7 ימים.7 תמונות. מחשבות מבלבלות...

יום חמישי, 15 במרץ 2012


בשבוע כזה, כתיבת הפוסט מגיעה בטיימינג מושלם,
זה היה שבוע מדוכדך, שאופיין במזג אוויר אביך וצהבהב שהתאים בדיוק למצב הרוח שלי.
מה הייתה הסיבה? אולי העובדה שהשבוע היה היום האחרון שלי בעבודה,
הלכתי להחזיר את הרכב, את כרטיס הנוכחות וחייכתי לכולם ...
הרגשתי השבוע בדיוק כמו שהרגשתי לפני קצת יותר מעשר שנים, בוקר לאחר הברית של דניאל,
התעוררתי מוקדם מסתכלת סביבי, ומבינה שבעוד שכל העולם והסביבה ממשיכה בשגרת העבודה היומיומית,
על השגרה שלי נלחץ זמנית כפתור ה-pause.

שלא תבינו לא נכון, אין לי טיפת חרטה, היסוס, או קמצוץ של אכזבה מהשינוי אותו אני עוברת,
להפך, אני שמחה ומברכת על מה שצריך היה לקרות כבר לפני שלוש שנים לדעתי,
אני פשוט מבולבלת, אפשרויות שונות רצות לי בראש,
אפשרויות אחראיות ושקולות שאדם "מבוגר" או אולי צריך לכתוב בוגר עם משפחה, צריך לקחת בחשבון,
אפשרויות שמביאות בחשבון שכר, שעות עבודה ואפס אחוז של סיכון.
ולצידן החלומות והחיוך שעולה על פניי בכל פעם שאני חושבת עליהם.

אני מתקרבת בצעדיי ענק ל"שלושים החדש" ,
וכנראה שזה זמן טוב להפוך לרגע לסוג של רואה חשבון, שבדו"ח אקסל משעמם,
רושם את הפלוס ומינוס של כל אפשרות.
אבל מה לעשות שאת רשימת המינוסים בעמודת החלומות צובע רקע ורוד שמטשטש את החסרונות שלהם ?
ואז צצה לה, כמו בסרטים הדמות השקולה שנושפת ומעיפה את החלומות הצידה - מראה מציאות.
כבר אמרתי שאני מבולבלת ?


ארוחת בוקר ביום שישי, ב"דליקטסן" - מון אמור מקשיב לתהיות שלי בשיא הפרגון. 


השמש מחייכת אליי בשדרות רוטשילד


שבת במושב כרם בן זמרה, כלבים מדהימים שננטשו ומצאו בית חם.

 

עוד במושב, האולסטאר שלי ליד גזעי עצים שמיועדים לאח 

 

מיה ויונתן התחדשו במברשות שיניים קטנות, אותן צירפתי בשמחה והתרגשות לכוס הקרמיקה המשפחתית.


בוקר שבו הלכתי לצלם עבור הבלוג שני מקומות שאהבתי. 


הכנת סלט פירות שהפכה לחגיגה, כשמיה ויונתן הציבו את כסאות פינת האוכל לידי,
כך שיכלו לראות מה אני מכינה, ויותר טוב - לטעות מכל הפירות עוד לפני שהגיעו בכלל לסלט....




שבע תמונות שמוכיחות לי שהשבוע הזה השמש חייכה אלי !!!



16 תגובות :

  1. אורלי יקרה, אני בטוחה שה"פאוז" שלך יהיה קצר הרבה יותר ממה שנדמה, כך שבינתיים תרשי לעצמך להנות מכל רגע של הפוגה מבורכת!! והלוואי שכל החלומות ימצאו את הדרך להתממש!

    השבמחק
    תשובות
    1. אורית,
      תודה :-)
      אני מאמינה שהחלומות יתגשמו- זה רק עניין של טיימינג ...

      מחק
  2. אני מבינה על מה את מדברת, גם עלי עבר שבוע מוזר עם תחושות מבלבלות...
    אני מאחלת לך רק הצלחה בדרכך החדשה. יום אחרון בעבודה תמיד מהול בקצת עצב על הביטחון שמשאירים מאחור, אבל גם התרגשות לקראת ההתחלות החדשות שממתינות בחוץ :-)

    השבמחק
  3. אני שמחה שהבלבול שלי הוא סביב הדרך החדשה
    ואין שום ספק לגבי העבודה שעזבתי,
    כי הצעד הזה היה צריך לקרות כבר לפני כמה שנים....

    תודה על העידוד :-)

    השבמחק
  4. שינויים כאלה אף פעם לא קלים, וזה הכי טבעי שתרגישי מבולבלת.
    לפעמים צריך לקחת סיכון גדול ולזרוק לפח משהו שנראה בטוח בשביל להגשים את החלומות שלנו, ולמרות שזה סיכון ולמרות שמסביב מרימים גבה וחושבים שאנחנו משוגעים. וגם אם במקרה הכי גרוע זה לא יצליח, לפחות את יודעת שנתת לזה צ'אנס וניסית.
    שיהיה המון המון בהצלחה :)

    כרגיל, נהניתי מהפוסט הזה מאוד

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה
      :-)
      היציאה מהשגרה היומיומית, היא המוזרה לי עכשיו,
      אני בטוחה שזה יהיה לטובה :-)

      מחק
  5. לרוב איני מגיבה על פוסטים ולו בגלל חוסר הזמן.
    אבל אם את יכול לעשות פאוזה אז הנה גם אני,
    השמש מחייכת אלייך תמיד וזאת משום שאת מחייכת אליה.
    אין לדעת לאן דרכך תוביל אך אני יכולה בוודאות לדעת כי היא תהיה מלאת צבע , השראה וזויות ראייה שונות ומשונות.
    לך יקירתי, יש יכולת נדירה להביט על העולם מזוית קצת אחרת.
    כזו שגורמת לי לפעמים לתהות אם שתינו גרות ביקום מקביל ואחר.
    אני, שמתגוררת בדרום ולאחרונה מופגזת ללא כל סיבה ממשית פרט לעובדה שאני יהודייה וישראלית נהנית לברוח אל אותו יקום מקביל שבנית לך כאן בבלוג.
    לומדת כל פעם מחדש להעריך את הדברים הקטנים כמו מברשות שיניים חדשות וסלט פירות.
    יש לך קול משלך ולא משנה היכן תשתמשי בו היי בטוחה כי נלך אחריו.
    מחבקת מרחוק
    שחר גפני.

    השבמחק
    תשובות
    1. שחר,
      התרגשתי מאוד מהתגובה שלך
      לא רק מעצם העובדה שהגבת,
      אלא גם מהתוכן הכנה ומעורר ההשראה !
      תודה :-)

      מחק
  6. היי אורלי, נעים להכיר.
    התחושות שאת מתארת החזירו אותי לתקופה בה הפסקתי עבודה כדי לעסוק באמנות, האופק מביט אליך, השמש מחייכת ובהחלט יש לאן ללכת ...
    רוצה לומר: תרשי לעצמך לחלום ותעזי להצליח !!!
    חיבוק גדול
    הדסה וייס

    השבמחק
    תשובות
    1. הדסה,
      נעים להכיר ותודה על התגובה המעודדת !
      :-)

      מחק
  7. אורלי, מאחלת לך המון בהצלחה בדרך החדשה! את מאד כשרונית, מקווה שתמשיכי להפציץ את הבלוג בצילומים המקסימים שלך שכל פעם מחדש שובים את הלב ומי יודע אולי זה יהיה הכיוון החדש?

    שבוע טוב!

    טלי

    השבמחק
    תשובות
    1. אני בדיוק בודקת אפשרות ללמוד קורס צילום אוכל,
      אם יצא לפועל כמובן שאעדכן בבלוג,
      המון תודה טלי !
      :-)

      מחק
  8. התמונות עם האולסטאר מקסימות!
    ואני די בטוחה שתמצאי את מקומך החדש במהרה :)

    השבמחק
  9. לגמרי השמש חייכה אליך!
    אני גם נמצאת בסוג של פרשת דרכים. מצד אחד יש כיוון מסוים כללי והזמן אפילו די רץ לכיוונו, מצד שני אני מרגישה איזושהי השהייה באויר כזאת. קצת לא ברור לי איך אני משלבת בין שני המצבים הלא ברורים האלה, וחושבת מה הולך לקרות גם עם הפלוס והמינוס והטבלה הדמיונית שלהם..

    השבמחק
  10. יופי של תמונות! השמש בהחלט חייכה אליך השבוע!
    אני מבינה את המקום שאת נמצאת בו. מבלבל שכזה גם אם יש בו החלטיות מסוימת.
    ככה אני מרגישה לאחרונה, בצעדי ענק ובטיסה לכיוון שאליו אני רוצה להגיע, מצד שני, משהו מושהה באויר ותקוע.

    השבמחק
  11. איך התפספס לי הפוסט המהמם הזה ?! :) אני כ"כ אוהבת את התמונות שלך [אז מה אם אני כותבת את זה מיליון פעם ?] הכל נראה מושלם. ונעלי האולסטאר שלך מעלפות! עשית לי חשק לקנות גם !

    השבמחק