בערב פסח נשברה העגלה של מיה ויונתן,
בדיוק עלינו הביתה אחרי טיול ארוך ברחובות העמוסים אנשים שרצים בכדי להספיק עוד סידור או שניים לפני החג,
כאלו שמנסים להספיק לקנות עוד מוצר ששכחו לארוחת ליל הסדר (כמוני)
וכאלו שנזכרו פתאום שצריך לקנות עוד מתנה (כמוני)
ואז דקה לפני שהגענו הביתה פתאום נשברה העגלה,
לא התפרקה... או נתקעה - פשוט הפכה לבלתי שמישה לחלוטין.
אני החוורתי. היו לי תכניות. ,תכניות שנמחקו בשניה.
הפרידה מהעגלה תוכננה לתחילת שנת הלימודים, אז נעבור לגן קרוב יותר לבית.
תכננתי "מסיבת פרידה" לעגלה, נאום קצר למיה ויונתן של "אתם גדולים"
אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד. והמציאות הייתה עגלה שבורה בערב פסח.
וברור שבערב חג אין עם מי לדבר, להתלונן. גם לא בחול המועד ובטח שלא בחג השני.
לפעמים כשיש תכניות והן משתבשות, זה לטובה.
תכניות לחוד ומציאות לחוד. והמציאות היתה שבאופן מפתיע הסתדרנו בלי עגלה גם בחג,
וגם בחול המועד וגם בחג השני (גם לא הייתה לנו הרבה ברירה)
אבל ברגע שהתרגלנו העברנו את העגלה בשמחה למחסן.
כמה תמונות מהאינסטגרם שלי (orly555) ...
בפארק מול הבית. אחר הצהריים.
יום הולדת ארבע של מיה ויונתן התחיל במסורת משפחתית. "עוגת ממתקים" כמו שקורא דניאל
לצלחת ממתקים עם נר שמגיעה בבוקר עם שירה צרודה של אמא מתרגשת לחוגג יום ההולדת.
ארוחת בוקר.
מקלחת של אחרי הגן. וצילום של שניה.
נעליים חדשות.
שבת בשבע בבוקר !!! בפארק מול הבית.
הכי כיף. ארטיק בדרך חזרה מהגן.
שישי בבוקר. חייבת חצי שעה בים לסדר את המחשבות.
וגם חצי שעה של קולה דיאט ושיחה עם מון אמור.
עננים פוטוגניים.
הפרידה מהעגלה השלימה סדרה של שינויים שעברנו השנה עם מיה ויונתן, שינויים חיוביים,
פרידה מהבקבוק, מהחיתולים, מכיסאות האוכל, ממוצץ (רק אחד ...יונתן עדיין מסרב להיפרד ממנו)
וגם מהבכי קורע הלב שליווה אותי כל בוקר כשעזבתי את הגן לכיוון העבודה,
גורם לי לדמעות בעיניים למרות הידיעה שהוא מפסיק פחות מדקה אחרי שהוא מתחיל.
שינויים חיוביים.
איזה רשומה מקסימה!!
השבמחקהתמונות שלך נהדרות.
ואין כמו השלב שהילדים מתחילים להיות עצמאיים קצת, את תראי שהם ממש יקפצו קדימה עכשיו... בלי עגלה.
מקסים ! את תופסת את הרגעים היפים בכישרון רב. תמיד מתכוננים לפרידות מסוג זה....מהעגלה, מהבקבוק מהמוצץ, מטיטול וכו' ובסוף אנחנו והם - הילדים פשוט זורמים עם זה בטבעיות וכל החששות נמוגים כהרף עין.
השבמחקשבוע נפלא שיהיה :-)
לפעמים כשיש תוכניות והן משתבשות זה לטובה - אני מנסה להזכיר לעצמי את זה מדי פעם..
השבמחקכמו תמיד יצא פוסט מקסים, ככה נראית שלווה.
וואו, איזה גדולים ומקסימים שהם. זה לגמרי גיל של שינויים, כל יום לומדים עוד משהו...
השבמחקבפסח האחרון גם אני העפתי את העגלה של הקטנצ'יק (מהבושה, היא הייתה כל כך מג'וייפת כבר...).
לפעמים אני מתגעגעת אליה...
תמונות נפלאות!
השבמחקאין ספק שהנעליים מככבות :-)
התמונה באמבטיה הורסת!!!!! כאלה שיוצאות בפוקס אחת ל...
פוסט מקסים. תמונעת הבועה וואהו
השבמחקתמונות מרגשות!!
השבמחקכיף לראות את התיעוד היומיומי המקסים שלך באינסטגרם :)
לפעמים מתכננים שינוי, ולפעמים היקום מכריח אותך לבצע את השינוי. מילא, העיקר שזה מאחוריכם :)
השבמחק[למרות שזה הזוי לגמרי שהעגלה פשוט מסרה נשמתה לבורא ככה פתאום]
שמשהו שובר שגרה כזה קורה, תמיד מרגישים שזה לא הזמן. אבל מתי הזמן הנכון שמשהו שמשמש אותנו יום יום ישבר או משהו בסגנון?
השבמחקהתמודדתם יפה עם השינוי...
וכרגיל התמונות מעלפות (אני נתקעתי על הסוכריות, מודה... יש לי חולשה קשה לסוכריות/עדשי שוקולד).