BE LONGING מקום של השראה

יום ראשון, 17 באפריל 2016


מכירים את ההרגשה שאתם מתאהבים, מתרשמים, מסתקרנים,
ממקום, דרך הצילומים והמדיה החברתית שלו ? 


מעין הרגשה כזאת שהוא משדר,


סגנון, אווירה, גוונים - מכלול.


אחרי סטודיו בילונגינג אני עוקבת כבר הרבה זמן,
בפייסבוק וגם באינסטגרם,
ואני חושבת שלא פספסתי לייק או לב אדום באף תמונה שהם פרסמו.


ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שאגיע לכפר ויתקין,
ומכירה מיוחדת לאביב הייתה הזדמנות מצויינת להגיע לחנות,
למרות שלקרוא לבילונגינג חנות זה להמעיט בערכו.


מאחורי בילונגינג - בית למותג רב תחומי עומדת נעה בר לב דוידור,
יוצרת רב תחומית בשדות האומנות, עיצוב ואדריכלות פנים. 
מוצגים בו תיקים, בגדים, כלים, מוצרי נייר ואפילו רהיטים


המשותף לכל המוצרים ?


שפה.
הרמוניה של גוונים, טבעיות, פשטות וזיקה לטבע.
השפה ניכרת בכל מקום אליו תסתכלו בתצוגה הרחבה,
המסודרת כמעין פינות מעוצבות שמציגות את המוצרים השונים,
ויוצרות מכלול מרשים ואפשר לומר מרגיע.
מעין נינוחות שמשודרת מהמקום, מהמוצרים, מהעיצוב
וגם מנועה החייכנית, העדינה, שמסתובבת בו בטבעיות, מעוררת השראה.


המוצרים עוצבו, יוצרו ונמכרים בבלעדיות בבילונגינג,
ומשתנים מפרויקט לפרויקט (כרגע הנושא הוא RUST)


ועוד התארחו במכירה האביבית - "זמן זיתים"
שמן הזית האיכותי של משפחת אקרמן מבית לחם הגלילית,
משפחת אקרמן היא משפחה חקלאית כבר ארבעה דורות,
ולאחר שעזב את עולם החקלאות לשלושים שנה,
חזר אב המשפחה, יוסי אקרמן לחקלאות ולכרם הזיתים,
ויצר את "אקרמן" - למותג חמישה זנים של שמן זית איכותי.
אני בחרתי לאחר ששמעתי המלצות ב"קורטינה" ופיקואל"


BE LONGING
דרך הראשונים, כפר ויתקין.
או "סטודיו בילונגינג" ב- WAZE.
דף הפייסבוק :  BE LONGING


כשהמציאות נראית כמו חלום

יום ראשון, 3 באפריל 2016


"גשם יתחיל בדרום ויתפשט בהדרגה למרכז" אמר החזאי בשבת שעברה,
אז נשארנו בבית. מקסימום יצאנו לפארק מול הבית.
והתוצאה ? הייתה שבת מתישה. כי את מיה ויונתן לא עניין הגשם שבסוף בכלל לא הגיע.
והאנרגיות היו חייבות לצאת לכיוון מסוים. והן יצאו בצעקות. ריבים וריצות ברחבי הבית. 



אז בתחילת השבוע כבר הכרזתי השבת יוצאים.
ותחזית מזג האוויר הייתה לטובתי.
גם העובדה שמון אמור קם בשמונה. שמונה בשבת ? 
אז יוצאים לטייל.

התכנית המקורית הייתה לצאת דרומה. 
אבל פוסט פייסבוק צבעוני ומקסים במיוחד של הבלוגרית נגה שנער שויער עצר אותי.

הצבעים הפנטו אותי.
וחשבתי שאולי כדאי שנשנה כיוון.

 בתשע בבוקר יצאנו צפונה.
בטוחים שאיתנו מגיע כל עם ישראל.
אבל טעינו. קצת אחרי קיבוץ דליה התגלה בפנינו מחזה מרהיב.


שדה מלא פרגים וחרציות ושמיים כחולים.
פרפרים, דבורים ופרחים סגולים שלא זיהיתי.

ולא היו הרבה אנשים. גם לא רכבים.
הרבה מצלמות מרשימות דווקא היו.
אבל המרחבים המדהימים והפריחה המרשימה,
גררו ממני קריאות. זה מושלם.
וזה באמת היה.
הרגעים האלו בהם הטבע תופס אותנו ואת מחשבתנו,
במראה מרהיב שלפעמים נראה כמו חלום. 

אז קיבלתי זר קטנטן.
וחוויה ענקית. 
ואם אתם מגיעים בקרוב לאזור יקנעם.
תעצרו לכמה דקות. קצת אחרי קיבוץ דליה.
ותראו איך חלום נראה. ובעצם המציאות עולה על כל דמיון.