מיה ויונתן קיבלו פאזל של מיקי מאוס לראש השנה, אנחנו מרכיבים אותו ביחד בערך כל יומיים,
הם מסובבים את החלקים, מחליטים מי מרכיב איזו דמות ולאט לאט התמונה מתחילה להסתדר,
וכשהחלק האחרון מורכב הם מוחאים כפיים וצוחקים בשמחה.
אתמול בפעם העשרים...שלושים....או ארבעים .... מי סופר ?
הרכבתי איתם את הפאזל הקבוע, כשהגענו לשלב בו החלק האחרון בין כל החלקים משלים את התמונה,
הסתכלתי על הפנים המאושרות, הזוהרות , המחייכות ופתאום קלטתי שגם אצלי באותו היום,
החלק האחרון בפאזל השתלב בתמונה שלמה.
שישה שבועות עבדתי על פרויקט בעבודה. חשבתי, התייעצתי, דאגתי, התרגשתי עד שראיתי אותו יוצא לפועל,
ושמחתי לראות את כל התמונה בשלמותה ממש כמו בפאזל.
יש מקומות שחוזרים כמעט כל פוסט...
אותו המקום... אותה השראה... תמונות שונות.
חוף הים בתל אביב.
טיול קצר בשוק הפשפשים
ביקור משפחתי בספארי.
אחת התמונות האהובות עליי : יונתן אני צופים בטלוויזיה.
נעלי פלדיום שעשו השנה קאמבק... כחולות ליונתן וורודות כמובן למיה -
סטייל לקטנטנים.
My life on instagram
כשכל חלקי הפאזל מסתדרים במקום.
כל הפוסטים בסדרה - My life on instagram
פאזלים זה כיף :) וכשמשהו בחיים שלנו מתגבש ליצירה אחת שלמה, זה בכלל כיף
השבמחקפאזל מושלם... כרגיל התמונות שלך פשוט משאירות אותי פעורת פה.
השבמחקילדים ממש מרשימים אותי ביכולת הפאזלים שלהם. כשאני רואה את האחיינים שלי "מתחראים" על פאזל היכולת שלהם באמת להרכיב את התמונה השלמה מחלקים, בכזה ריכוז וכישרון אני קצת מתגעגעת לזה בעצמי. אולי לא בגיל שלהם, כי אני לא זוכרת את עצמי בגילאים כ"כ צעירים, אז אולי בפאזלים של ה"גדולים" :)
השבמחקמתביישת לומר שכאשר גרתי במרחק הליכה מהים (ואפילו למשך שנתיים!) הגעתי לחוף הים אולי פעם או פעמיים. פספוס רציני! שנה שעברה ושנה לפניה לעומת זאת התחלתי לבקר בים ביתר קביעות יחד עם אריק. כשרוב הימים זה לכיוון השקיעה. אז גם הרווחתי כי לא כזה חם וגם יש משהו קסום בלהיות בחוף הים ולראות את השמש שוקעת.
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=4540786284657&set=t.633099289&type=3&theater
אריק יחד עם החברה שלו מהטיול ליד החרמון :)