שבוע שלישי לפרויקט הצילום - Live.Love.Laugh.Framed
שיתוף פעולה בין שלוש בלוגריות שהמשותף להן הוא האהבה לצילום.
והנושא שנבחר השבוע הוא :
Smile
אם יש נושא שלא התאים לי השבוע זה צחוק,
כל שנה, שבוע לפני יום כיפור מפלס הרגישות והעצבנות שלי עולה פלאים,
זה לא הצום שמפריע לי (טוב, אולי קצת), זה דווקא השקט.
הייתם חושבים שהחיים בתל אביב, העיר הגדולה והרועשת יגרמו לי לאהוב יום שקט שכזה,
אבל לא.
אם יש נושא שלא התאים לי השבוע זה צחוק,
אבל את הנושאים קבענו לפני חודשיים, ודווקא הפרויקט גרם לי לחשוב השבוע מה תמיד יגרום לי לחייך.
והתשובה ברורה: מיה, יונתן ודניאל כמובן.
אז צילמתי אחר צהריים שגרתי, אחרי הגן, אמבטיה מלאת קצף וחיוך ענק שאי אפשר שלא לחייך אליו בחזרה.
תמונה שגרמה אפילו לי לחייך. ואני במצב רוח לא סימפטי במיוחד. אני מאוד נהנית מהפרוייקט שלך.
השבמחקמקסים מקסים מקסים! :) אני מאוד נהנית מהתמונות של שלושתיכן ובכלל מהפרוייקט המעניין הזה.
השבמחקלגמרי אי אפשר שלא לחייך בחזרה! :)
השבמחקוכמה קל להפוך אותם למאושרים מהדברים הקטנים. אצלנו זה הרבה יותר מסובך משום מה..
אצלי יום כיפור הוא "סתם יום". הוא די חסר משמעות במרקם הדברים. אני יכולה לשבת בשקט יום שלם. עם ספר ביד אני שוכחת מהכל. הכיפור הזה כ"כ שכחתי מעצמי ששמתי לב ש 2 בלילה והכלבים עדיין לא יצאו לטיול הלילי שלנו (שהוא אמנם לילי אבל לא "עד כדי כך" לילי בדר"כ ;)) אז ב 2 הלכנו לטייל ואפילו ליום כיפור זה אומר שלא היתה נפש חיה בחוץ. היה שקט ורגיעה, אויר מדהים והיה פשוט תענוג.
אותי תמצאי תמיד מתרחקת מהרעש והבלגן (אלא אם אני יוצרת אותו ;)) ומחפשת בדיוק את הפינה הזו של השקט והרוגע. אז כל עוד לא צמים - מבחינתי אפשר לעשות יום כיפור גם פעמיים בחודש :P
הכי :)
השבמחקאמרתי לך כבר שהפרוייקט הזה מקסים אותי, וגם התמונה הזו. אבל בנתיים מעניינת אותי במיוחד התאנה...
השבמחק