הפקה חורפית ביום הכי גשום

יום ראשון, 25 בדצמבר 2016


התכנון היה לצלם הפקה למותג "שוקה" בחוץ,
קצת טבע,קצת סביבה תעשייתית,
כבר דמיינתי איך יראו התמונות ואת התוצאה.

אבל בחורף... אי אפשר לתכנן יותר מידי...
כי פתאום החזאי הפך את התחזית הרגועה יחסית, לסוערת ביותר
ואני מצאתי את עצמי עם המון תכניות ומעט מקום לביצוע. 
הכל כבר מוכן !
שלוש שקיות אקססוריז משגעים של מנורות, צעצועים, מזוודות מ"שוקה"
שמלות וכתרים כמו באגדות של המעצבת המוכשרת ענבל קלי כרמי - Inbal carmi studio - Mom & me
מעצבת שיער, lillou hair makeup - לילו המקסימה 
לוקיישן מושלם. וגם דוגמניות כמובן !

כמו שהכל כבר היה מוכן.
ככה הכל השתבש בשעה שמונה בערב לפני יום הצילומים.
ולי נשאר או לוותר ולדחות. או להרים עשרות טלפונים, וואטסאפים והודעות בפייסבוק,
כדי לוודא שההפקה מתקיימת.

כמו שניתן לראות בתמונות. לא ויתרתי.
וצילמנו בסטודיו ביום הכי גשום (עד עכשיו לפחות) בחורף הזה.
אחרי ארבע שעות אינטנסיביות, הרבה קליקים במצלמה,
סחיבת שקיות, התאמת בגדים ואקססוריז,
חזרתי הביתה כמו בקלישאה ...
עייפה אך מרוצה.

ולמרות הקשיים שהערים עליי החורף,
אני כמובן עדיין מכורה לאוויר הקר, טיפות הגשם על המצח,
ללכת יחפה בבית גם בדצמבר, "לשכוח" את המטריה,

כן ! אני מכורת חורף אמיתית ! 




זמן סוכות - זמן זיתים

יום רביעי, 26 באוקטובר 2016


ערב חג סוכות ומיה, יונתן ואני יוצאים לדרך בשעה מוקדמת.
מוקדמת בשביל חופש.
הוויז מכוון, בקבוקי מים, נעליים נוחות ואנחנו בדרך למסיק זיתים בכרמים של "זמן זיתים".

אם נדלג לרגע לסוף היום ?
נהנינו מאוד.  מהחוויה, מהאנשים, מהטבע, מהלימוד,
אבל אני בטוחה שאם תשאלו את מיה ויונתן, יוסי הוא זה שהשפיע עליהם הכי הרבה.
יוסי הוא יוסי אקרמן, הבעלים של "זמן זיתים" ומי שהסתובב בין העצים בכרם,
מסביר על המסיק, מחייך, מדבר, ושופע מידע אותו הוא מחלק בנדיבות עם השואלים.
משפחת אקרמן היא משפחה חקלאית כבר ארבעה דורות,
אב המשפחה, יוסי אקרמן עזב את עולם החקלאות לשלושים שנה,
וכיום חזר לחקלאות ולכרם הזיתים, 
שנמצאים בבית לחם הגלילית.
המותג "אקרמן" משווק חמישה סוגים של שמן זית :
פיקואל, קלמטה, פישולין, קורנייקי וקורטינה. כל זן בעל ארומה משלו, 
מה אומר לכם, למסוק זיתים זה לא עבודה קלה...
יעידו על זה מיה ויונתן שאספו כמעט דלי שלם של זיתי קלמטה,
שכבר נמצאים אצלנו על השיש מסודרים בשכבות עם מלח גס ואנחנו מחכים בסבלנות שיהיו מוכנים לאכילה,
עוקבים בקפדנות אחרי המתכון שקיבלנו.

אז ברור שהיום יש מכונות שעוזרות במסיק,
אבל אני דווקא שמחתי שניתנה לי האפשרות להראות להם את המסיק של פעם,
דווקא בדור האינסטנט והמוכן.
להראות את "מאחורי הקלעים" של צלחת הזיתים שמוגשת להם ישר לשולחן,
ושל שמן הזית שנבזק בנדיבות מעל העגבנייה בארוחת הערב.
מיה ויונתן לקחו את העבודה ממש ברצינות,
אבל אם בתחילת היום הקפידו השניים לקחת כל אחד דלי משלו,
בשלב מסוים הם איחדו כוחות...
אולי כשהבינו שלא פשוט למלא דלי גדול בזיתים קטנטנים,
וברגע שהדלי היה כמעט מלא, או יותר נכון אחרי שהתעייפו ...
רצו אחרי יוסי בכדי שיעביר את מה שאספו לשקית,
לא ויתרו על קרטיב קפוא לצנן את עצמם,
ומרוצים התחלנו את הדרך חזרה לתל אביב !


Share it #2 יום עיון בנושא מדיה דיגיטלית

יום חמישי, 13 באוקטובר 2016



יום העיון SHARE IT 
הוא פועל יוצא של מחשבה, יצירתיות ואהבה למדיה הדיגיטלית.
מענה לעסקים שמנוהלים על ידי נשים חזקות שדוחפות את העסק וחולמות להגיע לקהל רחב יותר.
ארבעת ההרצאות אותן בחרתי מקיפות מידע רחב שכל בעלת עסק חייבת לדעת בעידן הדיגיטלי,
ושבעזרתו העסק שלה יוכל להתקדם ולפרוח. 

יום העיון הראשון נערך בחודש יוני השנה והשתתפו בו 90 נשים עצמאיות,
ששמעו הרצאות בנושא אינסטגרם, פייסבוק וצילום בסמרטפון.
התגובות היו מצוינות מה שגרם לי ישר להתחיל לעבוד ולתכננן את יום העיון השני.

והפעם בחרתי בהרצאות שונות כשכמובן המכנה המשותף לכולן הוא המדיה הדיגיטלית,
שעבור רבים היא חידה או לפחות הרבה סימני שאלה,
והמטרה שלי היא בעצם להנגיש את המידע לכל בעל/ת עסק,
כך שימנפו את הכלים שניתנים באותו היום עבור העסק שלהם.

מה בתכנית ?

1.
אורלי אלקלעי - פרסום ממומן
פרסום ממומן באדס מנג'ר שלב אחר שלב,
איך מטרגטים את הקהל לעסק שלי ואיך מגיעים לקהל חדש ?      
מה התקציב הנכון ? איך מטרגטים נכון גאוגרפית ? ועוד תשובות להרבה שאלות.          

2.
כנרת יפרח - מקרו קופי - הלקוחות שלך יתאהבו 
איך המילים שאת בוחרת יכולות ליצור אשיות כובשת, שתחבר את הלקוחות למותג שלך,
ותהיה אחידה ועקבית בכל מקום שאת כותבת : באתר, בעמוד הפייסבוק ובבלוג. 
(***הרצאה מיוחדת עבור יום העיון עם דגש על המדיה החברתית)

3.
אורלי אלקלעי  - פייסבוק מה חדש ? 
חידושים ושינויים בתפעול הדף העסקי בפייסבוק. 

4.
מיה לנדאו - יוצרות שיווק
כיצד לבנות תכנית עבודה שיווקית, לתזמן נכון את המהלכים,
לשלב עבודה דיגיטלית ולהניע לקוחות לפעולה.
בהרצאה נכיר מודל שיווקי לבניית תכנית עבודה,
עם דגשים ממוקדים לעבודה דיגיטלית חכמה ואפקטיבית



איפה ?
יום העיון מתקיים במכון מופ"ת,
רחוב שושנה פרסיץ' 15, תל אביב
נגיש למגיעות באוטובוס, או ברכב פרטי (חניה בחינם סביב המתחם) 

מתי ?
2.11 יום רביעי בשעות 09:00-15:00
ההרצאות מתחילות בשעה 09:00 בדיוק ! 

מחיר ?
כרטיס כניסה לכנס - 380 ש"ח. כולל מע"מ.

מדיניות ביטול:
***
ניתן לבטל את ההרשמה עד תאריך 15.10.2016 ולקבל החזר כספי מלא,
     לאחר תאריך 15.10.2016 לא ניתן לבטל רישום.
 ולא ניתן לקבל החזר כספי עבור ההרשמה ליום העיון ***

רוצה להירשם ? 

לינק לרכישת כרטיס - https://app.icount.co.il/m/5b920


ניפגש ! 


כנס הקעקועים הישראלי #4

יום ראשון, 9 באוקטובר 2016



כן זה כואב. מאוד אפילו.
בפעם האחרונה, אחרי שלוש שעות של כאבים,
החלטתי שאין יותר קעקועים.  
זה לא הפריע לי להוסיף עוגן, קטן יש לציין, לפני חודשיים,
וכבר לתכנן את הקעקוע הבא עוד לפני שהעוגן החלים..


לא התחלתי עם כל נושא הקעקועים בגיל צעיר,
את הראשון והסמלי יש לציין קעקעתי בגיל שלושים אני חושבת,
ועם הראשון הגיעו האחרים וללא ספק זה ממכר.

מי שהדביק אותי בהתמכרות הטובה או הלא טובה, תלוי את מי תשאלו...
(לא טובה יענו ההורים שלי)
הוא בכלל מון אמור, שעקרב בצבעי שחור ואפור מקשט את זרועו,
ומאז הספיק להוסיף מספר קעקועים מכובדים על הרגליים, הגב והזרועות,
באחד מהם אפילו אני מקועקעת. כבוד. 

אז בתור שני מכורים היה ברור לנו שאנחנו מגיעים לכנס הישראלי לקעקועים,
 שנערך בסופ"ש האחרון, בתל אביב.
חגיגה לאוהבי ומכורי הקעקועים והפירסינג.
מוזיקה, בירה, רעש של עשרות מכונות שזמזמו בו זמנית,
תוך כדי קעקוע של עשרות אנשים שהחליטו להוסיף עוד איור לגופם.
חוויה מדהימה ומומלצת לכל מכורי הקעקועים,

ואני... אחרי בילוי של כמה שעות בין מקעקעים ומקועקעים,
כבר חושבת על הקעקוע הבא...
התמכרות, אמרנו ?  

hello september . מסקנות מהחופש הגדול

יום חמישי, 1 בספטמבר 2016


חוזרים לשגרה. 
היי ספטמבר, מקווה שחוץ מתחילת שנת הלימודים תביא איתך קצת אוויר קריר,
כי החום גורם לי כל שנה לחשוב על לארוז מזוודה ולברוח לארץ קרה או אפילו קרירה.
שלושה שבועות של חופש, עברו די מהר.
אני יודעת שיש כאלו שירימו גבה. 
אבל נהניתי בחופש. 
ויותר מזה עברתי אותו בספונטניות יחסית,
עם תמהיל של ים, טבע, משפחה וכן, גם טלוויזיה ופלייסטיישן. 

כל שנה לפני החופש, ערוצי החדשות מקפידים להכין כתבות על הטירוף של החופש הגדול,
כמה הוצאות, כמה בילויים בקניונים, ביזבוזים ועוד הוצאות.
אז הצלחתי לעבור את החופש בלי קניון אחד אפילו, שתי אטרקציות בלבד,
שנבחרו בקפידה בגלל היותן משפחתיות ובעלות סבירה ביותר וערך מוסף,
לא נרשמו ביקורים במקדונלדס, מתנות מיוחדות וכן. מיה ויונתן נהנו בחופש הגדול.

מודה שהמגורים בתל אביב והקרבה לים גרמו לנו להנות מחוף הים,
יעיד זאת פס השיזוף שהתגנב גם עם נוכחות מסיבית של מסנן קרינה.

מסקנות מהחופש הגדול ...

1.
 גם סרבן התמונות הגדול והעיקש ביותר,
 יסכים להצטלם כשיש לו גלידה ביד. 
הנה ההוכחה.



2. 
אחרי בילוי בחיפה, בקולנוע, בחוף הים, 
עדיין כשתשאלו ממה הכי נהניתם ? 
הם יגידו לכם שבפארק ליד הבית.


3. את תג'נגלי עבודה וחופש. 
תסיעי, תבשלי,תכיני פנקייקים, תפנקי, תרקדי,
תקראי, תציירי, להמשיך ? 
ואז הם יגידו שהיום הכי כיף היה כשאבא היה איתם. 


4. תוותרי. 
לפעמים זה די נחמד. 
צ'יפס בבוקר. גלידה בלי הפסקה, 
בית מבולגן. כביסה עד התקרה.


דרך אגב. המסקנות  של שנה שעברה. עדיין בתוקף.


 אז יש לחמניות. וגם שוקולד השחר.
הספרים והמחברות מוכנים. 
שלום כיתה ב' וגם לתיכון.
מוכנים ליום הראשון ללימודים. 

INSTASTORY - בין עבודה לים.

יום ראשון, 31 ביולי 2016


ככה נראה האינסטגרם שלי בקיץ.
תמונות של שגרת עבודה לא שגרתית לצד תמונות של שמיים כחולים וים.
אולי זה לא רק אצלי. 
יש משפטים שחוזרים הרבה בבלוג. כמו תקליט שבור.
אחד מהם הוא שאני בכלל טיפוס של חורף.
בסטודיו המשגע של ליאור, סטודיו 1220. עולם של השראה. 
 של גשם. של ללכת בלי מעיל. של "לשכוח" את המטריה בבית.

אני אוהבת ללכת על הרצפה הקרה בלי נעלי בית.
אוהבת שלוליות, מחייכת כשרואה חילזון, 
הרצאה שלי בנושא תפעול נכון של הדף העסקי בחנות העיצוב "האסם"
אוהבת ארטישוק ותות שדה ומרק עדשים.
וגם צעיפים וטיפות על ענפי העצים,  
אוהבת נעליים סגורות.
להתכרבל בפוך. ואז להוציא רגל יחפה ולהרגיש קצת את הקור.
יומיים של שיפוץ בבית. החלפת חדרים בין מיה ויונתן לדניאל.
 ואז מגיע חודש יוני ויולי, 
ושרב. חום, הצמדות למזגן, לחות מטורפת ודביקה ואיפור מבריק מזיעה. 
וים ! 
קרטיב דובדבן וצחוקים של מיה ויונתן ברגע שהם רצים למים,
ולכמה רגעים אני אוהבת את הקיץ.





חמישה לאהוב

יום שני, 25 ביולי 2016


חמישה לאהוב בשבוע שהחזאי צופה עומס חום כבד.
חום כבד ? מבחינתי כל יום ביולי אוגוסט הוא חום כבד כנקודת התחלה.
אז חמישה לאהוב מרעננים וקלילים שאפשר לקנות בחדר עם מזגן.


 אין כזה דבר יותר מידי סניקרס. בטח לא בצבעים כאלה.
סניקרס של ניו באלאנס מהחנות BELLE & SUE


פריט MUST כשאת עובדת מהבית בחופש הגדול.
אוזניות של Kreafunk aHead מ  - ASOS


אם לא הזמנת כרטיסים לחופשה רומנטית בפריז לפחות מחברת דוברת צרפתית
מחברת OH-LA-LA של שירנקה, להשיג בחנות האינטרנטית.
אותו כלל של הסניקרס... מתאים גם לגבי כריות,
אין כזה דבר יותר מידי בעיקר אם מלווים אותן איורים מושלמים.
כרית דב פנדה של OHH DEER מרשת STORY


 למי שעדיין רושמת את הפגישות ביומן ולא בסמארטפון (כמוני למשל...)
והוא גם מצטלם מושלם באינסטגרם.
יומן 2016-17 של Rifle Paper מחנות מוצרי הנייר Yooletta


INSTASTORY מחפשת צבע.

יום ראשון, 10 ביולי 2016



מזמן לא הייתי פה, ואני מתגעגעת לכתיבה.
להסתכל לשמיים זה רגע של שקט
גם לשיתוף, לסידור התמונות, לקריאה החוזרת של הטקסט עד שמרגישים שזה בדיוק זה.
ואז לחיצה על מילה אחת, פרסם,
הרגע שבו הפוסט בעצם נחשף לעיניים וותיקות וחדשות.
לפעמים צריך תזכורת
הימים עוברים מהר. מצטברים לשבועות וחודשים.
 ומאז שהפכתי לעצמאית השבוע פתאום השתנה,
בימים אחרים רק הייתי מחכה ליום חמישי. היום הוא מפתיע אותי.

יום חמישי בבוקר בשוק הכרמל, קניות לסופ"ש.
אני נפגשת, מצלמת, כותבת, מפרסמת, כל יום שונה מהקודם,
כל לקוח מדייק אותי לכיוון הנחוץ לו,
וכך העבודה שלי מגוונת, מאתגרת, מעניינת 
ומשאירה לי זמן לחלום, לתכנן, להפעיל את כל הדמיון, היצירתיות והמחשבה,
וזה תענוג.
פלמינגו ורוד וטרנדי בחנות של "סופי" 

הילדים יצאו לחופש הגדול והבקרים קצת השתנו,
מלחץ של להגיע בזמן לבית הספר,
ולהכין שלושה כריכים כשלכל אחד מהם הפייבוריט שלו (גבינה, ריבה ושוקולד)
הבוקר הפך רגוע יותר כשהקייטנה מספקת את ארוחת הבוקר לשמחתי,
וגם השעה שמונה היא לא דד ליין שאסור לעבור,
אלא המלצה, שמרוב שהיא לא מחייבת, אנחנו דווקא בלי להתאמץ יותר מידי, מצליחים לעמוד בו.

צבעים שמחים
 אז בין עבודה, סידורים, החופש הגדול, אני חוזרת לכתוב,
כי התגעגעתי ממש. כי הבלוג הוא חלק בלתי נפרד ממני כבר שנים.
ואם תשאלו אותי מי אני, רוב הסיכוי שאחרי אמא, תגיע המילה בלוגרית.

ארוחת צהריים ב"פועה", שוק הפשפשים
כל התמונות בפוסט מגיעות היישר מהאינסטגרם שלי,
שלפעמים הוא מונוכרומטי (טוב, לא מאוד, או יותר מידי)
ולפעמים הוא צועק צבע. לדעתי זה קשור להרגשה,
ואולי זה קשור לחום הבלתי נסבל והמחשבה הלא רציונלית שהצבעים הבוהקים,
יצננו ויקררו את החום תל אביב רווי הלחות. זה לא באמת קורה. בדקתי.