לקבוע פגישה זאת משימה בלתי אפשרית, לצפנת יש מבחן בלימודים לתואר שני, אדר כבר קבעה בדיוק באותו יום שישי, קרן בחו"ל ואני מחכה למפגשים שלנו כמו אוויר לנשימה.
הכרנו בשלבים שונים באותו מקום עבודה.
את צפנת הכרתי לפני שמונה שנים, "הגיעה סוכנת חדשה" אמרו לי, ואני עיקמתי את הפרצוף, סוכן חדש משמע פחות לקוחות. מסתבר שחוסר שביעות הרצון שלי היה מורגש, צפנת תמיד מזכירה לי שבפגישתנו הראשונה בקושי הרמתי את הראש להגיד לה שלום, והיא מנגד ראתה תל אביבית מתנשאת עם פוני קצרצר ( בדיוק ראיתי את הסרט "אמלי") ולא התעקשה יותר מידי להתחבר. זה היה דוקא בחופשת הלידה שלה לאחר כשנה, שהרגשתי שהיא חסרה לי, השיחות איתה נהיו על בסיס יומיומי, רק חיכיתי שתחזור מהחופשה. ומאז אנחנו חברות.
אדר הגיעה לפני שבע שנים, כיאה למקום עבודה דתי,היא הגיעה עם חצאית ועד היום אנחנו צוחקות על כך,(גם אני לראיון העבודה הורדתי את העגיל באף, ותהיתי בסוגיית החצאית שלא קיימת בארון שלי כך שהסוגיה נשארה תהיה בלבד) ידעתי שאיתה אני מסתדרת, אדר הפטפטנית מאחדת את כל מי שנמצא איתה בצחוקים, אי אפשר להישאר אדיש לבחורה המפולפלת והצינית.
קרן הגיעה למקור ראשון לפני שש שנים, היה לי ברור שבואה יחד עם סמנכ"ל חדש מערער את מקומי שנבנה עם השנים, הייתי בטוחה שהריב יגיע די מהר, וכך גם הסביבה שלי אבל המשפט הראשון שאמרה על האקווריום שנח על שולחני בנוסף לחיוך ענק שהתפשט על פניה גרר חיוך גם על פניי, הסתבר שמצאתי את התאומה שלי לאהבת נינט, לבבות ורודים, אייקונים במסנג'ר בקיצור השטויות שעושות לנו טוב בחיים.
מאז כולנו חברות, ומתקשרות בעיקר דרך פלאפון , סימוסים ו like על תמונות בפייסבוק.
אחת לכמה שבועות אנחנו נפגשות בבית קפה תל אביב נבחר, מעדכנות במה חדש, משתפות וצוחקות ללא הפסקה.
אדר היא הסטייליסטית שלנו, תמיד יודעת איפה לקנות את הנעליים הכי יפות, מה מתאים לחולצה שקנינו, ו "למה שמת כאלה מכנסיים, עם ג'ינס זה היה מתאים יותר".
צפנת היא הפלפלית שבחבורה, היא תמיד תספר איזה סיפור מצחיק שקרה לה, וכלנו נצחק עד שכואבת הבטן.
קרן היא הבשלנית , תמיד תדע איזה ספר בישול יצא, ואיזה מתכון כדאי לנסות.
לפעמים אני תוהה, איך התחברנו, אנחנו הרי כל כך שונות,צפנת חרדית מבני ברק, לומדת לתואר שני, אמא לשלושה ילדים, ומכורה לחדר כושר, אדר קיבוצניקית לשעבר שגרה בכרכור, השתתפה ב "מלכת המדבר" וקרן מירושלים, מהנדסת תעשייתית ואמא מושלמת לילדה.
אני מאמינה שאין צירוף מקרים, החברות שלי מלמדות אותי על תכונות שחסרות אצלי.
מצפנת אני לומדת על פרגון, היא תמיד תמצא את הפרט עליו היא תחמיא, גם אם ארגיש שאני נראית הכי גרוע באותו היום, מאדר אני לומדת ביטחון עצמי, אני המופנמת גם פנימית וגם חיצונית השתנתי קצת בעקבות החברות איתה. מקרן אני לומדת צניעות, ומחשבה גם על אחרים לפני המחשבה על עצמך.
אז הפגישה הקרובה מתארגנת, ואני כבר מחכה, מחכה לפגישה עם שלוש חברות שמשלימות אחת את השניה.
הכרנו בשלבים שונים באותו מקום עבודה.
את צפנת הכרתי לפני שמונה שנים, "הגיעה סוכנת חדשה" אמרו לי, ואני עיקמתי את הפרצוף, סוכן חדש משמע פחות לקוחות. מסתבר שחוסר שביעות הרצון שלי היה מורגש, צפנת תמיד מזכירה לי שבפגישתנו הראשונה בקושי הרמתי את הראש להגיד לה שלום, והיא מנגד ראתה תל אביבית מתנשאת עם פוני קצרצר ( בדיוק ראיתי את הסרט "אמלי") ולא התעקשה יותר מידי להתחבר. זה היה דוקא בחופשת הלידה שלה לאחר כשנה, שהרגשתי שהיא חסרה לי, השיחות איתה נהיו על בסיס יומיומי, רק חיכיתי שתחזור מהחופשה. ומאז אנחנו חברות.
אדר הגיעה לפני שבע שנים, כיאה למקום עבודה דתי,היא הגיעה עם חצאית ועד היום אנחנו צוחקות על כך,(גם אני לראיון העבודה הורדתי את העגיל באף, ותהיתי בסוגיית החצאית שלא קיימת בארון שלי כך שהסוגיה נשארה תהיה בלבד) ידעתי שאיתה אני מסתדרת, אדר הפטפטנית מאחדת את כל מי שנמצא איתה בצחוקים, אי אפשר להישאר אדיש לבחורה המפולפלת והצינית.
קרן הגיעה למקור ראשון לפני שש שנים, היה לי ברור שבואה יחד עם סמנכ"ל חדש מערער את מקומי שנבנה עם השנים, הייתי בטוחה שהריב יגיע די מהר, וכך גם הסביבה שלי אבל המשפט הראשון שאמרה על האקווריום שנח על שולחני בנוסף לחיוך ענק שהתפשט על פניה גרר חיוך גם על פניי, הסתבר שמצאתי את התאומה שלי לאהבת נינט, לבבות ורודים, אייקונים במסנג'ר בקיצור השטויות שעושות לנו טוב בחיים.
מאז כולנו חברות, ומתקשרות בעיקר דרך פלאפון , סימוסים ו like על תמונות בפייסבוק.
אחת לכמה שבועות אנחנו נפגשות בבית קפה תל אביב נבחר, מעדכנות במה חדש, משתפות וצוחקות ללא הפסקה.
אדר היא הסטייליסטית שלנו, תמיד יודעת איפה לקנות את הנעליים הכי יפות, מה מתאים לחולצה שקנינו, ו "למה שמת כאלה מכנסיים, עם ג'ינס זה היה מתאים יותר".
צפנת היא הפלפלית שבחבורה, היא תמיד תספר איזה סיפור מצחיק שקרה לה, וכלנו נצחק עד שכואבת הבטן.
קרן היא הבשלנית , תמיד תדע איזה ספר בישול יצא, ואיזה מתכון כדאי לנסות.
לפעמים אני תוהה, איך התחברנו, אנחנו הרי כל כך שונות,צפנת חרדית מבני ברק, לומדת לתואר שני, אמא לשלושה ילדים, ומכורה לחדר כושר, אדר קיבוצניקית לשעבר שגרה בכרכור, השתתפה ב "מלכת המדבר" וקרן מירושלים, מהנדסת תעשייתית ואמא מושלמת לילדה.
אני מאמינה שאין צירוף מקרים, החברות שלי מלמדות אותי על תכונות שחסרות אצלי.
מצפנת אני לומדת על פרגון, היא תמיד תמצא את הפרט עליו היא תחמיא, גם אם ארגיש שאני נראית הכי גרוע באותו היום, מאדר אני לומדת ביטחון עצמי, אני המופנמת גם פנימית וגם חיצונית השתנתי קצת בעקבות החברות איתה. מקרן אני לומדת צניעות, ומחשבה גם על אחרים לפני המחשבה על עצמך.
אז הפגישה הקרובה מתארגנת, ואני כבר מחכה, מחכה לפגישה עם שלוש חברות שמשלימות אחת את השניה.
החברים הכי טובים: "תלמה ולואיז," סקס והעיר הגדולה" ,"חברים"
איזה כיף פוסט פרגון!
השבמחקאין כמו חברות ואני לא יכולה לדמיין את עצמי בלי החברות שלי. מלאנכוליה טוטאלית!
תהנו במפגש :-)