WELCOMING 2019 - מיכל מנור

יום שלישי, 15 בינואר 2019



ממש הייתי סקרנית לראות את ההמלצות של מיכל מנור,
בלוגרית טיולים ומנהלת הקבוצה המעולה בפייסבוק טיולים בראש טוב
(שאם אתם עדיין לא חברים בה, תלחצו עכשיו JOIN)
מיכל נוסעת בעולם וכותבת פוסטים מדהימים בבלוג שלה "רואה עולם"
פוסטים שלרוב אני שומרת בתיקיית "חלומות וטיולים" שלי,
אין לכם תיקייה כזאת? 
אני ממליצה לפתוח ולשמור את כל היעדים 
אליהם תרצו להגיע ועליהם אתם חולמים.
פוסט שלישי בסדרת הפוסטים WELCOMING 2019
עם ההמלצות הנהדרות של מיכל מנור.





היעד הכי חם לשנת 2019. 
טיסות זולות וישירות, עיר יפה ועדינה עם עבר מורכב והווה מתחדש ויצירתי,
 עיר מסבירת פנים, קולינרית וירוקה שמתאימה במיוחד לחובבי אדריכלות, 
אמנות רחוב וכדורסל.

מתחם יפהפה ומעורר השראה שנמצא בלול ישן ששופץ במושב רגבה. 
המקום, שלמרות גודלו שומר על אווירה אינטימית וביתית,
 מארח סדנאות קבועות ומתחלפות בתחומי היצירה והעיצוב 
וכולל חנות ובה פריטי עיצוב ואומנות של מעצבים ויוצרים ישראלים.

ספרה של עמנואלה ביינר (בלוג - מיס מנדלה)
שכולל שלושים סיפורים (וצילומים מרהיבים של הצלמת מאיה חבקין) 
על נשים ומרחבי העבודה שלהן. 
ספר חדש, מעוצב וססגוני שחוגג את העצמאות והעשייה הנשית.


בית קפה: מארג
קפה מארג הינו מיזם חברתי-קולינרי,  המשלב אנשים עם צרכים מיוחדים.
 בית הקפה שוכן במרכז אומנויות בלב היישוב כפר ורדים,
 בו יוצרים ועובדים בעלי מוגבלויות.
מדובר במרכז תעסוקה רב נכותי, הפועל על פי מודל חדשני, 
המשלב באופן טבעי ויצירתי אנשים בעלי מוגבלויות.
לצד בית הקפה (חלבי, כשר עם אוכל טעים להפליא) 
תמצאו גם במקום חנות המוכרת את הפריטים המקסימים שיוצרים בסדנאות השונות 
ואולם כנסים ואירועים.

מקום קסום ומתוק עם טעם של חו"ל בלב הרצליה.
בית מלאכה וחנות לממתקים של עדי אנדולט המקסימה, 
בו היא מייצרת בעבודת יד ממתקים נוסטלגיים ועכשוויים מחומרים איכותיים.



ניפגש בפוסט הבא עם ההמלצות שלי! 



Welcoming 2019 איילה כספי וורמס

יום שלישי, 8 בינואר 2019



הכרות וירטואלית היא לא כל כך נדירה בעולם הרשתות החברתיות,
ואחרי האינסטגרם של איילה אני עוקבת כבר שנים,
פה ושם מגיבות אחת לשנייה ולפעמים מזהות חברים משותפים,
השנה הוירטואלי הפך לאמיתי בזכות קבוצת ואטסאפ של אמהות מכורות לאינסטוש,
ואני שמחתי להכיר את האדם המקסים והחייכן מאחורי הפרופיל שממש כדאי גם לכם להכיר,
לא מזמן פתחה איילה גם בלוג ואני שמחתי להזמין אותה להשתתף בפרוייקט,
אז אלו ההמלצות של הבלוגרית השנייה, איילה כספי וורמס
 במסגרת פרויקט "Welcoming 2019"



חשבון אינסטגרם - houseplantlclub
נתחיל בוידוי, בחיים לא הצלחתי לשמור על עציץ חי. 
כל עציץ שעבר את סף דלתי לא שרד. 
הטרנד של אורבן-ג׳ונגל סחף גם אותי,
 זה נראה לי תחביב מרגיע, כיפי, ויותר מהכל פוטוגני,
אך לצערי אני בינתיים רק יכולה להסתכל בהשתאות על חברות שמטפחות את התחביב, 
ובמקביל לעקוב אחרי החשבון המושלם הזה, שכל הירוק שבו עושה לי שקט בלב.

עיר- חיפה
אני יודעת שזה מוזר להמליץ על עיר, 
אבל מה לעשות שגם היום כששואלים אותי (ועברו אי אלו שנים) מאיפה אני, אני עונה ״חיפה״. 
העיר הזאת משמחת אותי מעבר למשפחה ולחברים האהובים שלי שגרים בה, 
היא עיר שמשרה עלי רוגע. 
עזבתי אותה אחרי תקופה שגרתי בכרמליה 
והכל היה במרחק הליכה: הירקן, הפילאטיס, הסינמטק, והכי חשוב בית קפה ופאב שכונתי. 
אולי אני חיה באשליה, אבל חיפה בשבילי נשארה קפואה בזמן. 
אני בטוחה שלחזור לגור בה כמשפחה יהיה שונה לחלוטין,
 אבל זה נראה לי כיפי ונפלא לא פחות. 
לצערי לא נחזור לחיפה בשנים הקרובות, אבל אני עוד מקווה שיום אחד זה יקרה.
עכשיו בונוס חיפאי אותנטי!
מה לאכול בחיפה (כי בואו זה מה שבאמת מעניין אותי)
סנדויץ ברכה - עכשיו מגיעים? (תגידו לה שאף פעם לא הייתם ואז תבינו את הבדיחה).
חומוס אבו מארון - חיפה מחולקת למחנות חומוס, אני במחנה מארון.
ארוחה יוונית אצל ארז גולקו - הדבר הכי כיף שעשינו וטעמנו מזה הרבה זמן. 
אין בעד מה ובתאבון... 

ספר - שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק
כתולעת ספרים רצינית זו כביכול אמורה להיות ההמלצה הכי קלה עבורי,
 אבל בחיים כמו בחיים מאז שיונתן נולד (שנה ושמונה חודשים),
 התחלתי מספר ספרים ומעולם לא סיימתי אותם. 
היכולת שלי להתרכז הוחלפה ביכולת לדמיין תינוק בוכה בזמן שאני מתקלחת. 
לכן הספר שיחיד שסיימתי השנה, שהיה קליל, כיפי, והיווה מפלט למוחי העייף,
 היה ״שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק״ של גייל פארנט בתרגום של שלי גרוס. 
שילה היא JAP, ובתור נסיכה יהודיה אמריקנית היא גם שמנמנה וחרדתית ברמה מעוררת הזדהות. 
בדיוק מה שהתאים למצב רוחי הלא סגור על עצמו כאם טרייה ששואלת עצמה את עצמה ״חיי לאן״.
(תמונה של הספר מתוך הבלוג של שלי גרוס)

מגזין- אלכסון
אחד המגזינים הכי אהובים עלי הוא ״אלכסון״, 
שמאגד בתוכו מאמרי מקור וגם מאמרים מתורגמים 
מעולמות תוכן שונים בתחומי דעת של אומנות, מדעי הרוח, דעה והגות. 
מעל הכל המגזין מעודד חשיבה והרחבת אופקים 
בכל הנוגע לידע שלנו ולאופן שבו אנו מקבלים וחושבים על דברים. 
אני ממש משתדלת גם בתקופות בהן המוח שלי עייף לקרוא לפחות כתבה בשבוע
 (פעם זו הייתה אחת - שתיים ביום אבל הזמנים משתנים). 
קריאת מאמר מאלכסון נכנס אצלי לקטגוריית תשבץ הגיון של הארץ 
(שלא ישתמע שאני מצליחה לפתור אותו לבדי וללא עזרה), 
משהו שלחלוטין נמצא ברשימת הרצונות שלי. 
בקיצור עשו למוח ולחשיבה העצמאית שלכם טובה ותכנסו לאלכסון לקרוא לכם איזה משהו.

פעילות - גינת משק הלברכט
לפני שילד נולד, וגם אחרי שהוא נולד, 
את אומרת לעצמך ״וואלה אני לא אהיה מההורים האלה שהולכים להפעלות בשבתות״. 
מריצה קדימה שנה ושמונה, 
עדיין נמנעת מג׳ימבורי (תודה לאל האבא המסור לוקח לבריכת הכדורים עמוסת החיידקים),
 אבל יש גם פעילויות שהן מהנות במסגרת הפורמט ולכן אני ממש ממליצה על גינת משק הלברכט
הילד היה כל כך שמח, מה שהפך אותי לשמחה באדם. 
מקום קסום ורחב ידיים שמאגד בתוכו עצי מנדרינות,
 פינת חי חמודה (לרוב אני נמנעת מפינות חי), פינת יצירה, הכנת פוקאצ׳ות, גינת ירק, 
ואפילו כוורת עם דבוראי חי וקיים שמראה איך הוא מלטף דבורים. 
היה לנו יום קסום ואפילו רוב האנשים שם איתנו היו חביבים. 
חוץ מאלה שעקרו מהשורש ירקות מפינת הירק אבל זה כבר סיפור אחר.

לבלוג של איילה - Mostly living

לאינסטגרם של איילה - ayalacv@



ניפגש בפוסט הבא,

עם עוד המלצות שממש כדאי להכיר בשנת 2019!



Welcoming 2019 - שנטי גדרון

יום רביעי, 2 בינואר 2019




פוסט ראשון בסדרה של חמישה פוסטים בפרויקט מיוחד שמתחיל היום בבלוג,
"Welcoming 2019"
חמש בלוגריות מוכשרות ויצירתיות מציגות לכם חמש המלצות שכדאי לכם להכיר.
הבלוגרית הראשונה היא שנטי גדרון בלוגרית ביוטי ואופנה סופר מוכשרת,
שאני מכירה כבר כמה שנים ומעריכה את ההמלצות והבלוג שלה,
ואוהבת את האינסטגרם שלה, כדאי לכם לעקוב... 

(קרדיט צילום שנטי: 

ג'ייד סקורי)


אל תתנו ללוק הזרוק שלה להטעות אתכם,
 ההודית הקטנה והמדויקת הזו פתוחה בעיקר בצהריים (ולדעתי גם ערב אחד בשבוע), 
והיא כל מה שיכולתי לחלום עליו במסעדה הודית.
הטעמים מדויקים ומיוחדים מצד אחד, ומנגד אינם עמוסים מדי ומבלבלים. 
המנות נדיבות וטעימות, והאווירה הכללית היא של צ'יל, נונשלט ואוכל משובח.
נחלת בנימין 68, תל אביב.
(תמונה: מעמוד הפייסבוק הרשמי של המסעדה)

ספר - The Glass Castle
הספר המרגש הזה שכבר תורגם לעברית וגם יצא כסרט,
 הוא אחד הספרים האהובים עליי עד היום. 
הוא סוחף, הוא מרגש, הוא נוגע והוא מסוג הספרים שפשוט לא רוצים להניח לרגע. 
אל תתנו לאנגלית לגרום לכם לחשוש,
מדובר על שפה קלה וקולחת שתורמת רבות לעלילה ועושה חשק לעוד,
 וככזו אני ממליצה לקרוא את הספר בשפת המקור.
(תמונה מהרשת - The Glass Castle Jeannette walls) 

זמרת - Kali Uchis
אני באובססיה מוחלטת לשני האלבומים המצוינים של הזמרת הזו, 
שאני יכולה לשמוע בריפיט גם אחר צהריים שלמים. 
קול חם ומזמין, קצב מעניין, סטייל יוצא דופן 
וסגנון מוזיקלי שמשלב פופ, סול ומקצבים לטיניים
 הופכים את אוצ'יס לכזו שאני לא יכולה להפסיק לשמוע.
 Miami ו-Killer שלה נמצאים אצלי בראש הרשימה.

מותג - Glossier 
אומנם לא מדובר במותג חדש בשוק אבל לתחושתי השנה גלוסייה קפצו מדרגה, 
גם עם המוצרים שהם הוציאו לשוק וגם עם הפורמולות שהתפתחו, 
וגם ככה אהבתי מלכתחילה. 
גלוסייה הוא מותג של 'פחות זה יותר', 
וכנגד הטרנדים של ההצללות הכבדות והגבות המעוצבות משנה שעברה, 
הם בלטו בעידון ובהיצע שמתאים למי שמחפשת איפור מינימליסטי שמדגיש את מה שהטבע נתן, 
מבלי לכסות אותו בשכבות של צבע.
(תמונה - שנטי גדרון) 

בושם - סדרת בשמי Replica של Maison Margiela
השנה היתה ללא ספק השנה בה בשמי הנישה השתלטו על חיינו (ואיזה כיף שזה קרה). 
בשמי הנישה ניחנים בתרכובות יוצאות דופן, עיצובים אלגנטיים, 
ויתרון מהותי ברור - אין אותם לכולן, ומכאן שלא תריחי כמו עשרות נשים אחרות. 
סדרת Replica לבית מרג'יאלה היא אחת המוצלחות והאהובות עלי, 
עם בקבוקים קלאסיים ושמות מדויקים, 
שמעוררים אצלי זכרונות נוסטלגיים או יוצרים אצלי מציאות מוחשית. 
האהוב עליי הוא Lazy Sunday Morning.
ניתן להשיג בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון


לבלוג של שנטי - The funny bunny
לאינסטגרם של שנטי - shantihg@


ניפגש בפוסט הבא,
עם עוד המלצות שממש כדאי להכיר בשנת 2019!

את הכי יפה בעולם (חופשה בפריז #2)

יום רביעי, 28 בנובמבר 2018


פריז. אני חושבת שהיא העיר הכי יפה בעולם.
נכון שלא ביקרתי בכל המקומות כולם...
אבל לפריז יש קסם מיוחד.
שילוב של היסטוריה, תרבות, אוכל ושפה שאני מאוהבת בה. 


מאיפה מתחילים? 
חצי שנה לפני הנסיעה נפתחו היומנים של EASY JET לחורף
ואני שאלתי ערב קודם את מון אמור ״פריז?״
לא חשבתי שהוא יגיד לא.
 זאת הנסיעה הרביעית שלנו לעיר האורות שאף פעם לא אכזבה. 


סופ"ש ארוך. ככה אני מגדירה את הנסיעה הזאת.
נטו? שלושה ימים. 
בהם הלכנו בלי הפסקה 
ולשמחתנו מזג האוויר שכלל יום ערפל ויומיים של שמש,
 בלי טיפת גשם אחת, 
נתן לנו לנצל כל רגע ורגע. 


בגלל שזאת לא הפעם הראשונה שלנו בפריז, 
לא הגענו כמעט לאתרי ״החובה״ כמו מגדל אייפל והלובר,
אלא אם כן הם השתלבו במסלול אותו קבעתי מראש. 


ואם אתם כמונו, אוהבים לחוות את העיר בלי לחץ ועם המון הליכה,
אלו ארבע נקודות שלא כדאי לכם לפספס בפריז,
אז ברור שאם אתם מגיעים לפריז בפעם הראשונה 
הייתי ממליצה לא לפספס את מגדל אייפל, שער הניצחון והלובר כמובן.
 אבל אם כבר סימנתם וי על המקומות התיירותיים האלו.
 הנה כמה נקודות ל״מתקדמים״:

גני לוקסמבורג 
הגנים האהובים עליי בפריז (גם טווילרי מושלמים) 
גנים ענקיים ויפייפיים עם עצים גבוהים,
 ומקום מרכזי הכולל ברכת נוי ענקית.
בדרך לגנים תעצרו במאפייה של Pierre Herme
 ותתפנקו עם כמה מאפים מתוקים או מקרונים צבעוניים.
 תתקדמו לאזור המרכזי של הפארק, 
תתפסו כיסא נוח, תרימו רגליים למעלה,
 וזאת מבחינתי המהות של החופש. 
רגע של שקט במקום מושלם. 

רחוב Cremieux
אם אתם מחפשים מקום מושלם לצלם תמונות אינסטוש,
רחוב Cremieux הוא רחוב שכיף לצלם ולהצטלם בו,
כל בית צבוע בצבע אחר, תכלת, ורוד, ירוק, צהוב...
רחוב מקסים, שקט ומיוחד.
(הוא גם קטן מאוד אז אל תצפו לרחוב ענק ומרשים, כמוני)

גשר אלכסנדר השלישי Pont Alexandre III,
גשרים רבים חוצים את הסיין,
אבל זה ללא ספק אחד הגשרים המרשימים לדעתי. 
הוא האהוב עליי גם מבחינת המראה המיוחד והעשיר שלו 
וגם בגלל נקודת התצפית שלו לכיוון מגדל אייפל.
 ומשם אפשר לעבור לראות את הגרנד פאלה והפטיט פאלה
 ולהמשיך לאורך שדרות שאנז אליזה עד שער הניצחון
 (אל תשכחו לעצור בלדורה) 

המארה
אזור המארה היה בעבר הרובע היהודי בפריז,
ובשנות השבעים הפך לאזור לשימור,
הוא משלב גלריות אומנות, מבחר חנויות בוטיק יפות
 וגם את מוזאון פיקאסו,
אפשר לעבור באחד הרחובות הראשיים שלו ולהמשיך הלאה,
או לבלות בו מספר שעות, בחנויות, בתי הקפה ובהליכה ברחובות.

(בסוף הפוסט מצורפת מפת גוגל עם הצעות לשלושה מסלולים נחמדים)



וגם כמה נקודות קולינריות שלא כדאי לכם לפספס:
למאפיה המוכרת יש מספר סניפים 
אבל אנחנו הגענו לסניף בשאנז אליזה,
 הכולל גם בית קפה עם תור ארוך...
לקחנו קופסת מקרונים מדהימים ויצאנו לאכול אותם על הספסל בשדרה 
כשהאנשים החולפים לידנו מסתכלים בסקרנות לעבר הקופסא. 
די מובן.
 בחרנו טעמי ורד, פטל, פיסטוק, כרמל, פריחת תפוז, ווניל. 
כולם התגלו כבחירה מוצלחת. 
כל טעם יותר טעים מהשני. 
לא נראה לי שאפשר לטעות עם המקרונים האלו. 
ואם אתם לא מחובבי המקרונים אל דאגה. יש מבחר עוגות.

גם קונדיטוריות של פייר הרמה יש הרבה בפריז, 
ואני בחרתי להגיע לזאת שנמצאת ברחוב Bonaparte
הסיבה כמו שכתבתי קודם היא הימצאותה ליד גני לוקסמבורג היפים. 
ואין רגע יותר כיפי מאשר לשבת בכיסא הירקרק בגני לוקסמבורג,
 להישען לאחור ולאכול עוגה מתוקה ומושלמת. 
 גם כאן כמו ב- LADUREE. לא נראה לי שיש אפשרות לטעות. 

אחרי שקראתי מספר המלצות
הייתי ממש סקרנית לטעום פופליני. 
פחזניה רכה וסופר טעימה מלאה בקרם מתוק. 
מהמבחר המטורף בחרנו פחזניות עם קרם בטעם וורד,
וגם כרמל ווניל כמובן (הפייבוריט של מון אמור) 
מומלץ ממש ויש מבחר מדהים.

מה עושה בלוגרית שרואה המלצה על גלידריה? 
ברור שמנסה אותה. גם כשבחוץ 6 מעלות. בררררר....
לאמורינו הגענו כשטיילנו במארה. 
אחרי הליכה במורד הרחוב היפה eRue Vieille du Templ
המלא חנויות וגלריות. 
גלידה הייתה הפסקה מצויינת. 
בחרתי גלידה בטעם וניל וגם ערמונים. 
כשהמיוחד בגלידרייה הזאת היא סידור הגלידה כמו פרח. 
הסתכלתי מהופנטת על מי שהכינה לי את הגביע עם המון סבלנות. 




ועוד כמה המלצות מהחופשה:
מונית
כדי שלא יסדרו אתכם כמו שלנו קרה.
 תבדקו את המחיר לפני שתעלו למונית. 
גם אם אתם מגיעים באחת בלילה ואתם עייפים. 
       מונית משדה התעופה שארל דה גול לפריז             
       צריכה לעלות 55 יורו בערך,
(לפי המחירון שרשום במונית עצמה)

מטרו
במקום לקנות כל פעם כרטיס
אנחנו קנינו בקופות ״קרנה״- עשר נסיעות במחיר מיוחד. 
כל עוד לא יצאתם מהתחנה אתם יכולים לנסוע חופשי ולהחליף קווים. 
רק שימרו את הכרטיס עד שאתם יוצאים מהתחנה,
 כי לפעמים תתקלו בביקורות.

       מלון 
לא חסרים מלונות בפריז.  
המבחר מטורף אז כדאי להיכנס לבוקינג ולעשות ״שיעורי בית״. 
אנחנו בחרנו במלון 34b Astotel 
שהתאים לנו מבחינת מיקום (תחנת מטרו קרובה)
וגם תקציב וסגנון. 
המלון היה במיקום מרכזי ונוח. עם חדר מרווח, מעוצב, ונקי מאוד.
 ארוחת בוקר עשירה, ועוד יתרון נחמד? 
בלובי יש במהלך היום בר פתוח חינמי 
הכולל שתיה, מאפים וחטיפים קלים. נחמד. 



אני יכולה להמשיך לכתוב ולכתוב,
אבל נראה לי שהכיוון ברור.
נובמבר בפריז.
זכינו לראות את השלכת המדהימה,
וגם את ההכנות לכריסמס,
ואם אתם מחפשים יעד מושלם לחופשה רומנטית,
תרשמו פריז.



עוד פוסט שלי עם המלצות על פריז כאן :חופשה בפריז
לאינסטגרם שלי orly555  - תסתכלו על ההילייטס מפריז!

מפת גוגל עם המלצות ושלושה מסלולים שאהבנו
(*מסלולים של הליכה ארוכה ברגל)
קישור למפת גוגל עם מסלולים והמלצות







חופשה בפיליון (או קומדיה של טעויות)

יום רביעי, 5 בספטמבר 2018


זאת ללא ספק החופשה הכי מוזרה שהייתה לנו.
שילוב של בחירת מקום מאתגר עבורי. הרבה בלבול. טעויות.
ניסיון לגרום לכולם להיות מרוצים שנידון מראש לכישלון.

אחרי החופשה המוצלחת שלנו ביוון בשנה שעברה,
כבר בטיסה חזרה לחשתי למון אמור שאני מזמינה שוב חופשה משפחתית ביוון גם בשנה הבאה.
השילוב של חופים משגעים, אוכל טוב, אנשים נחמדים וטיסה קצרה במיוחד היה אידאלי מבחינתי,
וכשהגיע חודש ינואר כבר הזמנתי כרטיסים לאתונה והיעד הפעם היה פיליון!

חודשים, קראתי, סימנתי, שמרתי, חיפשתי מידע על פיליון.
כל פעם שראיתי פוסט. תמונה. המלצה. 
היא נשמרה כשאני כבר חולמת על היעד שסקרן אותי.
אבל שום דבר לא הכין אותי לחופשה באזור המטורף הזה.
שמשלב יערות ירוקים עם מפלים, חופים מדוברים, והמון מים מצד אחד (המזרחי)
וחופים שקטים וכחולים, מרחבים, ועצי זית מצד שני,
ויותר מהכל שום דבר לא הכין אותי לכבישים המפותלים והתלולים שלמרות שקראתי עליהם,
עד שלא הגעתי אליהם לא הבנתי עד כמה אפחד מהם.

אלו היו שבועיים מטורפים מהרבה בחינות.
מזג אוויר מדהים עם יום וחצי מפתיעים של סופות רעמים וגשם,
בלבולים בתאריכי המלון שקרו לא פעם אחת אלא פעמיים(?!?!)
לאדם מסודר כמוני שהזמין הכל המון זמן מראש, אבל לא בדק מספיק טוב את תאריכי ההזמנה.
ובנוסף העובדה שטיול עם ילדים בגילאים מסוימים הוא קצת שונה...
מצד אחד זוג שרוצה לחוות את האזור המיוחד אליו הגיע, ומצד שני שלושה ילדים שהעדיפו להיות בבריכה.
מצד אחד צמד תאומים אנרגטי שלא התלהב מהנסיעות הארוכות,
ומצד שני מתבגר שמצידו ניתן היה להישאר בחדר המלון עם קונסולה אחת או שתיים ולהזמין טייק אווי כשרעבים.
ואמא אחת. שרוצה שכולם יהיו מרוצים ואז מבינה שזה בלתי אפשרי ופשוט משחררת.

החלטתם שיעד החופשה הבא שלכם הוא פיליון?
תרשמו לכם כמה המלצות מהניסיון שלנו.


ההמלצה הראשונה שלי היא שבמידה ואתם רוצים לטייל בצורה אפקטיבית בפיליון,
תחלקו (אם יש לכם אפשרות) את ימי החופש בין הצד המזרחי למערבי.
אחרת לא תצליחו לחוות את שני הצדדים בצורה טובה מאחר ותבלו את רוב הזמן בנסיעות.
המרחקים בין הצדדים לא מאוד גדולים אבל בגלל הכבישים המפותלים כל נסיעה מתארכת מאוד.

***אזהרה***
נקודה חשובה לגבי גוגל!
WAZE לא עובד טוב בפיליון ולכן ההמלצה של כולם היא להוריד מפה לא מקוונת של גוגל,
ולטייל בעזרתה. זה גם מה שעשינו לאורך כל הטיול,
אבל אני חייבת להזהיר. יום אחד בדרכנו לזגורה האפליקציה החליטה "לקצר" לנו את הדרך,
וניווטה אותנו ממש לפני ההגעה ליעד, לדרך כורכר שהובילה אותנו בדרך שלא התאימה לרכב,
עליות מטורפות, דרכים צרות, ופשוט הלכנו לאיבוד בתוך כפר חקלאי קטן בלי שום הבנה איך לצאת ממנו,
התושבים במקום לא ידעו מילה באנגלית וטוב שיש גוגל טרנסלייט שתרגם את המילה "יציאה" ליוונית
ואחרי הכוונה של שלושה אנשים טובים ואישה עם טנדר שאמרה לנו לעקוב אחריה,
יצאנו חזרה לכביש הראשי. חוויה מזעזעת ולא מומלצת.
מאז לא הקשבנו לאפליקציה ברגע שראינו אותה מנווטת אותנו לכביש כורכר,
אלא נשארנו רק על כבישים סלולים.


אוכל קדימה אוכל!
מבחינה קולינרית לא היה מקום שלא נהנינו מהאוכל שלו,
אבל היו כמה שממש אהבנו:

1. Tavernaki Vontzos
מסעדה קטנה ומקסימה בכפר מורסי, עם אוכל ביתי ומרפסת עם נוף מושלם,
על המסעדה המליץ לנו בעל הצימר שבו שהינו,
ואכלנו שם פעמיים. השרות אדיב והאוכל טעים.

2. Six keys
מסעדת שף שנמצאת ממש על חוף הים באפיסוס,
בעלת מחירים גבוהים יותר מהמסעדות הממוצעות באזור,
המציעה מבחר מנות מיוחדות וטעימות מחומרי גלם מעולים,
השרות מעולה, והנוף לחוף הים מושלם.

3. Niki's Taverna
מסעדה קטנה עם אוכל יווני ביתי וסופר טעים בכפר זגורה,
זאת מסעדה בה לא תקבלו תפריט אלא יפרטו לכם את מבחר המנות שמוצעות באותו היום בעל פה,
ואנחנו בחרנו בפרחי קישואים ממולאים בגבינה ומטוגנים שהיו מדהימים,
שעועית גדולה ברוטב עגבניות, בשר ברוטב לימון, סלט יווני ועוד מבחר מנות שהיו פשוט נהדרות.
וכשביקשנו את החשבון? קיבלנו מגש עם מבחר ריבות ביתיות מתוקות. תענוג!

4. Abona Eatery
בדרך מאתונה לפיליון עצרנו בעיירה Kamena Vourla במסעדה מצוינת שנקראת Abona
ממבחר המנות בחרנו פיצה מעולה, מנת עוף, סלט יווני, פסטה. הכל היה טעים מאוד.
 ויש גם נוף מושלם לים. מקום נחמד לעצור ולהתרענן בו בדרך הארוכה מאתונה לפיליון.

איפה מבקרים? מה לא לפספס? מסלולים?
אין לי המלצות למסלולים מאחר ואנחנו לא משפחה שמטיילת "לפי הספר"
אנחנו מטיילים ברוגע, בלי תכנון מדויק, בכל זאת חופש.
סימנתי במפה (שמצורפת בסוף הפוסט) לפני הנסיעה
מקומות מומלצים וכל בוקר יצאנו לדרכנו בלי תכנון מדויק.
איפה טיילנו?
היינו כמובן בחוף דמוחרי בו צילמו את הסרט מאמה מיה,
הגשמת חלום מבחינתי. החוף קטן ונעים. עם מסעדות מסביב.
ביום שהגענו הוא היה שקט מאוד ולא עמוס אבל יש לציין שהגענו אחר הצהריים.
ביקרנו ביום אחר, גם אחר הצהריים בחוף מילופוטאמוס המפורסם שהיה מרשים בדיוק כמו בתמונות,
אחרי ירידה של עשרות מדרגות מגיעים לחוף מושלם שלצערי כשהגענו אליו היה סוער,
כך שלא ממש נהנינו מהרחצה בו אבל כן מהנוף והאווירה.
(בכלל החופים באזור המזרחי סוערים יותר לעומת הצד המערבי)
*שני החופים לא מסודרים מבחינת מקומות ישיבה ושמשיות. קחו זאת בחשבון.

בוקר אחד הגענו לעץ הדולב המפורסם של הכפר צגרדה,
עץ דולב בן למעלה מ-1000 שנה שהוא בעצם מרכז הכפר,
(נמצא קצת מתחת לכביש הראשי שעובר בכפר, תשאלו כשתגיעו)
מיה ויונתן טיפסו עליו בהתלהבות ואני התרשמתי מהיער המושלם שנמצא מתחתיו.
אכלנו גלידה ונהנינו מהאווירה בכפר.

הדרך לזגורה סחטה ממני קריאות התלהבות.
לאחר שהלכנו לאיבוד בדרך בפעם הראשונה שנסענו לכפר המוכר בזכות התפוחים המעולים שלו,
נסענו אליו שוב ביום אחר תוך כדי שאנחנו עוברים בדרך בקילומטרים של מטעי תפוחים אדומים,
נוף מרהיב שאי אפשר להתעלם ממנו. אני מניחה שלאחר חודש אוגוסט כבר קוטפים את כולם,
מאחר וכל הדרך ראינו ארגזי פלסטיק צבעוניים שהיו מוכנים כבר לקטיף.
(בזגורה עצמה אין הרבה מה לעשות. הדרך יפה. וכדאי לאכול אצל ניקי כמו שכתבתי)

וולוס היא העיר בה תוכלו לעשות קצת שופינג!
ברחוב הראשי שלה תמצאו את PUBLIC, BERSHKA, SEPHORA, TIGER ועוד רשתות מוכרות.
בילוי נחמד של כמה שעות רק שימו לב שרוב החנויות נסגרות בשעות הצהריים,
וגם בימים מסויימים למשך כל אחר הצהריים.

קראתי המלצות גם על מסלול הליכה (לא מעגלי) ליד פורטריה שנקרא SPRINGS OF MANAS
אנחנו הגענו אליו יום אחרי גשם והתקדמנו בו רק כמה דקות בגלל הבוץ,
אבל התרשמנו מיער קסום מלא מפלים קטנים שנראה כמו באגדות.

* ויש עוד המון יישובים קטנים שטיילנו בהם,
אם אתחיל לפרט את כולם אצטרך לכתוב חלק שני ...


איפה ישנים?
כמו שהמלצתי חילקנו את החופש שלנו לשבוע בצד המזרחי ואת החלק השני במערבי.
בחלק המזרחי בחרתי בצימר הנמצא ביישוב MOURESI
(קרוב יחסית לכל החופים המדוברים, וגם לצגרדה, קיסוס)
הצימר נקרא Tampakeika - Traditional Family Apartments
והוא נמצא במבנה בעל ארבעה צימרים סה"כ.
שניים בקומה התחתונה (ליד גם גר הבעלים) ושניים בקומה העליונה בהם יש מרפסת
ממנה ניתן להשקיף לנוף המרהיב של האזור.
הצימר שקיבלנו היה בעל שני חדרי שינה,סלון, מטבח קטן,
בו כל בוקר יניחו לכם את המצרכים להכנת ארוחת הבוקר
 (לחם, צנימים, גבינות, נקניק, ירקות, חלב, מיץ תפוזים, שוקולד, ביצים ועוד...)
הצימר היה נקי, מסודר ונח. הוא לא צימר מפואר אלא בסיסי מאוד,
והחיסרון היחידי מבחינתנו היה המקלחות הקטנות שלו.
כשעזבנו נתן לנו הבעלים שהיה אדיב וסופר נחמד,
מתנה: שמן זית, דבש ואורגנו מהאזור.

בחלק המערבי בחרתי במלון בוטיק מושלם, karavia lux inn
 עליו קראתי בבלוג של מתן שופן,
(שהיה בחופשה באזור שנה לפנינו וההמלצות שלו הן אחת הסיבות שבחרתי בפליון לחופשה שלנו)
אין לי מה להגיד על המלון חוץ ממיליון מחמאות,
זה מלון בן עשרה חדרים מעוצבים, נוחים, עם כל הפינוקים,
בריכה, ספא, מסעדה, צוות אדיב בצורה יוצאת דופן, ארוחת בוקר עשירה
אני יכולה להמשיך. אבל נראה לי שהבנתם. סופר מומלץ.

אני יכולה להמשיך ולכתוב עוד ועוד על החופש שלנו,
הוא היה באמת מכלול של רגעים מצחיקים, לחוצים, מבלבלים, מעצבנים
ועם כל זאת כשחוזרים הביתה זוכרים את הנופים אבל יותר מהכל
אני זוכרת את יונתן ומיה חולקים מנת פסטה,
את רשימת השירים המגוונת שדניאל הכין ושמענו בטיול בלי הפסקה
שכללה משירים של מייקל ג'קסון, נירוונה, ביטלס, שלום חנוך ועד פרנק סינטרה
את הרגע בו בשקט יונתן החזיק למיה את היד כשהייתה בלחץ מההמראה לאתונה,
את הצחוקים וההתלהבות ערב לפי החזרה לארץ בקארטינג בוולוס,
את הרוגע של מון אמור ברגעים בהם הייתי לחוצה מהדרכים, איזון אמיתי.
אלו הרגעים שהופכים את החופש לחופשה עם חוויות.



המלצת קריאה:
הבלוג טוניס שולחן- פוסט המלצות קולינריות מעולה.
פוסט בבלוג mamarazzi -  יוון עם ילדים- חצי האי פיליון
קבוצת פייסבוק עם המון מידע פיליון ויוון למשפחה המטיילת
קבוצת פייסבוק כללית בה ניתן לחפש מידע על פיליון - חו"ל זה כאן

רוצים לקרוא על החופשה שלנו באי קטן ושמו אגיסטרי? הנה לינק!
רוצים לראות את הסטוריז שלי מפיליון באינסטגרם ? לינק לאינסטגרם שלי תסתכלו ב- Highlights

ואני גם מצרפת את מפת הגוגל שלי:

מתגעגעת לקיץ. וידויה של מכורת חורף

יום ראשון, 11 במרץ 2018



מכורת חורף.
יש כזה דבר. 
מחכה לגשם הראשון. אוהבת צעיפים, הולכת בלי מטריה ומעיל,
נהנית מהקור, מהטיפות על הפנים, מהאוויר הנקי והקר,
הולכת יחפה על המרצפות הקפואות בבית.

כל השנים סבלתי בקיץ.
 בכתיבת שמונה שנים של בלוג,
אני חושבת שיש פה לפחות 20 סיפורי גשם והכרזות על אהבתי לחורף,
מכורי החורף הזדהו ושונאי החורף הרימו גבה
וככה היה שנים.
אז מה קרה?

שלושה שינויים קרו השנה,
שלושה שינויים שגרמו לי לאחרונה להתגעגע לקיץ,
להתחיל לחשב כמה זמן נשאר עד שהחורף הישראלי הקצר שלנו ייגמר,
ואולי לעשות טבלת ייאוש כמו יונתן שמחזיק ליד המיטה שלו לוח שנה,
ומסמן כל יום שעובר בדרך לתאריך המסומן. יום ההולדת שלו.

השינוי הראשון הוא ניתוח השרוול שעברתי בתחילת החורף של שנה שעברה,
בזכותו ירדתי 43 ק"ג ופתאום קר לי. ממש. ברמת קר מכאיב ולא נעים.
ואני שמעיל חורף לא היה קיים במלתחה שלי, מסתובבת קבוע בתיק עם צעיף ענק,
בלחץ מהקור. 

שינוי שני?
מעבר דירה. או יותר נכון מעבר לדירת גג.
מה שלווה בגידול עגבניות ומלפפונים, פתיחת בריכה למיה ויונתן בקיץ,
כיף? אז זהו שאז הגיע החורף...
ואיתו  הצפה של חדר הילדים בגשם הראשון והמון בעיות רטיבות ....
קירות הגבס נרטבו, תמונות נהרסו, צבע התנפח
 וכרגע אנחנו רק מחכים שהכל יתייבש ונוכל לצבוע מחדש.
והשלישי? שעון החורף. 
אם בעבר התחלת וסיום שעון הקיץ לא שינו לי הרבה, חוץ משינוי הזמנים בהם בילינו בגינה,
וגם כמה ימי הסתגלות לשינוי בשעת השינה.
השנה שעון חורף  =  פחות זמן אור אחר הצהריים,
מה שהוביל לעצירת המנהג המשפחתי הכי נחמד שיצרנו לנו מאז המעבר.
כל ערב בסביבות השעה שש כשכבר לא חם,
עלייה לגג עם עוגיות וקנקן מים חמים שהפך לקנקן תה עם עלי נענע ולואיזה שקטפנו מהאדניות,
יושבים, מדברים, צוחקים, זמן משפחתי נטו.


אז אתם מבינים איך פתאום אני מתגעגעת קצת לקיץ?
או שאולי נתפשר על האביב?