חמש דקות.

יום ראשון, 24 בדצמבר 2017


ביום רביעי הגיעו לצלם את החדר של מיה ויונתן לקולקציה החדשה של Nogili
ואני קמתי ממש מוקדם בשביל לסדר את הבית,
בכל זאת לא כל יום מגיעים לצלם פה. בעצם זה לא קרה אף פעם.
לא בבית הקודם ובטח לא בחדש.
סידרתי, איבקתי, ניקיתי כדי שהכל יהיה במקום לפחות בהרגשה שלי.
ברור שככה לא נראה הבית כשנכנסים אליו סתם בלי התראה,
אבל כשמצלמים הכל חייב להיות מושלם.
שלוש שעות של צילומים עברו ממש מהר,
ואחריהן חזרנו לשגרה.

כמה ימים לאחר מכן נתקלתי בפייסבוק, בפוסט עם תמונות של אפרת לוזנוב, 
צלמת מדהימה, שגרה בבולגריה, אצלה למדתי בעבר סדנת צילום,
וכותבת את הבלוג מעורר ההשראה My lovely mess
אליהם צירפה את הכיתוב: חמש דקות מסביב לבית. בלי עריכה.
ואני התחלתי להסתכל בתמונות שצירפה והתרגשתי. 
כי לא הכל בדיוק במקום, ככה מבחינתי נראה בית.

אז אתגרתי את עצמי בשבת בבוקר.
בשעה הכי אהובה עליי. כי היא רגועה ושקטה כזאת.
מוקדם בבוקר כשכולם רק מתעוררים. בלי לחץ של שגרת בית הספר.
וצילמתי בבית.
חמש דקות בלי לסדר. בלי להגיד למיה ויונתן לחייך. בלי סטיילינג.
וזאת התוצאה.
בית. 










מתי מרגישים בית? וחמש המלצות לעוברים דירה.

יום שני, 27 בנובמבר 2017



עברנו מתל אביב לגבעתיים לפני שלושה חודשים בערך,
עם קניית הדירה התחילה התרגשות ענקית והמון פרפרים בבטן,
בכל זאת שינוי ענק, אולי לא מהבחינה הגאוגרפית,
אבל מבחינת בתי ספר, גודל הבית ועוד מבחר הרגלים שמשתנים לחלוטין.
(כמו חניה פרטית לדוגמא...)
החלום כשחוזרים הביתה עם הרכב בתל אביב... קצת כחול לבן!
את תהליך השיפוץ התחלתי בשמחה.
מה שלהרבה אנשים נראה כמו סיוט והרבה עצבים
היה בדיוק ההפך בשבילי.
כמה אני אוהבת לבחור את הפרטים הקטנים ... הקרמיקה, הצבע, המנורות...
לארוז ולמיין בגדים, מצעים וניירת.

יום ראשון לשיפוץ... מצלמת תמונות אינסטוש עם המון התרגשות.
אבל בערך לקראת סוף השיפוץ הכל התהפך...
עוד מעט תהיה פה מקלחת ילדים
בעיות עם תשלומי הקונים גרמו ללחץ עצום מצידנו,
תוסיפו לזה רצפת מדה דקורטיבית שיצאה בדיוק הפוך ממה שרציתי ומשתלטת על רוב חלקי הבית,
מטבח שנצבע לא לשביעות רצוני, מעקה עקום, אינטרנט שלא עובד בגלל חיבורים לא קיימים,
אני יכולה להמשיך ...
בלאגן של יום המעבר מחוץ לבית בתל אביב
ביום המעבר חברת הובלות סחטנית ונצלנית שהפכה אותו ליום מתיש וארוך,
וגולת הכותרת איש מזגנים ש"שכח" לחבר את המזגן בקומה העליונה,
מה שגרם לה להיות סאונה מעולה...אבל חדר שינה פחות טוב...
ב12:00 בלילה, מותשת מהיום הארוך, זחלתי עם הבגדים המלוכלכים למיטה של יונתן ונרדמתי יחד איתו,
והימים הקרובים הפכו לימים הורמונליים, לחוצים ורווי דמעות.
"אני מתגעגעת לבית שלי"  אמרתי למון אמור עם דמעות על הלחיים,
לא לתל אביב, לא לאווירה, לא לנוחות, לא לטייק אווי
פשוט לבית שלי.
לארבעת הקירות בהם ידעתי איפה כל דבר נמצא,
להרגלים שלי, לריחות גם לצפיפות.
הצילו #1 מאיפה מתחילים?
כמה ימים לאחר מכן כבר נסענו לחופשה ביוון שתוכננה הרבה זמן מראש, ושגרמה לי קצת לנשום,
ומאז.. כן, כבר שלושה חודשים, אנחנו בניסיונות להקטין נזקים,
זה נשמע אולי מוזר כי הרי עשינו שיפוץ נרחב,
אבל משום מה בפרטים הקטנים, שחשובים כל כך,
 היה לנו כשרון לבחור אנשי מקצוע וחומרים לא נכונים.
הצילו #2 בלאגן מעבר דירה מלמעלה! 
אז כמה המלצות שלי למעבר ושיפוץ דירה בראש שקט (יש כזה דבר?):
1. אריזה. 
ברור שמומלץ להתחיל הרבה זמן מראש כדי להתחיל למיין ולהעביר רק את מה שתרצו,
אבל קחו טיפ קטן ממני. את חדר הילדים ובעיקר את המשחקים תארזו בסוף.
שלא תישארו כמוני בחודש אוגוסט עם ילדים בסלון וצעצועים בארגז סגור 1 או 15 מי יודע?

2. חברת הובלה
תבחרו בקפידה את חברת ההובלה לפי המלצות,
וכשמגיע הנציג שרושם בדיוק את מה שיש בבית להעברה,
תבדקו ותוסיפו כל פרט ופרט שנמצא,
אחרת תמצאו את עצמכם מוסיפים סכום לא מבוטל ואולי הופכים להיות "בני ערובה" בידי מובילים סחטנים,
 שכנראה הרגישו שמגיע להם "תוספת אוגוסט" על שני כיסאות ושידה שלא שמתם לב שלא נרשמו.
שימו לב גם שתירשם שעת התחלת ההובלה.
7 בבוקר אצלנו, הפך לתשע וחצי עם הפסקת צהריים נכבדת 
כך שהובלה מתל אביב לגבעתיים הסתיימה רק לקראת שש בערב... סיוט.

3. תהיו נאמנים לבחירות שלכם
תמיד חלמתם על שידה כמו בפינטרסט? שטיח כמו שראיתם במגזין העצוב?
ובכלל בית כמו בבלוג האהוב עליכם ? אל תתפשרו!
תעשו כמובן את ההתאמות לבית שלכם אבל אין כמו להגשים חלומות בבית חדש,
אז לא חייבים מבחינה כלכלית להגשים את כולם,
אבל אל תקשיבו לקולות ה"זה לא מתאים" "זה קטן מידי" "זה לא פרקטי" ...
בית חדש זה המקום להעיז כי אחרי זה כשעוברים אליו כבר לא משנים ומשפצים שוב.

4.אנשי מקצוע
אני לא בטוחה שיש לי המלצה מדוייקת לגבי בחירת אנשי המקצוע.
לצד אנשי מקצוע מעולים,
בחרנו אחרי שקיבלנו המלצות, גם אנשי מקצוע גרועים שהתישו ועדיין מתישים אותנו עם תיקונים.
אז ההמלצה העיקרית שלי תהיה לקבל המלצות מאנשים שאתם אוהבים את הסגנון והבית שלהם,
כי אלו, מתברר בדיעבד, היו ההמלצות הכי טובות.

5. חוזי מכירה וקנייה
עורך דין טוב זה חשוב, אבל אל תסמכו רק עליו.
תקראו ותבדקו כל מילה וסעיף שנכתב בחוזה,
לא הבנתם? תבקשו הסבר.
חושבים שהסעיף בעייתי ולא מגן עליכם? תנסו ותדרשו לשנות אותו.
זה אחד הדברים החשובים שלמדנו בשבועות האחרונים,
ולא אלאה אתכם בבעיות שנוצרו לנו בגלל סעיף זה או אחר שלא הקפדנו עליו.
HOME SWEET HOME

והבית ?
הבית מקסים, מרווח, נעים, מואר...
אבל עבורי רק עכשיו מתחיל להרגיש כמו בית.
אני מניחה שייקח קצת זמן, עוד תמונה, עוד חוויה, עוד ארוחה משפחתית,
עוד הרגל, עוד עציץ.





אי קטן בשם אגיסטרי (חופשה באגיסטרי ואתונה)

יום ראשון, 20 באוגוסט 2017



החופים הכחולים, השמשיות מקש, או העובדה שלא שמעתי אף פעם את השם הזה - אגיסטרי 
אני לא זוכרת מה גרם לי לעצור על תמונה שפורסמה בקבוצה בפייסבוק
 וכמה ימים לאחר מכן, כבר בחודש מרץ, כשבארץ ירד עוד גשם, 
להזמין חופשה משפחתית בחודש אוגוסט באי הלא מוכר
חוף אפוניסוס - אגיסטרי
הימים לא עברו מהר, בדרך עברו חגים, הסתיימה שנת הלימודים, 
וקרטוני אריזה נערמו בבית, ככה זה כשעוברים דירה. 
ואני רק ספרתי את הימים לקראת הנסיעה. 
מחכה לזמן של שקט ורוגע הרחק מפירוק קרטונים, 
הסתגלות לדירה חדשה ורשימת מטלות בלתי נגמרת. 
מחכים לרחפת בדרך מאגינה לאגיסטרי
הגענו לאתונה ביום שבת בלילה, וישר עלינו על מונית שלקחה אותנו לבית המלון,
 הנהג האדיב ששאל והבין שאנחנו פעם ראשונה ביוון, 
ציין בפנינו נקודות תיירותיות שונות בדרך אפילו שהיה אמצע הלילה,
שלושים דקות וארבעים יורו לאחר מכן, הגענו לבית המלון שבחרתי בלב העיר. 
אקרופוליס
בבוקר יום ראשון יצאנו אחרי ארוחת הבוקר, לכיוון אגיסטרי, 
הדרך לא הייתה קלה, בעיקר בגלל המזוודות וחוסר ההתמצאות,
 הליכה של רבע שעה לרכבת, 7-8 תחנות לכיוון פיראוס,
(שימו לב מהכייסים ביציאה מהתחנה, מון אמור מיד שם לב ש"סימנו" אותנו והמשכנו די מהר בדרך)
מפיראוס הלכנו עשר דקות לכיוון הנמל רק כדי לגלות שהאוניה הקרובה יוצאת רק בעוד שעתיים.
וכאן המלצה ראשונה ! בכניסה לנמל יש מספר חברות של רחפות ומעבורות שנוסעות לאיים ליד,
תבדקו בכולן מה הראשונה שיוצאת אם לא בא לכם לחכות.
אחרי מליון "נו, מתי נוסעים" שני בקבוקי מים, וגלידה
הגיע הזמן לצאת ברחפת לאגיסטרי, נסיעה האורכת בערך 45 דקות,
חשבתם שהגענו ? עוד קצת...
מהנמל הקטנטן של אגיסטרי יש חמש דקות נסיעה באוטובוס למלון.
קצת ארוך אבל שווה.
איזו מין שלווה ולא עושים שום דבר...
החופשה המושלמת. אגיסטרי מהממת,
כל היום היינו בבריכה או בחופים המשגעים שלה.
חופשה של שקט ורוגע, כן,  גם עם שלושה ילדים.
חמישה ימים ולילות של ניקוי ראש מושלם.


מסעדה באגיסטרי

אז קצת המלצות...
המלון שנבחר ב- BOOKING לאחר שראיתי עליו המלצות הוא Aktaion Hotel
מלון משפחתי, קטן יחסית עם חדרים פשוטים ונקיים,
אם אתם מחפשים מלון פאר זאת לא הכתובת,
אבל אם אתם מחפשים מלון פשוט, נעים ונקי תשמרו את ההמלצה,
ביקשתי חדר עם נוף לים עוד בהזמנה,
 וקיבלנו חדר עם מרפסת קטנה בה אהבתי לשבת בשעות הערב,
בנוסף הצוות היה סופר חייכן ואדיב, בריכה וחוף ים פרטי מול המלון
והמיקום ? מצויין כי המלון נמצא בחוף סקאלה דקה ממבחר מסעדות וטברנות
 וגם סופרמרקט קטן ששימש אותנו לא מעט, בקיצור בחירה מעולה !

ואם על מסעדות מדברים... על מי אני ממליצה ?
 ומה אוכלים באגיסטרי ?
סלט יווני לא פחות ממעולה אכלנו במסעדת המלון - SARONIS ליד הכנסייה,
תשכחו מהסלט היווני שאתם מכירים בארץ,
הסלט היווני באגיסטרי נראה מעולה.
 טרי, מכיל עגבניות, מלפפונים, בצל, לא מעט שמן זית,
עלי צלפים ופרוסה נדיבה של פטה טעימה.
סלט יווני במסעדת מלון SARONIS באגיסטרי
מסעדה מצוינת שהילדים וגם אנחנו אהבנו נמצאת במעלה הרחוב בו נמצא הסופרמרקט,
ונקראת Toxotis
שם הוגשה לנו מוסקה מצויינת, עוף עסיסי, צ'יפס טעים מנת מאסט מבחינת הילדים,
השירות היה מעבר לנדיב, קוסטה היווני בירך אותנו בכמה מילים בעברית
וגם דאג שאנחנו מרוצים מהכל,  והאוכל היה טעים להפליא.

ברחובות אתונה ואגיסטרי
בערבים ניצלנו מון אמור ואני את הנוכחות של דניאל בן ה-16, בכל זאת בייביסיטר צמוד...
וכל ערב יצאנו לטיול קצר ודייט זוגי באי,
אהבנו לשבת בגלל המיקום והאוכל במסעדת Quattro Beach Bar
מול הים, להסתכל על העוברים והשבים, על השקיעה ולהינות מזמן זוגי נטו באמצע חופשה משפחתית.


האי קטן מאוד, את החלק המרכזי שלו תעברו בעשר דקות,
האווירה רגועה, מוזיקה יוונית נשמעת מכל מקום,
והעיקר שתרצו לעשות בו הוא לבלות בים, בבריכה ולאכול טוב
וזה בדיוק מה שעשינו.

יום אחד יצאנו בבוקר עם אוטובוס (היחידי שיש באי) לחוף אפוניסוס
חוף פרטי מושלם, כמו בסרטים, שנמצא בקצה של האי, העלות כניסה אליו היא 5 יורו
(ממיה ויונתן בני השמונה לא ביקשו תשלום)
כשהגענו התלהבנו מהנופים המושלמים והחוף עם המים הצלולים,
(מציינת שאין כמעט בחוף מים רדודים ואם כן הם רק למבוגרים,
הירידה למים נעשית באמצעות מעין מדרגות מעץ ישר למים עמוקים)
פיסטוקים טריים באי אגינה - מעדן !

יום אחר יצאנו בסירה לאי אגינה שנמצא עשר דקות מאגיסטרי
ומפורסם בזכות גידול הפיסטוקים המעולים שלו שמיוצא לכל אירופה,
הביקור באגינה לא מאסט והוא חוויה נחמדה לא הרבה יותר,
בדיעבד לא הייתי יוצאת לשם כמשפחה עם ילדים קטנים,
אולי רק בחופשה זוגית, כי הבילוי באגינה כולל טיול קצר ברחובות הצרים,
ארוחת צהריים באחת המסעדות, ולא כלל בריכה וים הבילוי המועדף על הילדים.
אם כן הגעתם לאגינה אל תוותרו על קניית פיסטוקים מלוחים ובעיקר טריים שהתגלו כמעדן,
ותבקרו ב- Gelato follia גלידה מעולה בייצור עצמי שנמצאת באזור המסעדות
ממש מול הנמל מקום מצוין לאכול וופל בלגי עם גלידה מתוקה וטעימה.

פיסטוקים באגינה
אחרי חמישה ימים באגיסטרי נסענו לאתונה,
גם כאן בדיעבד, הייתי מאריכה את החופשה באגיסטרי
ומוותרת כמשפחה עם ילדים קטנים על שלושה ימים באתונה,
זוג יהנה שם הרבה יותר. הטיול באתונה כולל הרבה הליכה רגלית,
החום באוגוסט לא סימפטי במיוחד וגרר המון קיטורים מצד מיה ויונתן (בני ה-8) בעיקר
אבל גם מדניאל (בן ה-16) שהצטרף לחגיגה.
ואם אהיה כנה הקיטורים היו מוצדקים.
אקרופוליס
ביום הראשון החלטתי שאם אנחנו באתונה חייבים לבקר באקרופוליס
בדרך כבר הבנתי שאנחנו לא היחידים, התחלנו בתור של חצי שעה לפחות בכניסה
יחד עם צרפתים, אמריקאים, ספרדים, גרמנים, מכל העולם באים לראות את האתר המרשים.
לא שמנו לב שכבר בתור נגמרו לנו המים, וכשהתחלנו את העלייה בגבעה,
 כבר היה מאוחר מידי לרכוש בקבוקים קרים.
החום היה כבד מאוד, העלייה תלולה ואורכת כחצי שעה,
צרפו את הנתונים האלו לשלושה ילדים ותוסיפו להם גם בקבוק מים ריק,
וקיבלתם מליון קיטורים, חמישים "אמא,מתי חוזרים למלון" עשרים "אמא,חם לי"
ואחד "אמא, הרסת לי את היום" הבנתם את הלך הרוח, נכון ?

ברד קפוא ביציאה מאקרופוליס.
כשאני מבלה בעיר תיירותית אני דואגת תמיד לקרוא המלצות לפני כן ולסמן מקומות מועדפים,
טיול באקרופוליס היה אחד מהם, וכך גם טיול באזור כיכר מונסטריאקי, ורובע הפלאקה כמובן
המלצות עליהם תוכלו לקרוא כמעט בכל אתר וספר,
ובנוסף סומנו כמה מסעדות ואזורים שרציתי לבקר בהם, אלו המומלצים שבהם ...
הראשון היה Stani מילק בר משפחתי מסורתי הקיים כבר משנת 1931
שם אכלנו מנת יוגורט עם דבש ואגוזים, אבל המנה הכי טובה שהוזמנה פעם אחת,
וכמה דקות לאחר מכן בפעם השניה כי היא חוסלה בזריזות,
הייתה לוקומדס, מעין סופגניות קטנות עליהן יוצקים דבש וקינמון,
מנה מאסט במקום, הלוקומדס מוגשות חמות ועליהן אפשר גם להזמין גלידה קרה שנמסה מעליהן,
חגיגת טעמים וקלוריות ששווה כל ביס ! מומלץ !
לוקומדס ב - STANI
מון אמור אוהב קפה אבל לא מכור ובכל זאת הלכנו לבית הקפה  mokka
כדי לשתות Sti Hovoli
קפה שמבושל ומוגש בפינג'אן קטן בבישול איטי,
ומגש עם רחת לקום מתוק וטעים.
קפה ב - MOKKA
בית הקפה נמצא בכניסה לשוק הבשר של אתונה,
אליו אני לא בטוחה שהייתי שולחת אנשים לבקר,
המראות לא נעימים ובקלות אני חושבת כל חובב בשר יהפוך שם לצמחוני או טבעוני,
אבל כן הייתי מבקרת ברחוב Evripidou ליד השוק, בו נמצאות חנויות תבלינים מקסימות,
ובו קנינו גם סוכריות דרג'ה מתוקות ונהנינו ממבחר המראות והריחות של החנויות
תבלינים ברחוב Evripidou

עוד המלצה על מסעדה מצוינת - Filema מסעדה יוונית
עם מנות מוכרות כמו המבורגר וצ'יפס אבל עם טוויסט מעניין וטעים,
ובנוסף מנות ביתיות כמו שעועית לבנה ענקית ברוטב עגבניות, מנה מעולה
שהתקבלה בהתלהבות מצד הגדולים והקטנים בחבורה,
ועוד מנות מצויינות אחרות. השירות חייכני ונעים, המסעדה שקטה ונעימה,
בקיצור לכו, תאכלו ותהנו !


אחרי שמונה ימים של חופשה נעימה חזרנו לארץ,
אם תשאלו את מיה ויונתן ממה הם הכי נהנו הם יענו לכם הבריכה,
אם תשאלו את דניאל, הוא יענה שלשבת על המרפסת במלון מול הים ולשמוע מוזיקה
אם תשאלו אותי, אגיד לכם שאגיסטרי מדהימה,
אבל הרגעים האהובים עליי היו שעות הערב לפני השינה בה כולם נכנסו למיטה הזוגית שלנו,
מפטפטים, רואים טלוויזה, צוחקים (שמעתם כבר בוב ספוג ביוונית?)
מהות החופש המשפחתי בעיניי.
כי נכון שיש קיטורים, עצבים, הערות כמו בכל משפחה,
אבל אותם שוכחים. הרגעים האחרים נשארים בלב.



אז אם אתם נוסעים בקרוב ,
הנה מפת גוגל בה סימנתי את ההמלצות שלנו באתונה:


וגם...
קראתי ברשת, לינקים מומלצים לקריאה לפני הנסיעה לאגיסטרי ואתונה :




גזר סגול ותירס לבן

יום שני, 10 ביולי 2017

ארבעה ימים בבריכה,
הספיקו למיה ויונתן בכדי להיות עייפים ואובר שזופים,
להצעה שלי לוותר על יום שישי בקייטנה,
הם הגיבו בחשדנות,
אבל המילים "קטיף גזר צבעוני" שכנעו אותם די מהר.

שעתיים לאחר מכן כבר היינו בשדה הגזר של משק יעקובובסקי
(במושב צופית ליד כפר סבא)
מושכים גזרים מהאדמה ומקווים שיצא לנו צבע מיוחד,
צהוב, סגול או כתום מתוק וטעים !

תמיד מצחיק אותי לראות אותם נתקלים במוצרי מזון בסביבה הטבעית שלהם,
נכון שיש להם אבא מושבניק, אבל בכל זאת ילדים עירוניים,
כך היה בכרם, בלול התרנגולות במושב כשאספו ביצים וכך גם עם הגזר,
שיוצא עם כמות לא מבוטלת של אדמה ובוץ,
בכל זאת ירק שורש. 
אבל אם הגזר היה אטרקציה.
הכוכב היה ללא ספק התירס הלבן.
(משדה הגזר, המשכנו לחנות המשק בה נמכרים ישירות ירקות ופירות מהחלקאי לצרכן)

אכלתם כבר תירס לבן ? יונתן פשוט התאהב,
ביס הצטרף לעוד ביס,
והטעם ? מתקתק וטרי !


חזרנו עייפים אך מרוצים,
עם אבטיח מצויין, מלון, תפוחי אדמה,תירס לבן כמובן
וכמה קילו של גזר צבעוני,
יש מתכונים מומלצים ?





כמה חם. פוסט של קיץ

יום חמישי, 6 ביולי 2017


את היום הראשון של החופש הגדול בילינו, איך לא, בים.
חוף פרישמן, דגל לבן ולא מעט מדוזות ששחו בנחת,
 שכחתי לקחת פירות, וגם חטיפים,
מזל שמסנן הקרינה נמצא קבוע בתיק הים
ככה זה כשאת עצמאית במשרה מלאה, מתכוננת למעבר דירה
ובעיצומו של שיפוץ. 
מיליון מחשבות, לחץ והתרגשות.

זה קיץ של שינויים.
קיץ שבו נעזוב את המוכר 
ואומנם המרחק מתל אביב לגבעתיים קצר אבל ההרגלים מתנפצים,
והמחשבות עובדות בלי סוף.

בגבעתיים אין ים ? מיה ויונתן שרגילים לבלות את כל הקיץ בים
התאכזבו לגלות שלא.
מופתעים שלא בכל עיר יש חוף ים,
מחשבות של ילדים שרגילים לבלות את כל הקיץ בבניית ארמונות בחול.

החום והרעב שהתעורר הבריח אותנו ל"קאליפסו" מסעדת החוף החדשה של עומר מילר
צלחת שניצלים וציפס טעים במיוחד
ולקינוח שייק אבטיח קר, צונן וגם פוטוגני
 ואחרי טבילת הרגליים בים,
כמה צריבות של מדוזות,
ובניית ארמון קטן בצורת לב
חזרנו הביתה,
לקרטונים הנערמים לאט לאט בסלון.
קיץ 2017. אתה בטוח לא תהיה משעמם.




עירית, שי וקלארה פיטרס

יום חמישי, 8 ביוני 2017


בוקר יום שישי, רוטינה.

לקחת בשבע וחצי את מיה ויונתן לבית הספר, לפטפט ולנהל שיחות תוך כדי הליכה,
 קניות במכולת השכונתית,
ארוחת בוקר עם מון אמור ב"התחתית" והמשך סידורים, בישולים, נקיונות.


אבל ביום שישי אחד הרוטינה נשברה מיד לאחר בית הספר.
הסיבה ? סדנת צילום בנושא פורטרטים של הצלם שי איגנץ בהשראת הציירת קלארה פיטרס
בבית של עירית בירן בעלת הסטודיו ויוצרת כלי הקרמיקה של NOW POTTERY
סיבה מעולה וכה מוצדקת לשבירת שגרת יום שישי.


הכל התחיל מביקור במוזיאון.
עירית שהגיעה למוזיאון הפראדו במדריד, התרשמה מאחת התערוכות המתחלפות במוזיאון,
תערוכה של קלארה פיטרס ציירת אותה לא הכירה בעבר, 
אבל התרשמה מהציורים, האווירה והמסר שהעבירו,
ואז הכל התחבר ביחד.


הארוחות המיוחדות אותן עורכת עירית באופן קבוע, השולחנות העמוסים לפרטים שציירה קלארה פיטרס,
החברה, האוכל, הסטיילינג.
וכך נוצר דייט עם פורטרט.
סדנה המשלבת ארוחה, צילום, הרצאה של אמן,
מכלול שלם הנוצר מפרטים קטנים שמשתלבים בצורה הרמונית.

קלארה פיטרס הייתה חלוצה בתחום ציורי הטבע דומם ואחת הנשים היחידות שציירו במאה ה-17,
מקצוע בו שלט באותה התקופה המין הגברי כמעט לחלוטין.
עירית ערכה שולחן הדומה להפליא לשולחנות בציורים, 
עם הכלים, המנות, הפירות הטריים,
ולנו, משתתפי הסדנה, נשאר רק לצלם, לאכול, ולהנות.

את סדנת צילום הפורטרטים, העביר הצלם שי איגנץ, אמן ומרצה, בוגר בצלאל,
שנתן לנו לצלם אחד את השני בהתחלה,
ואז לאחר הרצאה מרתקת על עבודתו, ועל פורטרטים של צלמים בעולם,
נתן לנו להתנסות שוב בצילום, הפעם עם ידע וחשיבה מקדימה על נקודות שונות.

להגיע לבד לסדנאות, זה תמיד סימן שאלה...
מי יגיע ? נחמדים ? חייכנים ? ליד מי לשבת ? יהיה מעניין ?
אז עכשיו, אחרי הסדנה, אני יכולה לענות בחיוב לכל השאלות
הכימיה בין משתתפי הסדנה הייתה ברורה,
רובם לא הכירו אחד את השני וגם אני, אבל הסביבה הנעימה,
וכנראה האהבה לצילום גרמה לשיחות מעניינות וחיבורים מעניינים.

להיכנס למטבח פעיל ומלא חומרי גלים משובחים וריחות נעימים הבוקעים מהתנור,
זאת חוויה.
להתקדם שני צעדים ולהתבונן בשולחן ערוך בצורה נפלאה,
ומעוררת הערצה לגבי הפרטים, המרכיבים והכלים.
זאת חוויה אחרת שלא הייתי מוכנה אליה.
לקח לי קצת זמן לעבד את החוויה המרשימה,
ולכתוב את הפוסט. ועכשיו ? נותר רק לחכות להפתעות הבאות של עירית ...


שדה של נוריות וחופש פסח

יום רביעי, 19 באפריל 2017


כבר שבע שנים שאני כותבת בבלוג,
ונראה שכל שנה חייב להיות פוסט אביבי
מלא פרחים וצבע, פוסט משמח כזה.

גם השנה כמו בכל חופשת פסח יצאנו החוצה,
לראות את הפריחה המשגעת, הטבע שאי אפשר להתעלם ממנו בימים כאלו של אביב,
ובעצם מזל שחופשת פסח יוצאת תמיד באביב,
כי הוא קצר ומפנה ממש מהר את מקומו לקיץ.
 פריחת הנוריות גרמה להמון באז ברשתות החברתיות,
השדות פוטוגנים להפליא, ולמרחבים הענקיים יש מין אפקט מהפנט
כך יצא שהגענו לשני שדות שונים,
לחזות ביופי שעוד מעט נעלם

מיה ויונתן התלהבו לא פחות ממני,
ובחנו את הפרחים, סגורים, פתוחים,
כנראה שהגיל לא משנה,
אפקט הצבע משפיע על כולם
כי כשרצינו ללכת הם ביקשו עוד חמש דקות ואז עוד קצת  
 איפה היינו ?
בניגוד לשנים קודמות בהן הלכנו לשדות המיועדים לקטיף,
נסענו השנה לניר יצחק וגן יבנה לשדות של חקלאים המייעדים לפי מה שהבנתי את הפרחים לפקעות.
בשדה אחד החקלאי החביב השאיר קטע קטן בו ניתן היה לקטוף פרחים,
אז בקבוק מים קטן הפך לאגרטל מאולתר והשמחה הייתה גדולה.

 
אביב תישאר עוד קצת.
 חוזרים לשגרה אחרי חופשת פסח רגועה ...