שומרת על המשקל. חלק א'

דפדוף באלבומים ישנים, או תמונות במחשב מעלה תמיד זכרונות וחיוכים כשנזכרים ברגע שבו צולמה התמונה,

אבל אצלי באופן מוזר או שלא, תקושר התמונה גם עם המספר אותו הראה המשקל באותה התקופה.

בילדות נחשבתי "מלאה" לא רזה וגם לא שמנה,

כזאת שהיתה מביאה לארוחת הבוקר בבית הספר תפוח ולא סנדוויץ' עם שוקולד השחר כמו כולם,

במשך השנים שמרתי על ההגדרה הזאת עד גיל ארבע עשרה בערך אז גיליתי, 

מוקדם מידי לצערי, את עולם הדיאטות. הדיאטה הראשונה שלי הייתה "דיאטת סקרדסייל"

שהייתה אופנתית באותה התקופה וכללה חוץ ממשטר של תפריט קפדני גם אכילת חצי אשכולית חמוצה בבוקר. 

הקפדתי על התפריט והקילוגרמים התחילו לנשור בקצב מסחרר.

על הדיאטה הצלחתי להקפיד לחילופין חודש כן וחודש לא,  וכך גם המשקל עלה וירד,

אבל עדיין היה נורמלי וממוצע, רק שאז הדיאטות והמשקל החלו להעסיק אותי יותר ויותר, 

והתפריט הדיאטטי שכלל ירקות ופירות, בשר ודגים, נהפך דליל יותר ויותר

 ובמקביל הבנתי שספורט יגרום לי לרדת עוד במשקל. 

בואו נקפוץ שלוש שנים קדימה, ותמצאו אותי בגיל שבע עשרה, אובססיבית למספר שיראה לי המשקל כל בוקר,

 ומתקיימת על תזונה שכללה ברובה קולה דיאט ולא הרבה מעבר לכך,

הספורט שתמיד סימל לי בריאות ואנשים שזופים ומחייכים הפך למעין "עבודה"

שהייתי חייבת להספיק לפני או אחרי בית ספר והיה חייב להיכלל על בסיס יומיומי. 

מיותר לציין היום בדיעבד שהתקופה הזאת לא מסומנת בעיניי כתקופה מאושרת, היא לא הייתה. 

מאז המשקל תמיד העסיק אותי, גם בתקופות המאוזנות יותר וגם בתקופות שפחות, 

במשך שנים עליתי וירדתי ק"ג רבים בעזרת דיאטות שונות כמו ד"ר חרמון, מרזי מורית, שומרי משקל, אטקינס

 ועוד רבות אחרות, כשהדפוס החוזר תמיד הוא ירידה יפה מאוד בחודש הראשון ומוטיבציה שמגיעה לשמיים,

ואז חודשיים אחרי המשקל נעצר והמוטיבציה שלי נוחתת כמו בלון שהוציאו ממנו את האוויר. 

לפני עשר שנים כששיניתי סוג עבודה מכזאת שמתרוצצים בה במשך היום ואין הרבה זמן לארוחות מסודרות,

לכזאת שיושבים בה רוב היום, כשבשנים הראשונות במרחק כמה מדרגות מהשולחן שלי היה מחסן ענק

בו היה ניתן למצוא כל חטיף, עוגיה ושוקולד עליו תחשבו, ואני חשבתי וגם ניסיתי וטעמתי,

תוסיפו לחגיגה הקלורית גם קוקטייל הורמונים על בסיס יומי במסגרת טיפולי הפוריות שעברתי,

 ותקבלו משקל שטיפס וטיפס, והגיע למספרים שלא הכרתי.

אם תגידו לי לסמן דיאטה אחת שבה הצלחתי לרדת במשקל ולשמור עליו לתקופה ארוכה יחסית אגיד לכם בוודאות,

"שומרי משקל" ולכן כשפנו אליי להתנסות בשיטה החדשה שהושקה בשבועות האחרונים ולכתוב על הנושא בבלוג,

לא התלבטתי הרבה, והחלטתי שבמסגרת כל השינוי הגדול שעובר עליי בחודשים האחרונים זאת הזדמנות לשינוי גם בתחום המשקל. 

ביום שישי שעבר הצטרפתי לקבוצה של שומרי משקל בשכונה שלי, 

קיבלתי את החוברות והדרכה על השיטה החדשה שנקראת "נקודות פלוס" 

וכך נראו ארוחות הצהריים שלי, השבוע.

בריאות, צבעוניות וטעימות ! 

הצטיידתי בהמון ירקות ופירות שאני אוהבת, 

והתחלתי לעקוב אחר "תקציב" הנקודות היומי שקיבלתי במשך היום,

כל ארוחה כמובן שווה מספר נקודות מסוים.

במהלך השבועות הקרובים אשתף בבלוג, על תהליך הירידה במשקל,
על הדרך, הבעיות ואני מקווה שגם הניצחונות.