הוריה של שי, אחותה ואת שי עצמה בדרך לא פשוטה,
של הפיכת שטח חקלאי לחווה פעילה ויפה להפליא עם ערוגות ישרות ושמיים כחולים.

ביליתי בוקר מושלם בחווה, קצת הסברים על פעילות החווה,
מפגש עם עכבר קטן ומתוק (והרבה תדהמה שלא צרחתי ורצתי לעלות על כיסא קרוב)
ואז שי עברה בין הערוגות בביטחון מעורר קינאה,
אוספת גזר, קולורבי, לפת, סלק, וצנוניות שנשטפו מהר,
והפכו עם מלח, שמן זית ולימון טרי מהעץ הסמוך,
לסלט טעים שכל נגיסה ממנו לוותה בקריאות התלהבות מטעמים שקיימים רק בסלט שמרכיביו הגיעו ישר מהשדה.

בצהריים חזרתי לתל אביב.
עם מצלמה מלאה תמונות, נעליים עם בוץ,
והמון אנרגיות נהדרות. 




רוצים להגיע לחווה לרכוש ארגז ירקות טרי ?
תתקשרו לחווה בימי שישי בשעות 8:30-13:30
טלפון - 054-7303359 






Welcome to Miami (המלצות מהטיול למיאמי)

יום רביעי, 11 בנובמבר 2015




אוקטובר במיאמי ומזג האוויר נהדר,
לפעמים יכול לתפוס אותך גשם שוטף שימשך דקות או שעות ספורות,
אבל אפשר לומר שבתשעים אחוז מהזמן היה לנו מזג אויר מושלם,
יעידו זאת השעות הרבות בהן שהינו בבריכה המוקפת עצי דקל ענקיים.


המקום האהוב עלי בחופשה במיאמי, אליו גם חזרנו פעמיים הוא Wynwood walls
פרויקט מדהים בו אזור תעשייה לא סימפטי במיוחד הופך לרובע מדהים,
הכולל עשרות ציורי קיר ענקיים, גלריות, בתי קפה,


עדיף להגיע למתחם בעיקר בסופי השבוע, אז תראו המון תיירים, מצלמות, ומבקרים,
אבל בגלל הגודל שלו (רחובות שלמים) לא מורגש עומס מציק.
the wynwood walls


אהבתי גם את יום הטיול ל- Key largo ובהמשך ל - Islamorada
שני איים מתוך שרשרת האיים המוכרת בפלורידה אותה ניתן לעבור אם תקחו את כביש US1
שמוביל עד האי הרחוק ביותר שנקרא KEY WEST.
אין מקום מסוים שאני ממליצה עליו, צריך פשוט להסתכל ולמצוא מקומות קסומים כאלו כמו שצילמתי,
עם סירות דייג, ומעגנים יפים כאלו עם המון ציפורים, ונוף משגע !


מתוך שיקולי זמן נסיעה החלטנו לטייל באיים המרוחקים רק עד כשעתיים ממיאמי,
מה שנראה היה כהחלטה מצוינת אחרי שבשעת הנסיעה האחרונה באותו היום,
נשמעו קולות "מתי כבר מגיעים?" מהספסל האחורי ולא רק פעם אחת.


הדרך מדהימה ביופיה , ובשלבים רבים אתם ממש נוסעים "על הים",
זאת לפחות ההרגשה כשמשני צידי הדרך תראו מרחבים של מים,
רגעים בהם ישר הפניתי את תשומת ליבם של מיה, יונתן ודניאל לדרך המדהימה,
לפעמים מרגישה קצת מתלהבת מידי. אבל לא באמת היה איכפת לי...


וגם .. היינו בחוף הים, אבל רק פעם אחת כי יונתן ישר נעקץ ממדוזה,
( לפעמים אני חושבת שהן פשוט מאוהבות בו... )


מה שגרם לקצת בכי, קצת פינוק והרבה עור אדום ומציק,
וכל מה שנשאר היה לעבור לבריכה שהייתה המקום המועדף על כולם,
דקלים, מים נעימים, שמיים כחולים, לא צריך יותר !


סוכות המציל במיאמי יכולות להיות בקלות נושא לפוסט בנפרד,
יש ירוקות, כחולות בצבע בננה ואפילו ורודות !


וגם שופינג כמובן שהיה, תמיד בחופש הויזה יוצאת מהר יותר מהארנק,
כי אנחנו בטוחים שאם לא נקנה עכשיו, לא נמצא שוב את אותו הפריט,
ולפעמים גם צודקים,
זאת בדיוק הסיבה שפעם נגררתי עם שטיח ענק מעוטר דגים מסן פרנסיסקו,


אבל זה כבר נושא לפוסט הבא ...
וגם הביקור באורלנדו ..
דיסני וורלד ויוניברסל סטודיו,
כי חייבים פוסט עם קצת נסיכות ואבק מנצנץ של פיות !



סדנאות אינסטגרם ופייסבוק - פברואר 2019

יום ראשון, 1 בנובמבר 2015

הסדנאות הקרובות:
סדנאות בנושא מדיה חברתית: אינסטגרם ופייסבוק 

19.2 מלון לה קפלה,חיפה
לפרטים נוספים והרשמה
https://bit.ly/2ThJn3h

26.2 מושב אמירים
מלון בוטיק המעגל של חוני

לפרטים נוספים והרשמה
https://bit.ly/2Wp1ZQL

מה נלמד בסדנה ?
1. איך מתפעלים פרופיל עסקי באינסטגרם
2. איך יוצרים שפה ויזואלית אחידה?
3. שימוש בהאשטאגים
4. איך להתמודד עם האלגוריתם?
5. חמש אפליקציות שכדאי להכיר



סדנת תפעול דף הפייסבוק העסקי:
כרגע אין תאריכים חדשים

בעלת דף עסקי בפייסבוק ולא יודעת איך לתפעל אותו ? 

הסדנה הזאת בדיוק בשבילך ! ארבע שעות בהן נלמד על תפעול נכון,

אסטרטגיות, פוסטים ממומנים, כמה לפרסם ומתי ?

הרעיון להעביר סדנה לניהול נכון של דפי פייסבוק
הגיע בעקבות המון שאלות שאני נתקלת בהן,
ובמהלך ארבע של עבודה אינטנסיבית עם עסקים להם אני מתפעלת את הדף העסקי.
כשלמדתי את תחום המדיה החברתית בכלל,
 ואת תחום הפרסום הממומן בפייסבוק בפרט,
 אני זוכרת שחזרתי באותו הערב עם המון התלהבות הביתה,
כשהבנתי שניתן להגיע בעזרתו בדיוק לקהל אליו רוצים גם בתקציבים קטנים יחסית.
אני, שהגעתי מעולם המדיה הכתובה,
מעריצה ומעריכה דף איכותי של מגזין,
התאהבתי בעולם המדיה הדיגיטלית
אליה הייתי מכורה עוד לפני הלימודים.

את כל הידע שצברתי אני רוצה להעביר אליכם :
מה נלמד בסדנה ?
1. דף עסקי - איך צריך להראות ומה חשוב שיכלול.
(מתאים גם למי שיש לו דף עסקי ורוצה לשפר את הנראות והאפקטיביות שלו)
2. אסטרטגיות ותכנים
3.פרסום ממומן - אדס מנג'ר
4. ניתוח נתוני העמוד
5. איך להגדיל את חשיפת העמוד גם בלי פרסום ממומן

חשוב לי לציין שהסדנה עמוסה מידע חשוב והכי עדכני,
ובסיומה רמת הביצוע וההבנה של הדף העסקי שלכם תעלה ותשתפר,
והיא מתאימה גם למי שרוצה לפתוח דף עסקי חדש,
ובעיקר למי שכבר מתפעלת דף עסקי אבל לא מקבלת את התוצאות בהן היא מעוניינת,
או שרוצה לשפר אותן.


עוד שאלות ? אפשר לפנות אליי בפלאפון 0528-744979
בפייסבוק ... או במייל orly555@gmail.com







כבר נגמר ? על הסדנה הראשונה והשניה שבדרך.

יום ראשון, 25 באוקטובר 2015


חשבתי, כתבתי, סידרתי, הזמנתי,
שיניתי, קראתי, התרגשתי, קצת לא ישנתי...
המון פעילות והכנות שפתאום נגמרו אחרי חמש שעות, 
בהן העברתי את הסדנה הראשונה לתפעול נכון של דף הפייסבוק.
ובערב אחרי שכבר קצת עיכלתי את היום העמוס שעברתי,
נזכרתי כמה אני נהנית ללמד, מה שכבר שנים, לא עשיתי.
(מאז שהעברתי הדרכות אצל יבואן קוסמטיקה גדול אצלו עבדתי)
ועד כמה אני ממש מחכה לסדנה השניה.


אל הסדנה שערכתי במלון בראון, מלון בוטיק קטן ומעוצב בלב תל אביב
הגיעו משתתפות מתחומים שונים : אדריכלות, אופנה, עיצוב, צילום, תיירות,
ושמחתי לראות שהחיבור ביניהן היה מיידי מה שגרם לסדנה להיות מאוד דינמית ומעניינת.
ולאחר מיילים עם ביקורת נהדרת שקיבלתי ממשתתפות הסדנה,
אני מתרגשת להודיע שיש כבר תאריך לסדנה מספר 2.


אז סדנת "מחלומות למציאות" מספר 2 יוצאת לדרך ...
סדנה אפקטיבית, בעלת מספר מצומצם של משתתפים,
המון מידע איתו תוכלו כבר לאחריה להפעיל נכון את דף הפייסבוק שלכם כך שיהיה אפיק שיווק רלוונטי ויעיל.




מה לומדים בסדנה ?
1. דף עסקי - איך צריך להראות ומה חשוב שיכלול.
(מתאים גם למי שיש לו דף עסקי ורוצה לשפר את הנראות והאפקטיביות שלו)
2. אסטרטגיות ותכנים
3.פרסום ממומן - אדס מנג'ר
4. ניתוח נתוני העמוד
5. איך להגדיל את חשיפת העמוד גם בלי פרסום ממומן


חשוב לי לציין שהסדנה עמוסה מידע חשוב והכי עדכני,
ובסיומה רמת הביצוע וההבנה של הדף העסקי שלכם תעלה ותשתפר,
והיא מתאימה גם למי שרוצה לפתוח דף עסקי חדש,
ובעיקר למי שכבר מתפעלת דף עסקי אבל לא מקבלת את התוצאות בהן היא מעוניינת,
או שרוצה לשפר אותן, המשתתפות בסדנה הראשונה אמרו שחשבו שהבינו את התפעול של הדף,
אבל גילו הרבה פרטים ומידע אותם לא הבינו או ידעו לנצל.

אז מתי ?
18.11 , יום רביעי, במלון בראון בתל אביב
שעות 09:00-14:00
מחיר : 600 ש"ח (לא כולל מע"מ)
*מגיעה עם חברה ? הרשמו ביחד ושלמו 500 ש"ח (כל אחת) (לא כולל מע"מ)

עוד שאלות ? אפשר לפנות אליי בפלאפון 0528-744979
בפייסבוק ... או במייל orly555@gmail.com

נתראה ! 


*הטקסט מנוסח בלשון נקבה, אבל פונה לשני המינים.

שבועיים וחצי של שמיים כחולים.

יום ראשון, 18 באוקטובר 2015



חזרנו הביתה ביום שלישי בערב.
שבועיים במיאמי ושלושה ימים במקום הכי שמח בעולם. דיסניוורלד.
מרחבים. נסיעות. שמיים כחולים. והמון ג'אנק פוד.
וגם M&M מכל הצבעים והסוגים.


פחדתי מהנסיעה.
לא מהטיסה עצמה. אלא מזמן הטיסה עם שלושה ילדים.
בדמיוני יונתן מתרוצץ במסדרון של המטוס, מיה לא מרגישה טוב ומקיאה.
דניאל כבר גדול אז לא נכנס לתרחישי האימה שדמיינתי בראש,
שבסופם כל נוסעי המטוס מסתכלים עליי במבט של "אין חינוך" בירידה מהמטוס.
אז הופתעתי.
הטיסות עברו בקלות יחסית, הרבה בזכות המשחקים באייפד, וסרטי ילדים שהוקרנו בטיסה,
ואני שלא סתם דמיינתי, חששתי ודאגתי.
(נסו אתם לתפוס ילד שרץ במהירות ובלי פחד, על מסוע בנתב"ג ועוד בכיוון ההפוך, זה לא פשוט ...
 וגם לא מצחיק כמו שנשמע כשמספרים על הסיטואציה שקרתה לנו בחופשה שעברה שלנו )
נשמתי לרווחה כשירדנו מהמטוס במיאמי, 20 שעות בערך אחרי שיצאנו מהבית. 


טיול וחופשה בארה"ב מאופיינים בקלות מכל הבחינות :
לינה, אוכל, נסיעות.
לא תסתבכו באף אחד מהתחומים.
הכבישים ענקיים ומסודרים מאוד מבחינת שילוט ונקודות עצירה,
מבחר של מסעדות פשוטות נמצאות בכל מקום,
גם מקדונלד'ס, בורגר קינג ודאנקין דונטס ... יאמי.
וגם בתחום בתי מלון נרשם מבחר מרשים, ממלונות יוקרה ועד מלונות בסיסיים.


פעם כשהיינו נוסעים לחו"ל היינו מתנתקים. 
היום האינטרנט רודף אחרינו. לטוב ולרע.
כך יצא שהתעדכנו מעט באתרי החדשות על הנעשה בארץ,
אבל רוב הזמן היינו מנותקים ובעקבות זאת גם יחסית חסרי דאגות.
יש משהו בעיר החוף הזאת שגורמת לך להירגע.
השמיים הכחולים, המים שמקיפים אותך בכל מקום ואולי הבתים הקטנים שצבועים בצבעי פסטל,
כי מי שצובע את הבית שלו בורוד חייב להיות שמח ואופטימי, לא ? 


אז חזרנו לג'ט לג, לצפירות בכביש, לשיפוצים של הרכבת הקלה,
לטדי שכולנו התגעגענו אליו וקיבל אותנו בכישכושי זנב אינטנסיביים,
ולשגרת היומיום.



מחלומות למציאות - סדנה לתפעול ושיווק נכון של דף הפייסבוק

יום ראשון, 11 באוקטובר 2015



מכירים את ההרגשה שפתאום אתם חושבים על רעיון חדש ...
אתם הופכים אותו כמו כדור מכל הכיוונים,
הוא אצלכם בראש ואתם עדיין אפילו לא מדברים עליו, פשוט לא מעיזים.
עד שאתם מרגישים שהרעיון הוא טוב, מקבלים ביטחון ומספרים למישהו קרוב (במקרה שלי למון אמור)
ששואל שאלות, וקצת מקשה מתוך חשדנות ואז מחייך ואומר שהרעיון טוב, אפילו טוב מאוד.

הרעיון להעביר סדנה לניהול נכון של דפי פייסבוק הגיע בעקבות המון שאלות שאני נתקלת בהן,
ובמהלך שלוש שנים של עבודה אינטנסיבית עם עסקים להם אני מתפעלת את הדף העסקי.
כשלמדתי את תחום המדיה החברתית בכלל, ואת תחום הפרסום הממומן בפייסבוק בפרט,
 אני זוכרת שחזרתי באותו הערב עם המון התלהבות הביתה,
וסיפרתי למון אמור שפייסבוק הוא עולם ענק, שלם ומדוייק,
שניתן להגיע בעזרתו בדיוק לקהל אליו רוצים גם בתקציבים קטנים יחסית.

אני, שהגעתי מעולם המדיה הכתובה, מעריצה ומעריכה דף איכותי של מגזין,
התאהבתי בעולם המדיה הדיגיטלית אליה הייתי מכורה עוד לפני הלימודים.

את כל הידע שצברתי אני רוצה להעביר אליכם :
מה נלמד בסדנה ?
1. דף עסקי - איך צריך להראות ומה חשוב שיכלול.
(מתאים גם למי שיש לו דף עסקי ורוצה לשפר את הנראות והאפקטיביות שלו)
2. אסטרטגיות ותכנים
3.פרסום ממומן - אדס מנג'ר
4. ניתוח נתוני העמוד
5. איך להגדיל את חשיפת העמוד גם בלי פרסום ממומן


חשוב לי לציין שהסדנה עמוסה מידע חשוב והכי עדכני,
ובסיומה רמת הביצוע וההבנה של הדף העסקי שלכם תעלה ותשתפר,
והיא מתאימה גם למי שרוצה לפתוח דף עסקי חדש,
ובעיקר למי שכבר מתפעלת דף עסקי אבל לא מקבלת את התוצאות בהן היא מעוניינת,
או שרוצה לשפר אותן.

אז מתי ?

25.1 , יום רביעי, בבית ציוני אמריקה (אולם גלריה)
שעות 09:00-14:00
מחיר : 280 ש"ח (לא כולל מע"מ)
*מגיעה עם חברה ? הרשמו ביחד ושלמו 250 ש"ח (כל אחת) (לא כולל מע"מ)

לינק להרשמה ליחיד - https://app.icount.co.il/m/1c956
לינק להרשמה של שתי משתתפות ומעלה - https://app.icount.co.il/m/3aa78
(המחיר למשתתפת המגיעה עם עוד נרשמת)

עוד שאלות ? אפשר לפנות אליי בפלאפון 0528-744979
בפייסבוק ... או במייל orly555@gmail.com


*הטקסט מנוסח בלשון נקבה, אבל פונה לשני המינים.

מה קרה כשהקשבתי לוויז וצילומים ל"בובה בלה"

יום ראשון, 20 בספטמבר 2015



כשתיבת הצ'ט בפייסבוק קפצה, ראיתי שם מוכר ותמונה חייכנית.
שרון מ"בובה בלה" מותג הטקסטיל לתינוקות יצרה איתי קשר בנוגע לצילומים,
ואני התחלתי לחשוב בעצם ממתי אנחנו מכירות,
חזרתי חמש או שש שנים אחורה לתקופה בה עבדתי בעיתון נשים למגזר הדתי לאומי,
והצעתי לעורכת לכתוב כתבה על נשים שעשו שינוי רציני בקריירה,
בחרו להקים מותג משלהן ולעשות מה שהן אוהבות.

מי שמכיר את הבלוג ואותי יודע שסיפורים כאלו מרשימים אותי במיוחד,
לעזוב עולם ושגרה מוכרת וללכת עם הרבה סימני שאלה וגם הרבה ביטחון,
 לעבוד כל יום וכל שעה בסביבה אותה יצרתם ואותה אתם אוהבים.
כנראה שכבר אז משך אותי הרעיון להיות עצמאית וחיפשתי סיפורי הצלחה סביבי.

שרון הייתה אחת המרואיינות שלי והתאימה בדיוק לכתבה,
לפני שבע שנים עזבה את עבודתה כאדריכלית והשיקה את "בובה בלה" - "חפצים רכים שמחבקים" 
מותג טקסטיל לתינוקות שמציע כריות, בובות ושמיכות מתוקות.


לחיפה הגעתי באחד הימים לאחר הכניסה של מיה ויונתן לכיתה א'... התרגשות, 
ולפני ראש השנה. ה - Waze כיוון אותי לדרך בה לא חשבתי לעבור,
ואני שכבר יודעת מניסיון לא מוצלח שלאפליקציה הזאת אני מקשיבה ...
נסעתי עד ששמעתי "הגעת ליעד" כשבדרך עברתי בכל הרחובות,הסיבובים והפניות,
שאני מכירה מהילדות (כן, אני חיפאית במקור)  שמחה שהקשבתי ל"פנה ימינה ושמאלה",
נוסעת לאט ובוחנת את השינויים הקטנים יש לומר שעברו הרחובות המוכרים בהם לא עברתי כבר 20 שנים.


את הצילומים ערכנו בבית המקסים של שרון,
וברגע שהתחילו, הייתי מוכנה כל הזמן עם המצלמה, מוכנה לתפוס רגעים מתוקים,
שגורמים לחיוך. כמו התמונה הזאת של תואם המדהים.

  


צילמנו את קולקציית השמיכות החדשה של "בובה בלה" לחורף,
תמונות שמקדמות גם את אירוע הפופ אפ של המותג ברחוב שנקין בתל אביב.
אני לא יודעת מה איתכם אבל הארנב הקטן בשמיכה הנעימה, גורם לי לחייך.


לבבות, כוכבים והבית עם הדלת הירוקה.

יום חמישי, 17 בספטמבר 2015


חמש בבוקר. 
קולה דיאט ומחשב לפני שכולם קמים. 
אני יודעת שזה מנהג גרוע. 
גם הקולה דיאט על הבוקר וגם להתחיל את יום העבודה ממש כשקמים. 
אבל זה ההרגל שלי. 

בשעה רבע לשבע, מעירה את כולם (מון אמור כבר מזמן בעבודה..) ארוחות בוקר,
 חולצת בית ספר. קוקו עם צמה,
נעליים. אל תשכחו לצחצח שיניים ! וממשיכים לבית הספר. 
זאת שגרת הבוקר שלי.

בשנה שעברה,עוד לפני שהתחילה כיתה א',
ובדרך לגן שנמצא ממש עשר דקות מהבית,  גם שגרה והרגל. 
ליד חנות החיות עוצרים ליד המודעה הגדולה ומסתכלים על הדני הענק, התוכי ודג הזהב באקווריום השקוף, 
ברחוב רוטשילד עוברים ממש מהר את מעבר החציה הראשון כדי להספיק לעבור בירוק גם את השני,
יונתן תמיד מושך לי את היד ואני מנסה לעמוד בקצב הריצה ... קפה תמר שבקיץ כבר נסגר,
 המכולת השכונתית. בהיה בחלון הראווה של חנות הצעצועים, כל בוקר אותו המסלול.

ואז, יום אחד, יונתן נעצר ממש קרוב לגן בכניסה לבית משופץ עם דלת ירוקה,
 וביקש "אמא , צלמי אותי" ומיה מיד הצטרפה להוראה.
אז צילמתי.
 ובלב חייכתי כי כבר הייתי בטוחה שאין להם סבלנות לצילומים, מצלמות ו"תחייכו רק לשניה"
יונתן הניח את הראש על מיה בשיא הטבעיות ואני רק צילמתי. והתרגשתי.

במשך השנה התמונה הפכה לשגרה. שיגרה שונה. יש מונח כזה ?


כל יום יומיים עצרנו באותה הנקודה. חורף,אביב,קיץ,
יונתן מורה לי להכין את הפלאפון.
ועוד לפני הבקשה הוא פשוט מתיישב במדרגות ליד הדלת הירוקה ומחכה למיה. 
את התמונה שוב לפי הוראה שלהם, אני שולחת למון אמור. 
עם אייקונים אוהבים של לבבות, נשיקות וחתולים אותם מיה תמיד מוסיפה.

והבוקר חשבתי שזה הרגל נפלא. שגרה מתוקה.
בדרך לבית הספר עדיין לא מצאנו את "נקודת הצילום"
כי בינתיים אנחנו בשלב ההישרדות להספיק להגיע דקה לפני הצלצול לכיתה,
אבל אני בטוחה שגם זה יגיע. או אולי בנקודה אחרת במשך היום.

ואתם... תחשבו ...
מתי עצרתם לדקה ושלחתם סתם תמונה למי שאתם אוהבים ?
 עם המון אייקונים קיטשיים של לבבות אדומים וכוכבים מנצנצים ?
אולי זה רעיון לשגרה מבורכת של שנה חדשה ?



דברים שלומדים בחודש אוגוסט ואז בטח שוכחים ...

יום ראשון, 30 באוגוסט 2015



דברים שלומדים בחודש אוגוסט.

שפעילות אפייה עם אמא היא נהדרת,
אבל אל תתפלאו אם גם במשך כמה ימים לאחר מכן,
תדרכו על סוכריות קישוט בסלון ובחדר שינה.

שכמה שתתכנני שאם את כבר איתם בבית,
תכיני אוכל מזין ובריא,
בסוף פלאפל עם טחינה ופיצה נראים כאפשרות לא פחות טובה ...

שלא משנה אם היית איתם כל היום בים,
בזמן שאת כבר נוחתת עייפה על הספה אחר הצהריים,
הם שוב מבקשים ללכת לגינה.

שלמרות שהם קמים בשמונה בבוקר,
השעון הביולוגי שלך מכוון לחמש,
ואז יש את הרגע הזה בבוקר שאת כבר מחכה לשמוע את הצעדים הקטנים,
כי השקט כבר משעמם לך.

שלא משנה כמה חוברות ציור ויצירה לחופש תקני להם,
עדיין סידור העבודה של אמא ליד המחשב נראה יותר אטרקטיבי,
וכשתשבי לעבוד תמצאי בין השורות שכתבת לבבות קטנים וסמיילים צבעוניים,
שיגרמו לך לחייך.


רגע של נוסטלגיה

יום ראשון, 23 באוגוסט 2015



פתחתי את פחית השתיה הקרה והתיישבתי על הספסל הישן מעץ,
המצלמה לידי כמו תמיד. וגנבתי כמה דקות של רוגע בבוקר שהתחיל דיי מוקדם,
ביציאה מתל אביב לקיבוץ יפעת. 


התרגשתי להתחיל לעבוד עם הקיבוץ אליו הגיעו ההורים שלי כשעלו לארץ, לפני שישים שנה.
ועוד יותר מרגש להסתובב בתערוכה הקבועה במוזאון,
לראות את חדר האוכל, כלי העבודה והבגדים ולחשוב על הזוג הצעיר והציוני שעזב משפחה וארץ מוכרת,
לטובת חיים צנועים ועבודה קשה במקום חדש.


המבט שלי נדד לימין ולשמאל. לוקחת עוד לגימת משקה קר.
וחושבת על החום המטורף שלא עוזב אותנו.
כחלק מפעילויות המוזאון לחופש הגדול הגעתי לצלם הפנינג של "חופשת קיץ בקיבוץ"
שכללה פארק ג'ונדיר, ופעילויות מים שונות.

בין גיגיות המתכת מלאות המים ראיתי את מיה ויונתן. 
עובדים בשקט ברצינות מדהימה מכבסים בגדים ישנים עם סבון ומים,
ואז תולים את הכביסה הכבדה על חבלי הכביסה עם אטבי כביסה מעץ.
אטרציה שנראתה שולית בעיניי, סיקרנה את דור האייפון והאייפד,
שהקשיב בסבלנות ורצינות על החיים ללא מכונת כביסה, טלוויזיה ומחשב.

בהיתי בהם והחיוך לא עזב אותי. 
יש קסם בכלים הישנים של פעם שהונחו על הדשא הירוק,
בכלי האלומיניום הכסופים על שולחן חדר האוכל, בצעצועי העץ הפשוטים שנצבעו בצבעי ירוק ואדום.

יש קסם בילדים שרצים וצוחקים בקול ומזכירים לכולם שלפעמים הפשוט והישן הוא המעניין,
 ולפעמים (ואולי לרוב) כדאי לעזוב את עולם השלטים והאינטרנט ולהכיר קצת את החיים הפשוטים של פעם.


מי מפחד מהחופש ?

יום שלישי, 4 באוגוסט 2015




חופש שווה כיף. 
אבל תוסיפו גם שלושה ילדים למשוואה ותוסיפו לכיף גם את המילה אתגר.
אני בכוונה לא כותבת קושי, כי אני תמיד מתפלאת על קיטורי הורים שצריכים לבלות עם הילדים בחופש,
אלא אתגר בגלל השילוב של גילאים שונים, ההחלטה שקניון מבחינתי זה לא מקום בילוי ,
וגם עובדה החשובה שנוספה אני חושבת כשמיה ויונתן היו בני שלוש,
כשבוקר אחד בחופשת סוכות הגענו לפינת חי שפורסמה באחד האתרים,
חיות, פעילות לילדים, מתחם משחקים. נשמע נחמד, לא ? 
אז זהו... שפינת החי התבררה ככלוב שמריח בצורה מזעזעת שכמעט אי אפשר לעמוד לידו,
הפעילויות היו בעצם אפיית חתיכת בצק על טבון מלוכלך,
ומתחם המשחקים היה שטח מוזנח עם מספר צעצועי ברזל שנראו כאילו נמצאים שם מקום המדינה.
המחיר לעומת זאת ? היה מאוד מעודכן וממש לא נמוך. ואתם יכולים לתאר לעצמכם כמה שילמנו...
בוקר נחמד הפך לסיוט,
 ואמא מאוכזבת ועצבנית אחת החליטה שהכסף שלה שווה הרבה יותר
ומקפידה לבלות מאז רק במקומות שמחיר הכניסה חינם/ סביר או לפחות שווה את ההוצאה.


אז מה אנחנו עושים בחופש הגדול ?
 ים... ים... וים....
זה הבילוי המושלם עבורי וגם עבור מיה ויונתן,
קופסת פירות, קרטיב מהמוכר שצועק "אני הולך..." שני כיסאות ושימשיה,
העלות ? 50 ש"ח בערך ואנחנו מבלים בוקר בכיף.

אז תגידו, טוב אתם גרים ליד הים. זאת לא חוכמה. 
אז הנה עוד אפשרויות מומלצות...

סרט לדוגמא... 
 (כרטיסי האשראי מספקים הנחות של 1+1) , אולם ממוזג, פופקורן ענק, 
ותנסו לנתב את הילדים לסרט שגם אתם תאהבו.

מוזיאון תל אביב לדוגמא...
בשנה שעברה היינו במתחם המקסים שהקימו במוזיאון כמחווה לאנדי וורהול. 
הילדים לא שילמו עבור הכניסה, רק אני. (מפתיע, נכון ?)
ובילינו בוקר מושלם במתחם ממוזג בו הילדים גם למדו, יצרו ונהנו. גם אני.



"גינת אוכל" מתחם קסום בביתן אהרון,
המשלב בתוך מטע קלמטינות רחב, מבחר אטרקציות לילדים,
שבו הם גם לומדים ובעיקר נהנים. והמחיר ? סביר ביותר.



זה לא פוסט מתוכנן.
הוא מתחיל בשבת בבוקר כשנתקלתי בפייסבוק בסטטוס מאוכזב וזועם,
של אמא שהחליטה לשמח את ילדיה ולרכוש כרטיסים לאחת האטרקציות הכי מדוברות בחופש,
"פסטיבל הקיץ של דיסני", המחיר ממש לא נמוך ובתמורה ?
 תורים ארוכים בחום, דוכנים קטנטנים וצפופים, והופעה ברמה נמוכה.
 נחשו מה כן מושקע רחב ונוח ? החנות במתחם. 
בתחילת אוגוסט אלפי הורים מתכוננים לתאריך סיום קייטנות הקיץ,
ובכל תוכנית שמכבדת את עצמה יש אייטם על אלפי השקלים שההורים משלמים בשבועיים האלו,
 עד שמתחילה שנת הלימודים. ואני ? 
חושבת שהכל עניין של בחירה.
שאין סיבה לשלם מחירים מטורפים בשביל שום אטרקציה.
ושהעיקר החיוך. והזמן ביחד. 


דרך עדשת המצלמה - ידיים

יום רביעי, 22 ביולי 2015


רוב הזמן בעבודה אני יושבת מול המחשב בבית.
מעלה פוסטים לפייסבוק, בודקת נתונים עבור לקוחות, ועורכת המון תמונות בפוטושופ.
ובימים שמסך המחשב לא מול העיניים שלי, אני יוצאת לצלם. 
מגיעה ללקוחות שלי, ומספרת את הסיפור שלהם דרך עדשת המצלמה. 
המוצר שלהם והראיה שלי שמתורגמת לתמונה אחת שמסמלת עבורי סיפור.

לאחרונה אני שמה לב שיש מוטיב שחוזר כמעט בכל ימי הצילום שלי.
אני אוהבת לצלם ידיים. 
ידיים יוצרות.
יש קסם וגם גאווה בידיים יוצרות.

את הידיים של הקרמיקאית ליאת רשף צילמתי בסטודיו שלה,
הגעתי לצלם צילומי אווירה וכמובן שתיכננתי לצלם אותה בזמן העבודה,
כשצילמתי את התמונה הזאת שאלתי אותה אם היא שמה לב שהידיים שלה יוצרות צורה של לב.



גם את ליאור מסטודיו 1220 צילמתי בסטודיו שלה,
בעצם הגעתי לצלם את כלי הקרמיקה שלה שמככבים בכל המגזינים המובילים,
ואז ראיתי אותה צועדת עם ערמת קערות שבדיוק יצאו מהתנור, ברור שצילמתי.


מזל, גיסתי הגשימה חלום ופתחה לפני כשנה את "מאדאם אלקלעי",
 בית קפה חלבי במושב כרם בן זמרה,
את כל המנות בבית הקפה היא מכינה.
את המרכיבים היא שוטפת, קוצצת, מערבבת, מבשלת, אופה,
אז היה הכי טבעי לצלם את הידיים שלה עם מרק אותו הכינה במו ידיה.



כשנכנסתי לסטודיו של אסתר (Astar) בהוד השרון,
מיד הסתכלתי על שולחן העבודה שלה,
עשרות בקבוקי צבע פתוחים וסגורים, מכחולים עם כתמי צבע,
וידיים שמעבירות על מוצרי העץ משיכות צבע בטוחות.



מבעד לעדשה אני שמה לב לפרטים.
ליד עם כתמי חימר, למכחול עם כתמי הצבע,
ניואנסים דקים שלפעמים לא שמים לב אליהם.
ובעיקר מעריכה את היצירה והקסם שנוצרים מולי.



דרך עדשת המצלמה

יום ראשון, 12 ביולי 2015



את חופשת הקיץ התחלנו עם קטיף דובדבנים בגולן,
ומסיבת בריכה בגן של מיה ויונתן.
הטמפרטורות עולות, וגם הלחות, המדוזות הגיעו,
והחזאי מדווח כל יומיים על שרב שנגמר ואחד נוסף שצריך להגיע. 

מימין : חצר הגן במסיבת הסיום.  משמאל: אין צורך להסביר...

בחודשיים האחרונים כמעט ולא פרסמתי פוסטים,
בעצם רק אחד וגם הוא היה לפני כמה ימים....
המעבר לעצמאות בקיץ שעבר גרם לי לשינוי ב"הרגלי המחשב"
אם בעבר קמתי מוקדם בבוקר כדי להספיק לכתוב ולערוך תמונות לפני היציאה לעבודה,
היום בשעות האלו אני כבר מתחילה לעבוד מהבית.
אז הזמן לבלוג נעלם... ואני מודה שזה חסר לי. הכתיבה, העריכה וכמובן התגובות.

במושב כרם בן זמרה. מצלמת עבור לקוחות ובדרך גם מעלה תמונות לאינסטגרם...
אז אני מנסה לחזור לשגרה של כתיבה.
בין הים לקייטנה, בין צילומים ללקוח חדש וכתיבת פוסט בפייסבוק לאחר.

קיץ במיטבו. קרטיב קוקוס של Paletas ובילוי בחוף הים ביום הראשון של החופש.
ואיך נראים הימים שלי ? אפשר לראות בתמונות.
חוץ מימים בהם אני עובדת מהבית,
העבודה גורמת לי לטייל ולראות מקומות חדשים וגם מוכרים ואהובים,
לנשום... להסתכל... ולצלם...





מה למדתי החודש ... (רשמים וחוויות מניתוח מתיחת בטן)

יום שני, 6 ביולי 2015



מניתוח הקיסרי שעברתי לפני שש שנים כשילדתי את מיה ויונתן לא נשארו לי הרבה סימנים ...
סימני המתיחה נעלמו, שטפי הדם מזריקות הקלקסן דהו,
ואפילו צלקת הניתוח כמעט ולא נראית. 

אבל כמו שכתבתי לא נשארו הרבה סימנים ובכל זאת אחד נשאר. 
אם תדברו עם נשים שעברו ניתוח כזה יספרו לכן על הכאבים, ההתאוששות הלא פשוטה,
לפעמים גם על האכזבה מניתוח ולא לידה רגילה, ורק בסוף אם בכלל, יוזכר "הסינור" (עודף עור)
המזכרת שאני לא בטוחה אבל משערת שכולן נשארו איתו רזות או מלאות.

וקיום ה"סינור" הפריע לי. לא באופו שוטף וגם לא באופן אובססיבי,
ומי שמכיר אותי יודע שרוב הזמן אני בעודף משקל (אלא אם כן אני תחת משטר "שומרי משקל" וחברים)
ומקבלת אותו. לפעמים יותר, לפעמים פחות. 
כשנתקלתי בו במראה או בזווית העין חשבתי איך הייתי נראית בלי ה"מזכרת" שנשארה לי מהניתוח הקיסרי,
ואז מידי חודשיים/שלושה הסתכלתי על תמונות ברשת של לפני ואחרי. די מלחיץ.
ושוב עברו כמה חודשים... ניסיתי לחפש מידע אישי ברשת. כמעט ולא קיים. 
ולמה ? אין לי מושג. 
גם לא הכרתי אף אחת שעברה ניתוח כזה ויכלה לספר לי חוויות.
החלטתי לחכות. ידעתי שלא אוכל לתפקד עם תאומים קטנים וניתוח שכזה, 
ותמיד היו סיבות לדחות.

לפני חודשיים החלטתי שזהו. חיכיתי מספיק. הפחד והחשש בכל מקרה לא יעברו,
אחרי ביקור אצל הרופא אותו בחרתי ואישור שאני מועמדת טובה לניתוח, קבעתי תאריך לניתוח,
וידעתי שיש לי יעד וכבר אין תירוצים או דחיות. גם שילמתי מקדמה והנה עוד מחויבות.
ואז נשאר רק לחכות. לספור שבועות, ימים ואז שעות.
ביום הניתוח הסתכלתי במראה בקפל שהציק לי,בחנתי אותו וידעתי שעוד כמה שעות הוא ייעלם.
 בדרך לבית החולים האיטלקי בחיפה הסתכלתי על מון אמור שנהג,
ורציתי להגיד לו "אולי נסתובב ונחזור הביתה ?" החששות, הלחץ ההתרגשות עשו את שלהם,
אבל במקום זאת התבוננתי בחוף הים שנפרש מולנו כמו מנסה להרגיע אותי עם היופי המהפנט שלו, ושתקתי.

כמה שעות לאחר מכן התעוררתי מהניתוח, ראיתי את פנים המחייכות והמודאגות של מון אמור,
חייכתי בחזרה וידעתי שאני אחרי. עכשיו נשארה רק ההתאוששות. והיא לא פשוטה.
אחרי שעתיים/שלוש פגה לה השפעת ההרדמה ואז הגיעו נדודי שינה, הקאות וכאבים.
ספרתי את השעות עד שיגיע הבוקר...  2 בלילה, שלוש וארבע. מידי פעם מגיעה אחות לבדוק לחץ דם ואם הכל בסדר,
ואני רק מחכה לבוקר שיגיע ולמון אמור שיחזיר אותי הביתה.


שבועיים אחרי הניתוח ... סטטוס בפייסבוק.


אז מה למדתי החודש ? קצת תובנות מהניתוח ובעיקר ומהימים שאחריו.

1.
שמתיחת בטן זה דבר כואב. כואב מאוד. סופר כואב. (הבהרתי את עצמי נכון ?)
עיקר הכאבים ביום הראשון והשני אחרי הניתוח לאחר מכן הם נהפכים לנסבלים יותר אבל ממש לא נעלמים.

2.
שלכל ילד יש תגובה אחרת לעובדה שאני חייבת מנוחה ואסור לגעת בי יותר מידי.
יונתן קצת התרחק ביומיים הראשונים, הסתכל עליי לפעמים ובעיקר העסיק את עצמו,
דניאל ניסה רק לעזור, אולי זה נובע מהגיל והבגרות שלו. ומיה ? מיה דאגה.
הסתכלה עליי במבט רציני. שואלת אם "הגבס" (חגורת בטן) כואב לי,
ומידי פעם מנשקת לי את המצח כמו אמא קטנה.

3.
ארבעת השבועות אחרי הניתוח הם לא פשוטים. גם כשהכאבים עוברים,
קשה להתכופף,לשבת,לנעול נעליים, להתלבש, וכמובן שחוק מרפי עובד וכל דבר נופל מהידיים.
צריך סבלנות. כל יום יש שיפור וצריך לנשום עמוק ופשוט לבקש עזרה.
מידי פעם לקחתי כדור נגד כאבים, כריות רבות עזרו לי להתמקם במצב שהיה לי נוח,
בקיצור תמצאו מה שמקל עליכם ותיעזרו בו.

4.
בשעות השעמום ממש כיף שיש אייפד ואייפון ,
בלילה ללא שינה בבית החולים, האייפון "בידר" אותי עם תמונות של נופים אקזוטיים,
 פשיוניסטות ותמונות מעוצבות של אוכל באינסטגרם וכמובן גם גלשתי ברשת החברתית האהובה עליי פייסבוק.
האייפד איפשר לי להמשיך לעבוד גם מהספה בבית כשמידי פעם גם בדקתי מה מצב הפוסטים החדשים בfeedly,
כך שהמכשירים שאנחנו נהנים לפעמים לקטר על ההתמכרות אליהם הפכו לעזרה של ממש.

5.
קצת קיטורים ...
להתעטש זה כואב. להשתעל זה מלחיץ. חגורת הבטן מגרדת בטירוף.
בקיצור תתכוננו לימים של חוסר נוחות וכאבים.
אבל החדשות הטובות הן שכל יום אחרי הניתוח זה משתפר.

6.
עזרה. אולי זה צריך להיות הסעיף הראשון.
אי אפשר להסתדר בלי עזרה אחרי הניתוח, אי אפשר להתכופף, לקום מהספה זה פרויקט,
מקלחת זה סאגה. בקיצור אל תהיו גיבורות ותדאגו לאדם אהוב שישמע קצת קיטורים ובעיקר יפנק אתכן.



*הפוסט הזה הוא חוויות שלי נטו ולא כולל מידע רפואי אותו תוכלו למצוא ברשת,
אני ממליצה לשאול כמוני את הרופא כל שאלה  שמטרידה אותכם.