רגעים של סופ"ש #18 שלג

יום שישי. חמש וחצי בבוקר. 

שני הורים קצת עייפים ושלושה ילדים מתרגשים. 

נוסעים לשלג !

בדרך כל רבע שעה נשמעת השאלה ... מתי מגיעים ? 

הכפפות, הכובעים, מחמם האוזניים ומגפי הגומי היו האטרקציה בנסיעה,

הפריטים החדשים שנקנו יום קודם, שימחו אותם ואני מודה שגם אותי.

כבר אחרי כרמיאל לכיוון המושב (כרם בן זמרה) נתקלנו בחסימה הראשונה,
 בה דיווחו לנו שיש קרח על הכבישים,הדרך מסוכנת ושנצטרך למצוא דרך אחרת.
החסימה השניה חיכתה לנו לאחר חצי שעה נוספת של נסיעה, בדיוק ביציאה מצפת לכיוון המושב.

הבנו שלמושב לא נצליח להגיע בגלל השלג, והכבישים הקפואים,

וקצת התאכזבנו, רק ששתי דקות לאחר מכן ביער ביריה כשראינו את השלג הלבן והמדהים,
קריאות ההתלהבות והצחוקים התגברו והרצינות הפכה מהר מאוד לחיוך.

דניאל ויונתן התחילו כמה שניות לאחר שירדנו מהרכב בקרב כדורי שלג,

מיה חיכתה לבנות איש שלג תוך כדי שהיא קופצת על השלג וצוחקת.

ואני צילמתי וניסיתי להתחמק מכדורי השלג שלפעמים הגיעו גם לכיווני,

וכל כמה שניות הכרזתי בשקט "איזה יופי" כשכולם היו עסוקים... מוקסמת מהנוף הלבן והמהפנט.

את השעה הקרובה בילינו בבניית אולף ,

(הסבר למי שלא ראה את הסרט עשרים פעם כמוני ...אולף  הוא איש השלג מהסרט "FROZEN")

דאגנו להביא גזר מהבית שכמובן שימש כאף וענפים שבורים שימשו כידיים.

לשמחתנו כשכבר ממש היה לנו קר ורצינו להמשיך בדרכנו, ראינו שהכבישים כבר פתוחים,
והמשכנו למשפחה במושב (כרם בן זמרה) שם פינקו אותנו בשוקו חם וטעים עם מרשמלו.