ערב חג סוכות ומיה, יונתן ואני יוצאים לדרך בשעה מוקדמת.
מוקדמת בשביל חופש.
הוויז מכוון, בקבוקי מים, נעליים נוחות ואנחנו בדרך למסיק זיתים בכרמים של "זמן זיתים".
אם נדלג לרגע לסוף היום ?
נהנינו מאוד. מהחוויה, מהאנשים, מהטבע, מהלימוד,
אבל אני בטוחה שאם תשאלו את מיה ויונתן, יוסי הוא זה שהשפיע עליהם הכי הרבה.
מסביר על המסיק, מחייך, מדבר, ושופע מידע אותו הוא מחלק בנדיבות עם השואלים.
משפחת אקרמן היא משפחה חקלאית כבר ארבעה דורות,
אב המשפחה, יוסי אקרמן עזב את עולם החקלאות לשלושים שנה,
וכיום חזר לחקלאות ולכרם הזיתים, שנמצאים בבית לחם הגלילית.
אב המשפחה, יוסי אקרמן עזב את עולם החקלאות לשלושים שנה,
וכיום חזר לחקלאות ולכרם הזיתים, שנמצאים בבית לחם הגלילית.
פיקואל, קלמטה, פישולין, קורנייקי וקורטינה. כל זן בעל ארומה משלו,
מה אומר לכם, למסוק זיתים זה לא עבודה קלה...
יעידו על זה מיה ויונתן שאספו כמעט דלי שלם של זיתי קלמטה,
שכבר נמצאים אצלנו על השיש מסודרים בשכבות עם מלח גס ואנחנו מחכים בסבלנות שיהיו מוכנים לאכילה,
עוקבים בקפדנות אחרי המתכון שקיבלנו.
אז ברור שהיום יש מכונות שעוזרות במסיק,
אבל אני דווקא שמחתי שניתנה לי האפשרות להראות להם את המסיק של פעם,
דווקא בדור האינסטנט והמוכן.
להראות את "מאחורי הקלעים" של צלחת הזיתים שמוגשת להם ישר לשולחן,
ושל שמן הזית שנבזק בנדיבות מעל העגבנייה בארוחת הערב.
אז ברור שהיום יש מכונות שעוזרות במסיק,
אבל אני דווקא שמחתי שניתנה לי האפשרות להראות להם את המסיק של פעם,
דווקא בדור האינסטנט והמוכן.
להראות את "מאחורי הקלעים" של צלחת הזיתים שמוגשת להם ישר לשולחן,
ושל שמן הזית שנבזק בנדיבות מעל העגבנייה בארוחת הערב.
בשלב מסוים הם איחדו כוחות...
אולי כשהבינו שלא פשוט למלא דלי גדול בזיתים קטנטנים,
וברגע שהדלי היה כמעט מלא, או יותר נכון אחרי שהתעייפו ...
רצו אחרי יוסי בכדי שיעביר את מה שאספו לשקית,
לא ויתרו על קרטיב קפוא לצנן את עצמם,
ומרוצים התחלנו את הדרך חזרה לתל אביב !
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה