מכירים את ההרגשה שאתם מתאהבים, מתרשמים, מסתקרנים,

ממקום, דרך הצילומים והמדיה החברתית שלו ? 

מעין הרגשה כזאת שהוא משדר,

סגנון, אווירה, גוונים - מכלול.

אחרי סטודיו בילונגינג אני עוקבת כבר הרבה זמן,

בפייסבוק וגם באינסטגרם,

ואני חושבת שלא פספסתי לייק או לב אדום באף תמונה שהם פרסמו.

ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שאגיע לכפר ויתקין,

ומכירה מיוחדת לאביב הייתה הזדמנות מצויינת להגיע לחנות,
למרות שלקרוא לבילונגינג חנות זה להמעיט בערכו.

מאחורי בילונגינג - בית למותג רב תחומי עומדת נעה בר לב דוידור,

יוצרת רב תחומית בשדות האומנות, עיצוב ואדריכלות פנים. 

מוצגים בו תיקים, בגדים, כלים, מוצרי נייר ואפילו רהיטים

המשותף לכל המוצרים ?

שפה.

הרמוניה של גוונים, טבעיות, פשטות וזיקה לטבע.

השפה ניכרת בכל מקום אליו תסתכלו בתצוגה הרחבה,

המסודרת כמעין פינות מעוצבות שמציגות את המוצרים השונים,

ויוצרות מכלול מרשים ואפשר לומר מרגיע.

מעין נינוחות שמשודרת מהמקום, מהמוצרים, מהעיצוב

וגם מנועה החייכנית, העדינה, שמסתובבת בו בטבעיות, מעוררת השראה.

המוצרים עוצבו, יוצרו ונמכרים בבלעדיות בבילונגינג,

ומשתנים מפרויקט לפרויקט (כרגע הנושא הוא RUST)

ועוד התארחו במכירה האביבית - "זמן זיתים"
שמן הזית האיכותי של משפחת אקרמן מבית לחם הגלילית,
משפחת אקרמן היא משפחה חקלאית כבר ארבעה דורות,
ולאחר שעזב את עולם החקלאות לשלושים שנה,
חזר אב המשפחה, יוסי אקרמן לחקלאות ולכרם הזיתים,
ויצר את "אקרמן" - למותג חמישה זנים של שמן זית איכותי.
אני בחרתי לאחר ששמעתי המלצות ב"קורטינה" ופיקואל"

BE LONGING
דרך הראשונים, כפר ויתקין.
או "סטודיו בילונגינג" ב- WAZE.
דף הפייסבוק :  BE LONGING

כשהמציאות נראית כמו חלום

"גשם יתחיל בדרום ויתפשט בהדרגה למרכז" אמר החזאי בשבת שעברה,

אז נשארנו בבית. מקסימום יצאנו לפארק מול הבית.

והתוצאה ? הייתה שבת מתישה. כי את מיה ויונתן לא עניין הגשם שבסוף בכלל לא הגיע.

והאנרגיות היו חייבות לצאת לכיוון מסוים. והן יצאו בצעקות. ריבים וריצות ברחבי הבית. 

אז בתחילת השבוע כבר הכרזתי השבת יוצאים.

ותחזית מזג האוויר הייתה לטובתי.

גם העובדה שמון אמור קם בשמונה. שמונה בשבת ? 

אז יוצאים לטייל.

התכנית המקורית הייתה לצאת דרומה. 

אבל פוסט פייסבוק צבעוני ומקסים במיוחד של הבלוגרית נגה שנער שויער עצר אותי.

הצבעים הפנטו אותי.
וחשבתי שאולי כדאי שנשנה כיוון.

 בתשע בבוקר יצאנו צפונה.

בטוחים שאיתנו מגיע כל עם ישראל.

אבל טעינו. קצת אחרי קיבוץ דליה התגלה בפנינו מחזה מרהיב.

שדה מלא פרגים וחרציות ושמיים כחולים.

פרפרים, דבורים ופרחים סגולים שלא זיהיתי.

ולא היו הרבה אנשים. גם לא רכבים.

הרבה מצלמות מרשימות דווקא היו.

אבל המרחבים המדהימים והפריחה המרשימה,

גררו ממני קריאות. זה מושלם.

וזה באמת היה.

הרגעים האלו בהם הטבע תופס אותנו ואת מחשבתנו,

במראה מרהיב שלפעמים נראה כמו חלום. 

אז קיבלתי זר קטנטן.

וחוויה ענקית. 

ואם אתם מגיעים בקרוב לאזור יקנעם.

תעצרו לכמה דקות. קצת אחרי קיבוץ דליה.

ותראו איך חלום נראה. ובעצם המציאות עולה על כל דמיון.

חגיגה לאביב

רשמית הוא הגיע בשבוע שעבר ... האביב  ! 

אבל מי שמטייל כמונו ברחבי הארץ, או אפילו נוסע לעבודה בדרכים כפריות,

יודע שבעצם האביב כבר מזמן כאן,

עם שפע פריחה, צהובה, ורודה וסגולה.

הפריחה המשגעת והרקע הירוק גרם לי לרצות לצלם הפקה עבור הלקוחות שלי,

הפקה אביבית צבעונית ומשמחת !

לשמחתי עדי משוקה מיד הסכימה להצטרף לחגיגה, 

והעמיסה ארגז של מוצרים חדשים ושרשראות דגלים צבעוניים שבדיוק התאימו לקונספט שבחרנו.

מסופי ביקשתי אגרטלים לפרחים, מעמד לקאפקייקס,

כלי מלמין מושלמים וגם שבשבות אדומות שידעתי שיהיו אטרקציה לילדים.

ויצאנו לדרך.

לא לפני שהעמסנו על הרכב שולחן, קנינו פרחים,

בחרנו קאפקייקס וגם מקרונים מהקונדיטוריה הקרובה לבית,

בקיצור... יציאת מצריים קטנה לפני פסח. 

וזאת התוצאה החגיגית !

הפקה לכבוד האביב 

קצת קרדיטים...

מנורות אננס, עננים ואגסים, צלחות פרחוניות, סוני אנג'ל, דגלי בד - שוקה

כלי מלמין, אגרטלים, מעמד לעוגה - סופי, שוק הפשפשים, יפו.

קאפקייקס מושלמים - RED VELVET

מקרונים בוטיק סנטרל
והדוגמניות המקסימות בהפקה הן תימור וקורן הבנות של שירלי - zipkea
ומיה שלי, כמובן. 

מועדון ארוחת הבוקר - קפה נואר

הלשונית בבלוג כבר נמצאת מזמן... מחכה לפוסטים שימלאו אותה,
סדרת "מועדון ארוחת הבוקר" על ארוחות בוקר מומלצות,
מתחילה עם ארוחת הבוקר ב"קפה נואר".


יום שישי בבוקר זה כבר הרגל,
ארוחת בוקר עם מון אמור. לבד.
זמן לדבר, להתבונן, להקשיב, לצחוק.
אחרי ימים של עבודה ושגרה, זאת הנקודה שמסמלת עבורנו את תחילת הסופ"ש.

לקפה נואר הגענו מספר פעמים, הזמנו מקום מראש, בכל זאת יום שישי,

ומהתפריט בחרנו את המנות: ארוחת בוקר, שקשוקה וגם סלט ירוק עם גבינת סנט מור.
את כל המנות אהבנו בלי יוצא מן הכלל.

לארוחת הבוקר מצורפת סלסלת מאפים טריים וחמים עם חמאה וריבה,

שאי אפשר להפסיק לטעום מהם.
השילוב של לחם טרי וחמים וחמאה מושלם. פינוק אמיתי.

כל המנות שהזמנו הגיעו מסודרות בצורה יפה להפליא, ובכלל ניכר שהמקום מקפיד על סטנדרטים גבוהים,

גם מבחינת המנות וגם מבחינת המרכיבים, צורת ההגשה ועיצוב המסעדה עצמה.
זאת לא מסעדה שכדאי להגיע אליה כשממהרים, או לחוצים לאכול מהר וללכת,
תזמינו מקום, וקחו את הזמן לדבר, לטעום ולהנות מהחוויה.

קפה נואר קיים כבר שנים, אם להיות מדויקת משנת 1997,
ומנת השניצל חזה עוף שלו כבר נחשבת למנה מיתולוגית שאין מי שלא מכיר אותה.
כשעברנו לתל אביב, מון ואני לפני ארבע עשרה שנים, המסעדה הראשונה שהלכנו אליה,
הייתה קפה נואר, כבר אז קיבלנו עליה המלצה, וכיף לראות שדברים לא השתנו. 

את ארוחת הבוקר חתם מון אמור עם קפה כמו תמיד, 

אחריו גם הגיע החשבון, ומיד כשיצאנו מהמסעדה ירדנו במורד רחוב נחמני לשדרות רוטשילד האהובות.

קפה נואר
רחוב אחד העם 43, תל אביב.
דף פייסבוק 
תפריט ארוחת הבוקר 

סדנת "מחלומות למציאות" מגיעה למצפה הימים

סדנת "מחלומות למציאות" - תפעול דף הפייסבוק העסקי מגיעה לצפון ! 
שאלתם, ביקשתם, חיכיתם ... 
אז אני מגיעה למלון הבוטיק מצפה הימים,
ביום רביעי - 2.3 בשעות 09:00-15:00 
ומעבירה את הסדנה שמיועדת למי שמעוניין לשפר, להבין וליעל את תפעול הדף העסקי בפייסבוק.

 הרעיון להעביר סדנה לניהול נכון של דפי פייסבוק הגיע בעקבות המון שאלות שאני נתקלת בהן,

ובמהלך שנתיים של עבודה אינטנסיבית עם עסקים להם אני מתפעלת את הדף העסקי.

אני, שהגעתי מעולם המדיה הכתובה, מעריצה ומעריכה דף איכותי של מגזין,
התאהבתי בעולם המדיה הדיגיטלית אליה הייתי מכורה עוד לפני לימודי המדיה החברתית במכללה.
את כל הידע שצברתי אני רוצה להעביר אליכם :

מה נלמד בסדנה ?

1. דף עסקי - איך צריך להראות ומה חשוב שיכלול.
(מתאים גם למי שיש לו דף עסקי ורוצה לשפר את הנראות והאפקטיביות שלו)
2. אסטרטגיות ותכנים

3.פרסום ממומן - אדס מנג'ר

4. ניתוח נתוני העמוד

5. איך להגדיל את חשיפת העמוד גם בלי פרסום ממומן

חשוב לי לציין שהסדנה עמוסה מידע חשוב והכי עדכני,

ובסיומה רמת הביצוע וההבנה של הדף העסקי שלכם תעלה ותשתפר,

והיא מתאימה גם למי שרוצה לפתוח דף עסקי חדש,

ובעיקר למי שכבר מתפעלת דף עסקי אבל לא מקבלת את התוצאות בהן היא מעוניינת,

או שרוצה לשפר אותן.

אז מתי ?

אני מגיעה להעביר סדנה במלון בוטיק "מצפה הימים" ביום רביעי 2.3 
הזדמנות ללמוד ולהעשיר את הידע שלכן בנושא תפעול דף הפייסבוק העסקי,

ובנוסף המיקום המדהים יאפשר לכן ליהנות בנוסף לנוף חלומי, ולאווירה מלאת השראה,
מארוחת צהריים משותפת במסעדת השף "מוסקט".
(מסעדת מוסקט אינה כשרה, ארוחת הצהריים תהיה חלבית)
*ארוחת הצהריים היא בונוס למשתתפת ואין עליה חיוב נוסף.

סדר היום:

                         09:00-09:30 הגעה והתארגנות,כיבוד ושתיה קלה וחמה

                         9:30-11:00 פתיחה ותחילת הסדנה 

                         11:00-11:30 הפסקה קצרה ושייקים מפנקים

                         11:30-13:00 המשך הסדנה 

                         13:00-13:45 ארוחת צהריים במסעדת מוסקט 

                         13:45-15:00 המשך סדנה סיכום

מחיר : 600 ש"ח כולל מע"מ.

רוצה להירשם ? 

מצורף לינק להרשמה ותשלום :

https://app.icount.co.il/m/?c=1c1e3

עוד שאלות ? אפשר לפנות אליי בפלאפון 0528-744979

בפייסבוק ... או במייל orly555@gmail.com

חברים. אוכל. חווה.

זה פוסט של תמונות. פוסט של חוויה.

לא יהיו הרבה מילים. 

כי הדגש הוא על ההרגשה, החיוך, החיבוק.

ביום שבת הזמינה אותנו שי מ"קיימא בארותיים" לבראנץ' בחווה,

הסבירה בקצרה מי יגיע וציינה שעה.

בדרך לחווה לא דמיינתי את החגיגה אליה אגיע לאחר הדרך הקצרה יחסית,

חגיגה של טעמים, של צבעים ושל אירוח כזה שמגיע מכל הלב,

מכל טוב של שלוש משפחות חקלאיות מעוררות השראה.

הראשונה היא כמובן החווה של משפחת שבח -  קיימא בארותיים. מקום של השראה, נתינה ולב של זהב.

החווה השניה של משפחת עמית היא פארמה קולטורה - חווה אורגנית שנמצאת בבני ציון,

והשלישית של משפחת מזור נמצאת בכפר הס - "תוצרת מים"
גידולים ירוקים ללא ריסוס או הדברה שגדלים על מים ללא מגע באדמה. 

אל החגיגה הצטרפו חברים שהכרנו, וגם כאלו שלא,

זה לא הפריע לאווירה המיוחדת שנוצרה,

והכימיה שיצרה מיד שיחות, חיוכים ואנרגיות נהדרות.

איפה שיש ילדים, יש גם חיבורים מיוחדים שנוצרים תוך שניות,

הגדולים עם הקטנים, מסיעים, מטיילים, עוזרים, לפעמים קצת דוחפים.

שי שמבחינתי היא אלופת האפיה, הכינה בצק שמרים מושלם,

שהפך לכדורים קטנים, מהן נאפו פיתות קטנות, על הסאג',

חלקן ממולאות בירקות טריים, שנאפו בתנור,

על חלקן נמרחו מיד, כשהן עדיין חמות, זעתר ושמן זית.

 לירקות, נבטים, מאפים וגבינות התווסף גם סלט מצוין של לימור תירוש, 

מצרפת לכם לינק כי הוא סלט שחייבים לשמור במועדפים מבחינתי. 

(אני כבר עשיתי את זה...)

סלט שומר, סלרי, משמש מיובש, נענע, מרכיבים שהופכים אותו למושלם מבחינתי.

ובכלל היום הזה גרם לי להבין שיש יופי, בטריות,

בהגשה בלי גינונים, באכילה אטית, שגורמת להעריך את הטעמים.

חברים. אוכל. חווה.
חשבתי שזה יהיה פוסט בלי הרבה מילים.
אבל אלו שלושת המילים החשובות.
ואת האווירה אני מקווה שהצלחתי להעביר בתמונות ובמילים.

דרום אדום או כשהאינסטגרם הופך למציאות

נסיעה לדרום בשבתות חורפיות זאת כבר שיגרה,

כשרוב המשפחות נוסעות צפונה, אנחנו דווקא מדרימים.

מצאנו באזור הבשור אזורים מקסימים ופינות מתוקות ובעיקר שקטות,

הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו לבד עם הטבע,

תמיד אנחנו יוצאים מהבית עם תיק פיקניק קטן, מחצלת וערסל,

ולרוב עוצרים ב"מחלבת צאלה" להתפנק עם גבינות טובות. 

בחודש פברואר המצב תמיד משתנה.

מרבדי כלניות משתלטים על היערות, וצובעים את הירוק הרענן,

בכתמי צבע אדומים מפוזרים כמו בציור.

והנסיעה שלנו דרומה תמיד מלווה בעומסים קלים, 

כי אין מי שרוצה לוותר על המראה המרהיב שנפרש על מרחב עצום.

הפעם הנסיעה הייתה קצת שונה,

היא לוותה בפגישה עם אנשים שאחרי הפרופילים שלהם אני עוקבת באינסטגרם,

ופתאום הוירטואלי הפך למציאות. 

במפגש השתתפו שירלי, נטע, רחל, לילך וסיגל

הידועות יותר כ - lilachvax , rachel561981 ,sigalbe ,netashka ,zipkea ,
(כל שם יוביל אותכם לעולם קסום באינסטגרם, עם הסגנון ונקודת המבט הייחודית לו)

וכמובן המשפחות שלהן. 

הילדים תוך שניה הפכו לחברים, במהירות מעוררת קינאה ותדהמה. 

אספו ענפים ובנו אוהל, רצו בין הכלניות במרחב של יער בארי,

שאומנם היה די עמוס אבל בגלל הגודל שלו, ממש לא הרגשנו בחיסרון הזה,

דיברו, שיחקו, ובעיקר נהנו מהמרחבים. 

ואנחנו דיברנו, אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת,טיילנו וצילמנו כמובן,

וכמה דקות לפני שחזרנו כל אחד לביתו הצטופפנו לתמונת סלפי שלא הצליחה במיוחד,

אבל בלי שנשים לב סיגל צילמה אותנו ותפסה רגע מחמש דקות מצחיקות במיוחד.

חמש דקות אחרי שיצאנו לכיוון תל אביב,
מיה ויונתן נרדמו ברכב, מותשים מיום מלא חוויות,
ואני חזרתי הביתה שמחה על היכרות עם אנשים מקסימים וחייכניים,
וביקור בדרום שבין אם הוא אדום או לא, הוא תמיד מקום שכיף לחזור אליו.