שבת של חורף

העונה האהובה עליי כבר כאן,

עם ברקים ורעמים, ריצה עם עגלת התאומים בדרך מהגן בגשם כדי שמיה ויונתן לא יירטבו,

 וקניית אינספור מטריות שכמו גרביים ומוצצים נעלמות תמיד כשצריכים אותן לארץ מיוחדת משלהן. 

אז קר, נרטבים ואפרורי בחוץ, אבל רק בחורף ביום גשום מאוד,

נעצרים לכמה דקות ומתבוננים דרך חלון המרפסת בגשם ששוטף את המדרכות,

באנשים שהולכים עם מטריות לא יציבות שהרוח תמיד הופכת ברגע הלא נכון,

על העצים הירוקים נוחתות טיפות קרירות שמעניקות ברק משגע לעלים שחיכו כל הקיץ לגשם,

ויד קטנטנה מונחת על החלון, משקיפה על הכל. 

העונה האהובה עליי כבר כאן,
והאנשים שהסתכלו עליי הולכת מהעבודה ביום חמישי האחרון בלי מעיל,
בטח חשבו שלא התעדכנתי בתחזית באותו הבוקר,
אבל האמת היא שהרוח, העננים הצבעוניים ובעיקר הקור
מעניקים לי הרגשת נקיון, התחדשות, אנרגיה ובעיקר גורמים לי לחייך.

בוקר טוב !