דרך עדשת המצלמה - ידיים

רוב הזמן בעבודה אני יושבת מול המחשב בבית.

מעלה פוסטים לפייסבוק, בודקת נתונים עבור לקוחות, ועורכת המון תמונות בפוטושופ.

ובימים שמסך המחשב לא מול העיניים שלי, אני יוצאת לצלם. 

מגיעה ללקוחות שלי, ומספרת את הסיפור שלהם דרך עדשת המצלמה. 

המוצר שלהם והראיה שלי שמתורגמת לתמונה אחת שמסמלת עבורי סיפור.

לאחרונה אני שמה לב שיש מוטיב שחוזר כמעט בכל ימי הצילום שלי.

אני אוהבת לצלם ידיים. 

ידיים יוצרות.

יש קסם וגם גאווה בידיים יוצרות.

את הידיים של הקרמיקאית ליאת רשף צילמתי בסטודיו שלה,

הגעתי לצלם צילומי אווירה וכמובן שתיכננתי לצלם אותה בזמן העבודה,

כשצילמתי את התמונה הזאת שאלתי אותה אם היא שמה לב שהידיים שלה יוצרות צורה של לב.

גם את ליאור מסטודיו 1220 צילמתי בסטודיו שלה,

בעצם הגעתי לצלם את כלי הקרמיקה שלה שמככבים בכל המגזינים המובילים,

ואז ראיתי אותה צועדת עם ערמת קערות שבדיוק יצאו מהתנור, ברור שצילמתי.

מזל, גיסתי הגשימה חלום ופתחה לפני כשנה את "מאדאם אלקלעי",

 בית קפה חלבי במושב כרם בן זמרה,

את כל המנות בבית הקפה היא מכינה.

את המרכיבים היא שוטפת, קוצצת, מערבבת, מבשלת, אופה,
אז היה הכי טבעי לצלם את הידיים שלה עם מרק אותו הכינה במו ידיה.

כשנכנסתי לסטודיו של אסתר (Astar) בהוד השרון,
מיד הסתכלתי על שולחן העבודה שלה,
עשרות בקבוקי צבע פתוחים וסגורים, מכחולים עם כתמי צבע,
וידיים שמעבירות על מוצרי העץ משיכות צבע בטוחות.

מבעד לעדשה אני שמה לב לפרטים.
ליד עם כתמי חימר, למכחול עם כתמי הצבע,
ניואנסים דקים שלפעמים לא שמים לב אליהם.
ובעיקר מעריכה את היצירה והקסם שנוצרים מולי.