אחרי עשר שנים, הבלוג עובר לאתר חדש:

https://www.orlyalkalay.co.il/

מוזמנים להמשיך לקרוא את הפוסטים שלי באתר החדש,

וגם להירשם לניוזלטר! 

Corona days. חודש של הסגר

חודש של הסגר.

חודש של אין שגרה. לאיפה היא נעלמה?

חודש שהילדים בבית.

חודש שלא ראיתי את המשפחה.

חודש שהמרפסת בגג היא מקום של שקט בשבילי.

חודש של להסתכל על העננים 

ולראות את העלים צומחים. 

חודש של הרבה בישולים וזמן במטבח.

חודש של מחשבות על שגרה

והבנה עד כמה היא רחוקה.

חודש שהתחיל עם סדר יום לילדים 

והבנה שרוב הסיכוי שהוא לא ממש יתבצע

 

חודש בו יש ימים בהם אני רוצה להתקדם מבחינה עסקית,
לומדת, קוראת, יוצרת, כותבת
וגם ימים שבהם כל מה שאני רוצה הוא להיות מול הטלוויזיה.

חודש של מהפכה בהרגלים 

חוץ משניים. 

השוקו של הבוקר והליכה של חמשת אלפים צעדים.
מאה מטר מהבית. 

חודש גם של לחץ וחרדה שעולים בעיקר לפנות בוקר.

עם הבנה שזה לגיטימי. ונשימה עמוקה.

חודש שאנחנו כל הזמן שומעים את המילים

כפפות, מסיכה והשתטחות העקומה

ובימים האחרונים גם את המילים אסטרטגיית החזרה לשגרה,

כמה שאנחנו מחכים לה. 

Corona days

בפעם האחרונה שכתבתי כאן זה היה על בית קפה בתל אביב,

רק חודש עבר והחיים שלנו התהפכו כשלתמונה נכנסה מילה חדשה. 

קורונה.

השגרה שלנו לא השתנתה. היא פשוט נעלמה.

מיה ויונתן (בני 10) כמו כל הילדים בארץ לא הולכים לבית ספר,

אני כמעט ולא יוצאת, נשמעת להוראות,

ולגבי עבודה? אני עובדת כמו תמיד מהבית (מאז שהפכתי לעצמאית)

אבל אם בדר"כ עד השעה 14:00 אני לבד,

אני עובדת עכשיו עם שני ילדים מסביבי,

מנסה להעניק להם סוג של שגרה.

מנסה שלא יהיו כל היום מול המסכים.

שלא יריבו (יותר מידי)

וגם שלא יילחצו מהמצב.

אחרי שבועיים אפשר לומר שהמשימות עברו בהצלחה יחסית.

ביום שהכריזו על הפסקת הלימודים,

הבנתי שאני צריכה להכין איתם סדר יום,

לא כזה המבוסס לפי שעות, 

כי ישר הבנתי שזה לא הגיוני עבורנו

אבל ישבתי איתם, הסברתי להם את המצב החדש,

והכנו סדר יום הכולל המלצות לפעילות שלא כוללת מסכים,

ואם כן, שיהיה לה ערך מוסף.

מיה ויונתן הכינו טבלה, 

אני הצעתי רעיונות לפעילויות וגם הם.

ומה שסוכם על שלושתנו נרשם.

הרעיונות שלי היו:

זמן נוסטלגיה
אני תמיד מספרת למיה ויונתן שכשהייתי ילדה,
הטלוויזיה הייתה שחור לבן,
ושלא היו מיליוני ערוצים ותכניות
בזמן נוסטלגיה אני בוחרת תכניות שאהבתי ומציגה להם,
התחלנו עם הבית של פיסטוק, וזהו זה שהם ממש אהבו,

הכנת מצגת
ידעתי שתהיה לי בעיה עם נושא הלמידה,
כי גם מיה וגם יונתן לא אוהבים במיוחד מטלות הקשורות לבית הספר,
אז הפכתי את המטלה למשימה כיפית,
כל אחד בחר אדם מפורסם שמעניין אותו,
והתבקש להכין מצגת בת 10 עמודים,
יונתן בחר את צ'רלי צ'פלין, ומיה את וולט דיסני,
והם עובדים על המצגת, כותבים, קוראים, ומכינים שאלונים יצירתיים.

הרעיונות של מיה ויונתן היו:
הכנת ארוחת בוקר
לא יודעת אם צריך להסביר
אני אוהבת לראות את חלוקת התפקידים שלהם,
ואת השקט בה הם עובדים,
וכמובן לשבת איתם לארוחת בוקר ולשמוע את השיחות שלהם.

עבודה עם אבא
מון אמור הוא הנדימן,
מתקן, משפץ, משייף, בונה...
מיה ויונתן הצטרפו אליו לשיפוץ שתי כורסאות וכיסא,
ישנים מאוד שהיו חייבים מהפך.

אפייה עם אמא
זאת פעילות שאהובה על מיה ויונתן גם בזמנים רגילים,
הם רגילים להיות איתי במטבח
אבל בימים האלו הם ביקשו לאפות,
מתכונים מתוקים כמובן,
הבקשה הראשונה הייתה בראוניז של קרן אגם,
מתכון סופר קל שתמיד יוצא מעולה!

הימים עוברים,
בבוקר מיה ויונתן מסתכלים על האפשרויות שמופיעות להם באותו היום,
וקובעים מה הפעילויות שהם בוחרים,
אנחנו לא מנסים להספיק הכל,
אנחנו לא עובדים לפי זמנים,
אם הם רוצים להיות עוד שעה עם המסכים אין לי בעיה,
העיקר מבחינתי הוא שהם לא מולם כל היום.

שבוע הסגר רביעי עוד מעט מתחיל.
מקווה שכולנו נחזור מהר לשגרה שלנו.

HOC - House of Coffee TLV

מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שכל יום שישי 

מון אמור ואני יוצאים לדייט זוגי שכולל ארוחת בוקר.

זה התחיל כשמיה ויונתן נולדו והרגשתי שאנחנו חייבים שעה לעצמנו,

והמשיך כשהבנו שהשעה הזאת (בעצם שעתיים)

נותנת לנו זמן לדבר בשקט, בלי הפרעות,

 ולאכול בנחת, מה שעושה קסם לזוגיות.

בית הקפה הקבוע שלנו בתל אביב היה קפה תחתית,

אבל כשעברנו לגבעתיים, גם בגלל שלא מצאנו בית קפה שהתמכרנו אליו,

וגם בגלל געגוע קל לתל אביב,

התחלנו לבקר כמעט כל שבוע בבית קפה אחר,

מנסים, אוכלים, לפעמים חוזרים שוב אם היה לטעמנו,

וגם ממשיכים תמיד להגיע לבתי קפה חדשים.

ומי שרוצה להגיע לבתי קפה מומלצים,

חייב לעקוב, לקרוא, לחפש כל הזמן מידע,

טוב, לא באמת חייב, אבל אני ממש אוהבת את זה,

כך הגעתי להמלצה של נועה רוזין המדהימה,

בערוץ היו-טיוב שלה  (אתם עדיין לא עוקבים?)

על Hoc, ומיד שלחתי למון אמור ואטסאפ, 

"אני יודעת איפה אוכלים ארוחת בוקר בשישי הקרוב"

הגענו ל-HOC ביום שישי בשמונה בבוקר

מוקדם? חצי שעה לאחר מכן בית הקפה כבר היה מלא,

ואנחנו שמחנו שאנחנו קמים מוקדם גם ביום שישי.

הזמנו שתי מנות בעמדה,אמרנו את השם,

וחיכינו לארוחת הבוקר,

ובינתיים סקרנו את המקום שמעוצב בקפידה

אי אפשר להתעלם מהעובדה הזאת מיד כשנכנסים אליו,

ואפילו כשרואים אותו מרחוק.

העיצוב שלו בסגנון סקנדינבי, מינימליסטי מרגיע ונעים,

ואם תרצו לקחת קצת מהשיק הזה הביתה,

יש שם גם מדפים עם כלים משגעים למכירה.

לשולחן שלנו הגיעו שתי המנות שהזמנו,

והן היו טעימות להפליא,

הזמנו כריך מקושקשת בבריוש, שהוגש עם ירקות טריים
ביס אחד בכריך הספיק לנו להבין שבחרנו טוב,

וסלט בושה, 

שהוא סלט עשיר וקראנצ'י עם חסה, תאנים, שקדים, קרוטונים וגבינת בושה

חגיגה של טעמים שמשתלבים נהדר ביחד.

נהנינו מכל ביס ולסיום הזמנו קפה,

שהגיע גם הוא כמו כל המנות בהגשה אסתטית, ונקייה,

שאהבנו מאוד.

אז תרשמו לעצמכם:

HOC

יצחק אלחנן 13, תל אביב

לדף הפייסבוק של HOC

לאינסטגרם של HOC

פעם שלישית גלידה (חופשה בפולופונז)

אפשר לומר שהתאהבנו ביוון

 אחרי חופשה באגיסטרי לפני שנתיים, 

וחופשה בפיליון המדהימה לפני שנה,
גם השנה החלטנו שאת החופשה המשפחתית בקיץ 
נבלה ביוון.

 חיפשתי יעד מעניין ומיוחד,

כזה שלא כולם נוסעים אליו, 

 חשבתי על פארוס וגם על אנדרוס,

ואז קפצה לי באחת הקבוצות בפייסבוק המילה פולופונז. 

מה זה? איפה זה?

מיד התחלתי לחפש ולבדוק. 

מודה שלא מצאתי הרבה מידע. 

אבל מיד הבנתי ממעט הפוסטים והתמונות שכן מצאתי,

 שהאזור מרהיב (נמצא בדרום יוון)

עם נופים יפים, אתרי ארכאולוגיה ועוד פלוס רציני בעיניי, 

לא מאוד מתויר. 

כרטיסי טיסה הוזמנו כבר בחורף

ואז נשאר רק להזמין מלונות, רכב, להכין מסלול...

המון עבודת הכנה,

 שאני מודה שכבר התאהבתי בה,

 כי היא ממחישה לי שהנה עוד מעט מגיעה החופשה. 

מניסיון החופשה בפיליון 

החלטתי, לאחר שראיתי שאזור פולופונז ענק 

לחלק את החופשה בת השבועיים לשניים 

כדי לא לבלות עם שני ילדים בני עשר בנסיעות ארוכות.

 את השבוע הראשון בילינו בעיירה Tolo ואת השני בעיירה Kardamyli. 

אז איפה היינו ומה עשינו. גרסת פולופונז.

לאתונה הגענו בשעת לילה מאוחרת, 

עשרות אנשים עייפים אחרי טיסה שהתעכבה בשעתיים. 

ובביקורת הדרכונים? פקיד אחד. 

צחקנו שככה מרגילים אותנו לזמן יוון.

 פה הכל רגוע. בלי לחץ.

 זמן חופשה. 

אחרי ארוחת בוקר קלה, בבית המלון בו ישנו בלילה,

יצאנו לדרך לכיוון היעד הראשון בחופשה-Tolo

טולו הוא כפר קטן יחסית בעל חוף עם חול,
 בניגוד לרוב החופים בהם היינו בפולופונז,

מקביל לחוף יש רחוב ראשי עמוס חנויות ומסעדות,

שהיה המקום אליו יצאנו להסתובב ולאכול כל ערב.

כבר בדרך לטולו,
(שעתיים וחצי בערך ואל תשכחו להכין כסף קטן לכבישי האגרה)
קיבלנו תזכורת לאחת הסיבות העיקריות שאנחנו אוהבים את יוון,
האנשים,
בצד הדרך קלטנו דוכן קטן עם פירות ודבש,
עצרנו כדי לקנות ענבים
(שהיו הענבים הכי טעימים שאכלתי בטיול ובכלל)
החקלאי היה חייכן ואדיב, נתן לנו לטעום,
ובחצר עומדת אישה, קוראת לנו ביוונית,
ומסמנת לנו לבוא לשטוף את הענבים,
מבינה שאנחנו כבר רוצים לאכול אותם בדרך.

 איפה טיילנו?
לפני הפירוט, אני חייבת לציין,
שאנחנו לא אנשים של מסלולים מאוד מתוכננים,
אני אוהבת לסמן לפני הנסיעה במפת גוגל שאני יוצרת,
מקומות מומלצים וכך מרכיבה ימי טיול קצרים יחסית,
שלא יעייפו את הילדים.

פעמיים נסענו נסיעה לא ארוכה לעיירה נאפליו,

שהייתה בעבר עיר הבירה של יוון,

בפעם הראשונה עלינו ישר למצודת פלמידי,

מצודה מרשימה בגובה של 230 מטר,

(ניתן לעלות 900 מדרגות מהעיר כדי להגיע למצודה,

אנחנו ויתרנו והגענו ישר למעלה ברכב)

שנשקף ממנה נוף מרהיב שקשה להסביר אותו במילים,

אולי קצת בתמונות.

אני מודה שהתלבטתי אם מיה ויונתן יאהבו את המבצר,

בכל זאת ילדים אוהבי מסכים, מזגן ובריכה,

אבל ברגע שנכנסנו לשטח המבצר,

הם חקרו כל מקום, דמיינו מה התרחש שם,

וביקשו ממני לקרוא להם מידע על המקום

היה מרגש לראות את הסקרנות והדמיון שלהם

(המלצה: להגיע למבצר עם נעליים נוחות ולא כפכפים)

מהמבצר המשכנו לנמל העיירה,

שם חנינו את הרכב וטיילנו לכיוון הרחוב הראשי,

העמוס חנויות שונות, ובתים יפים.

לא לפני שעצרנו במאפייה (מול החנייה בנמל) ואכלנו

טריגונו - מאפה בצק עלים עם קרם פטיסייר - טעים!

בפעם השנייה הגענו לעיירה במיוחד ביום רביעי,

מאחר וזה יום שיש בה שוק מדהים וצבעוני,

(השוק נערך ביום רביעי ושבת, מומלץ להגיע מוקדם)

שכולל, ירקות, פירות, דגים וקצת טקסטיל.

כמובן שלא ויתרנו על קניית ענבים ירוקים ומתוקים,

הענבים הכי טעימים שאכלתי היו בפולופנז,

מומלץ לטעום!

יום אחד נסענו (כשעה וחצי מטולו)
לעיירה קורפוס Korfos

שם חנינו את הרכב בנמל הקטן והלכנו לאורך הטיילת,

מיה ויונתן ספרו קיפודים במים,

ויש הרבה ...

והמשכנו עד למסעדה מקומית קטנה, 

Guesthouse Celana

עליה ראיתי המלצות,

מסעדה שנמצאת ממש על החוף,

אוכל טעים וטרי, נוף מושלם.

כשהלכנו לשלם בסוף הארוחה,

לבקשת המלצרית שלנו, בתוך המסעדה, 

קיבלנו מהבעלים, שקית תאנים מתוקות לדרך. זאת יוון.

אנשים נחמדים שקיבלו אותנו בכל מקום באדיבות,

חיוך ורצון לעזור.

מהעיירה יצאנו חזרה למלון בטולו,

לא לפני שעברנו בתיאטרון אפידברוס,
שנבנה במאה הרביעית לפני הספירה,

תאטרון מרשים וענק שעדיין עורכים בו הופעות,

מאחר ויש בו אקוסטיקה מדהימה.

וכאן אני רוצה להוסיף שתי המלצות על טיול עם הילדים

אל תחשבו אוטומטית שהיסטוריה וארכאולוגיה

לא יעניינו את הילדים שלכם,

גם אם הפעילות המועדפת עליהם היא להיות מול הפלאפון,
 טלוויזיה או מסך אחר.

כשהגענו לתאטרון יצרתי למיה ויונתן מעין משימת המירוץ למיליון,

המצאתי אותה תוך דקה ובקול המחקה את רון שחר,

הוצאתי אותם למשימה, שגרמה להם להתלהבות רבה,

תהפכו את הטיול באתרים ההיסטוריים לחוויה,

תקראו להם את המידע על האתר,

ואל תניחו שזה לא מעניין אותם, זה דווקא כן.

עוד המלצה שלי לטיול עם ילדים,

היא לחלק את היום,

לא לעשות טיולים ארוכים ומעיקים מידי,

רק בגלל שאתם רוצים "להספיק" ולראות

את כל המקומות והאטרקציות שבאזור בו אתם מטיילים.
בשעות הבוקר תמיד טיילנו,
ובשעות אחר הצהריים תמיד השארתי זמן לבריכה
ולארוחת ערב רגועה במסעדה.

מסעדות מומלצות?

תרשמו... 

1.

 Aiolos Taverna‏‏

מסעדה טובה ברחובות של נאפליו
מבחר גדול של מנות, שרות אדיב והמיקום מקסים.

2. 

Taverna Akrogiali‏‏

מסעדה טובה בחוף הים של טולו
אנחנו ישבנו במרפסת, ונהנינו מארוחה טובה,
נוף מקסים ושרות מצוין

3. 

esperando cafe-bar‏

הגענו למקום במקרה ביום הראשון שהגענו לטולו,
וחזרנו אליו שלוש פעמים,
לאכול פיצה מעולה שמכינים במקום,
מומלץ מאוד!

4.

Tsiros Taverna

מסעדה ברחוב הראשי של טולו,
בה ניתן לאכול גירוס מתובלן מעולה,
(שווארמה או שיפוד בפיתה עם מיונז, חסה ועגבניה)
במחירים מעולים.
גם למסעדה הזאת חזרנו מספר פעמים,

5.

Tzanis corner

ניסינו כמה גלידריות עד שהגענו לגלידרייה הזאת ואהבנו,

גלידרייה נחמדה וטעימה עם שרות טוב,

שאפשר להזמין בה גלידה, וואפל בלגי, וואפל בועות.

אחרי שבוע מושלם בטולו המשכנו ליעד הבא שלנו,

העיירה הקטנה קארדימילי

אם אתם מחפשים מקום שקט ורגוע, גם באוגוסט

תגיעו לקארדמילי. רק שימו לב זאת עיירה קטנטנה,

ולא עמוסת חנויות ומסעדות כמו Tolo

עבורנו היא הייתה מושלמת.

בחרנו מקום לינה מפנק במיוחד

ובילינו הרבה בים, בבריכה, וקצת בטיולים

חוף הים שנמצא כמה דקות מהמתחם
(מול מסעדת Elies) היה מושלם,

לא עמוס בכלל ועם מים צלולים ונעימים.

עוד הלכנו לחוף נסתר יחסית, קרוב לקארדמילי

(כשהגענו מוקדם בבוקר היו בו רק שתיים/שלוש משפחות)
שנקרא Foneas beach

נוסעים מקארדמילי לכיוון Kalamisti

ואחרי שעוברים את Kalamisti ,
יש ירידה לחוף,

אנחנו עברנו בדרך, ראינו מכוניות חונות לצד הכביש

 ונעצרנו מסקרנות לראות למה כולם חונים שם,

זה חוף לא מסודר,
אז תביאו מגבות לישיבה וגם שמשייה,

(יש מקלחת מאולתרת)

וקיוסק קטן לגלידה. לא יותר.

מה כן יש? 

חוף מדהים,שקט, וחלומי

לרגע עמדתי שם במים הקרירים ובהיתי בשמיים ובים,

אין להסביר את תחושת הרוגע והשלווה

שהייתי בה.

עוד ביקרנו בשוק המוכר של קלאמטה,

שוק ענק עם המון ירקות, פירות ודגים,

מיה ויונתן היו מהופנטים מהדוכנים הצבעוניים

שכללו גם הרבה ירקות ופירות שאנחנו פחות מכירים,

קנינו שוב ענבים מתוקים (כמובן) ועוד פירות,

יום אחד נסענו בהמלצת בעלת המתחם בו ישנו

למפלי Polylimnio

(Polylimnio Waterfalls)

לא ראיתי בשום מקום המלצה על המפלים האלו,

נסענו כשעה וחצי מקרדמילי

והגענו לכניסה למפלים,

הכניסה היא בירידה מאוד תלולה

(אותה צריך כמובן גם לעלות)

והדרך למפלים לא קלה,

אז קחו זאת בחשבון

נעליים נוחות זה חובה! וגם מים!

לאחר הטיול במפלים

שארך כשעתיים

המשכנו למסעדה טובה עליה ראיתי המלצה

והייתה באמת מצוינת,
תרשמו Ammothines Restaurant

מומלץ מאוד!

נקודת השיא של הטיול מבחינתי היה להגיע ל-Limeni 

מכירים את זה שאתם רואים תמונה יפה,

בודקים איפה היא צולמה,

ושומרים? זה קורה לי לפעמים באינסטגרם

Limeni היה אחד היעדים אליהם חלמתי להגיע,

כשהגענו? הוא נראה לי עוד יותר יפה,

אם זה אפשרי,

חופי תכלת/טורקיז מהפנטים,

המקום לא היה עמוס אבל גם לא ריק,

מה שלא הפריע לי לשבת דקות ארוכות
ולבהות בנוף שראיתי. הגשמת חלום.

אם אתם מגיעים גם ל-Limeni 

תרשמו לכם מסעדה מאוד מומלצת. 

To Magazaki Tis Theodoras

ואם אנחנו מדברים שוב על מסעדות,

שתי מסעדות מומלצות בקארדמילי

הראשונה הייתה ממש ליד המתחם בו ישנו,

Elies היא מסעדה עם אוכל יווני,

טעים, טרי עם שרות אדיב ומצויין.

חזרנו אליה מספר פעמים,

ואהבנו יותר את תפריט הצהריים שלה,

מאשר את את תפריט הערב.

למסעדה השנייה עליה אני ממליצה,

הגענו רק ביום האחרון לפני שחזרנו לאתונה,

אם היינו מגיעים קודם היינו בטוח מגיעים אליה שוב ושוב,

כי היא מצויינת! 
תרשמו לכם: 

‪Tikla cuzina & wine bar

שתי המלצות לינה בפולופונז:
בטולו ישנו במלון John & George
מלון ארבעה כוכבים, עם יתרון ענק,
מיקום מצוין ונוף? מדהים!
יכולנו לשבת במרפסת שלו שעות,
ואני לא פספסתי וקמתי יום אחד גם לראות את הזריחה,
מחזה מרהיב!
המלון נקי מאוד, שרות סופר אדיב,
וכולל ארוחת בוקר עשירה.
*הוא ממוקם על ההר מעל לרחוב הראשי של טולו,
כך שצריך לקחת בחשבון עליה/ירידה תלולה של דקה,
אם רוצים להגיע לרחוב הראשי או לחוף הים

 

בקרדימילי בחרנו להתפנק במתחם מדהים שנקרא Salvia
הכולל שלוש וילות מעוצבות ומדהימות שצמודות לבריכה מפנקת,
הוילה בה שהינו כללה חדר שינה, סלון, מקלחת ומטבחון קטן,
המתחם נמצא במקום מבודד יחסית בכפר,
אבל קרוב אליו נמצאת מסעדת Elies עליה כבר המלצתי,
ומול המסעדה יש חוף ים מושלם,
בעלת המתחם, אישה מדהימה בשם אריסטאה,
נתנה לנו המון עצות והמלצות לטיול באזור,
פינקה אותנו ועזרה לנו בכל מה שהיינו צריכים
(כדאי לדעת: במתחם אין טלוויזיה, והלינה לא כוללת ארוחת בוקר)



אחרי שבועיים חזרנו הביתה,
מרוצים מעוד חופשה ביוון,
מה זאת יוון עבורנו?
יעד מושלם לחופש משפחתי נהדר
שכולל חופים יפים, אוכל טוב ואנשים מדהימים

עוד פוסטים על החופשות שלנו:

על החופשה באגיסטרי, יוון  

על החופשה בפליון, יוון

על החופשה בפריז

על החופשה באמסטרדם

מעבר דירה. לא מה שחשבתם.

לפני שנתיים עברנו מתל אביב לגבעתיים,
מודה שלא חשבנו הרבה. מפתיע.
מון אמור רצה בית גדול יותר,
שהיה לנו ברור שלא נצליח לרכוש בתל אביב בה המחירים עלו פלאים,
ואני הרגשתי חנוקה בעיר האהובה שהפכה עבורי פתאום למנוכרת.

אלו היו שתי הסיבות העיקריות למעבר,
 באמצע בתי ספר,
חיים נוחים והרגלים של שני בני זוג שלא אוהבים בכלל שינויים.

אם תשאלו אותי איך היה המעבר, אספר שמזעזע!
שלושה חודשים של טירוף,
שהתנקזו ליום מעבר טראומטי במיוחד שאני לא מאחלת לאף אחד.
ואולי בגלל זה אני כותבת את הפוסט.
בלי שיימינג. בלי שמות. רק מידע ממה כדאי להיזהר כשעוברים דירה.

חוזה
מזל טוב! קיבלתם את חוזה הדירה? תקראו אותו!
תקראו היטב, תסמנו כל פרט שנראה לכם לא הגיוני. לא מובן. לא סביר.
תשאלו את עורך הדין. תבדקו ואל תניחו שמה שנכתב ונראה לעורך דין שלכם כסביר,
הוא באמת נכון עבורכם.
כל מילה לא מובנת, כל דרישה, סמנו, תבררו ותהיו מודעים לכל סעיף בחוזה.

שכנים
אחרי מגורים של 16 שנים בבית משותף אחד עם שכנים פחות טובים או יותר טובים,
ולתקופה ארוכה גם מספר שכנים מדהימים איתם היו לנו ממש יחסי חברות,
לא חשבתי לבדוק מי יהיו השכנים שלנו בבית החדש.
טעות. או כמו שאמרה חכמה ממני. Big mistake.huge
הגענו לבנין משותף עם הרבה ריבים וסכסוכים עליהם לא ידענו ושמעכירים את האווירה.
לא נורא. אני יודעת. ומצד שני לא נעים בכלל עד מציק פלוס.

 עיריה

קניתם דירה עם בעיות עבר של פלישה לשטח משותף?
או בעיות של בניה לא חוקית?
לכו לעיריה ותבדקו שהכל טופל. סודר. לא בעייתי.
אל תסמכו על עורך הדין שלכם או על דעות והמלצות מאנשים. לכו בעצמכם לבדוק.
למה? כי אולי תמצאו את עצמכם כמונו מקבלים טלפון מאיים מהעירייה,
כשצו משפטי מעל ראשכם.

צילום : אלה מילת

מוביל
יודעים כבר מתי אתם עוברים דירה וקובעים עם מוביל?
המלצות ודיס המלצות על מובילים יש הרבה ברשת
אבל שימו לב לפרט חשוב!
אם מגיע נציג מחברת ההובלות המסמן במסמך את תכולת הבית,
תבדקו היטב מה הוא סימן. כל ארון, שידה, מזוודה וארגז.
אחרת תמצאו את עצמכם כמונו באמצע ההובלה "בני ערובה" של חברת ההובלה,
שדורשים שתוסיפו 1500!!! ש"ח על גלשן ושידה שנרשמה כארון.

אנשי מקצוע
איך בוחרים אנשי מקצוע?
אין לי המלצה טובה.
במעבר ובשיפוץ הזה היה לנו כישרון בלתי מוסבר לעבוד עם אנשי מקצוע גרועים
(רובם ולא כולם)
כאלו שלא סיימו את העבודה עד הסוף.
לא עשו את העבודה כמו שצריך.
כאלו שהתנערו מאחריות על עבודה לא טובה,
 אבל ידעו לבוא לדרוש את הכסף בזמן,
כאלו שזלזלו, הקטינו ונתנו מוצר גרוע או לא תואם להזמנה.
בקיצור תבחרו היטב את אנשי המקצוע שלכם,
 כי אין מצב מתיש יותר מאשר לרוץ אחרי, החלפות, תיקונים,
כשאתם בזמן מעבר, סוף שיפוץ או כבר גרים בדירה החדשה.

צילום : אלה מילת

אמון
אני ילדה בנשמה.
ילדותית לא רק באהבה שלי לסרטי דיסני,
אלא באמת מאמינה שאנשים הם טובים.
ולאחר קניית הדירה התעוררתי.
הבנתי שלא צריך לסמוך על אנשים.
תבדקו. תהיו חשדניים.
עדיף להיות מציאותי
וברגשות קרים לא להאמין לכל חיוך ו"יהיה בסדר"
 שאנשים עם אינטרסים מרעיפים עליכם.
 עדיף ברגעים כאלו לשים את האמון והילדותיות בצד.
לא להאמין לכל אחד,
 ולא להתעורר עם בעיה משפטית,
שלא חלמתם עליה ולא הייתם נכנסים אליה,
 אם רק הייתם חושדים מעט ולא מאמינים לאנשים בעיניים עצומות.
ללא ספק בגיל 45 המעבר הזה ביגר אותי
וגרם לי להיות חשדנית יותר. אולי זה לטובה.

ואיך בגבעתיים?
כולם שואלים אותי...
אז ברור שגבעתיים היא לא תל אביב.
עם היתרונות והחסרונות שלה.
ואולי זה מקום לפוסט נפרד,
אבל היום אחרי שנתיים אני חושבת ויודעת
שהמעבר הוא בין הצעדים הטובים והנכונים שעשינו ועליו החלטנו.

WELCOMING 2019 אורלי אלקלעי

והנה הן, ההמלצות שלי לפרוייקט WELCOMING 2019

אני מודה שלא קל לבחור... מה מתאים, מה לא? 

אז בחרתי חמש המלצות שאני חושבת שממש תאהבו.

ארוחת בוקר במסעדת Claro

אחרי שבשנה האחרונה ביקרנו באינספור בתי קפה תל אביביים (בסעיף 2 תבינו למה)

אני חייבת להגיד שאת ארוחת הבוקר הזוגית של קלארו אתם חייבים לנסות,

המסעדה של השף רן שמואלי נמצאת במתחם שרונה 

במבנה טמפלרי מיוחד ומרשים

מציעה ארוחות בוקר טעימות, עשירות, עם מחשבה על כל פרט ופרט חוץ מהטעם המושלם. 

תוסיפו לזה גם שירות מצויין 

וקיבלתם מקום מומלץ לאכול ארוחת בוקר. הזמנתם כבר מקום?

(צילום שני בריל)

 זמן

זאת אולי לא המלצה אלא יותר נקודה למחשבה.

במירוץ של החיים כמה פעמים השבוע אתם יכולים לומר שעצרתם והקדשתם קצת זמן לעצמכם. 

כן, לעצמכם. 

שעה שבה המרדף היומיומי והשגרה השוחקת נעצרים 

ואתם יכולים לומר שיש זמן שהוא נטו לעצמכם. 

כבר שנה שאני מקפידה לעשות את זה לפחות פעם בשבוע. 

הזמן שלי הוא שעה של טיפול מסאז' ורפלקסולוגיה אצל הנטורופתית שלי. 

זה יכול להיות גם שעה של מוזיקה מול הצמחיה במרפסת שלנו,

 ואני גם מקפידה כל שבוע ליצור זמן זוגי. 

זה אולי נשמע קלישאתי אבל כל יום שישי מון אמור ואני יוצאים ל"דייט" 

ארוחת בוקר בו אנחנו יכולים לדבר ולהסתכל אחד על השני 

בלי הפרעות, הסחות דעת, דברים שצריכים לעשות, תכנונים ועבודה על הראש. 

זמן זוגי שקט נטו. מומלץ.

 שיעור גאגא

בזכות העבודה שלי, שמעתי מה זה גאגא לפני חודשיים,

הסתקרנתי, הגעתי לשיעור ואני חייבת לומר שהתאהבתי. 

מה זה גאגא? 

שיטת תנועה של הכוראוגרף אוהד נהרין. 

בפועל זאת הזדמנות עבורי לשחרר את הגוף וגם את הנפש 
במסגרת של שיעור הכולל תנועה.

אני מודה שבשיעור הראשון התביישתי. 

עמדתי בצד לפני שהתחיל השיעור ולא מצאתי את מקומי. 

אחרי דקה כשהשיעור התחיל, המבוכה והביישנות עברו.

זאת נטו חוויה של תנועה מוזיקה והמון שחרור.

 שאין לי באופן טבעי בחיים ה"אמיתיים"

 WE LOVE PLANTS

אני מודה, טרנד ה- Urban jungle סחף גם אותי. 

והוא כבר הרבה יותר מרק טרנד. 

הוא השתלב באופן טבעי בבית והפך לשגרה כיפית ולא מכבידה.

 ואם אתם כבר כמוני מכורים או מתכננים להתמכר לטרנד המושלם הזה 

כדאי לכם להכיר את We love plants 

חנות קטנה וירוקה בה תוכלו למצוא צמחים, ספרים, עציצים, כלי קרמיקה, 

כלים - כל מה שצריך כדי לתחזק פינה ירוקה בבית!  

והבונוס? החנות מעוצבת בצורה מושלמת.
ויש להם גם אינסטוש מושלם...

פודקאסטים

כולם ממליצים ואומרים שכדאי לשלב ספורט בשגרה ומבחינתי זה היה בלתי אפשרי. 

ניסיתי להתמיד עם מאמן כושר פרטי, מנוי למכון, מנוי לחוג

 שוב ושוב הפסקתי אחרי כמה חודשים ונכנעתי לעצלנות. 

עד שגיליתי את הצעידות. 

אני קובעת לעצמי את הזמן, את הקצב וזה גם בחינם. 

אז כל כל בוקר אני יוצאת בשעה מוקדמת ויוצאת לסיבוב קבוע של שעה. 

כך גם יצא שגיליתי את עולם הפודקאסטים 

שיחות והרצאות בנושאים שונים ורבים שמוקלטות ומועלות לאפליקציה 

שמרכזת את כולן ומספקת שעות של תוכן מעניין. 

לפני היציאה לצעידה אני בוחרת מה אני רוצה לשמוע ויוצאת לדרך ... 

ממליצה על הפודקאסטים של התכנית של טל ואביעד,

וגם על פודקאסטים מעולים בנושאי שיווק ומדיה של הבלוגרית jenna kutcher

ויש עוד המון, תבחרו את האהובים עליכם ותתחילו לעקוב ולהקשיב.

לפוסט הראשון בסדרה עם ההמלצות של שנטי גדרון

לפוסט השני בסדרה עם ההמלצות של איילה כספי וורמס
לפוסט השלישי בסדרה עם ההמלצות של מיכל מנור