Corona days. חודש של הסגר

יום חמישי, 16 באפריל 2020


חודש של הסגר.
חודש של אין שגרה. לאיפה היא נעלמה?
חודש שהילדים בבית.
חודש שלא ראיתי את המשפחה.


חודש שהמרפסת בגג היא מקום של שקט בשבילי.
חודש של להסתכל על העננים 
ולראות את העלים צומחים. 
חודש של הרבה בישולים וזמן במטבח.
חודש של מחשבות על שגרה
והבנה עד כמה היא רחוקה.


חודש שהתחיל עם סדר יום לילדים 
והבנה שרוב הסיכוי שהוא לא ממש יתבצע
 

חודש בו יש ימים בהם אני רוצה להתקדם מבחינה עסקית,
לומדת, קוראת, יוצרת, כותבת
וגם ימים שבהם כל מה שאני רוצה הוא להיות מול הטלוויזיה.

חודש של מהפכה בהרגלים 
חוץ משניים. 
השוקו של הבוקר והליכה של חמשת אלפים צעדים.
מאה מטר מהבית. 

חודש גם של לחץ וחרדה שעולים בעיקר לפנות בוקר.
עם הבנה שזה לגיטימי. ונשימה עמוקה.


חודש שאנחנו כל הזמן שומעים את המילים
כפפות, מסיכה והשתטחות העקומה
ובימים האחרונים גם את המילים אסטרטגיית החזרה לשגרה,
כמה שאנחנו מחכים לה. 





Corona days

יום חמישי, 2 באפריל 2020



בפעם האחרונה שכתבתי כאן זה היה על בית קפה בתל אביב,
רק חודש עבר והחיים שלנו התהפכו כשלתמונה נכנסה מילה חדשה. 
קורונה.

השגרה שלנו לא השתנתה. היא פשוט נעלמה.
מיה ויונתן (בני 10) כמו כל הילדים בארץ לא הולכים לבית ספר,
אני כמעט ולא יוצאת, נשמעת להוראות,
ולגבי עבודה? אני עובדת כמו תמיד מהבית (מאז שהפכתי לעצמאית)
אבל אם בדר"כ עד השעה 14:00 אני לבד,
אני עובדת עכשיו עם שני ילדים מסביבי,
מנסה להעניק להם סוג של שגרה.
מנסה שלא יהיו כל היום מול המסכים.
שלא יריבו (יותר מידי)
וגם שלא יילחצו מהמצב.
אחרי שבועיים אפשר לומר שהמשימות עברו בהצלחה יחסית.

ביום שהכריזו על הפסקת הלימודים,
הבנתי שאני צריכה להכין איתם סדר יום,
לא כזה המבוסס לפי שעות, 
כי ישר הבנתי שזה לא הגיוני עבורנו
אבל ישבתי איתם, הסברתי להם את המצב החדש,
והכנו סדר יום הכולל המלצות לפעילות שלא כוללת מסכים,
ואם כן, שיהיה לה ערך מוסף.

מיה ויונתן הכינו טבלה, 
אני הצעתי רעיונות לפעילויות וגם הם.
ומה שסוכם על שלושתנו נרשם.

הרעיונות שלי היו:
זמן נוסטלגיה
אני תמיד מספרת למיה ויונתן שכשהייתי ילדה,
הטלוויזיה הייתה שחור לבן,
ושלא היו מיליוני ערוצים ותכניות
בזמן נוסטלגיה אני בוחרת תכניות שאהבתי ומציגה להם,
התחלנו עם הבית של פיסטוק, וזהו זה שהם ממש אהבו,

הכנת מצגת
ידעתי שתהיה לי בעיה עם נושא הלמידה,
כי גם מיה וגם יונתן לא אוהבים במיוחד מטלות הקשורות לבית הספר,
אז הפכתי את המטלה למשימה כיפית,
כל אחד בחר אדם מפורסם שמעניין אותו,
והתבקש להכין מצגת בת 10 עמודים,
יונתן בחר את צ'רלי צ'פלין, ומיה את וולט דיסני,
והם עובדים על המצגת, כותבים, קוראים, ומכינים שאלונים יצירתיים.

הרעיונות של מיה ויונתן היו:
הכנת ארוחת בוקר
לא יודעת אם צריך להסביר
אני אוהבת לראות את חלוקת התפקידים שלהם,
ואת השקט בה הם עובדים,
וכמובן לשבת איתם לארוחת בוקר ולשמוע את השיחות שלהם.


עבודה עם אבא
מון אמור הוא הנדימן,
מתקן, משפץ, משייף, בונה...
מיה ויונתן הצטרפו אליו לשיפוץ שתי כורסאות וכיסא,
ישנים מאוד שהיו חייבים מהפך.


אפייה עם אמא
זאת פעילות שאהובה על מיה ויונתן גם בזמנים רגילים,
הם רגילים להיות איתי במטבח
אבל בימים האלו הם ביקשו לאפות,
מתכונים מתוקים כמובן,
הבקשה הראשונה הייתה בראוניז של קרן אגם,
מתכון סופר קל שתמיד יוצא מעולה!

הימים עוברים,
בבוקר מיה ויונתן מסתכלים על האפשרויות שמופיעות להם באותו היום,
וקובעים מה הפעילויות שהם בוחרים,
אנחנו לא מנסים להספיק הכל,
אנחנו לא עובדים לפי זמנים,
אם הם רוצים להיות עוד שעה עם המסכים אין לי בעיה,
העיקר מבחינתי הוא שהם לא מולם כל היום.

שבוע הסגר רביעי עוד מעט מתחיל.
מקווה שכולנו נחזור מהר לשגרה שלנו.


HOC - House of Coffee TLV

יום ראשון, 23 בפברואר 2020


מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שכל יום שישי 
מון אמור ואני יוצאים לדייט זוגי שכולל ארוחת בוקר.
זה התחיל כשמיה ויונתן נולדו והרגשתי שאנחנו חייבים שעה לעצמנו,
והמשיך כשהבנו שהשעה הזאת (בעצם שעתיים)
נותנת לנו זמן לדבר בשקט, בלי הפרעות,
 ולאכול בנחת, מה שעושה קסם לזוגיות.

בית הקפה הקבוע שלנו בתל אביב היה קפה תחתית,
אבל כשעברנו לגבעתיים, גם בגלל שלא מצאנו בית קפה שהתמכרנו אליו,
וגם בגלל געגוע קל לתל אביב,
התחלנו לבקר כמעט כל שבוע בבית קפה אחר,
מנסים, אוכלים, לפעמים חוזרים שוב אם היה לטעמנו,
וגם ממשיכים תמיד להגיע לבתי קפה חדשים.


ומי שרוצה להגיע לבתי קפה מומלצים,
חייב לעקוב, לקרוא, לחפש כל הזמן מידע,
טוב, לא באמת חייב, אבל אני ממש אוהבת את זה,
כך הגעתי להמלצה של נועה רוזין המדהימה,
בערוץ היו-טיוב שלה  (אתם עדיין לא עוקבים?)
על Hoc, ומיד שלחתי למון אמור ואטסאפ, 
"אני יודעת איפה אוכלים ארוחת בוקר בשישי הקרוב"

הגענו ל-HOC ביום שישי בשמונה בבוקר
מוקדם? חצי שעה לאחר מכן בית הקפה כבר היה מלא,
ואנחנו שמחנו שאנחנו קמים מוקדם גם ביום שישי.
הזמנו שתי מנות בעמדה,אמרנו את השם,
וחיכינו לארוחת הבוקר,
ובינתיים סקרנו את המקום שמעוצב בקפידה
אי אפשר להתעלם מהעובדה הזאת מיד כשנכנסים אליו,
ואפילו כשרואים אותו מרחוק.
העיצוב שלו בסגנון סקנדינבי, מינימליסטי מרגיע ונעים,
ואם תרצו לקחת קצת מהשיק הזה הביתה,
יש שם גם מדפים עם כלים משגעים למכירה.


לשולחן שלנו הגיעו שתי המנות שהזמנו,
והן היו טעימות להפליא,
הזמנו כריך מקושקשת בבריוש, שהוגש עם ירקות טריים
ביס אחד בכריך הספיק לנו להבין שבחרנו טוב,
וסלט בושה, 
שהוא סלט עשיר וקראנצ'י עם חסה, תאנים, שקדים, קרוטונים וגבינת בושה
חגיגה של טעמים שמשתלבים נהדר ביחד.
נהנינו מכל ביס ולסיום הזמנו קפה,
שהגיע גם הוא כמו כל המנות בהגשה אסתטית, ונקייה,
שאהבנו מאוד.


אז תרשמו לעצמכם:

HOC
יצחק אלחנן 13, תל אביב