מועדון ארוחת הבוקר - קפה נואר

יום שלישי, 23 בפברואר 2016



הלשונית בבלוג כבר נמצאת מזמן... מחכה לפוסטים שימלאו אותה,
סדרת "מועדון ארוחת הבוקר" על ארוחות בוקר מומלצות,
מתחילה עם ארוחת הבוקר ב"קפה נואר".


יום שישי בבוקר זה כבר הרגל,
ארוחת בוקר עם מון אמור. לבד.
זמן לדבר, להתבונן, להקשיב, לצחוק.
אחרי ימים של עבודה ושגרה, זאת הנקודה שמסמלת עבורנו את תחילת הסופ"ש.


לקפה נואר הגענו מספר פעמים, הזמנו מקום מראש, בכל זאת יום שישי,
ומהתפריט בחרנו את המנות: ארוחת בוקר, שקשוקה וגם סלט ירוק עם גבינת סנט מור.
את כל המנות אהבנו בלי יוצא מן הכלל.


לארוחת הבוקר מצורפת סלסלת מאפים טריים וחמים עם חמאה וריבה,
שאי אפשר להפסיק לטעום מהם.
השילוב של לחם טרי וחמים וחמאה מושלם. פינוק אמיתי.


כל המנות שהזמנו הגיעו מסודרות בצורה יפה להפליא, ובכלל ניכר שהמקום מקפיד על סטנדרטים גבוהים,
גם מבחינת המנות וגם מבחינת המרכיבים, צורת ההגשה ועיצוב המסעדה עצמה.
זאת לא מסעדה שכדאי להגיע אליה כשממהרים, או לחוצים לאכול מהר וללכת,
תזמינו מקום, וקחו את הזמן לדבר, לטעום ולהנות מהחוויה.


קפה נואר קיים כבר שנים, אם להיות מדויקת משנת 1997,
ומנת השניצל חזה עוף שלו כבר נחשבת למנה מיתולוגית שאין מי שלא מכיר אותה.
כשעברנו לתל אביב, מון ואני לפני ארבע עשרה שנים, המסעדה הראשונה שהלכנו אליה,
הייתה קפה נואר, כבר אז קיבלנו עליה המלצה, וכיף לראות שדברים לא השתנו. 


את ארוחת הבוקר חתם מון אמור עם קפה כמו תמיד, 
אחריו גם הגיע החשבון, ומיד כשיצאנו מהמסעדה ירדנו במורד רחוב נחמני לשדרות רוטשילד האהובות.



קפה נואר
רחוב אחד העם 43, תל אביב.
דף פייסבוק 
תפריט ארוחת הבוקר 



סדנת "מחלומות למציאות" מגיעה למצפה הימים

יום שלישי, 16 בפברואר 2016


סדנת "מחלומות למציאות" - תפעול דף הפייסבוק העסקי מגיעה לצפון ! 
שאלתם, ביקשתם, חיכיתם ... 
אז אני מגיעה למלון הבוטיק מצפה הימים,
ביום רביעי - 2.3 בשעות 09:00-15:00 
ומעבירה את הסדנה שמיועדת למי שמעוניין לשפר, להבין וליעל את תפעול הדף העסקי בפייסבוק.
 הרעיון להעביר סדנה לניהול נכון של דפי פייסבוק הגיע בעקבות המון שאלות שאני נתקלת בהן,
ובמהלך שנתיים של עבודה אינטנסיבית עם עסקים להם אני מתפעלת את הדף העסקי.

אני, שהגעתי מעולם המדיה הכתובה, מעריצה ומעריכה דף איכותי של מגזין,
התאהבתי בעולם המדיה הדיגיטלית אליה הייתי מכורה עוד לפני לימודי המדיה החברתית במכללה.
את כל הידע שצברתי אני רוצה להעביר אליכם :

מה נלמד בסדנה ?

1. דף עסקי - איך צריך להראות ומה חשוב שיכלול.
(מתאים גם למי שיש לו דף עסקי ורוצה לשפר את הנראות והאפקטיביות שלו)
2. אסטרטגיות ותכנים

3.פרסום ממומן - אדס מנג'ר

4. ניתוח נתוני העמוד

5. איך להגדיל את חשיפת העמוד גם בלי פרסום ממומן


חשוב לי לציין שהסדנה עמוסה מידע חשוב והכי עדכני,
ובסיומה רמת הביצוע וההבנה של הדף העסקי שלכם תעלה ותשתפר,
והיא מתאימה גם למי שרוצה לפתוח דף עסקי חדש,
ובעיקר למי שכבר מתפעלת דף עסקי אבל לא מקבלת את התוצאות בהן היא מעוניינת,
או שרוצה לשפר אותן.


אז מתי ?

אני מגיעה להעביר סדנה במלון בוטיק "מצפה הימים" ביום רביעי 2.3 
הזדמנות ללמוד ולהעשיר את הידע שלכן בנושא תפעול דף הפייסבוק העסקי,

ובנוסף המיקום המדהים יאפשר לכן ליהנות בנוסף לנוף חלומי, ולאווירה מלאת השראה,
מארוחת צהריים משותפת במסעדת השף "מוסקט".
(מסעדת מוסקט אינה כשרה, ארוחת הצהריים תהיה חלבית)
*ארוחת הצהריים היא בונוס למשתתפת ואין עליה חיוב נוסף.




סדר היום:

                         09:00-09:30 הגעה והתארגנות,כיבוד ושתיה קלה וחמה
                         9:30-11:00 פתיחה ותחילת הסדנה 
                         11:00-11:30 הפסקה קצרה ושייקים מפנקים
                         11:30-13:00 המשך הסדנה 
                         13:00-13:45 ארוחת צהריים במסעדת מוסקט 
                         13:45-15:00 המשך סדנה סיכום
מחיר : 600 ש"ח כולל מע"מ.

רוצה להירשם ? 
מצורף לינק להרשמה ותשלום :






עוד שאלות ? אפשר לפנות אליי בפלאפון 0528-744979
בפייסבוק ... או במייל orly555@gmail.com


חברים. אוכל. חווה.



זה פוסט של תמונות. פוסט של חוויה.
לא יהיו הרבה מילים. 
כי הדגש הוא על ההרגשה, החיוך, החיבוק.

ביום שבת הזמינה אותנו שי מ"קיימא בארותיים" לבראנץ' בחווה,
הסבירה בקצרה מי יגיע וציינה שעה.

בדרך לחווה לא דמיינתי את החגיגה אליה אגיע לאחר הדרך הקצרה יחסית,
חגיגה של טעמים, של צבעים ושל אירוח כזה שמגיע מכל הלב,
מכל טוב של שלוש משפחות חקלאיות מעוררות השראה.
הראשונה היא כמובן החווה של משפחת שבח -  קיימא בארותיים. מקום של השראה, נתינה ולב של זהב.

החווה השניה של משפחת עמית היא פארמה קולטורה - חווה אורגנית שנמצאת בבני ציון,
והשלישית של משפחת מזור נמצאת בכפר הס - "תוצרת מים"
גידולים ירוקים ללא ריסוס או הדברה שגדלים על מים ללא מגע באדמה. 
אל החגיגה הצטרפו חברים שהכרנו, וגם כאלו שלא,
זה לא הפריע לאווירה המיוחדת שנוצרה,
והכימיה שיצרה מיד שיחות, חיוכים ואנרגיות נהדרות.
איפה שיש ילדים, יש גם חיבורים מיוחדים שנוצרים תוך שניות,
הגדולים עם הקטנים, מסיעים, מטיילים, עוזרים, לפעמים קצת דוחפים.
שי שמבחינתי היא אלופת האפיה, הכינה בצק שמרים מושלם,
שהפך לכדורים קטנים, מהן נאפו פיתות קטנות, על הסאג',
חלקן ממולאות בירקות טריים, שנאפו בתנור,
על חלקן נמרחו מיד, כשהן עדיין חמות, זעתר ושמן זית.
 לירקות, נבטים, מאפים וגבינות התווסף גם סלט מצוין של לימור תירוש
מצרפת לכם לינק כי הוא סלט שחייבים לשמור במועדפים מבחינתי. 
(אני כבר עשיתי את זה...)
סלט שומר, סלרי, משמש מיובש, נענע, מרכיבים שהופכים אותו למושלם מבחינתי.
ובכלל היום הזה גרם לי להבין שיש יופי, בטריות,
בהגשה בלי גינונים, באכילה אטית, שגורמת להעריך את הטעמים.
חברים. אוכל. חווה.
חשבתי שזה יהיה פוסט בלי הרבה מילים.
אבל אלו שלושת המילים החשובות.
ואת האווירה אני מקווה שהצלחתי להעביר בתמונות ובמילים.

דרום אדום או כשהאינסטגרם הופך למציאות

יום ראשון, 7 בפברואר 2016



נסיעה לדרום בשבתות חורפיות זאת כבר שיגרה,
כשרוב המשפחות נוסעות צפונה, אנחנו דווקא מדרימים.
מצאנו באזור הבשור אזורים מקסימים ופינות מתוקות ובעיקר שקטות,
הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד עם הטבע,
תמיד אנחנו יוצאים מהבית עם תיק פיקניק קטן, מחצלת וערסל,
ולרוב עוצרים ב"מחלבת צאלה" להתפנק עם גבינות טובות. 
בחודש פברואר המצב תמיד משתנה.
מרבדי כלניות משתלטים על היערות, וצובעים את הירוק הרענן,
בכתמי צבע אדומים מפוזרים כמו בציור.
והנסיעה שלנו דרומה תמיד מלווה בעומסים קלים, 
כי אין מי שרוצה לוותר על המראה המרהיב שנפרש על מרחב עצום.

הפעם הנסיעה הייתה קצת שונה,
היא לוותה בפגישה עם אנשים שאחרי הפרופילים שלהם אני עוקבת באינסטגרם,
ופתאום הוירטואלי הפך למציאות. 
במפגש השתתפו שירלי, נטע, רחל, לילך וסיגל
הידועות יותר כ - lilachvax , rachel561981 ,sigalbe ,netashka ,zipkea ,
(כל שם יוביל אותכם לעולם קסום באינסטגרם, עם הסגנון ונקודת המבט הייחודית לו)
וכמובן המשפחות שלהן. 


הילדים תוך שניה הפכו לחברים, במהירות מעוררת קינאה ותדהמה. 
אספו ענפים ובנו אוהל, רצו בין הכלניות במרחב של יער בארי,
שאומנם היה די עמוס אבל בגלל הגודל שלו, ממש לא הרגשנו בחיסרון הזה,
דיברו, שיחקו, ובעיקר נהנו מהמרחבים. 

ואנחנו דיברנו, אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת,טיילנו וצילמנו כמובן,
וכמה דקות לפני שחזרנו כל אחד לביתו הצטופפנו לתמונת סלפי שלא הצליחה במיוחד,
אבל בלי שנשים לב סיגל צילמה אותנו ותפסה רגע מחמש דקות מצחיקות במיוחד.

חמש דקות אחרי שיצאנו לכיוון תל אביב,
מיה ויונתן נרדמו ברכב, מותשים מיום מלא חוויות,
ואני חזרתי הביתה שמחה על היכרות עם אנשים מקסימים וחייכניים,
וביקור בדרום שבין אם הוא אדום או לא, הוא תמיד מקום שכיף לחזור אליו.