כשחלום מתגשם (חופשה בפרובנס-חלק א')

שקיות בד קטנות עם סרט צבעוני וריח משכר של לבנדר, ליוו את תקופת הילדות שלי,
הן נחו תמיד בארונות הבגדים בין חולצה לסוודר, מזכרת קטנה מנסיעה של אחד מבני המשפחה לצרפת,
ואני תמיד חלמתי להגיע לשדות הלבנדר הסגולים שבתמונות נראו פסטורליים ומושלמים.
השנים עברו וכמו בילדות גם בבית שלי כשתפתחו ארון בגדים תמצאו את השקיות הריחניות,
והחלום ? לא השתנה, להיפך.
הרצון להגשים אותו רק התחזק ברגע שהכרתי את עולם הבישום שהתחבר בדיוק לשדות הלבנדר.

לקראת יום ההולדת שלי כשמון אמור שאל אותי מה אני רוצה מתנה, עניתי מיד בלי היסוס,
שהגיע הזמן להגשים חלום ילדות, ושזאת מתנת יום ההולדת אותה אני בוחרת.
בחודש אפריל הוזמנו חמישה כרטיסים לצרפת בסוכנות הנסיעות, ואני התחלתי בבירור לגבי מלון והשכרת רכב,
חוקרת ובודקת כל מילה ברשת על אזור פרובנס וחולמת על יום הנסיעה שנראה באותו הרגע רחוק מאוד.

תאריך יום הטיסה הגיע, ואני שבועיים קודם לכן התחלתי להכין רשימה מה אורזים, מפחדת לשכוח פריט חשוב,
מטען לפלאפון, בודקת חמישים פעם שהכרטיס של המצלמה במקום כי יש לי נטייה לשכוח אותו במחשב,
אקמול לילדים, כרטיסים, טופס אישור של השכרת הרכב והכי חשוב דרכונים.
הכל מוכן !


יום ראשון. טיסה מתל אביב והגעה לניס. 
  הטיסה שלנו יצאה משדה התעופה בתל אביב בשבע וחצי בערב, טיסה ישירה של אייר פרנס לניס,
שלוש וחצי שעות לאחר מכן הגענו לשדה התעופה בניס, הילדים ישנו חלק מהדרך וההתרגשות היתה בעיצומה,
מיד אחרי ביקורת הדרכונים ואיסוף המזוודות, ניגשנו לקחת את הרכב שלנו והמשכנו ישר לבית המלון HIPARK
שהוזמן באמצעות אתר Booking. פקיד בית המלון שראה את הפרצופים העייפים שלנו (הגענו בשלוש לפנות בוקר בגלל שההתרגשות או העייפות של הטיסה השפיעו עלינו ולא מצאנו את משרדי השכרת הרכב ששלט גדול ובולט הוביל אליהם) ישר הציע להזמין לנו פיצה לחדר, וגם נתן לנו כמה בקבוקי מים ודקה לאחר מכן עלינו לסוויטה שלנו שלא אכזבה ונראתה בדיוק כמו בתמונות.

יום שני. Nice 

בוקר יום שני, ומון אמור ואני התעוררנו עוד לפני הילדים, מפתיע ... אנחנו מפטפטים ומתארגנים לקראת היציאה והם ישנים, היעד הראשון שנקבע לאותו היום הוא  "Cours saleya"  בו כל יום מתקיים שוק פרחים וביום שני הוא הופך לשוק עתיקות מומלץ וידוע. לשוק הגענו ברגל מבית המלון, מרחק של חצי שעה הליכה בערך בלי הפסקות, אבל אנחנו עצרנו כמובן לביקור ראשון בבית קפה שכונתי לשתיה ו- Pain au chocolat מסורתי, אני התלהבתי למצוא פחית קוקה קולה מהמהדורה המוגבלת של ז'אן פול גוטייה בה נתקלתי לראשונה באותו היום והילדים התלהבו מהמאפה הטרי והטעים להפליא. הליכה לפי המפה שקיבלנו במלון הובילה אותנו לעיר העתיקה של ניס שהתגלתה כמקום מדהים לטייל בו, הרחובות הישנים והצרים והסמטאות האפרוריות אותן קישטו חלונות עץ צבעוניים הקסימו אותי, בין הסמטאות נמצא השוק שלא אכזב, טור ארוך של דוכנים מלאים ועמוסים בפריטים שונים חלקם מעניינים יותר וחלקם פחות,
 אבל על השפע והאפשרויות אי אפשר להתווכח. 

מהשוק תכננו ללכת לטיול רגלי ברחבי העיר אבל גשם שוטף תפס אותנו וגרם לנו לחכות כחצי שעה מתחת לגגון של אחת החנויות מנצלים את ההפסקה להריח את הסבונים המוצקים והצבעוניים בחנות, שלאחר מכן נוכחנו לדעת שנמצאים בהרבה חנויות ודוכנים בפרובנס. כשהגשם נפסק אבל האפרוריות והעננים לא עזבו החלטנו לשנות תכנית ולחפש את רכבת התיירים הקטנה שעורכת סיור נחמד של כחצי שעה, המחשבה שלי הייתה שכך נוכל להתרשם יותר מהעיר שבה לא תכננו לשהות הרבה ולפחות במידה וירד גשם אנחנו מוגנים. מהעיר העתיקה המשכנו ללכת ברגל לכיוון הפרומנד דה אנגלס הטיילת הידועה של ניס (שם ממוקמת התחנה), מרחק של כרבע שעה הליכה בלי עצירות, אבל אנחנו עצרנו כמה דקות במזרקת מסנה שמסומנת כאחד האתרים אותם כדאי לראות והייתה בדיוק בדרך , בקרוסלה ענקית שהילדים שמחו מאוד לראות, בחנו מכל הכיוונים ולא רצו לעזוב וכמובן לארוחת צהריים כי הבטן כבר אותתה לנו שהגיע הזמן.
את הטיילת הילדים מאוד אהבו למרות שבתור תל אביבים מראה של חוף ים הוא ממש לא חדש להם, אבל היונים, השמשיות הכחולות על החוף ועוגיות המקרון שקנינו להם בדרך, התקבלו בהמון שמחה וקריאות התפעלות.
הסיור ברכבת היה נחמד, לא MUST לדעתי אבל בהתחשב במזג האויר הלא יציב והעייפות של חמישה אנשים שלא ישנו הרבה בלילה זאת הייתה בחירה מצוינת, לראות את העיר בלי להירטב ובלי להתעייף.
(הרכבת מסיירת בנקודות חשובות, מגיעה באמצע הסיור לנקודת תצפית מצוינת על העיר,
שם יש הפסקה של כמה דקות וחוזרים לנקודת ההתחלה)
היום הראשון לטיול היה מוצלח למרות שהתוכנית המקורית השתנתה, קצת ספונטניות לא מזיקה.

יום שני - MARINELAND באנטיב

על הפארק קראתי ברשת כשחיפשתי אטרקציות לילדים באזור, זהו פארק ימי הגדול (בסגנון Sea world האמריקאי, רק קטן יותר) בו ניתן לראות לווייתנים, פינגווינים, אריות ים, דובי קוטב לבנים , דולפינים ועוד חיות אחרות. כל הביקור מלווה בהופעות, גינות קטנות וניקיון מופתי ומתוקתק. מחיר הכרטיס לא זול בכלל ויש לקחת אותו בחשבון לפני הביקור מאחר שעבור כניסה למשפחה תיפרדו מכמה מאות שקלים. (כרטיס למבוגר עולה 38 יורו ולילד 30 יורו, את כל הפרטים ניתן לראות באתר של Marinleand) . בפארק בילינו יום שלם, הוא בנוי בצורה מאוד נוחה, מקבלים מפה בכניסה בה מצוינות גם שעות ההופעות וההאכלות של החיות וכמו בפארקים דומים בהם ביקרנו הלכנו המון ברגל מה שהסתדר מצוין עם יום שמש מדהים אותו קיבלנו בשמחה לאחר היום הראשון בטיול.



הילדים כמובן שאהבו את הפארק והאמת שגם מון אמור ואני לא סבלנו בכלל,
את היום סיימנו בטיול קצר ברכב מאנטיב למונטה קרלו בה לא תכננו לבקר, קיבלנו המלצות על הדרך היפה בין הערים על חוף הים מה שהתברר כהמלצה טובה, והיה סיום מהנה ורגוע ליום השני לטיול, מיה ויונתן נרדמו ברכב לאחר הוצאת המון  אנרגיה בפארק, דניאל קיטר קלות כי רצה כבר לחזור למלון אבל הדרך היתה מקסימה.



יום שלישי - Saint Paul de vence ופקק בסן טרופז

אחד מהמקומות הכי יפים בהם ביקרנו בטיול הוא הכפר הקטן והיוקרתי Saint Paul de vence. הכפר ששייך לתופעה אדריכלית צרפתית מוכרת שנקראת כפר תלוי, בנוי בצורה תלולה מאוד על ראש ההר וידוע כמקום שבו ציירים ושחקנים גרו והתארחו בו. מכיוון שלא התעוררנו מוקדם באותו היום, עזבנו את בית המלון בניס לקראת אחת עשרה ולא מוקדם יותר, מה שבדיעבד היה טעות, מניס מרחק נסיעה של כשעה נמצא הכפר שהתגלה כמקום פסטורלי, עם נוף משגע.
אנחנו ביקרנו בכפר ביום רביעי וכשהגענו למרכז הכפר שמחנו למצוא שוק קטן עם דוכנים של עוגיות מקרון, גבינות, לחם, ריבות ועוד דוכנים שונים, קנינו עוגיות מקרון אבל טעינו שחשבנו שהשוק יחכה לנו. אחרי טיול קצר ברחובות הכפר הציוריים, עם הנופים המרהיבים, חזרנו למרכז הכפר ולמדנו באותו היום את מה שהקפדנו לזכור בהמשך הטיול שהשווקים בפרובנס נסגרים בשעה אחת, כשחזרנו לשוק הוא כבר היה סגור.

מהכפר המשכנו לסנט טרופז נסיעה די ארוכה בכביש מפותל מאוד ותלול ביותר
שסחט ממני קריאות של התלהבות מהנוף ולחץ מהכביש בו זמנית, לקראת סוף הנסיעה כחצי שעה מסן טרופז
נגלה לפנינו אחד המראות הכי יפים בו נתקלתי,בין פיתולי ההרים והסיבובים פתאום נפרש בפנינו,
כמו דלת שנפתחת, מפרץ כחול ומרהיב מלא סירות, ולנו נשאר רק להתלהב.

את סן טרופז כמעט ולא צילמתי למרות שממש אהבתי את האווירה שם, התמונה היחידה אותה צילמתי, 

צולמה בזמן שהיינו בפקק ביציאה מן העיר כשפתאום נזכרתי שהמצלמה שלא עזבה אותי כל הטיול,

לא היתה פעילה במשך כמה שעות, מה שכמעט ולא קרה כל הטיול.

 הגענו לעיר שידועה כמקום המגורים של השחקנית המפורסמת בריג'יט ברדו בזמן תחרות שייט לפי מה שהבנתי,

 הנמל היה עמוס אנשים שצלמו בלי הפסקה, ואני סונוורתי מחנויות המותגים היוקרתיים המעוצבות לידן עברנו.

 במרכז העיר קרוב לנמל יש מבחר של מסעדות לידן שיחקו אנשים רבים במשחק האזורי המוכר - פטנק

וכל האווירה הייתה רגועה ונעימה. 

 תחרות השייט גרמה לאזור הנמל להיות עמוס מאוד וכאשר החלטנו לצאת מהעיר נתקלנו בפקק ארוך שעיכב אותנו וגרם לנו להגיע לחווה ליד אביניון שהייתה מקום המגורים שלנו לשבעת הימים הבאים בחושך מוחלט,

זאת הייתה חוויה ממש לא נעימה ומומלצת, הכבישים באזורים הכפריים חשוכים לחלוטין ודי מבודדים,

הדרך החשוכה לא אפשרה לנו לראות לאיזה אזור פסטורלי, שקט וקסום הגענו,

 ורמת הלחץ והדאגה שלי עלתה פלאים באותן השעות. 

הגענו לחוות - Mas de shogol  בלילה, קיבלנו את הדירה אותה הזמנו, התמקמנו כל אחד בחדר שלו,

ועייפים מהיום העמוס הלכנו לישון. 

על המשך הטיול בפרובנס, השווקים, הנופים והכרמים בפוסט הבא...