2012 - Top ten

יום שני, 31 בדצמבר 2012



בישום, טיפוח, איפור,
עשרת הפייבוריטים שלי לשנת 2012.






.1
Giorgio Armani - eyes to kill mascara
במיכל אפור מתכתי ומרשים ארוזה המסקרה הטובה ביותר שניסיתי,
מסקרה שמאריכה אך בעיקר מעבה את הריסים ומעניקה להם מראה מודגש ודרמטי. 
2.
Giovanni - hot chocolate sugar scrub
260 גרם של פינוק אמיתי.
לפילינג הגוף של Giovanni יש מרקם עשיר וסמיך וריח שוקולד משגע.  
3.
Chloe - Eau de chloe
מותג האופנה Chloe שחגג השנה 60 שנות פעילות השיק בושם פרשי המכיל 
מי ורדים, פטצ'ולי והדרים שהיה הבחירה המועדפת שלי בקיץ. 
4.
  Philosophy - cinnamon buns shampoo, shower gel and bubble bath 
ג'ל רחצה מפנק עם ריח מדהים של עוגת קינמון, אולי לא מוצר MUST 
אבל כשקונים מוצר בפעם השלישית כנראה שבאמת אוהבים אותו.
5.
Clarins - gloss prodige - raspberry 06
גלוס בגוון בורדו עמוק ומבריק מאוד, בעל עמידות טובה מאוד יחסית לגלוס,
 ויתרון חשוב נוסף - ריח פירות מתוק ונעים.
6.
Guerlain - parure extreme
המוצר היחידי שעבר מפוסט ה- Top ten הקודם, 
מייק אפ בעל כיסוי גבוה, עמידות מצוינת ומראה מט ולא בולט
כל היתרונות למייק אפ במוצר אחד מושלם. 
7.
Bioderma - sebium H2O
מסיר איפור נוזלי לא שומני, שמסיר ביסודיות איפור ומשאיר את העור נעים ולא יבש,
היתרון הגדול שלו הוא העובדה שאין צורך לשטוף אותו במים, או להשתמש במוצרים אחרים כדי להשלים אותו,
כך שמוצר אחד ובעיקר מעט מאוד זמן מספיקים בכדי להסיר את האיפור . 
8.
Chloe - love
פייבוריט נוסף מבית קלואה הוא הבושם האהוב עליי ביותר השנה,
 שילוב מתוחכם של ריח פרשי נשי המשלב ניחוח טלק נקי,
יש לי הרגשה שהוא יישאר אחד המועדפים עליי גם בשנה הקרובה. 
9.
 Chanel -illusion d'ombre-  illussoire 83
צללית בגוון אפור מטאלי שמככבת כמעט כל בוקר באיפור העיניים שלי, בעיקר בזכות הגוון המיוחד שלה,
ניתן להגיע איתה לתוצאות דרמטיות מעושנות או למראה עדין ויומיומי, בעלת מרקם נוח לשימוש
ועמידות גבוהה.  
10.
Real techniques brushes
מליין מברשות האיפור של המאפרת והבלוגרית סמנתה צ'פמן עליו נכתב רבות בבלוגים בארץ ובחו"ל,
 רכשתי את מברשת הסומק והפודרה, שתי המברשות באיכות גבוהה מאוד,בעלות שיער סינתטי נעים ורך,
 ונוחות לשימוש בזכות המבנה שלהן. לפעמים כשמנסים מוצר לאחר שקוראים עליו ביקורות נלהבות ברשת, מתאכזבים, אבל במקרה הזה, אני מצטרפת למחמאות. 









Beauty addict - one more try.

יום ראשון, 30 בדצמבר 2012



מציאת מוצר איפור מושלם היא אפשרית, כמובן שהגדרת השלמות תלויה במי שמנסה אותו,
כי תכונות שהן יתרונות לאחת יהפכו לחסרונות עבור השניה.
מצאתי מסקרה מושלמת וגם ללא ספק מייק אפ מושלם, שלא נדבר על אינספור צלליות,
אבל הסקרנות ובעיקר ההתמכרות למוצרים הקטנים והמפנקים, גורמת לי לרכוש ולנסות פריטים חדשים,
שלפעמים יתגלו כהצלחה מדהימה ולפעמים כאכזבה. 







1.
Benefit - Bad gal lash mascara
התנסות במייק אפים ומסקרות אף פעם לא משעממת או מספיקה לי. אלו שני מוצרים בהם גם אם ניסיתי ואהבתי פריט מחברה מסוימת , אני תמיד אוהבת לאחר קריאת המלצות, ביקורות וכן, גם פרסומות ואריזות מיוחדות לנסות עוד מוצרים שמבטיחים תכונות או יתרונות אחרים מהמוצר שנמצא במגירת האיפור שלי.
לכן רכשתי את המסקרה Bad gal של חברת בנפיט (חברה ממנה רכשתי גם את המסקרה - "Ther'e real" 
ממנה הייתי מרוצה). המסקרה מגיעה באריזה מרשימה כמו כל מוצרי בנפיט, מעוצבת בצבעי שחור וורוד,
 וברגע שפותחים אותה מבינים מה החיסרון הבולט שלה - מברשת גדולה וארוכה שמקשה על מריחת המסקרה בצורה מדויקת ויסודית ובנוסף עיקר תשומת הלב עוברת מהדגשת הריסים לניסיון הכמעט בלתי אפשרי של מריחתה בלי ל"קשט" את העפעף העליון במסקרה , חיסרון נוסף שלה הוא התכונה העיקרית של הארכת הריסים כאשר אני מעדיפה מסקרות שמעבות ומדגישות את הריסים. כמו שניתן להבין... את המסקרה ממש לא אהבתי ואני ממעטת להשתמש בה, ולמרות זאת המותג בנפיט נשאר בין האהובים עליי.

2.
CIATE - mistress
לא פחות מגוון ומעמידות, הפורמולה היא אחד הפרמטרים החשובים בלק. היא תקבע את קלות מריחתו וכתוצאה מכך את המראה שלו, ומבחינתי הפורמולה תהיה ההבדל בין לק טוב למעולה. ב- Mistress של CIATE תמצאו את שלושת התכונות האלו: עמידות טובה, צבע אדום אמיתי ומשגע שגם במריחה של שכבה אחת נראה יפה, אבל השכבה השניה מעניקה לו גוון עשיר עם נוכחות שקשה להתעלם ממנה וסוחטת מחמאות. בנוסף ללק יש פורמולה מצוינת כך שהמריחה שלו היא קלה ומשאירה את הציפורן חלקה עם שכבה דקה של לק ובלי סימנים של המברשת. על הלקים של Ciate כתבתי לראשונה לאחר שניסיתי ואהבתי את ה- Caviar manicure המפורסם, אני שמחה לגלות שגם הלקים של המותג לא מאכזבים. 

3.
Ahava - time to clear - eye make up remover
מסירי איפור לעיניים במרקם דו פאזי (המכיל שמן ומים) הם האהובים עליי, במיוחד לאור העובדה
שאיפור העיניים שלי לא עדין במיוחד בלשון המעטה, כולל תמיד איילינר ומסקרה ולרוב גם צללית או שתיים,
המסירים האלו תמיד יסירו את האיפור בזריזות, בצורה יסודית וישאירו את אזור העפעף נעים ולא יבש.
מסיר האיפור לעיניים של חברת "אהבה" הוא אחד ממסירי האיפור הטובים ביותר אותם ניסיתי,
הוא מגיע בבקבוק פלסטיק , מכיל 125 מ"ל ושייך לקטגוריית הדו- פאזי, הריח שלו כמעט ולא מורגש,
ובנוסף ליתרון העיקרי שלו - הסרת האיפור בצורה מושלמת בזכות תמצית שמן הדקלים אותה הוא מכיל,
 הוא גם נטול פארבנים, נטול SLS ולא צורב בעיניים.

4.
Chanel - I'llusion d'ombre - abstraction 88
צללית מסדרת הצלליות במרקם קרם של שאנל המגיעה במיכל זכוכית קטנטן בעל תכולה של 4 גרם.
זאת הצללית השניה מאותה הסדרה שרכשתי לאחר התאהבות בצללית הראשונה אותה רכשתי בסטרוברי -
צללית בעלת גוון אפור מטאלי משגע (Illusoire) שהיא בין הצלליות המועדפות עליי בחודשים האחרונים בזכות המרקם, הצבע והעמידות. אבל למרות שהייתן מצפות שגם הצללית הזאת תתקבל בהתלהבות רבה לאור הנתונים המרשימים של המוצר, התאכזבתי מאוד, אומנם את הצבע שלה בגוון אפרסק מטאלי עשיר ודומיננטי אהבתי מאוד, צבע שלא נתקלתי בו בעבר במגוון של אף אחת מהחברות אותן אני מכירה, אבל כנראה שרכשתי (בדיוטי פרי) מוצר לא טרי במיוחד כך שהוא עדיין לא פג תוקף (מבחינת הריח לפחות) אך המרקם שלו צמיגי מאוד, דומה לפלסטלינה והגוון של הצללית נשמר ונראה מצוין אך המריחה הבעייתית שלה כתוצאה מהמרקם פוגעת בחווית השימוש. אני רק שמחה שהניסיון הראשוני שלי עם סדרת הצלליות היתה עם מוצר טרי שמיד אהבתי את כל התכונות שלו, ולא עם מוצר פגום שהיה מקלקל לי את הדעה על הסדרה כולה. אני מחכה כמובן לרכוש עוד גוונים מהסדרה, אני רק מקווה שהפעם ארכוש שוב מוצר באיכות גבוהה.

5.
Clinique  Chubby stick - pudgy peony
חובבות ה - Chubby stick של קליניק וודאי ישמחו לדעת שעשרה גוונים נוספים של המוצר הגיעו לארץ,
שפתוני הלחות מכילים חמאת שיאה, חמאת זרעי מנגו ושמן זרעי חוחובה שמטפחים ומעניקים לחות לשפתיים.
השפתון מגיע בצורת עפרון עבה נוח לשימוש מכיוון שאין צורך לחדד אותו (הבסיס שלו מסתובב כמו שפתון),
בעל ריח עדין מאוד, כמעט בלתי מורגש ומעניק מראה גלוסי לשפתיים, אך בניגוד לגלוס שבדרך כלל מתהדר במרקם די עבה ולעתים דביק, המרקם של ה- Chubby stick הוא נעים, לחותי ועדין. הגוון שמעניק המוצר עדין ביותר ולכן יתאים לנשים שמעדיפות שפתונים או גלוסים טבעיים ביותר, יחד עם זאת גוון מספר 15 - Pudgy peony מתקבל עליי כורוד פסטלי די בולט לעומת גוונים אחרים של הסדרה אותם ניסיתי והעניקו גוון עדין מאוד לשפתיים. 






גילוי נאות: מוצרי קליניק, אהבה, Ciate התקבלו מחברת היח"צ.




שבת של חורף

יום ראשון, 23 בדצמבר 2012



העונה האהובה עליי כבר כאן,
עם ברקים ורעמים, ריצה עם עגלת התאומים בדרך מהגן בגשם כדי שמיה ויונתן לא יירטבו,
 וקניית אינספור מטריות שכמו גרביים ומוצצים נעלמות תמיד כשצריכים אותן לארץ מיוחדת משלהן. 
אז קר, נרטבים ואפרורי בחוץ, אבל רק בחורף ביום גשום מאוד,
נעצרים לכמה דקות ומתבוננים דרך חלון המרפסת בגשם ששוטף את המדרכות,
באנשים שהולכים עם מטריות לא יציבות שהרוח תמיד הופכת ברגע הלא נכון,
על העצים הירוקים נוחתות טיפות קרירות שמעניקות ברק משגע לעלים שחיכו כל הקיץ לגשם,
ויד קטנטנה מונחת על החלון, משקיפה על הכל. 


העונה האהובה עליי כבר כאן,
והאנשים שהסתכלו עליי הולכת מהעבודה ביום חמישי האחרון בלי מעיל,
בטח חשבו שלא התעדכנתי בתחזית באותו הבוקר,
אבל האמת היא שהרוח, העננים הצבעוניים ובעיקר הקור
מעניקים לי הרגשת נקיון, התחדשות, אנרגיה ובעיקר גורמים לי לחייך.

בוקר טוב !




Back to work !

יום ראשון, 16 בדצמבר 2012



חזרתי למעגל העבודה. 
לפני שלושה שבועות החלפתי את שגרת הבוקר הנינוחה שליוותה אותי בחודשים האחרונים...
וחזרתי לשעון מעורר,איפור בחמש דקות, היסטריה קלה כשמיה ויונתן מחליטים לרוץ בבית במקום לשים נעליים,
ושוב אותם המשפטים הקבועים כמו תקליט שבור ....
"דניאל , לקחת פלאפון, יש לך כסף לארוחת בוקר, בטוח המפתח בתיק ? " 
לחוצה/ נודניקית/ דאגנית. קום. 

השבוע הראשון בעבודה לווה בכאב ראש קל. 
לא בגלל מקום העבודה. ממש לא. 
בגלל השילוב של בית- עבודה- ילדים. 
פתאום נבהלתי שלא אספיק הכל... כבר שכחתי שרק כמה חודשים קודם לכן עבדתי במשרה מלאה 
וגם אז הסתדרתי.  ובבוקר אני עולה במעלית,  נכנסת למשרד, מדליקה את המחשב,
עובדת בעבודה שכל מי ששואל במה אני עובדת ומכיר אותי מגיב ב"זה כל כך מתאים לך" והוא צודק. 
כששאלו אותי בראיון העבודה מה הכי חשוב לי, אמרתי לחייך בבוקר. 
ידעתי שאני בנאלית. יודעת שאני נשמעת ככה גם עכשיו אבל אני באמת חושבת שזה אפשרי. 

לשגרת הבוקר הלחוצה שלי, שלא משנה עד כמה היא לחוצה, תמיד תכלול כמה דקות לאיפור מושקע יותר,
 או פחות, טיפוח וכמובן בישום, נוספו שלושה מוצרים מצוינים ומפנקים.




Chloe - Love
בשמים בריחות עדינים ונקיים הם הפייבוריט שלי כך שלא מפתיע שאחד משני הבשמים האהובים עליי השנה הוא
Chloe love בושם עדין יחסית שהריח שלו מזכיר טלק. בקבוק הבושם קלאסי, חלקו שקוף חלקו מוזהב,
בעל קווים נקיים שמתאימים לחברה המייצרת אותו ובעיקר מתאים לריח הנקי והפודרתי שלו.
המותג Chloe השיק השנה גם את הבושם השני אותו אהבתי ושרק איתו התבשמתי בקיץ  Eau de Chloe
 גם הוא בעל ריח עדין,פרשי ומעט לימוני. אומנם שני הבשמים שייכים לקטגוריית הריחות הנקיים והעדינים אך הם שונים מבחינת הסגנון שלהם, ה - Chloe love בעל ריח טלק פרחוני, נשי מאוד ומתוחכם,
 וה- Eau de chloe בעל ריח הדרים מרענן  - שניהם מככבים השנה על מדף הבשמים שלי.

Chanel - rouge coco shine  - monte carlo
אחד האודמים שנמצא אצלי בתיק מאז התחלתי לעבוד. המרקם של ה- ROUGE COCO SHINE הוא המרקם המושלם מבחינתי לאודם, לחותי מאוד ויחד עם זה לא שומני ומציק, האודם מעניק מראה חצי שקוף (לא אטום ודומיננטי)  והגוון שמתקבל לאחר מריחתו הוא אדום בהיר - חצי שקוף, גלוסי מאוד ולכן גם לא עמיד לשעות רבות.
לאודם יש ריח פרחוני עדין שכמובן לא מורגש לאחר מריחתו, והחיסרון היחידי שלו מבחינתי הוא המחיר הגבוה.


Garnier - intensive 7 days - hand cream
תמיד תמצאו אצלי בתיק קרם ידיים אחד לפחות, עוד אחד במגירה במשרד ובכל חדר בבית.
בעיה של ידיים יבשות במיוחד גורמת לי למרוח כל הזמן קרם ידיים והבעיה שרק מחמירה תמיד בחורף,
גורמת לי לנסות אינספור סוגים ומרקמים כי המבחר גדול ורחב.
קרם הידיים של גרנייה עשיר בתמציות של דבש ומכיל מרכיב שמונע את התנדפות הלחות מהעור,
הקרם בעל ריח עדין ונעים מאוד, מרקם סמיך שלא נספג בקלות,
הוא משאיר תחושה מאוד נעימה ולחותית שמחזיקה זמן רב יחסית לקרמים אחרים שניסיתי, ללא הרגשה שומנית.



שגרת בוקר לחוצה.
וכששואלים אותי מתי אני עוד מספיקה גם לכתוב בבלוג, אני מסבירה שתמיד אני מוצאת זמן,
אני בדר"כ מכוונת את השעון המעורר כך שיצלצל שלושת רבעי שעה או שעה לפני הזמן הקבוע,
מסדרת תמונות, כותבת, מוחקת, לוחצת "פרסם" ורצה לעבודה ...





גילוי נאות: מוצרי גרניה וקלואה התקבלו ע"י משרד יח"צ

שומרת על המשקל - פוסט סיכום.

יום ראשון, 9 בדצמבר 2012



חיוך קטן של שביעות רצון מתגנב לשפתיים שלי כשאני מתחילה לכתוב את פוסט הסיכום לשיתוף הפעולה שלי
 עם "שומרי משקל". לפני חצי שנה כתבתי את הפוסט הראשון בסדרה, מלאת מוטיבציה, חשש מחוסר התמדה,
וגם בלי הרבה אפשרויות להימלטות מהמצב, כי ברגע שכתבתי על שיתוף הפעולה הרגשתי מעין מחויבות
 לקוראות שלי עוד לפני המחויבות למי שהיה צריך לערוך שינוי לא פשוט בהרגלים שלו - אני !

שיתוף הפעולה התחיל בדיוק בשבוע בו שיטת הניקוד של שומרי משקל התעדכנה,
מזונות מסוימים הפכו ל"יקרים" יותר ומתנה שאהבתי במיוחד ניתנה בכל יום - שלוש מנות פרי "חינם"
אותן שמרתי תמיד לשעות הערב שהן תמיד הבעייתיות יותר מבחינתי.

היום, חצי שנה לאחר הפגישה הראשונה אני יודעת שמצאתי מדריכה מקסימה שמעודדת ומבינה את הרגעים
 הקשים בהם המחוג נתקע ומראה משקל דומה לפגישה שעברה, או יותר גרוע לכל נשקלת.... המחוג מראה עלייה
מתונה אך מאיימת. מצאתי קבוצה מדהימה עם שילוב מיוחד של משתתפות ותיקות וחדשות, שמתייעצות,
מייעצות ומעודדות עם טיפים מצוינים ופרגון אינסופי. אבל מעבר לקבוצה ולמדריכה מצאתי אני חדשה !
מתמידה, ממשיכה, לפעמים נכשלת אבל לא מוותרת... והמשקל ?



במשך התהליך התלבטתי אם לרשום בכל פוסט מה מספר הק"ג שהצלחתי להשיל ממשקלי,
נשאלתי לא מעט פעמים למה אני לא מציינת את המספר שהפך במשך החודשים לדו ספרתי.
במהלך השנה האחרונה קראתי ונחשפתי לדעות שונות בנושא ביקורת על משקל גבוה מידי וגם נמוך מידי,
בחנתי את הביקורת הישראלית שלא מרחמת ובסופו של דבר אחרי התלבטות,
הבנתי שהחשיבות הראשונה בעיניי היא ההשלמה עם המראה שלי.




בגיל 17 שקלתי 47 ק"ג וסבלתי מבעיות אכילה.
מגיל 16 הפכתי להיות אובססיבית לגבי ירידה במשקל, השקעתי את שעות הפנאי שלי בשיעורי אירובי כפולים ומתישים, רישום כל תפוח וקרקר שאכלתי והמספר שהופיע על המשקל בכל בוקר קבע את מצב הרוח שלי
 באותו היום. במשקל נמוך יחסית לגובה שלי - עדיין ממש לא אהבתי את המראה שלי,
והתייסרתי על כל ביס שאכלתי. אם אכתוב שירדתי 20 ק"ג או 5 ק"ג מה ההבדל ?
בסופו של דבר משקל זה רק מספר,
והעיקר לדעתי הוא ההרגשה וההשלמה שהגוף אולי לא מושלם אבל הנפש שקטה יותר.
אני לא אכתוב שאני מקבלת את עצמי כמו שאני כי זה יהיה שקר,
הדרך שלי למשקל אופטימלי ומאוזן עוד ארוכה,
 אבל כנראה שהזמן והגיל גורמים לבשלות מסוימת,
שגורמת לכך שמבט במראה מתעכב גם בחיובי ולא רק בשלילי.

שיתוף הפעולה אומנם נגמר, אבל אני כבר רכשתי כרטיסייה חדשה,
וממשיכה בתהליך, מתוך רצון להגיע למשקל הכבוד של שומרי משקל שהוא המשקל האופטימלי בשבילי.


עוד פוסטים בסדרה:





חמישה לאהוב - Black & white

יום רביעי, 5 בדצמבר 2012



שילוב של שחור ולבן, 
שילוב מוצלח אותו ניתן למצוא באופנה ובעיצוב הבית, מבחינתי תמיד הבחירה המושלמת.






1. חולצת בייסיק שחורה עם הדפס של סוס שהופך אותה ללא פחות ממושלמת. ( Karin A )
2. הדפס של אופנוע "Indian" אותו ניתן לראות גם בבלוג שאני ממליצה לעקוב אחריו - A merry mishap
    רוב העיצוב שמוצג בו הוא בצבעי שחור ולבן. Jeremiah Hagler
3. הפוסטרים והגלויות של Therese Sennerholt  גורמים לי לחייך. סיבה מספיק טובה לרכוש אותם.
    אני מחכה שרביעיית הגלויות האלו יחזרו למלאי. 
4. חולצה של Mini & Maximus אחד המותגים המקוריים ביותר של אופנת ילדים שגיליתי בזמן האחרון,
    כמובן באמצעות האינסטגרם.
5. טרנד השנה הוא ללא ספק הוואשי טייפ שכבש כל מגזין ובלוג, אחד האהובים עליי שייך ל- Seventy tree .







Beauty addict - a little bag from france

יום ראשון, 25 בנובמבר 2012


מעבר בחנויות הדיוטי פרי גורר תמיד הכנת רשימות ארוכות של פריטים נחשקים,
בשמים, מוצרי איפור וטיפוח וגם מחשבה על חבילות שוקולד מתוקות.
בנסיעה האחרונה הפתעתי את עצמי כשהחלטתי מראש שלא להכין רשימות אלא להסתכל,
לבחון ואז להחליט איזה פריט נכנס לעגלת הקניות שלי,
 אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל ומה שהיה Must מבחינתי היה לק מקולקציית החורף של שאנל.
למה Must ?  אין לי סיבה עליה אני יכולה להצביע , זה היה רצון נטו.
מלבד מעבר חובה בדיוטי עברתי כמובן ברשת Sephora, וזאת תכולת השקית איתה חזרתי...



1.
Chanel -le vernis - Vertigo
אני מתחילה את הסקירה עם המוצר היחידי אותו תכננתי לרכוש - לק מקולקציית החורף של שאנל,
אומנם תכננתי לרכוש את Provocation (בגוון בורדו משגע) אבל התאכזבתי שבדיוטי פרי הוא היה חסר ולכן עברתי לבחירה השניה שלי  - Vertigo. הלק בגוון אפור כהה שניתן להבחין בו גם בסגול בתאורה מסוימת, הוא בעל פורמולה מצוינת למריחה, (מרחתי שתי שכבות וטופ), מברשת נוחה לשימוש, ועמידות טובה. אין סיבה מסוימת לעובדה שרציתי לק של שאנל, זה היה פינוק נטו, ואני לא חושבת שהאיכות שלו טובה יותר מאחרים, אך יש כאן ללא ספק צבע משגע לחורף ואיכות ששווה את המחיר.

2.
Benefit- Sugarbomb - lip gloss
Benefit - Sugarbomb - blush
בנפיט הוא שם נרדף בעיניי לאיכות, עדיין לא ניסיתי מוצר של החברה ממנו הייתי מאוכזבת,
היו מוצרים אותם אהבתי יותר או פחות אבל זאת בוודאות אחת החברות האהובות עליי.
את הסומק והגלוס בשם Sugarbomb שמחתי למצוא בסניף ספורה בניס,
הסניף קטן יחסית אבל שלושת הדוכנים הראשונים שלו היו: Urban decay, Benefit ,Make up for ever
ולי זה הספיק. שני המוצרים אותם זכרתי משיטוטים באתר של החברה נכנסו מהר מאוד לסל הקניות הקטן.
הסומק בעל אריזה מרובעת וקטנה מקרטון, נפתח כמו ספר (ולא כמו בתמונה) ומכיל מברשת איפור קטנה בה אני לא משתמשת ולכן ישר הוצאה מהקופסא. האריזה מכילה ארבעה גוונים: ורוד, אפרסק, סגלגל וזהב בהיר. הגוונים מתמזגים ומעניקים מראה של סומק טבעי מאוד בגוון חום בהיר מאוד, כמעט בלתי מורגש אבל בזכות החלק המוזהב שבו המראה המתקבל הוא גם שימרי. מי שאוהבת סומק בולט (במידה כמובן) לא תאהב את המוצר מאחר שזהו לא סומק סטנדרטי אלא מוצר שמשלב סומק והארה. אני מתאפרת איתו כבר כחודש ומרוצה מאוד מהאפקט העדין והמחמיא שלו.
 הגלוס מגיע בטיובה שבעזרת הפיה שלה ניתן למרוח את המוצר, זאת לא האריזה האהובה עליי, אני מעדיפה מיכל עם מברשת, אבל המוצר נוח לשימוש והאריזה לא הפריעה לי, הגלוס בעל מרקם נעים מאוד ולא סמיך מידי, תכונה אותה אני לא אוהבת במוצרי איפור לשפתיים, גם כאן בדומה לסומק האפקט המתקבל הוא עדין מאוד.
מהתבוננות במוצר נראה שהגוון שיתקבל הוא ברונזה כהה יחסית אבל בפועל הוא בהיר מאוד ובעל מיקרו גליטרים שמעניקים ברק נוסף. העמידות שלו לא גבוהה מאוד אבל הדהיה שלו היא אחידה.

3.
Make up for ever - Aqua cream - 17 
אחת הצלליות שנמצאת אצלי בשימוש כמעט יומיומי היא צללית הקרם Illusoire של שאנל, ולכן החלטתי לנסות גם את צלליות הקרם של Make up for ever . בחרתי את צללית מס' 17 בגוון סגול חציל משגע, מעט מטאלי, שמגיעה בצנצנת פלסטיק קטנה. המרקם של הצללית רך מאוד וכאשר התאפרתי איתה בפעם הראשונה המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש היא שהעמידות שלה בוודאי לא תהיה גבוהה מאוד, אבל  הופתעתי לטובה כי ברגע שהיא התקבעה העמידות שלה היתה טובה (יש לציין שצלליות עמידות עליי מאוד גם ללא פריימר). אני ממליצה להניח אותה בזריזות יחסית מאחר וברגע שהיא מתייבשת קשה לטשטש אותה. נשאר לי רק לחשוב למה לא קניתי עוד כמה גוונים ....


4.
 125- Make up for ever - High definition foundation 
מייק אפ מצוין בו נתקלתי לראשונה לפני שלוש שנים כאשר המאפרת המדהימה אסתריק איפרה אותי לאירוע משפחתי.  כמובן שסרקתי ובחנתי כל פריט בו היא איפרה אותי, מסתכלת על עשרות מוצרי האיפור על המדף. אבל המוצר ממנו הכי התרשמתי הוא המייק אפ שניסיתי למצוא לו חסרונות אבל אני ממש לא מצליחה למצוא אפילו אחד. הכיסוי שלו בינוני- גבוה, עמידות מצוינת והמראה שהוא מעניק מרוכך ומטשטש פגמים קלים בעור, בנוסף הוא מגיע בבקבוק פלסטיק עם משאבה כך שהוא נוח לשימוש והמחיר שלו גם הוא סביר ביותר בעיקר לאור היתרונות הרבים שלו. החסרון יחידי אותו מצאתי הוא העובדה שאין להשיג אותו בארץ. אז אם יש לכן אפשרות לקבל חבילה קטנה מחו"ל, תוסיפו אותו ל-Wish list.






ימים אחרים.

יום שני, 19 בנובמבר 2012



בימים כאלו של עדכוני חדשות בלתי פוסקים, דאגה ומחשבות אני קצת נעלמת.
לא מעדכנת את הבלוג וגם כמעט ולא מראה נוכחות ברשתות החברתיות, עניין של הרגשה.
עדכון פוסטים על איפור חדש שניסיתי או טרנד חדש בתחום האופנה אני ממש לא מצליחה לכתוב,
וגם פוסט מוכן בתיקיית הטיוטות מחכה לימים אחרים, שקטים יותר. 



רבע שעה לפני האזעקה הראשונה בתל אביב, העיניים שלי בחנו את המקום בו הייתי, מחפשות מרחב מוגן.
אולי זאת הייתה בגרות, אחריות או אולי סתם אינטואיציה. לא ידעתי שכמה דקות לאחר מכן יפתיע אותי הרעש המוכר כל כך ממלחמת המפרץ. זאת הייתה דווקא האזעקה השניה, שגרמה לי להעלות את התמונה באינסטגרם. 
אזעקה, מון אמור אומר לי ואנחנו קוראים לילדים ששיחקו ויוצאים עם טדי כמובן לחדר המדרגות, המרחב המוגן שלנו בבניין תל אביבי ישן, שהמקלט הקרוב אליו הוא במרחק כמה דקות הליכה. דניאל מתיישב על אחת המדרגות ומיה ויונתן עם פרצופים מופתעים שואלים מה קרה ? לא מבינים למה נעצרנו ליד הדלת.
אז מה תגידו לילדים בני שלוש וחצי ששומעים אזעקה ? הבטן התכווצה לי אבל ישר בלי הרבה מחשבה אמרתי להם שכשה"מוזיקה" (אזעקה) תיגמר הם יוכלו לחזור ולשחק. מיה נישקה אותי ויונתן הסתכל על מון אמור
שאמר בשקט "זאת הייתה המציאות שלי בתור ילד"  ואני שמחתי שהם לא דואגים כמו שאני דאגתי. 

מכינה אוכל לשבת, עוף בתנור ומרק עדשים אבל הסיטואציה לא עוזבת אותי, חושבת על המצב, שומעת עדכונים
 והיד נשלחת לאייפון לשתף תמונה בתוכנה האנונימית יחסית שבה החברות הוירטואלית היא מדהימה ומפתיעה.
לתמונה אני מוסיפה את המילים החזקות -  WISHING FOR PEACEFUL DAYS.




תודה !

יום חמישי, 8 בנובמבר 2012



כל תגובה,like ושיתוף משמחים אותי כשאני מפרסמת פוסט חדש !
תגובה שמשקיעים בה מחשבה וזמן, like שאומר אהבנו ושיתוף שמפרגן מכל הלב,
הם לא מובנים מאליו בעיניי, ולכן אני רוצה לעצור לשניה, להגיד תודה למנויים, לקוראים
 לכל מי שמפנה כמה דקות מזמנו בשביל לקרוא את הפוסטים שלי, ולפרגן בחזרה עם מתנה מיוחדת.


המתנה היא הספר "Eddible Selby" של הצלם והבלוגר טוד סלבי שיצא לאור אחרונה,
זהו ספר בעל 290 עמודים שמשלב עיצוב, מזון וכולל טיול במסעדות ומטבחים ברחבי העולם.
זהו לא ספר מתכונים קלאסי, אלא ראיה כוללת של סביבה, עיצוב ואווירה.
(קישור לבלוג של טוד סלבי בו ניתן להתרשם מהספר)





 מה צריך לעשות כדי להשתתף בהגרלה ?

       1. להשאיר תגובה עם כתובת המייל שלכם. 
                                         2.
                                         3.
                                         4.
                                         5.

לא זאת לא טעות....
זאת הדרישה היחידה בכדי להשתתף בהגרלה ! 


לא צריך ללחוץ לייק על עמוד הפייסבוק של הבלוג ... זה אפשרי
לא צריך לשתף את הפוסט על ההגרלה בפייסבוק ... זה יהיה נחמד...
וגם לא צריך לענות על אף שאלה...
למרות שאשמח אם תכתבו בתגובה מה נושא הפוסטים שאתם מעדיפים ? עיצוב, אופנה, איפור ...


*(כמובן שרק מנוי יכול להשתתף בהגרלה ולכן אם עדיין לא נרשמתם, 
גשו לתיבת הרישום בצד שמאל של הבלוג למעלה, רשמו את המייל לקבלת עדכונים
 ואל תשכחו לאשר את הלינק שישלח למייל שלכם אחרי הרישום)



ההגרלה תסתיים בתאריך 12.11.12 
מייל ישלח לזוכה. במידה והזוכה לא ייצור קשר עד שלושה ימים לאחר הזכייה,
הזכייה תעבור לזוכה הבא.

*הספר לא כשר. 



*עדכון 12.11.12
בהגרלה זכתה - michul.gilboa@gmail.com
תודה לכולם על ההשתתפות והתגובות ! 





את נוסעת עם הילדים? (חופשה בפרובנס-חלק ג')

יום רביעי, 7 בנובמבר 2012


אנחנו נוסעים לחו"ל...
לאן ?
לפרובנס.
עם הילדים ?


אני יכולה לספור לפחות עשרים שיחות כאלו בחודשים האחרונים,
הגבות הורמו, הביקורת נאמרה ואני בשלי. ידעתי שזאת הערכות, שיהיו פשרות מסוימות,
שאחד היתרונות הגדולים בנסיעה לפרובנס היא הרומנטיקה שלא מתאימה כל כך למשבצת טיול עם שלושה ילדים,
אבל אני ? עקשנית. 




 כמה טיפים לטיול בפרובנס עם הילדים שאני מניחה שיתאימו גם ליעדים אחרים...

1.
נסיעות ארוכות הן שגרה באזור פרובנס, כמעט כל נסיעה שלנו ארכה מינימום שעה,  ואם תרצו להספיק שני יעדים
 ביום או שלושה תחשבו כמה שעות נסיעה תאלצו להעביר ברכב, מצב לא מומלץ עם שלושה ילדים במושב האחורי.
כדאי לתכנן את המסלול בהתאם,
 הימים בהם הכי נהנינו וכך גם הילדים היו הימים בהם תכננו יעד מומלץ ועיקרי במשך היום, אליו נסענו בבוקר ובו
 בילינו עד שעות הצהריים, אחריו נסענו ליעד קליל יותר בו טיילנו זמן קצר ותמיד הוספנו אכילת גלידה בשביל הכיף.

2. 
אחד הפריטים המומלצים לנסיעות ארוכות ברכב וגם לטיסה הוא D.V.D נייד, כך הילדים לא השתעממו כשהדרך היתה חשוכה או ארוכה או סתם כי פתאום רצו לראות סרט מצויר (דרך אגב, הטלוויזיה הצרפתית דלה בתכניות לילדים, אז גם בשעות הערב הוא היה נחוץ)

3.
הייתם חושבים שאחרי שדניאל החליט להקיא בדיוק עשר דקות לפני הנחיתה בניו יורק (בחופשה אחרת)
ובתיק לא היו בגדי החלפה, אני אלמד מהחוויה הלא נעימה במיוחד. אבל לא !
גם הפעם שכחתי לארוז בתיק היד בגדי החלפה ומה הסיכוי שמיה תחזור גם על אותה תקרית ?
כנראה גבוהה כי זה מה שקרה. אז הוסיפו בגדי החלפה לתיק אותו אתם לוקחים למטוס,
 וגם בתיק איתו אתם מטיילים בעיקר כשמדובר על טיול עם שני גמולים טריים (כן, גם פספוסים כאלו היו לנו).

4.
מגיעים ליעד שלכם בלילה ?
מומלץ לדאוג שבתיק יהיו לכם קצת חטיפים ושתיה כדי שלא תמצאו את עצמכם כמונו ,
 מחפשים אחרי תחנת דלק פתוחה שממש לא הייתה זמינה בשתיים בלילה בניס,
למזלנו הפקיד במלון הציע לנו להזמין פיצה מהמקום היחידי שפתוח בלילה ולמזלנו היא הייתה מצוינת.

5.
אזור פרובנס שופע במוזיאונים, פארקים, אטרקציות, כל משפחה מתיירת יכולה להרכיב לעצמה את המסלול
המועדף עליה, עם המינון הנכון של טבע, שווקים, עיר ושופינג שנכון בשבילה. לכן כל ההמלצות שתקראו לא שוות
 אם תטיילו רק לפי תוכנית מומלצת ולא תתאימו את ההמלצה לסגנון הטיול אותו אתם אוהבים.


דניאל על השטיח האדום בקאן.

יונתן באחד הפיקניקים שלנו.

מיה בגינה ליד הסטודיו של פול סזאן באקס אן פרובנס.


ולסיום נקודה קטנה למחשבה...
בשני הפוסטים הראשונים על החופשה בפרובנס כתבתי על חוויות חיוביות ומחייכות בטיול המשפחתי שלנו,
אבל כמובן שהיו גם רגעים אחרים בהם דניאל קיטר חצי יום שמשעמם לו, יונתן השתולל באמצע חנות צעצועים ענקית ואני רצתי אחריו בהיסטריה, בטוחה שיעשה נזק, מיה צרחה ובכתה בנמל מרסיי גוררת מבטים נדהמים מהעוברים והשבים שהביכו אותנו מאוד, ואני יכולה להמשיך ולתת דוגמאות אחרות לנקודות שבהם המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא שאולי האנשים שהעירו צדקו וטיול כזה לא מתאים לילדים.
אבל אני בוחרת לראות את הנקודות בהן הילדים צחקו, שיחקו ונהנו, זוכרת את ההתלהבות של דניאל למצוא דיסק של הלהקה האהובה עליו באחד השווקים, את החיוכים שלנו כשראינו את יונתן אוכל פסטה עם רוטב עגבניות ומצחיק אותנו עם הפרצופים שלו ואת מיה מתלהבת ורצה עם יונתן ומחפשת ערמונים על הדשא במרסיי,
אני יכולה לכתוב עוד ועוד על חוויות שעברנו אבל העיקר הוא שברור לי שהענקנו להם ולנו,
 חוויה מדהימה ובעיקר משפחתית.





עוד פוסטים על החופשה שלנו בפרובנס:
כשחלום מתגשם (חופשה בפרובנס - חלק א')
שבוע בכפר (חופשה בפרובנס - חלק ב')


שבוע בכפר (טיול לפרובנס - חלק ב')

יום שני, 5 בנובמבר 2012


קמנו בבוקר לשקט, עצים עם עלים כתומים וארוחת בוקר עם המרכיבים האהובים עלינו,
באגט, קממבר, חמאה ו Pain au chocolat טרי וחמים, התחלה מושלמת ליום האהוב עליי ביותר בחופשה
מיה ויונתן מיד קלטו את הסביבה המרווחת, והתחילו להתרוצץ בין הגינה המרפסת והכניסה,
ואנחנו ניסינו לעקוב אחריהם בין ביס באגט לקרואסון.




אני לא יודעת מה הפך את היום הזה במיוחד למושלם,אני חושבת שזה שילוב של המיקום,האווירה והמשפחתיות.
בבוקר נסענו לאקס אן פרובנס, חנינו במרכז העיר באחד החניונים ושמחנו לגלות שבמקרה הגענו ביום שבו מתקיים שוק ענק במרכז העיר שהתחיל בדוכני בגדים והפך לחגיגה של גבינות לחמים, תבלינים פירות וירקות, ובדרך גם נגני רחוב שמשכו את תשומת ליבם של מיה ויונתן שמאוד אוהבים מוזיקה.
Aix en provence
בשוק החלטנו לקנות כבר מצרכים לארוחת הצהריים, ומשם המשכנו לפי התכנון שלי.
 היעד היה הסטודיו של הצייר פול סזאן שהיה במרחק הליכה לפי המפה בספר על פרובנס שלפיו תכננתי את המסלולים היומיים שלנו. המפה שלא מצטיינת בתלת ממדיות לא רמזה לנו שאומנם הדרך לא מאוד ארוכה , אבל היא תלולה ביותר ותוסיפו להליכה גם עגלה ותגלו שעברנו מסע לא קצר רק כדי להגיע לראש הגבעה בעיר מזיעים ומותשים כדי לגלות שהסטודיו סגור. טיפ קטן למתכננים טיול לאזור ... בשעות 12:00-14:00 רוב המקומות בפרובנס סגורים וכדאי לבדוק קודם את שעות הפתיחה, זה נכון לגבי מוזיאונים, אטרקציות שונות ואפילו תחנות דלק. היה חם וכבר היינו עייפים מהדרך המתישה אבל לא היה לנו ( או יותר נכון- לי) שום כוונה לוותר על הכניסה לסטודיו. מון אמור הציע שבזמן שנחכה שהדלת תיפתח, נאכל ארוחת צהריים וכך בראש הגבעה עם נוף על כל העיר, בדיוק בנקודה בה ישב סזאן לפני שנים וצייר (לפי שלט שהיה לידנו ולא לפי הדמיון הרומנטי שלי...) התיישבנו על ספסל לאכול באגט, גבינה ועגבנייה- ארוחה טרייה, פשוטה ומשפחתית. זה היה אחד הרגעים האהובים עליי בטיול, הוא אולי לא היה במסעדה יוקרתית או במיקום הכי יפה אליו הגענו אבל בשבילי הוא היה מושלם.
רגעים קטנים ופשוטים שגורמים לאושר טהור.
בשעה שתיים בדיוק נפתח הסטודיו בו הוצג הריהוט והפריטים אותם צייר סזאן, הסטודיו קטנטן ומספיקות כמה דקות כדי להתרשם ממנו בעיקר כששני בונבונים מנסים לגעת בפריטים השמורים כבר שנים בקפידה ומלחיצים אותנו קלות, אבל השומרת של הסטודיו שקלטה את האנרגיות של מיה ויונתן, המליצה לנו שלא כדאי לפספס סיור בגינה המקסימה ששייכת לבית וכך עשינו. הגינה סובבת את הבית והייתה מקום מצוין לצילומים כשלרגלינו שטיח של עלים כתומים שנשרו מהעצים.




מאקס אן פרובנס המשכנו בטיול שלנו לעבר העיירה Cassis, בדרך לא הפסקתי להתלהב מהמרחבים הירוקים והמושלמים לידם חלפנו, אחת הנקודות היפות שאהבתי בפרובנס הם בתי האבן הישנים כשמסביבם כרמים, מרחבים פסטורליים שמשרים רוגע ושלווה. Cassis היא עיירת נמל קסומה ותיירותית מאוד, התקדמנו ברכב לכיוון הנמל שם גם חנינו והמשכנו ברגל מסיירים ברחובות הצרים, המעוצבים והנקיים להפליא, מתבוננים בחנויות בהן ניתן לראות תוצרת מקומית, אבל היעד שלנו היה אזור המסעדות בנמל שם התיישבנו לאכול וופל בלגי וגלידת וניל.








אבל יש גם ימים בהם לא מסתדר כלום, כזה היה היום השישי לטיול שקיבל את התואר היום המאכזב בכל הטיול...
 הייתי צריכה לדעת שבוקר שמתחיל עם ברז מקלחת קופץ שהתיז עליי מים קפואים לא יהיה מוצלח במיוחד.
 התוכנית לאותו היום היתה ביקור במפעל של חברת הקוסמטיקה ל'אוקסיטן, ומשם להמשיך לאזורים אחרים.
טיפ מספר שתיים  - לא לאחר. אחרי נסיעה של שעה וחצי בדרך מושלמת, יש לציין, דרך שדות לבנדר ושדרות עצים ציוריות מהחווה למנוסק ועוד עשר דקות בהם הסתובבנו בכדי למצוא את המפעל שנמצא באזור התעשייה שליד העיר, הסתבר לנו שאיחרנו לסיור בחמש דקות ולכן לא נוכל להצטרף אליו.
כל כך התאכזבתי שאפילו לא רכשתי כלום בחנות המפעל שאמורה להיות זולה יותר ועם פרצוף עצבני חזרתי לרכב.
אבל אם חשבתם שבזה נגמר היום הלא מוצלח, אתם טועים, הוא המשיך עם החלטה לא נכונה לאן להמשיך ולטייל
מה שגרר נסיעה ארוכה מידי לטעמי עד שהגענו ליעד אותו בחרתי - ארל ונגמר בעשר בלילה כשהגענו לחווה אחרי שהתבלבלנו בדרך במשך שעתיים למרות שהיינו רחוקים מרחק של פחות מ- 10 ק"מ מהמקום.
יום לא מוצלח כבר אמרתי ?
דניאל שראה את הפנים המאוכזבות והמותשות שלי כשהצלחנו סוף סוף להגיע לחווה, החליט והודיע לי שלא מדברים על היום הזה ומבחינתנו הוא לא היה בכלל, ובכל פעם שכבר כן הזכרנו אותו קראנו לו היום העצבני.
מה בכל זאת היה נחמד באותו היום ? הביקור בארל היפה שם חנינו ליד לשכת התיירות והלכנו ברגל לפי המפה אותה קיבלנו, הלכנו הליכה נעימה וקלילה בין האתרים המצוינים במפה, לכיוון נהר הרון וחזרה לרכב,
הרחובות של ארל מדהימים, סמטאות קטנות עם בתים ישנים ואפרוריים ותריסי עץ צבעוניים,
עיצוב מעורר השראה ופטוגני במיוחד שחוזר בהרבה ערים בפרובנס.


רחובות ARLE

ואיפה עוד מומלץ לבקר באזור פרובנס ?
אחד המקומות אותם אני ממש רציתי לראות הוא שוק הדגים במרסיי,
השוק נמצא בנמל, הוא לא גדול במיוחד אבל זאת חוויה להסתכל על הדוכנים המלאים
ומסביבי תקתקו המון מצלמות של תיירים כך שהבנתי שאני לא היחידה שמתרשמת מהמקום.

מרסיי

מהנמל התקדמנו לכיוון הרחוב הראשי שם חלפנו ליד שוק אוכל, פרחים ושוק עתיקות בדרך לארמון Longchamp
שנמצא במעלה הרחוב, המטרה בהליכה לארמון לא היתה ספציפית ביקור במבנה אלא גינה נחמדה עם עצי ערמונים ודשא רחב שידעתי שתהיה מקום מצוין להפסקה נחמדה מהעגלה למיה ויונתן. וככה באמת היה.


בשעות אחר הצהריים המוקדמות כשסיימנו את הסיור במרסיי החלטנו לחזור שוב לקאסיס שאהבנו מאוד,
ולדעתי היא אחד המקומות עליהם לא כדאי לוותר כשנוסעים לפרובנס. היא לא מקום שתבקרו בו שעות, אבל הדרך אליה שמלווה בכרמים ונופים יפים והאווירה הנעימה והרגועה שבה הם שילוב מצוין וכנראה לא סתם ביקרנו בה פעמיים.







עוד מקום שכדאי לסמן במפת ההמלצות הוא שוק העתיקות בL'sle sur la sorgue שנחשב כאחד הטובים באזור,
ולכן כיוונתי את היום בו ביקרנו בעיר ליום ראשון - היום בו נערך השוק, אבל גם אם אתם לא חובבי וינטג'
תוכלו להנות משוק אוכל גדול ודוכנים רבים עם מוצרי קוסמטיקה אזוריים (שחלקם חזרו איתי הביתה והתגלו כמצוינים) מוצרי מזון אזוריים כמו שמן זית, דבש וריבות בקיצור שוק ענק עם שפע פריטים.
שוק העתיקות באזור לא ענק כמו השוק בניס אבל ניתן למצוא בו כלים, שלטי מתכת ישנים, בדים ורהיטים קטנים.


משוק העתיקות ב L'isle sur la sorgue המשכנו לגורד המדהימה ששייכת לתופעת הכפרים התלויים, הסיור בה לא נמשך הרבה זמן אבל הדרך אליה והנוף הנשקף בין המבנים שלה מרהיב ולדעתי אחד מנקודות ה Must
 בטיול לפרובנס. בגלל שאהבנו את גורד וגם שווקים החלטנו לבקר בה שוב ביום בו ידענו שמתקיים בה שוק
 וכך יכולנו שוב להנות מהנופים, המבנים והפסטורליות של המקום.


כרמים בדרך ל-Rousillon

גראס בירת הבשמים אכזבה אותי קצת וכאשר עברנו בה אפילו החלטנו שלא לעצור ובמקום שינינו את התוכנית
 ונסענו לקאן הלא רחוקה.התכנון המקורי היה לבקר באחד מהמפעלים לייצור בשמים ובמפעל הממתקים Florian
 ואז בעיר עצמה. הביקור במפעל בשמים היה אחד החלומות שלי, ותמיד קראתי על "האף" מומחה הריחות שיושב
 במפעל ויכול לזהות אינספור תמציות פרחים וצמחים. בפועל הסיור ב- Parfumerie Fragonard היה מוצלח חוץ מהעובדה שהגענו בשעה 13:00 - הפסקת הצהריים  של העובדים, ובסיור נתקלנו בחדרים ריקים לחלוטין. הסיור היה קליל ונחמד, חצי שעה בערך ולסיום מעבר בחנות המפעל שם לא התאפקנו והתפנקנו בבשמים חדשים.



 ממפעל הבשמים המשכנו לכיוון מפעל הממתקים Florian, (נסיעה של כחצי שעה מגראס) שמציע סיור
מ"אחורי הקלעים" של הכנת מוצרים כמו ריבה, שוקולד ופירות מסוכרים. שוב סיור סיור של כחצי שעה בו ניתן להתרשם מהמפעל ובסיום הסיור אי אפשר שלא לרכוש מספר מוצרים מתוקים.
 (הסיור הוא בחינם ואת כל הפרטים ניתן לקבל באתר Florian )

שני הסיורים הם לא מבחינת Must לדעתי, אבל אם אתם באזור כדאי שלא לוותר עליהם.

עלי ורדים במפעל Florian


יכולתי להמשיך ולכתוב על החופשה עוד כמה פוסטים, וגם לצרף עוד תמונות מתוך 350 שצילמתי בטיול,
אבל אני חושבת שהצלחתי להעביר את היופי והקסם של אזור פרובנס ואת העובדה שאשמח לבקר בו שוב.




עוד על הטיול בפרובנס בפוסט - כשחלום מתגשם - טיול לפרובנס - חלק א'





כשחלום מתגשם (חופשה בפרובנס-חלק א')

יום חמישי, 1 בנובמבר 2012


שקיות בד קטנות עם סרט צבעוני וריח משכר של לבנדר, ליוו את תקופת הילדות שלי,
הן נחו תמיד בארונות הבגדים בין חולצה לסוודר, מזכרת קטנה מנסיעה של אחד מבני המשפחה לצרפת,
ואני תמיד חלמתי להגיע לשדות הלבנדר הסגולים שבתמונות נראו פסטורליים ומושלמים.
השנים עברו וכמו בילדות גם בבית שלי כשתפתחו ארון בגדים תמצאו את השקיות הריחניות,
והחלום ? לא השתנה, להיפך.
הרצון להגשים אותו רק התחזק ברגע שהכרתי את עולם הבישום שהתחבר בדיוק לשדות הלבנדר.

לקראת יום ההולדת שלי כשמון אמור שאל אותי מה אני רוצה מתנה, עניתי מיד בלי היסוס,
שהגיע הזמן להגשים חלום ילדות, ושזאת מתנת יום ההולדת אותה אני בוחרת.
בחודש אפריל הוזמנו חמישה כרטיסים לצרפת בסוכנות הנסיעות, ואני התחלתי בבירור לגבי מלון והשכרת רכב,
חוקרת ובודקת כל מילה ברשת על אזור פרובנס וחולמת על יום הנסיעה שנראה באותו הרגע רחוק מאוד.

תאריך יום הטיסה הגיע, ואני שבועיים קודם לכן התחלתי להכין רשימה מה אורזים, מפחדת לשכוח פריט חשוב,
מטען לפלאפון, בודקת חמישים פעם שהכרטיס של המצלמה במקום כי יש לי נטייה לשכוח אותו במחשב,
אקמול לילדים, כרטיסים, טופס אישור של השכרת הרכב והכי חשוב דרכונים.
הכל מוכן !


יום ראשון. טיסה מתל אביב והגעה לניס. 
  הטיסה שלנו יצאה משדה התעופה בתל אביב בשבע וחצי בערב, טיסה ישירה של אייר פרנס לניס,
שלוש וחצי שעות לאחר מכן הגענו לשדה התעופה בניס, הילדים ישנו חלק מהדרך וההתרגשות היתה בעיצומה,
מיד אחרי ביקורת הדרכונים ואיסוף המזוודות, ניגשנו לקחת את הרכב שלנו והמשכנו ישר לבית המלון HIPARK
שהוזמן באמצעות אתר Booking. פקיד בית המלון שראה את הפרצופים העייפים שלנו (הגענו בשלוש לפנות בוקר בגלל שההתרגשות או העייפות של הטיסה השפיעו עלינו ולא מצאנו את משרדי השכרת הרכב ששלט גדול ובולט הוביל אליהם) ישר הציע להזמין לנו פיצה לחדר, וגם נתן לנו כמה בקבוקי מים ודקה לאחר מכן עלינו לסוויטה שלנו שלא אכזבה ונראתה בדיוק כמו בתמונות.

יום שני. Nice 
בוקר יום שני, ומון אמור ואני התעוררנו עוד לפני הילדים, מפתיע ... אנחנו מפטפטים ומתארגנים לקראת היציאה והם ישנים, היעד הראשון שנקבע לאותו היום הוא  "Cours saleya"  בו כל יום מתקיים שוק פרחים וביום שני הוא הופך לשוק עתיקות מומלץ וידוע. לשוק הגענו ברגל מבית המלון, מרחק של חצי שעה הליכה בערך בלי הפסקות, אבל אנחנו עצרנו כמובן לביקור ראשון בבית קפה שכונתי לשתיה ו- Pain au chocolat מסורתי, אני התלהבתי למצוא פחית קוקה קולה מהמהדורה המוגבלת של ז'אן פול גוטייה בה נתקלתי לראשונה באותו היום והילדים התלהבו מהמאפה הטרי והטעים להפליא. הליכה לפי המפה שקיבלנו במלון הובילה אותנו לעיר העתיקה של ניס שהתגלתה כמקום מדהים לטייל בו, הרחובות הישנים והצרים והסמטאות האפרוריות אותן קישטו חלונות עץ צבעוניים הקסימו אותי, בין הסמטאות נמצא השוק שלא אכזב, טור ארוך של דוכנים מלאים ועמוסים בפריטים שונים חלקם מעניינים יותר וחלקם פחות,
 אבל על השפע והאפשרויות אי אפשר להתווכח. 


מהשוק תכננו ללכת לטיול רגלי ברחבי העיר אבל גשם שוטף תפס אותנו וגרם לנו לחכות כחצי שעה מתחת לגגון של אחת החנויות מנצלים את ההפסקה להריח את הסבונים המוצקים והצבעוניים בחנות, שלאחר מכן נוכחנו לדעת שנמצאים בהרבה חנויות ודוכנים בפרובנס. כשהגשם נפסק אבל האפרוריות והעננים לא עזבו החלטנו לשנות תכנית ולחפש את רכבת התיירים הקטנה שעורכת סיור נחמד של כחצי שעה, המחשבה שלי הייתה שכך נוכל להתרשם יותר מהעיר שבה לא תכננו לשהות הרבה ולפחות במידה וירד גשם אנחנו מוגנים. מהעיר העתיקה המשכנו ללכת ברגל לכיוון הפרומנד דה אנגלס הטיילת הידועה של ניס (שם ממוקמת התחנה), מרחק של כרבע שעה הליכה בלי עצירות, אבל אנחנו עצרנו כמה דקות במזרקת מסנה שמסומנת כאחד האתרים אותם כדאי לראות והייתה בדיוק בדרך , בקרוסלה ענקית שהילדים שמחו מאוד לראות, בחנו מכל הכיוונים ולא רצו לעזוב וכמובן לארוחת צהריים כי הבטן כבר אותתה לנו שהגיע הזמן.
את הטיילת הילדים מאוד אהבו למרות שבתור תל אביבים מראה של חוף ים הוא ממש לא חדש להם, אבל היונים, השמשיות הכחולות על החוף ועוגיות המקרון שקנינו להם בדרך, התקבלו בהמון שמחה וקריאות התפעלות.
הסיור ברכבת היה נחמד, לא MUST לדעתי אבל בהתחשב במזג האויר הלא יציב והעייפות של חמישה אנשים שלא ישנו הרבה בלילה זאת הייתה בחירה מצוינת, לראות את העיר בלי להירטב ובלי להתעייף.
(הרכבת מסיירת בנקודות חשובות, מגיעה באמצע הסיור לנקודת תצפית מצוינת על העיר,
שם יש הפסקה של כמה דקות וחוזרים לנקודת ההתחלה)
היום הראשון לטיול היה מוצלח למרות שהתוכנית המקורית השתנתה, קצת ספונטניות לא מזיקה.

יום שני - MARINELAND באנטיב

על הפארק קראתי ברשת כשחיפשתי אטרקציות לילדים באזור, זהו פארק ימי הגדול (בסגנון Sea world האמריקאי, רק קטן יותר) בו ניתן לראות לווייתנים, פינגווינים, אריות ים, דובי קוטב לבנים , דולפינים ועוד חיות אחרות. כל הביקור מלווה בהופעות, גינות קטנות וניקיון מופתי ומתוקתק. מחיר הכרטיס לא זול בכלל ויש לקחת אותו בחשבון לפני הביקור מאחר שעבור כניסה למשפחה תיפרדו מכמה מאות שקלים. (כרטיס למבוגר עולה 38 יורו ולילד 30 יורו, את כל הפרטים ניתן לראות באתר של Marinleand) . בפארק בילינו יום שלם, הוא בנוי בצורה מאוד נוחה, מקבלים מפה בכניסה בה מצוינות גם שעות ההופעות וההאכלות של החיות וכמו בפארקים דומים בהם ביקרנו הלכנו המון ברגל מה שהסתדר מצוין עם יום שמש מדהים אותו קיבלנו בשמחה לאחר היום הראשון בטיול.



הילדים כמובן שאהבו את הפארק והאמת שגם מון אמור ואני לא סבלנו בכלל,
את היום סיימנו בטיול קצר ברכב מאנטיב למונטה קרלו בה לא תכננו לבקר, קיבלנו המלצות על הדרך היפה בין הערים על חוף הים מה שהתברר כהמלצה טובה, והיה סיום מהנה ורגוע ליום השני לטיול, מיה ויונתן נרדמו ברכב לאחר הוצאת המון  אנרגיה בפארק, דניאל קיטר קלות כי רצה כבר לחזור למלון אבל הדרך היתה מקסימה.



יום שלישי - Saint Paul de vence ופקק בסן טרופז

אחד מהמקומות הכי יפים בהם ביקרנו בטיול הוא הכפר הקטן והיוקרתי Saint Paul de vence. הכפר ששייך לתופעה אדריכלית צרפתית מוכרת שנקראת כפר תלוי, בנוי בצורה תלולה מאוד על ראש ההר וידוע כמקום שבו ציירים ושחקנים גרו והתארחו בו. מכיוון שלא התעוררנו מוקדם באותו היום, עזבנו את בית המלון בניס לקראת אחת עשרה ולא מוקדם יותר, מה שבדיעבד היה טעות, מניס מרחק נסיעה של כשעה נמצא הכפר שהתגלה כמקום פסטורלי, עם נוף משגע.
אנחנו ביקרנו בכפר ביום רביעי וכשהגענו למרכז הכפר שמחנו למצוא שוק קטן עם דוכנים של עוגיות מקרון, גבינות, לחם, ריבות ועוד דוכנים שונים, קנינו עוגיות מקרון אבל טעינו שחשבנו שהשוק יחכה לנו. אחרי טיול קצר ברחובות הכפר הציוריים, עם הנופים המרהיבים, חזרנו למרכז הכפר ולמדנו באותו היום את מה שהקפדנו לזכור בהמשך הטיול שהשווקים בפרובנס נסגרים בשעה אחת, כשחזרנו לשוק הוא כבר היה סגור.

מהכפר המשכנו לסנט טרופז נסיעה די ארוכה בכביש מפותל מאוד ותלול ביותר
שסחט ממני קריאות של התלהבות מהנוף ולחץ מהכביש בו זמנית, לקראת סוף הנסיעה כחצי שעה מסן טרופז
נגלה לפנינו אחד המראות הכי יפים בו נתקלתי,בין פיתולי ההרים והסיבובים פתאום נפרש בפנינו,
כמו דלת שנפתחת, מפרץ כחול ומרהיב מלא סירות, ולנו נשאר רק להתלהב.




את סן טרופז כמעט ולא צילמתי למרות שממש אהבתי את האווירה שם, התמונה היחידה אותה צילמתי, 
צולמה בזמן שהיינו בפקק ביציאה מן העיר כשפתאום נזכרתי שהמצלמה שלא עזבה אותי כל הטיול,
לא היתה פעילה במשך כמה שעות, מה שכמעט ולא קרה כל הטיול.
 הגענו לעיר שידועה כמקום המגורים של השחקנית המפורסמת בריג'יט ברדו בזמן תחרות שייט לפי מה שהבנתי,
 הנמל היה עמוס אנשים שצלמו בלי הפסקה, ואני סונוורתי מחנויות המותגים היוקרתיים המעוצבות לידן עברנו.
 במרכז העיר קרוב לנמל יש מבחר של מסעדות לידן שיחקו אנשים רבים במשחק האזורי המוכר - פטנק
וכל האווירה הייתה רגועה ונעימה. 


 תחרות השייט גרמה לאזור הנמל להיות עמוס מאוד וכאשר החלטנו לצאת מהעיר נתקלנו בפקק ארוך שעיכב אותנו וגרם לנו להגיע לחווה ליד אביניון שהייתה מקום המגורים שלנו לשבעת הימים הבאים בחושך מוחלט,
זאת הייתה חוויה ממש לא נעימה ומומלצת, הכבישים באזורים הכפריים חשוכים לחלוטין ודי מבודדים,
הדרך החשוכה לא אפשרה לנו לראות לאיזה אזור פסטורלי, שקט וקסום הגענו,
 ורמת הלחץ והדאגה שלי עלתה פלאים באותן השעות. 
הגענו לחוות - Mas de shogol  בלילה, קיבלנו את הדירה אותה הזמנו, התמקמנו כל אחד בחדר שלו,
ועייפים מהיום העמוס הלכנו לישון. 

על המשך הטיול בפרובנס, השווקים, הנופים והכרמים בפוסט הבא...



יום צילומים לסטודיו Sandalwood

יום שני, 29 באוקטובר 2012


שידה הודית די גדולה, שנמצאת אצלנו בסלון כבר יותר מחמש עשרה שנים וזקוקה לשינוי,
גרמה לי לפנות לסנדרה מסטודיו Sandalwood שמייצר פריטי עץ שונים החל מפריטים קטנים לקישוט הבית
 ועד לכיסאות,  מדפים ושידות ולבקש הצעת מחיר לחידושה,
(הסגנון של הריהוט בסלון שלנו השתנה עם השנים והשידה כבר לא מתאימה לאופי של הבית ומצד שני היא במצב מצוין ופונקציונלית מאוד עבורנו כך שלא רצינו להחליף אותה)
 סנדרה שאהבה את הצילומים שלי בבלוג, הציעה לי לצלם תמונות אווירה של הפריטים אותם היא יוצרת בסטודיו,
 ואני שכבר מכירה את הסטודיו וגם רכשתי ממנו מספר פריטים בעבר, ביניהם מילים אופטימיות מעץ שמקשטות את פינת האוכל שלנו, שמחתי על המחמאה וההצעה וקבענו יום צילומים כמה ימים מאוחר יותר.



 הסטודיו נמצא במיקום מדהים - שדרות וושינגטון בפלורנטין, שעברו שיפוץ לאחרונה והפכו למדרחוב,
באזור בתי קפה, חנויות ותיקות וחדשות והמון אווירה, בדרך בחנתי את האזור מוצאת פריימים נחמדים לצלם,
כשמכורים לאינסטגרם, מחפשים תמיד את התמונה המושלמת.



יום הצילומים היה חוויה, בזכות סנדרה החייכנית שתמיד יש לי נושא לשיחה איתה ובזכות הסטודיו
שכל מבט בו, גילה עוד ועוד יצירות מעוצבות וצבועות בקפידה, וביניהן צריך רק להתבונן מעט בשביל למצוא בין הפריטים, אוצרות קטנים שסנדרה מלקטת בעולם, בדים צבעוניים, פריטי וינטג' משווקים שונים, כריות רקומות שאהבתי במיוחד, וקערות קרמיקה, ואני הסתובבתי בסטודיו, בוחנת ומתלהבת מהמציאות אותם גיליתי. 



סטודיו Sandalwood
שדרות וושינגטון 28, פלורנטין,
 תל אביב
 03-5186234





(תמונה של אותיות העץ של סנדלווד בבית שלי כאן)




beauty addict - La vie est belle

יום חמישי, 25 באוקטובר 2012


רשמית הגיע הסתיו,
קצת קריר יותר אחר הצהריים, בחנויות רואים מעילים ומגפיים,
וקולקציות איפור חדשות כבר נמצאות על המדפים,
עולם האיפור והטיפוח מתקדם ומתחדש ללא הפסקה,
ומציע לנו מוצרים שמעבר לשימוש היומיומי בהם מספקים לנו גם פינוק וחוויה.






1.
Le teint touche eclat - Yves Saint Laurent

לאור ההצלחה המסחררת של ה- Touche eclat מוצר ההארה שהוא גם מוצר הדגל של המותג איב סאן לורן,
השיק לאחרונה המותג גם מייק אפ עם אותו השם. המייק אפ במרקם נוזלי עם פורמולה קלילה יחסית, מעניק זוהר לעור, ובעל כיסוי בינוני ומעלה. ניכר שהמותג השקיע מחשבה ומחקר בכדי להגיע לפורמולה מיוחדת וחדשנית, בעלת שני יתרונות בולטים, האחד בהסרת האבקות האטומות שנמצאות בכל מייק אפ ומעניקות מראה מסכתי ולא טבעי לעור והשני הוא נוכחות של תמצית תחליבית המכילה פיגמנטים מוזהבים זעירים שמעניקים מראה זוהר (המייק אפ לא מעניק מראה מט ולכן מי שלא אוהבת מראה מעט מבריק, כדאי שתניח פודרה טובה מעליו) עוד יתרון של המייק אפ הוא מבחר מרשים של 16 גוונים כך שניתן בקלות להגיע להתאמה מושלמת לגוון העור ולא גוון דומה כפשרה כמו שקורה לי לרוב כשאני בחיפוש אחרי גוון המייק אפ המושלם שלי. 
המייק אפ מגיע בבקבוק זכוכית עם משאבה,הנוחה והחסכונית ביותר לשימוש ולבקרה על כמות המייק אפ הרצוי. לאחר מספר ניסיונות בתנאים שונים, אני יכולה לומר שזהו ללא ספק מייק אפ מצוין שאהבתי בזכות המראה, הכיסוי והעמידות.  מומלץ ! 
מחיר 275 שקלים ל-30 מ"ל

2.
Palette couture - Yves Saint Laurent

Palette couture הוא מוצר השייך לקולקציית סתיו חורף 2012/3 של המותג איב סאן לורן, על המוצר נכתב שהוא משמש כפודרה מאירה, אבל לדעתי יתאים יותר כסומק או ברונזר עדין. אי אפשר לכתוב על המוצר ולהתעלם מאריזת הזהב המשגעת שלו, ומתבליט דמוי עור התנין שמעטרת את הקופסא וכן את התכולה שלה, ניכר שבחברה השקיעו לא רק במוצר עצמו אלא דאגו להעניק ללקוחה חוויה מושלמת גם בגזרת האריזה, ובפעם הראשונה שפתחתי אותו הרגשתי שאני פותחת אריזת מתנה יוקרתית של תכשיט. 
 הפלטה מכילה שלושה גוונים כך שניתן לבחור כל גוון בנפרד, או לשלב את שלושתם כמו שאני עשיתי,
בשילוב שלושת הגוונים מתקבל מראה עדין, הרמוני וטבעי מאוד.  
מחיר: 380 שקלים

3. 
Kabuki brush - Real techniques

ליין המברשות "Real techniques" של המאפרת והבלוגרית סמנתה צ'פמן זכה לקבל רק מחמאות ברשת, הזמנתי מ -i-herb (חנות און ליין אמריקאית שמציעה מבחר עצום של חברות ומוצרים טבעיים) את מברשת הקבוקי. המברשת נעימה להפליא ובעלת אפשרות לפתיחתה למעין מברשת מניפה (כמו שניתן לראות בתמונה שצירפתי). למרות היתרונות הרבים של המברשות מבחינת נוחות השימוש,רכות השיער והעובדה שהוא סינתטי  אני ממעטת להשתמש בה בגלל ידית האחיזה הקטנטנה והלא נוחה במיוחד ובעיקר בגלל שרכשתי בעבר אופציות מוצלחות יותר. המברשת עצמה טובה יותר בצורת המניפה שלה מאשר כאשר היא סגורה, אבל לדעתי היא ממש לא מברשת חובה כמו מברשת הסומק המוצלחת של המותג ( Blush brush ) אותה אהבתי,
ואיתה אני מתאפרת בחודשיים האחרונים. 

4.
Ciate - caviar manicure

מותג הלקים הבריטי המדובר הגיע לארץ ואיתו הקוויאר מניקור אותו זכיתי לנסות בהשקת המותג.
 Ciate עלה לכותרות לאחרונה בזכות הזמרת אדל שבטקס הגראמי האחרון גרפה תשומת לב רבה בעקבות הפרסים שהוענקו לה וגם בשל המניקור הייחודי עליו היתה אחראית חברת ciate ובו הצד הפנימי של ציפורניה נצבע בצבע אדום כמחווה למעצב כריסטיאן לבוטין שידוע בחותם של סוליות אדומות בנעליים אותם הוא מעצב. 
החברה מציעה מגוון של 88 גווני לק ובנוסף מוצרים משלימים. 
הייתי סקרנית מאוד לגבי ההשקה ושמחתי לנסות את הלק המדובר ברחבי הרשת.
בחרתי בלק בצבע שחור כבסיס, ועוד לפני שהתייבש פוזרו עליו האבנים הקטנטנות שנדבקו ללא תוספת של דבק,  מעל הקוויאר מניקור אין צורך למרוח Top coat. אהבתי את התוצאה של הלק אותו אני בחרתי, פחות את הגוונים האחרים, ולמרות שנאמר לי שזהו מניקור שלא יחזיק הרבה זמן מעמד אלא מיועד יותר לאירוע, הופתעתי מהעמידות שלו. אחרי שלושה ימים הסרתי אותו בקלות עם אצטון.  
עוד פרטים על Ciate בישראל ניתן לקבל בדף הפייסבוק של המותג.

5.
Phyto lip star- shiny ruby  - Sisley

אם תשאלו אותי מה מוצר המאסט שלי באיפור, מוצר שבלעדיו לא אצא מהבית זה יהיה מייק אפ, לעומת זאת אודם או גלוס תהיה התשובה האחרונה שלי, אין לי שום בעיה לוותר על פריט האיפור הספציפי הזה, אני מאוד בררנית לגבי מרקם דביק, ריח לא נעים וממש לא אוהבת אודמים שלאחר זמן קצר ידהו באופן לא אחיד, ולכן מעטים הם הגלוסים או האודמים עליהם אני כותבת בבלוג. הגלוס של חברת סיסלי הפתיע אותי לטובה או יותר נכון הדהים אותי לאחר שבחנתי את האפקט שלו ובחודש האחרון הוא הבחירה הראשונה שלי.
הגלוס מגיע במיכל שקוף עם מברשת קטנה,את הריח שלו (מעט לימוני וחמצמץ )לא חיבבתי במיוחד אבל גם לא הבחנתי בו שניה לאחר מריחתו. המרקם של הגלוס הוא לא סמיך ודביק יחסית לגלוסים אחרים שניסיתי, ואהבתי במיוחד את הגוון שלו - כתום בהיר, עדין ומחמיא מאוד והאפקט המבריק שמתקבל בזכות מיקרו גליטרים שמעניקים מראה זוהר ומבריק במיוחד.

6.
La vie est belle- בושם - Lancome
אני מאוד בררנית בנוגע לבשמים אותם אני בוחרת, לא מתחברת לכל ריח ומעדיפה ריחות פרשיים ונקיים,
את הבושם החדש של לנקום פתחתי מאוד בחשדנות, בוחנת את האריזה והבקבוק שלו אותם אהבתי בזכות הגוונים והעיצוב הקלאסי והעדין.  
הבושם בריח מתקתק מורכב מתמצית פטצ'ולי, וניל ואגס אך המרכיב הבולט ביותר שלו הוא תמצית פרח היסמין,
ובניסיון ראשון מסוג הריחות שאני פחות אוהבת, אבל החלטתי לא להניח לבושם ולנסות אותו במשך כמה ימים,
הבושם לאחר כמה דקות נעים ועדין ויחד עם זאת מאוד נשי ובעל נוכחות אבל לא דומיננטית מידי. 
ריחות וניל ופטצ'ולי אהובים עליי במיוחד ולכן כנראה למרות הסגנון המתקתק של הבושם, אהבתי אותו
ובשבועות האחרונים הוא הפך לבושם הקבוע שלי. 
מחיר: 347-635 ש"ח






* גילוי נאות: את מוצרי סיסלי, לנקום, Y.S.L - קיבלתי מחברות היח"צ.



להחזיר את הגלגל אחורה

יום ראשון, 21 באוקטובר 2012



יום לפני ערב יום כיפור, התיישבתי לידה על המיטה הגדולה,
היא נראתה עייפה מתלאות הדרך של שלושת השבועות האחרונים אותם העבירה בבית החולים,
 ואני מאוד רציתי להניח את היד שלי על היד שלה. רגע כזה של שקט. 
רציתי שתדע שאני דואגת, שאני אוהבת, שהיא חשובה לי כל כך.

לפעמים רוצים להחזיר את גלגל הזמן אחורה, לתקן מילה שנאמרה לא במקום, תגובה לא מתאימה, 
אם הייתם נותנים לי לבחור הייתי בוחרת לחזור בדיוק לרגע הזה, הרגע הקצר אותו פספסתי.
ידעתי שהדמעות יציפו את העיניים שלי מהר מאוד, כמו שקרה רק רבע שעה קודם לכן,
 עוד לפני שהגיעה הביתה באמבולנס ישר מבית החולים,
הסתכלתי על הבית אותו אני מכירה מילדות, פינת האוכל שאכלנו בה ארוחת צהריים כל יום שבת,
המרפסת ממנה הילדים היו מפריחים בלונים של סבון ועוקבים אחריהם עפים ברוח,
 שולחן האוכל הקטן במטבח שבו היינו יושבות מוקדם בבוקר,
אחרי ליל הסדר כשכולם ישנו ואנחנו מפטפטות ואוכלות מצה עם מרגרינה וקצת מלח.
 בית מלא זכרונות שמחים, מצחיקים, זכרונות של משפחה ...ואני התאפקתי לא לבכות,
 רוצה להיות חזקה בשבילה, יודעת שעוד כמה דקות היא מגיעה הביתה, ודמעות לא באות בחשבון.  

דקה אחרי מוצאי יום כיפור הבנתי שטעיתי, שיחת טלפון אחת ושלוש מילים
שהבהירו לי את מה שלא רציתי לשמוע, ואני עצמתי את העיניים חזק, 
רוצה לחזור יומיים אחורה לתקן את מה שכבר היה ועבר ולא יחזור אף פעם.



דודה שלי הייתה קרובה אליי מאוד, נכחה בחיים שלי ברגעים שמחים ועצובים, 
יצרה לי זכרונות אותם לא אשכח אף פעם,
בזכותה אני אוהבת את הים, מסתכלת על הטבע, עוצרת להעריך את הרגע, 
היא דאגה לי תמיד ואהבה אותי מאוד בלי תנאים. 
היא עזבה אותנו בבוקר יום כיפור ואני רק מקווה שהיא ידעה עד כמה אני אוהבת אותה.



את הגלגל אני כבר לא אוכל להחזיר אחורה,
אבל הזיכרונות יישארו תמיד בלב. 





! Here comes the sun

יום ראשון, 23 בספטמבר 2012


אני אדם של בוקר,
קמה לפני שהשעון המעורר מתחיל לנדנד , מתעוררת עוד לפני הילדים,
לא צריכה קפה מריר בשביל להתחיל את היום, רק כוס קולה דיאט קרה, ורבע שעה מול המחשב.
ככה מתחיל היום שלי ביום חול וגם בשישי ושבת, כשרוב האנשים יתכרבלו עוד דקה במיטה, 
ויעדיפו לדחות את הרגע הזה שבו הרגליים יוצאות משמיכה חמימה לרצפה הקרה, 
אני מעדיפה להקשיב לשקט, לראות קרני אור ראשונות של בוקר, לארגן את המחשבות שלי לפני המירוץ היומיומי.



ואז אני שומעת רגליים קטנטנות מטופפות על הרצפה....
 ועיניים מנומנמות מבצבצות מהפרוזדור בוחנות מי נמצא בסלון,
ואחרי שניה חיבוק של בוקר שתמיד מעלה לי דמעות בעיניים. 

רק בשעות המוקדמות האלו אפשר לצלם תמונה כזאת, שמבטאת את השקט, הרוגע והיופי של הבוקר
שמשדרת ומראה בדיוק כמה אני אוהבת את הרגעים האלו. 


בוקר טוב !





מבעד לדלת שלי

יום שישי, 21 בספטמבר 2012


ממש ברגע האחרון החלטתי להשתתף באתגר "מבעד לדלת שלי"'
אתגר בינלאומי של הבלוג הישראלי מעורר ההשראה -  "קפה ויפה" 
 ובלוג העיצוב הצרפתי "Hega in france" 
מי השופט באתגר ?
הבלוגר וויל מ"Bright Bazaar"- בלוג עיצוב מדהים שאני לא מפספסת פוסט שלו,
האתגר כלל הצגת תמונה שהנושא שלה הוא מבעד לדלת שלי,
וכמובן שישר חשבתי על התמונה שהעליתי לפייסבוק 
אז סידרתי וסידרתי את החדר עד שהיה מוכן לצילום,
וזאת התוצאה שלי:




!!! Wish me luck  






שנה חלפה...שנה באה... שנה טובה !

יום ראשון, 16 בספטמבר 2012



בערב ראש השנה, כשכולם מסביבי רצים לקנות עוד מתנה או זר פרחים
ואולי כמוני נזכרים במרכיב מהמתכון אותו תכננו להגיש בארוחת החג ונשכח מרשימת הקניות,
זה הזמן למחשבות, החלטות ובקשות לשנה החדשה שממש עוד מעט מגיעה.


בשנה שעברה הבקשה הראשונה בפוסט ראש השנה שלי הייתה להעז, כתבתי על אומץ בבחירות אופנתיות
שנחוץ אצלי מאוד כי כמה קרדיגנים בצבעי אפור ושחור אני עוד אוסיף לארון הבגדים...
 אבל אם להיות יותר מדויקת,
 איחלתי לעצמי להעיז בדרך החיים, כשבלב ידעתי שהשינוי המהותי אותו אני חייבת לעשות הוא שינוי מקצועי, 
והוא קרה השנה, אחרי הרבה התלבטויות, פחדים וברכיים רועדות, הצעד הכי משמעותי אותו אני מסמנת,
שאותו הייתי חייבת לעצמי, כי לכל אחד יש את המצבים והרגעים בהם הוא מרגיש שאסור לו להתפשר או לוותר, 
וזה היה הרגע שלי להישיר מבט ולהיות נאמנה לעצמי.
ימים יגידו אם המהלך היה נכון, ואם זה היה צעד חכם, אבל כרגע אחד היתרונות שלו הוא רוגע.  
ועוד ביקשתי לקבל השראה, בקשה עליה ניתן לסמן וי גדול באמצעות בלוגים מהארץ והעולם, אנשים בהם פגשתי
 ואפילו נקודות מסוימות בחיי היומיום בהם נעצרים לשניה ומתבוננים  (ותודה לאינסטגרם...). 
את משאלת ההתמדה אני חושבת שהצלחתי להגשים, לא התמדתי בפעילות גופנית עליה אני מחליטה כל שלושה חודשים בערך, אבל ההתמדה באורח חיים ללא גלוטן וסוכר הצליחה (טוב, מידי פעם אני "חוטאת" בשניצל עם ציפוי, וביום ההולדת שלי חגגתי עם עוגת שוקולד משגעת אותה יישרתי ויישרתי עד שנגמרה, אבל אלו מקרים בודדים). ואי אפשר לשכוח את הפנקס של שומרי משקל שהתווסף לארנק שלי בחודשים האחרונים ושינה את אורח החיים שלי.
 היום אני מוצאת את עצמי שוטפת פרי או שניים במקום לאכול שקית ביסלי או צ'פס פתוחה שנשארה בארון
 (שינוי מהותי ללא ספק) וכך אני מתחילה את השנה עם 11 ק"ג פחות מאשר בשנה שעברה
 ולמרות שיש לי עוד דרך ארוכה כרגע אני מתמידה ורואה תוצאות .

והשנה ?
הבקשות משתנות אבל לא בהרבה, חלק נשארות ומקבלות ניואנסים קטנים של בגרות,
ושל פרופורציה אותה אני מרגישה שקצת הפנמתי השנה.



אני מבקשת השנה להמשיך למצוא את הזמן והרצון ללמוד.
 הסדנאות אותם למדתי בשנתיים האחרונות העשירו אותי בידע ,
ובאמצעותן הכרתי אנשים מקסימים שמעוררים בי המון השראה.

 להאמין בעצמי.
 כי לפעמים ביקורת ודעות נחרצות של אנשים מורידה בלי כוונה לפעמים, את הביטחון העצמי שלי.

להקשיב. 
לדעת ולהרגיש את הנקודה בה הגוף והנפש דורשים לנשום לרגע, לקחת פסק זמן ולשנות אווירה,
אם זה במסעדה טובה, טיול בשוק הפשפשים, או חמש דקות מול הנוף המרגיע של חוף הים.

להנות מהרגע.
בתוך השגרה היומיומית, לדעת לעצור לשניה להבחין ולבחון את היופי, הצבע וההשראה שמקיפים אותנו,
אבל לפעמים אנחנו עסוקים וממהרים כך שאנחנו לא מבחינים בהם בכלל.


והאיחול הכי מתבקש הוא לחלום !
כי חלומות מתגשמים, אם לא היום אז מחר או בעוד חודש ואולי יותר, אבל חלק מחווית החלום הוא לחשוב עליו,
קצת לשנות או לשפר אותו, לדמיין מה תהיה ההרגשה כשיתגשם ולא רק לחלום אותו.


שנה טובה ומתוקה !