Welcoming 2019 איילה כספי וורמס

יום שלישי, 8 בינואר 2019



הכרות וירטואלית היא לא כל כך נדירה בעולם הרשתות החברתיות,
ואחרי האינסטגרם של איילה אני עוקבת כבר שנים,
פה ושם מגיבות אחת לשנייה ולפעמים מזהות חברים משותפים,
השנה הוירטואלי הפך לאמיתי בזכות קבוצת ואטסאפ של אמהות מכורות לאינסטוש,
ואני שמחתי להכיר את האדם המקסים והחייכן מאחורי הפרופיל שממש כדאי גם לכם להכיר,
לא מזמן פתחה איילה גם בלוג ואני שמחתי להזמין אותה להשתתף בפרוייקט,
אז אלו ההמלצות של הבלוגרית השנייה, איילה כספי וורמס
 במסגרת פרויקט "Welcoming 2019"



חשבון אינסטגרם - houseplantlclub
נתחיל בוידוי, בחיים לא הצלחתי לשמור על עציץ חי. 
כל עציץ שעבר את סף דלתי לא שרד. 
הטרנד של אורבן-ג׳ונגל סחף גם אותי,
 זה נראה לי תחביב מרגיע, כיפי, ויותר מהכל פוטוגני,
אך לצערי אני בינתיים רק יכולה להסתכל בהשתאות על חברות שמטפחות את התחביב, 
ובמקביל לעקוב אחרי החשבון המושלם הזה, שכל הירוק שבו עושה לי שקט בלב.

עיר- חיפה
אני יודעת שזה מוזר להמליץ על עיר, 
אבל מה לעשות שגם היום כששואלים אותי (ועברו אי אלו שנים) מאיפה אני, אני עונה ״חיפה״. 
העיר הזאת משמחת אותי מעבר למשפחה ולחברים האהובים שלי שגרים בה, 
היא עיר שמשרה עלי רוגע. 
עזבתי אותה אחרי תקופה שגרתי בכרמליה 
והכל היה במרחק הליכה: הירקן, הפילאטיס, הסינמטק, והכי חשוב בית קפה ופאב שכונתי. 
אולי אני חיה באשליה, אבל חיפה בשבילי נשארה קפואה בזמן. 
אני בטוחה שלחזור לגור בה כמשפחה יהיה שונה לחלוטין,
 אבל זה נראה לי כיפי ונפלא לא פחות. 
לצערי לא נחזור לחיפה בשנים הקרובות, אבל אני עוד מקווה שיום אחד זה יקרה.
עכשיו בונוס חיפאי אותנטי!
מה לאכול בחיפה (כי בואו זה מה שבאמת מעניין אותי)
סנדויץ ברכה - עכשיו מגיעים? (תגידו לה שאף פעם לא הייתם ואז תבינו את הבדיחה).
חומוס אבו מארון - חיפה מחולקת למחנות חומוס, אני במחנה מארון.
ארוחה יוונית אצל ארז גולקו - הדבר הכי כיף שעשינו וטעמנו מזה הרבה זמן. 
אין בעד מה ובתאבון... 

ספר - שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק
כתולעת ספרים רצינית זו כביכול אמורה להיות ההמלצה הכי קלה עבורי,
 אבל בחיים כמו בחיים מאז שיונתן נולד (שנה ושמונה חודשים),
 התחלתי מספר ספרים ומעולם לא סיימתי אותם. 
היכולת שלי להתרכז הוחלפה ביכולת לדמיין תינוק בוכה בזמן שאני מתקלחת. 
לכן הספר שיחיד שסיימתי השנה, שהיה קליל, כיפי, והיווה מפלט למוחי העייף,
 היה ״שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק״ של גייל פארנט בתרגום של שלי גרוס. 
שילה היא JAP, ובתור נסיכה יהודיה אמריקנית היא גם שמנמנה וחרדתית ברמה מעוררת הזדהות. 
בדיוק מה שהתאים למצב רוחי הלא סגור על עצמו כאם טרייה ששואלת עצמה את עצמה ״חיי לאן״.
(תמונה של הספר מתוך הבלוג של שלי גרוס)

מגזין- אלכסון
אחד המגזינים הכי אהובים עלי הוא ״אלכסון״, 
שמאגד בתוכו מאמרי מקור וגם מאמרים מתורגמים 
מעולמות תוכן שונים בתחומי דעת של אומנות, מדעי הרוח, דעה והגות. 
מעל הכל המגזין מעודד חשיבה והרחבת אופקים 
בכל הנוגע לידע שלנו ולאופן שבו אנו מקבלים וחושבים על דברים. 
אני ממש משתדלת גם בתקופות בהן המוח שלי עייף לקרוא לפחות כתבה בשבוע
 (פעם זו הייתה אחת - שתיים ביום אבל הזמנים משתנים). 
קריאת מאמר מאלכסון נכנס אצלי לקטגוריית תשבץ הגיון של הארץ 
(שלא ישתמע שאני מצליחה לפתור אותו לבדי וללא עזרה), 
משהו שלחלוטין נמצא ברשימת הרצונות שלי. 
בקיצור עשו למוח ולחשיבה העצמאית שלכם טובה ותכנסו לאלכסון לקרוא לכם איזה משהו.

פעילות - גינת משק הלברכט
לפני שילד נולד, וגם אחרי שהוא נולד, 
את אומרת לעצמך ״וואלה אני לא אהיה מההורים האלה שהולכים להפעלות בשבתות״. 
מריצה קדימה שנה ושמונה, 
עדיין נמנעת מג׳ימבורי (תודה לאל האבא המסור לוקח לבריכת הכדורים עמוסת החיידקים),
 אבל יש גם פעילויות שהן מהנות במסגרת הפורמט ולכן אני ממש ממליצה על גינת משק הלברכט
הילד היה כל כך שמח, מה שהפך אותי לשמחה באדם. 
מקום קסום ורחב ידיים שמאגד בתוכו עצי מנדרינות,
 פינת חי חמודה (לרוב אני נמנעת מפינות חי), פינת יצירה, הכנת פוקאצ׳ות, גינת ירק, 
ואפילו כוורת עם דבוראי חי וקיים שמראה איך הוא מלטף דבורים. 
היה לנו יום קסום ואפילו רוב האנשים שם איתנו היו חביבים. 
חוץ מאלה שעקרו מהשורש ירקות מפינת הירק אבל זה כבר סיפור אחר.

לבלוג של איילה - Mostly living

לאינסטגרם של איילה - ayalacv@



ניפגש בפוסט הבא,

עם עוד המלצות שממש כדאי להכיר בשנת 2019!



אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה