יום שישי, שמונה בבוקר.
ים ושמיים כחולים.
אחרי הליכה של רבע שעה, אני מגיעה לחוף ומבחינתי ברגע הזה בו אני רואה את המקום האהוב עליי,
מתחיל הסופ"ש.
בחודשים האחרונים אנחנו מדברים, מון אמור ואני על לעבור דירה,
אנחנו גרים בתל אביב כבר שתיים עשרה שנים אבל במקור מגיעים מהצפון ממקומות שקטים יותר.
המעבר לתל אביב היה ממש ספונטני ודי מהר התאהבנו בעיר הזאת.
בשיחה האחרונה על המעבר הבנתי כמה בעצם המחשבות שלנו שונות לחלוטין,
אני חולמת על בית ישן ורומנטי באזור כפרי עם חצר בה אוכל לגדל נענע, בזיליקום ועוד תבלינים,
ומון אמור? רוצה לגור בעיר, בבית חדש ובלי גינה.
בינתיים השיחות שמתרחשות אחת לחודש בערך נשארות רק שיחות...
ועד שאולי נגיע להחלטה אני נהנית מהקרבה לים,
וביום שישי בשמונה בבוקר כשמזג האוויר מחייך אלי,
מתחילה את הסופ"ש בחוף הים עם השמיים הכחולים.
אני לא יכולה להעיד מניסיון כי אני לא אמא, אבל בעוד שתמיד מקובל לחשוב שטוב לגדל ילדים רחוק מההמולה של העיר, אני דווקא חושבת שהעיר היחידה שבה הייתי רוצה לגדל ילדים, אם וכאשר, זה בתל אביב.
השבמחקלנו מאוד נוח בתל אביב,
מחקנכון שיש לה חסרונות ,
אבל גם הרבה יתרונות.
:-)