את הכי יפה בעולם (חופשה בפריז #2)

יום רביעי, 28 בנובמבר 2018


פריז. אני חושבת שהיא העיר הכי יפה בעולם.
נכון שלא ביקרתי בכל המקומות כולם...
אבל לפריז יש קסם מיוחד.
שילוב של היסטוריה, תרבות, אוכל ושפה שאני מאוהבת בה. 


מאיפה מתחילים? 
חצי שנה לפני הנסיעה נפתחו היומנים של EASY JET לחורף
ואני שאלתי ערב קודם את מון אמור ״פריז?״
לא חשבתי שהוא יגיד לא.
 זאת הנסיעה הרביעית שלנו לעיר האורות שאף פעם לא אכזבה. 


סופ"ש ארוך. ככה אני מגדירה את הנסיעה הזאת.
נטו? שלושה ימים. 
בהם הלכנו בלי הפסקה 
ולשמחתנו מזג האוויר שכלל יום ערפל ויומיים של שמש,
 בלי טיפת גשם אחת, 
נתן לנו לנצל כל רגע ורגע. 


בגלל שזאת לא הפעם הראשונה שלנו בפריז, 
לא הגענו כמעט לאתרי ״החובה״ כמו מגדל אייפל והלובר,
אלא אם כן הם השתלבו במסלול אותו קבעתי מראש. 


ואם אתם כמונו, אוהבים לחוות את העיר בלי לחץ ועם המון הליכה,
אלו ארבע נקודות שלא כדאי לכם לפספס בפריז,
אז ברור שאם אתם מגיעים לפריז בפעם הראשונה 
הייתי ממליצה לא לפספס את מגדל אייפל, שער הניצחון והלובר כמובן.
 אבל אם כבר סימנתם וי על המקומות התיירותיים האלו.
 הנה כמה נקודות ל״מתקדמים״:

גני לוקסמבורג 
הגנים האהובים עליי בפריז (גם טווילרי מושלמים) 
גנים ענקיים ויפייפיים עם עצים גבוהים,
 ומקום מרכזי הכולל ברכת נוי ענקית.
בדרך לגנים תעצרו במאפייה של Pierre Herme
 ותתפנקו עם כמה מאפים מתוקים או מקרונים צבעוניים.
 תתקדמו לאזור המרכזי של הפארק, 
תתפסו כיסא נוח, תרימו רגליים למעלה,
 וזאת מבחינתי המהות של החופש. 
רגע של שקט במקום מושלם. 

רחוב Cremieux
אם אתם מחפשים מקום מושלם לצלם תמונות אינסטוש,
רחוב Cremieux הוא רחוב שכיף לצלם ולהצטלם בו,
כל בית צבוע בצבע אחר, תכלת, ורוד, ירוק, צהוב...
רחוב מקסים, שקט ומיוחד.
(הוא גם קטן מאוד אז אל תצפו לרחוב ענק ומרשים, כמוני)

גשר אלכסנדר השלישי Pont Alexandre III,
גשרים רבים חוצים את הסיין,
אבל זה ללא ספק אחד הגשרים המרשימים לדעתי. 
הוא האהוב עליי גם מבחינת המראה המיוחד והעשיר שלו 
וגם בגלל נקודת התצפית שלו לכיוון מגדל אייפל.
 ומשם אפשר לעבור לראות את הגרנד פאלה והפטיט פאלה
 ולהמשיך לאורך שדרות שאנז אליזה עד שער הניצחון
 (אל תשכחו לעצור בלדורה) 

המארה
אזור המארה היה בעבר הרובע היהודי בפריז,
ובשנות השבעים הפך לאזור לשימור,
הוא משלב גלריות אומנות, מבחר חנויות בוטיק יפות
 וגם את מוזאון פיקאסו,
אפשר לעבור באחד הרחובות הראשיים שלו ולהמשיך הלאה,
או לבלות בו מספר שעות, בחנויות, בתי הקפה ובהליכה ברחובות.

(בסוף הפוסט מצורפת מפת גוגל עם הצעות לשלושה מסלולים נחמדים)



וגם כמה נקודות קולינריות שלא כדאי לכם לפספס:
למאפיה המוכרת יש מספר סניפים 
אבל אנחנו הגענו לסניף בשאנז אליזה,
 הכולל גם בית קפה עם תור ארוך...
לקחנו קופסת מקרונים מדהימים ויצאנו לאכול אותם על הספסל בשדרה 
כשהאנשים החולפים לידנו מסתכלים בסקרנות לעבר הקופסא. 
די מובן.
 בחרנו טעמי ורד, פטל, פיסטוק, כרמל, פריחת תפוז, ווניל. 
כולם התגלו כבחירה מוצלחת. 
כל טעם יותר טעים מהשני. 
לא נראה לי שאפשר לטעות עם המקרונים האלו. 
ואם אתם לא מחובבי המקרונים אל דאגה. יש מבחר עוגות.

גם קונדיטוריות של פייר הרמה יש הרבה בפריז, 
ואני בחרתי להגיע לזאת שנמצאת ברחוב Bonaparte
הסיבה כמו שכתבתי קודם היא הימצאותה ליד גני לוקסמבורג היפים. 
ואין רגע יותר כיפי מאשר לשבת בכיסא הירקרק בגני לוקסמבורג,
 להישען לאחור ולאכול עוגה מתוקה ומושלמת. 
 גם כאן כמו ב- LADUREE. לא נראה לי שיש אפשרות לטעות. 

אחרי שקראתי מספר המלצות
הייתי ממש סקרנית לטעום פופליני. 
פחזניה רכה וסופר טעימה מלאה בקרם מתוק. 
מהמבחר המטורף בחרנו פחזניות עם קרם בטעם וורד,
וגם כרמל ווניל כמובן (הפייבוריט של מון אמור) 
מומלץ ממש ויש מבחר מדהים.

מה עושה בלוגרית שרואה המלצה על גלידריה? 
ברור שמנסה אותה. גם כשבחוץ 6 מעלות. בררררר....
לאמורינו הגענו כשטיילנו במארה. 
אחרי הליכה במורד הרחוב היפה eRue Vieille du Templ
המלא חנויות וגלריות. 
גלידה הייתה הפסקה מצויינת. 
בחרתי גלידה בטעם וניל וגם ערמונים. 
כשהמיוחד בגלידרייה הזאת היא סידור הגלידה כמו פרח. 
הסתכלתי מהופנטת על מי שהכינה לי את הגביע עם המון סבלנות. 




ועוד כמה המלצות מהחופשה:
מונית
כדי שלא יסדרו אתכם כמו שלנו קרה.
 תבדקו את המחיר לפני שתעלו למונית. 
גם אם אתם מגיעים באחת בלילה ואתם עייפים. 
       מונית משדה התעופה שארל דה גול לפריז             
       צריכה לעלות 55 יורו בערך,
(לפי המחירון שרשום במונית עצמה)

מטרו
במקום לקנות כל פעם כרטיס
אנחנו קנינו בקופות ״קרנה״- עשר נסיעות במחיר מיוחד. 
כל עוד לא יצאתם מהתחנה אתם יכולים לנסוע חופשי ולהחליף קווים. 
רק שימרו את הכרטיס עד שאתם יוצאים מהתחנה,
 כי לפעמים תתקלו בביקורות.

       מלון 
לא חסרים מלונות בפריז.  
המבחר מטורף אז כדאי להיכנס לבוקינג ולעשות ״שיעורי בית״. 
אנחנו בחרנו במלון 34b Astotel 
שהתאים לנו מבחינת מיקום (תחנת מטרו קרובה)
וגם תקציב וסגנון. 
המלון היה במיקום מרכזי ונוח. עם חדר מרווח, מעוצב, ונקי מאוד.
 ארוחת בוקר עשירה, ועוד יתרון נחמד? 
בלובי יש במהלך היום בר פתוח חינמי 
הכולל שתיה, מאפים וחטיפים קלים. נחמד. 



אני יכולה להמשיך לכתוב ולכתוב,
אבל נראה לי שהכיוון ברור.
נובמבר בפריז.
זכינו לראות את השלכת המדהימה,
וגם את ההכנות לכריסמס,
ואם אתם מחפשים יעד מושלם לחופשה רומנטית,
תרשמו פריז.



עוד פוסט שלי עם המלצות על פריז כאן :חופשה בפריז
לאינסטגרם שלי orly555  - תסתכלו על ההילייטס מפריז!

מפת גוגל עם המלצות ושלושה מסלולים שאהבנו
(*מסלולים של הליכה ארוכה ברגל)
קישור למפת גוגל עם מסלולים והמלצות







חופשה בפיליון (או קומדיה של טעויות)

יום רביעי, 5 בספטמבר 2018


זאת ללא ספק החופשה הכי מוזרה שהייתה לנו.
שילוב של בחירת מקום מאתגר עבורי. הרבה בלבול. טעויות.
ניסיון לגרום לכולם להיות מרוצים שנידון מראש לכישלון.

אחרי החופשה המוצלחת שלנו ביוון בשנה שעברה,
כבר בטיסה חזרה לחשתי למון אמור שאני מזמינה שוב חופשה משפחתית ביוון גם בשנה הבאה.
השילוב של חופים משגעים, אוכל טוב, אנשים נחמדים וטיסה קצרה במיוחד היה אידאלי מבחינתי,
וכשהגיע חודש ינואר כבר הזמנתי כרטיסים לאתונה והיעד הפעם היה פיליון!

חודשים, קראתי, סימנתי, שמרתי, חיפשתי מידע על פיליון.
כל פעם שראיתי פוסט. תמונה. המלצה. 
היא נשמרה כשאני כבר חולמת על היעד שסקרן אותי.
אבל שום דבר לא הכין אותי לחופשה באזור המטורף הזה.
שמשלב יערות ירוקים עם מפלים, חופים מדוברים, והמון מים מצד אחד (המזרחי)
וחופים שקטים וכחולים, מרחבים, ועצי זית מצד שני,
ויותר מהכל שום דבר לא הכין אותי לכבישים המפותלים והתלולים שלמרות שקראתי עליהם,
עד שלא הגעתי אליהם לא הבנתי עד כמה אפחד מהם.

אלו היו שבועיים מטורפים מהרבה בחינות.
מזג אוויר מדהים עם יום וחצי מפתיעים של סופות רעמים וגשם,
בלבולים בתאריכי המלון שקרו לא פעם אחת אלא פעמיים(?!?!)
לאדם מסודר כמוני שהזמין הכל המון זמן מראש, אבל לא בדק מספיק טוב את תאריכי ההזמנה.
ובנוסף העובדה שטיול עם ילדים בגילאים מסוימים הוא קצת שונה...
מצד אחד זוג שרוצה לחוות את האזור המיוחד אליו הגיע, ומצד שני שלושה ילדים שהעדיפו להיות בבריכה.
מצד אחד צמד תאומים אנרגטי שלא התלהב מהנסיעות הארוכות,
ומצד שני מתבגר שמצידו ניתן היה להישאר בחדר המלון עם קונסולה אחת או שתיים ולהזמין טייק אווי כשרעבים.
ואמא אחת. שרוצה שכולם יהיו מרוצים ואז מבינה שזה בלתי אפשרי ופשוט משחררת.

החלטתם שיעד החופשה הבא שלכם הוא פיליון?
תרשמו לכם כמה המלצות מהניסיון שלנו.


ההמלצה הראשונה שלי היא שבמידה ואתם רוצים לטייל בצורה אפקטיבית בפיליון,
תחלקו (אם יש לכם אפשרות) את ימי החופש בין הצד המזרחי למערבי.
אחרת לא תצליחו לחוות את שני הצדדים בצורה טובה מאחר ותבלו את רוב הזמן בנסיעות.
המרחקים בין הצדדים לא מאוד גדולים אבל בגלל הכבישים המפותלים כל נסיעה מתארכת מאוד.

***אזהרה***
נקודה חשובה לגבי גוגל!
WAZE לא עובד טוב בפיליון ולכן ההמלצה של כולם היא להוריד מפה לא מקוונת של גוגל,
ולטייל בעזרתה. זה גם מה שעשינו לאורך כל הטיול,
אבל אני חייבת להזהיר. יום אחד בדרכנו לזגורה האפליקציה החליטה "לקצר" לנו את הדרך,
וניווטה אותנו ממש לפני ההגעה ליעד, לדרך כורכר שהובילה אותנו בדרך שלא התאימה לרכב,
עליות מטורפות, דרכים צרות, ופשוט הלכנו לאיבוד בתוך כפר חקלאי קטן בלי שום הבנה איך לצאת ממנו,
התושבים במקום לא ידעו מילה באנגלית וטוב שיש גוגל טרנסלייט שתרגם את המילה "יציאה" ליוונית
ואחרי הכוונה של שלושה אנשים טובים ואישה עם טנדר שאמרה לנו לעקוב אחריה,
יצאנו חזרה לכביש הראשי. חוויה מזעזעת ולא מומלצת.
מאז לא הקשבנו לאפליקציה ברגע שראינו אותה מנווטת אותנו לכביש כורכר,
אלא נשארנו רק על כבישים סלולים.


אוכל קדימה אוכל!
מבחינה קולינרית לא היה מקום שלא נהנינו מהאוכל שלו,
אבל היו כמה שממש אהבנו:

1. Tavernaki Vontzos
מסעדה קטנה ומקסימה בכפר מורסי, עם אוכל ביתי ומרפסת עם נוף מושלם,
על המסעדה המליץ לנו בעל הצימר שבו שהינו,
ואכלנו שם פעמיים. השרות אדיב והאוכל טעים.

2. Six keys
מסעדת שף שנמצאת ממש על חוף הים באפיסוס,
בעלת מחירים גבוהים יותר מהמסעדות הממוצעות באזור,
המציעה מבחר מנות מיוחדות וטעימות מחומרי גלם מעולים,
השרות מעולה, והנוף לחוף הים מושלם.

3. Niki's Taverna
מסעדה קטנה עם אוכל יווני ביתי וסופר טעים בכפר זגורה,
זאת מסעדה בה לא תקבלו תפריט אלא יפרטו לכם את מבחר המנות שמוצעות באותו היום בעל פה,
ואנחנו בחרנו בפרחי קישואים ממולאים בגבינה ומטוגנים שהיו מדהימים,
שעועית גדולה ברוטב עגבניות, בשר ברוטב לימון, סלט יווני ועוד מבחר מנות שהיו פשוט נהדרות.
וכשביקשנו את החשבון? קיבלנו מגש עם מבחר ריבות ביתיות מתוקות. תענוג!

4. Abona Eatery
בדרך מאתונה לפיליון עצרנו בעיירה Kamena Vourla במסעדה מצוינת שנקראת Abona
ממבחר המנות בחרנו פיצה מעולה, מנת עוף, סלט יווני, פסטה. הכל היה טעים מאוד.
 ויש גם נוף מושלם לים. מקום נחמד לעצור ולהתרענן בו בדרך הארוכה מאתונה לפיליון.

איפה מבקרים? מה לא לפספס? מסלולים?
אין לי המלצות למסלולים מאחר ואנחנו לא משפחה שמטיילת "לפי הספר"
אנחנו מטיילים ברוגע, בלי תכנון מדויק, בכל זאת חופש.
סימנתי במפה (שמצורפת בסוף הפוסט) לפני הנסיעה
מקומות מומלצים וכל בוקר יצאנו לדרכנו בלי תכנון מדויק.
איפה טיילנו?
היינו כמובן בחוף דמוחרי בו צילמו את הסרט מאמה מיה,
הגשמת חלום מבחינתי. החוף קטן ונעים. עם מסעדות מסביב.
ביום שהגענו הוא היה שקט מאוד ולא עמוס אבל יש לציין שהגענו אחר הצהריים.
ביקרנו ביום אחר, גם אחר הצהריים בחוף מילופוטאמוס המפורסם שהיה מרשים בדיוק כמו בתמונות,
אחרי ירידה של עשרות מדרגות מגיעים לחוף מושלם שלצערי כשהגענו אליו היה סוער,
כך שלא ממש נהנינו מהרחצה בו אבל כן מהנוף והאווירה.
(בכלל החופים באזור המזרחי סוערים יותר לעומת הצד המערבי)
*שני החופים לא מסודרים מבחינת מקומות ישיבה ושמשיות. קחו זאת בחשבון.

בוקר אחד הגענו לעץ הדולב המפורסם של הכפר צגרדה,
עץ דולב בן למעלה מ-1000 שנה שהוא בעצם מרכז הכפר,
(נמצא קצת מתחת לכביש הראשי שעובר בכפר, תשאלו כשתגיעו)
מיה ויונתן טיפסו עליו בהתלהבות ואני התרשמתי מהיער המושלם שנמצא מתחתיו.
אכלנו גלידה ונהנינו מהאווירה בכפר.

הדרך לזגורה סחטה ממני קריאות התלהבות.
לאחר שהלכנו לאיבוד בדרך בפעם הראשונה שנסענו לכפר המוכר בזכות התפוחים המעולים שלו,
נסענו אליו שוב ביום אחר תוך כדי שאנחנו עוברים בדרך בקילומטרים של מטעי תפוחים אדומים,
נוף מרהיב שאי אפשר להתעלם ממנו. אני מניחה שלאחר חודש אוגוסט כבר קוטפים את כולם,
מאחר וכל הדרך ראינו ארגזי פלסטיק צבעוניים שהיו מוכנים כבר לקטיף.
(בזגורה עצמה אין הרבה מה לעשות. הדרך יפה. וכדאי לאכול אצל ניקי כמו שכתבתי)

וולוס היא העיר בה תוכלו לעשות קצת שופינג!
ברחוב הראשי שלה תמצאו את PUBLIC, BERSHKA, SEPHORA, TIGER ועוד רשתות מוכרות.
בילוי נחמד של כמה שעות רק שימו לב שרוב החנויות נסגרות בשעות הצהריים,
וגם בימים מסויימים למשך כל אחר הצהריים.

קראתי המלצות גם על מסלול הליכה (לא מעגלי) ליד פורטריה שנקרא SPRINGS OF MANAS
אנחנו הגענו אליו יום אחרי גשם והתקדמנו בו רק כמה דקות בגלל הבוץ,
אבל התרשמנו מיער קסום מלא מפלים קטנים שנראה כמו באגדות.

* ויש עוד המון יישובים קטנים שטיילנו בהם,
אם אתחיל לפרט את כולם אצטרך לכתוב חלק שני ...


איפה ישנים?
כמו שהמלצתי חילקנו את החופש שלנו לשבוע בצד המזרחי ואת החלק השני במערבי.
בחלק המזרחי בחרתי בצימר הנמצא ביישוב MOURESI
(קרוב יחסית לכל החופים המדוברים, וגם לצגרדה, קיסוס)
הצימר נקרא Tampakeika - Traditional Family Apartments
והוא נמצא במבנה בעל ארבעה צימרים סה"כ.
שניים בקומה התחתונה (ליד גם גר הבעלים) ושניים בקומה העליונה בהם יש מרפסת
ממנה ניתן להשקיף לנוף המרהיב של האזור.
הצימר שקיבלנו היה בעל שני חדרי שינה,סלון, מטבח קטן,
בו כל בוקר יניחו לכם את המצרכים להכנת ארוחת הבוקר
 (לחם, צנימים, גבינות, נקניק, ירקות, חלב, מיץ תפוזים, שוקולד, ביצים ועוד...)
הצימר היה נקי, מסודר ונח. הוא לא צימר מפואר אלא בסיסי מאוד,
והחיסרון היחידי מבחינתנו היה המקלחות הקטנות שלו.
כשעזבנו נתן לנו הבעלים שהיה אדיב וסופר נחמד,
מתנה: שמן זית, דבש ואורגנו מהאזור.

בחלק המערבי בחרתי במלון בוטיק מושלם, karavia lux inn
 עליו קראתי בבלוג של מתן שופן,
(שהיה בחופשה באזור שנה לפנינו וההמלצות שלו הן אחת הסיבות שבחרתי בפליון לחופשה שלנו)
אין לי מה להגיד על המלון חוץ ממיליון מחמאות,
זה מלון בן עשרה חדרים מעוצבים, נוחים, עם כל הפינוקים,
בריכה, ספא, מסעדה, צוות אדיב בצורה יוצאת דופן, ארוחת בוקר עשירה
אני יכולה להמשיך. אבל נראה לי שהבנתם. סופר מומלץ.

אני יכולה להמשיך ולכתוב עוד ועוד על החופש שלנו,
הוא היה באמת מכלול של רגעים מצחיקים, לחוצים, מבלבלים, מעצבנים
ועם כל זאת כשחוזרים הביתה זוכרים את הנופים אבל יותר מהכל
אני זוכרת את יונתן ומיה חולקים מנת פסטה,
את רשימת השירים המגוונת שדניאל הכין ושמענו בטיול בלי הפסקה
שכללה משירים של מייקל ג'קסון, נירוונה, ביטלס, שלום חנוך ועד פרנק סינטרה
את הרגע בו בשקט יונתן החזיק למיה את היד כשהייתה בלחץ מההמראה לאתונה,
את הצחוקים וההתלהבות ערב לפי החזרה לארץ בקארטינג בוולוס,
את הרוגע של מון אמור ברגעים בהם הייתי לחוצה מהדרכים, איזון אמיתי.
אלו הרגעים שהופכים את החופש לחופשה עם חוויות.



המלצת קריאה:
הבלוג טוניס שולחן- פוסט המלצות קולינריות מעולה.
פוסט בבלוג mamarazzi -  יוון עם ילדים- חצי האי פיליון
קבוצת פייסבוק עם המון מידע פיליון ויוון למשפחה המטיילת
קבוצת פייסבוק כללית בה ניתן לחפש מידע על פיליון - חו"ל זה כאן

רוצים לקרוא על החופשה שלנו באי קטן ושמו אגיסטרי? הנה לינק!
רוצים לראות את הסטוריז שלי מפיליון באינסטגרם ? לינק לאינסטגרם שלי תסתכלו ב- Highlights

ואני גם מצרפת את מפת הגוגל שלי:

מתגעגעת לקיץ. וידויה של מכורת חורף

יום ראשון, 11 במרץ 2018



מכורת חורף.
יש כזה דבר. 
מחכה לגשם הראשון. אוהבת צעיפים, הולכת בלי מטריה ומעיל,
נהנית מהקור, מהטיפות על הפנים, מהאוויר הנקי והקר,
הולכת יחפה על המרצפות הקפואות בבית.

כל השנים סבלתי בקיץ.
 בכתיבת שמונה שנים של בלוג,
אני חושבת שיש פה לפחות 20 סיפורי גשם והכרזות על אהבתי לחורף,
מכורי החורף הזדהו ושונאי החורף הרימו גבה
וככה היה שנים.
אז מה קרה?

שלושה שינויים קרו השנה,
שלושה שינויים שגרמו לי לאחרונה להתגעגע לקיץ,
להתחיל לחשב כמה זמן נשאר עד שהחורף הישראלי הקצר שלנו ייגמר,
ואולי לעשות טבלת ייאוש כמו יונתן שמחזיק ליד המיטה שלו לוח שנה,
ומסמן כל יום שעובר בדרך לתאריך המסומן. יום ההולדת שלו.

השינוי הראשון הוא ניתוח השרוול שעברתי בתחילת החורף של שנה שעברה,
בזכותו ירדתי 43 ק"ג ופתאום קר לי. ממש. ברמת קר מכאיב ולא נעים.
ואני שמעיל חורף לא היה קיים במלתחה שלי, מסתובבת קבוע בתיק עם צעיף ענק,
בלחץ מהקור. 

שינוי שני?
מעבר דירה. או יותר נכון מעבר לדירת גג.
מה שלווה בגידול עגבניות ומלפפונים, פתיחת בריכה למיה ויונתן בקיץ,
כיף? אז זהו שאז הגיע החורף...
ואיתו  הצפה של חדר הילדים בגשם הראשון והמון בעיות רטיבות ....
קירות הגבס נרטבו, תמונות נהרסו, צבע התנפח
 וכרגע אנחנו רק מחכים שהכל יתייבש ונוכל לצבוע מחדש.
והשלישי? שעון החורף. 
אם בעבר התחלת וסיום שעון הקיץ לא שינו לי הרבה, חוץ משינוי הזמנים בהם בילינו בגינה,
וגם כמה ימי הסתגלות לשינוי בשעת השינה.
השנה שעון חורף  =  פחות זמן אור אחר הצהריים,
מה שהוביל לעצירת המנהג המשפחתי הכי נחמד שיצרנו לנו מאז המעבר.
כל ערב בסביבות השעה שש כשכבר לא חם,
עלייה לגג עם עוגיות וקנקן מים חמים שהפך לקנקן תה עם עלי נענע ולואיזה שקטפנו מהאדניות,
יושבים, מדברים, צוחקים, זמן משפחתי נטו.


אז אתם מבינים איך פתאום אני מתגעגעת קצת לקיץ?
או שאולי נתפשר על האביב?


החדר של מיה ויונתן. (בבית החדש בגבעתיים)

יום ראשון, 14 בינואר 2018


את האוהל של Nogili קניתי כמה חודשים לפני שעברנו דירה,
הוא חיכה ארוז בשקית עד שעברנו, 
ומיה ויונתן רק חיכו שנתלה אותו, מה שקרה כבר יום אחרי שעברנו,
עשרות קרטונים היו מפוזרים בבית,
הבלאגן חגג, אבל האוהל נתלה מעל מזרון ישן וזה הפך לאי קטן של שקט עבורם. 

אחרי מספר שבועות כשהבית והחדר שלהם התחיל להיות מסודר,
החלטתי להעביר את האוהל מעל למיטה של מיה,
בכדי לפנות להם מרחב למשחקים בחדר, וגם בשביל פינת עבודה קטנה,
מיה מצידה שמחה, והשלב הבא התבקש, הזמנת פוסט מושלם מ- mrs.mighetto
וגם הדבקת כוכבים קטנים של Tayo studio שהשתלבו נהדר 
פינת העבודה נוצרה לפני חודש ויש לה הצלחה מטורפת!
את השולחן בנה מון אמור מהמיטה הישנה שלנו,
השרפרפים נקנו בחמישים ש"ח שניהם, בשוק הפשפשים בחיפה,
קצת צבע, תמונות וקישוטים שאספנו במשך השנים
וביום שישי אחד בבוקר! מהפך!
מיה ויונתן חזרו מבית הספר לחדר עם תוספת קטנה ונחמדה, והשמחה הייתה רבה. 
עוד הוכחה שלא תמיד צריך תקציב גדול לעיצוב.
גלויית סופרגירל - Bandit/ משוקה. גלויית כוכב משוקה. תמונת טווס Nogili. תמונת אייל ופודל ורוד- קרן גילן
תמונת קשת בענן - ODEL

 כשמאיה המעצבת המוכשרת והבעלים של Nogili,
שאלה אם אפשר לצלם אצלנו את קולקציית המצעים החדשה של המותג שמחתי
שאלתי את מיה ויונתן אם זה בסדר מצידם, והם אישרו בחיוך, מתרגשים שהחדר שלהם יצולם,
קבענו יום, ואני מצאתי את עצמי קמה מוקדם בבוקר וממשיכה לסדר את מה שהתחלתי יום קודם,
בכל זאת חדר לתאומים בני שמונה זה לא חדר מסודר במיוחד,
 עם כל הציורים, החוברות, הבגדים, וצעצועים שמפוזרים כמו בכל חדר ילדים נורמלי....


 מאיה ואלה מילת הצלמת הגיעו בבוקר,
מצעים הוחלפו, למצעים מושלמים עם איורים קסומים,
 עוד קצת סדר, סטיילינג כמובן, 
והחדר היה מוכן לצילומים!
 שעתיים של צילומים, ובערב? הבלאגן חזר די מהר לחדר...