בשעה ארבע לפנות בוקר בערך התעוררתי כששמעתי את הרעם הראשון,
מתכסה בתוך הפוך וחושבת שהנה הגיע הגשם שהבטיחו לנו החזאים,
אחרי הרעם השני או השלישי שמעתי רגליים קטנטנות הולכות במהירות על הרצפה הקרה,
ושניה לאחר מכן, ראיתי מולי את הפנים המודאגות על סף בכי של יונתן שכמובן נבהל מהרעש ורצה לישון איתנו.
יונתן נרדם אחרי דקה או שתיים, ואני שלא רגילה שהילדים באים לישון איתנו,
"ביליתי" את המשך הלילה בין ספת הסלון לבין ניסיון לא מוצלח ללכת לישון במיטת המעבר של יונתן - לא נוח !
כמה שעות לאחר מכן היינו כבר בדרך למשפחה במושב כרם בן זמרה,
כל הדרך מכרמיאל ראינו את נזקי סופת השלג, מאות עצים שנהרסו ונשברו בגלל כובד השלג שהצטבר עליהם,
וגם המון שקדיות לבנות ומדהימות שכאילו קישטו את הדרך,
את השמש שזרחה בתל אביב כשיצאנו החליפו לאט לאט, ככל שנסענו צפונה יותר, עננים אפורים, גשם וערפל,
ליונתן לא הפריע מזג האוויר החורפי והוא רק חיכה לצאת החוצה ולטייל ואת מיה הטריד וקצת הפחיד הערפל,
ואני ? נהניתי מהאוויר הנקי שאחרי הגשם, מהקור, וצילמתי את השקדיות !
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה