חמישה כוכבים (אפריל)

יום שבת, 30 באפריל 2011

חמישה מוצרים שאהבתי החודש :


במשך שנים הלק הקבוע שלי היה פרנץ'- בהיר, קלאסי ודי משעמם.
את Bahama mama של Essie  ניסיתי בעבר ושוב חזרתי אליו החודש,
הלק בגוון סגול כהה, מתקבל בדיוק כמו בתמונה,
בעל עמידות גבוהה ומריחה קלה.
סוחט המון מחמאות. 
אהבתי !

פעמים רבות שואלים אותי איזה בושם שמתי, ומרימים גבה מופתעת כשאני עונה...
  הריחות שאני בוחרת הם בדרך כלל גבריים,
Jean paul gaultier - LE MALE  עם הריח הפרשי והנקי ,
או פאי של Givenchy עם הריח המתובלן והדומיננטי אבל לא מתקתק
נמצאים קבוע על מדף הבשמים שלי,
לבושם Teint de neige של לורנזו וילורסי נחשפתי לפני כמה שנים,
עוד לפני שהיה כל כך פופולרי,
הריח בניחוח טלק הקסים אותי מיד,
תוסיפו לזה את העמידות המאוד גבוהה שלו ותקבלו בושם מוצלח במיוחד,
אהבתי !




קרם גוף -Evojuice של O.P.I
קרם גוף קליל שנספג מהר, ומתאים מאוד לקיץ בגלל התכונה הזאת, 
או למי שלא אוהבת קרמים שומניים וסמיכים.
לסדרה ריחות פירותיים ומתקתקים, ניסיתי את שני הקרמים שבתמונה: יסמין וקוקוס מלון,
העדפתי את ריח היסמין בעיקר מכיוון שריח הקוקוס דומיננטי מידי,
האריזה עם המשאבה נוחה לשימוש,
(למוצר יש גם אריזות נסיעה קטנות שמתאימות לתיק)
אהבתי !
MINERALIZE SKINFINISH
פודרה מינרלית של M.A.C
בימים האחרונים אני כבר רואה את תחתית המוצר,
ומנצלת גרמים אחרונים של הפודרה המוצלחת הזאת.
פודרה עדינה, עם שימר קליל ביותר, לא מתקבל מראה מקומח,
מבחינתי בין הפודרות הטובות שניסיתי.
אהבתי !

קרם גוף לאם ולתינוק של SABON,
לא בחירה ראשונה שלי אבל בעקבות מבצע של החברה החלטתי לנסות אותו,
הופתעתי לטובה:  הריח עדין ונקי,
מתאים למי שלא מעונינת בקרם שיתנגש בריח עם הבושם שלה,
מרקם קל, מעט שומני, נספג בקלות ולנוחות השימוש- משאבה.
אהבתי !


מיומנה של אמא (פסח)

יום שלישי, 26 באפריל 2011

פסח 2009.
הריון תאומים. שבוע 38. חופש פסח מתחיל, ואני ? לא מסוגלת לזוז. מהספה למיטה, מהמיטה לספה ואז למטבח. זה בערך המסלול שלי לחול המועד באותה השנה. באחד הימים אני מחליטה לצאת לסופרפארם הקרוב לרכוש מוצר או שניים, בדרך חזרה מהדרך "הארוכה" שנמשכה אולי 5-6 דקות, אני מרגישה שנגמר לי האוויר ונעצרת כל שניים שלושה צעדים, בתחושה שזהו, עוד שניה אני מתקשרת למון אמור שיבוא לעזור לי לחזור הביתה.מאותה הסיטוציה המביכה אני מחליטה להישאר בבית, עד שהבונבונים יחליטו לתת אות ליציאה.
יומיים לאחר מכן אני יוצאת לבית חולים איכילוב - ללידה.

פסח 2010 יום לפני ערב חג.
אני מגלה שלפוחית קטנה על הבטן של מיה, יום לאחר מכן לשלפוחית הזאת נוספו עוד 30, ואני עם פרצוף חמוץ, הבנתי שמחלת האעבועות שיונתן נדבק בה שבועיים קודם לכן, לא פוסחת גם על מיה ומשביתה לנו את חול המועד.את כל השבוע אנחנו מבלים בבית עם תינוקת כעוסה ועצבנית. ואני ? בתור מי שנדבקה במחלה המגעילה הזאת בגיל 21 !!! כל כך מבינה את ההרגשה.

פסח 2011
אני מקווה שהשנה אנצל את ימי החופש עם הילדים ומחליטה כבר ביום הראשון לחופש, לקחת אותם לספארי. אז מה אם מזג האוויר לא היה לטובתי ? החום היה בלתי נסבל, הריח גם לא משהו..... אבל בתשע בבוקר התיצבנו בספארי ובמשך השעות הקרובות ראינו את כל החיות שבדרך כלל רואים רק בספרים.


מיה ויונתן התלהבו מכל חיה, ציפור ואפילו פרח, דניאל גם שמח לבקר בספארי אחרי שלוש שנים,
הספקנו אפילו ללטף עיזים קטנות בפינת החי ולא לעצבן את הגדולות.......



לליל הסדר הוזמנו למושב, למשפחה של מון אמור וכמובן ששמחנו,המשפחה והאווירה במושב מדהימה, הדרך צפונה בערב פסח קצת פחות,יותר משלוש שעות היינו בפקקים, מיה ויונתן ישנו לפעמים אבל גם קיטרו בסטריאו כשדניאל יושב באמצע, והתוצאה ? בליל הסדר דניאל עם כאב ראש חזק שלא מניח לו, נרדם כמה דקות אחרי ה"מה נשתנה", מיה ויונתן שישנו בנסיעה, ערניים בשעה הכל כך מאוחרת בשבילם ומסתכלים בסקרנות על ההתרחשות במטבח. שעתיים לאחר מכן.....חשבתם שהם התעייפו והלכו לישון? גם אני חשבתי וטעיתי בגדול. בשעה שתים עשרה בלילה רדפתי אחרי שני הבונבונים שהתגלגלו מצחוק ושיחקו תופסת ברחבי החדר,  אני לעומתם ממש לא חייכתי ורק חשבתי מתי אוכל ללכת לישון, למרות שעם הצחוק המתגלגל של מיה וצווחות השמחה של יונתן אי אפשר היה להישאר רציני.
לפחות בדרך חזרה לא היו פקקים.......






בוקר יום שלישי התחיל מצוין, גילי ומשפחתה מחיפה הגיעו למרכז, וקבענו שניפגש במתחם התחנה,בתור אספנים של פריטי קוקה קולה היה לנו ברור שלתערוכת המחזור שהיתה במתחם אנחנו בטוח נגיע, ושמחנו על החברה המוצלחת. יום שמש בהיר בניגוד לתחזיות מזג האוויר קידם את פנינו כשהגענו למתחם,תור של כ- 10 דקות ואנחנו בתערוכה. קוקה קולה יודעים להרשים:  פריטי לבוש שונים, תכשיטים, צעצועים מקרטוני קוקה קולה, כל הפריטים ממוחזרים, מדריך נחמד ואדיב ביותר הסביר במשך כמה דקות לילדים וגם לנו על התערוכה ועל המחזור.
המשכנו להסתובב במתחם הנעים, קצת חנויות, שתיה קלה, ללא ספק מקום נעים להעביר בו בוקר שימשי שכזה,הדרך חזרה הביתה, היתה ללא ספק הנקודה שהרסה את כל היום המוצלח הזה. דרך של חמש דקות בערך לקחה - שלוש וחצי שעות !!!! לא חזרנו מצפת לתל אביב, גם לא טבריה או באר שבע היציאה מהחניון נסגרה לחלוטין, לא מובן לי למה ונשארנו במקום שלוש שעות.
איזה סיום לא מוצלח ליום מהמם !!!








זה היה פסח שלי, אחרי שנתיים בבית, הרגשתי חג וחופש !!!




סיפורה של כורסא

יום ראשון, 17 באפריל 2011


יום שלישי ,
לוקחת חופש עם מון אמור,
מטעינה אנרגיות לקראת שבוע לחוץ ומטורף במיוחד,
נוסעים ליפו,
שוק הפשפשים,





המטרה, חוץ מטיול בשמש וישיבה מול הים בטיילת עם קולה קרה,
מציאת שתי כורסאות לסלון,
עוברים דרך חנויות מעצבים, חנויות ריהוט - רטרו ישן וחדש,
ולא מוצאים כלום,
דקה לפני שהתיאשנו, בפינת הרחוב אני רואה כורסא ישנה,
ממשיכה עוד כמה צעדים,
ורואה את שתי הכורסאות הישנות והמרופטות,
אותן קנינו עשר דקות לאחר מכן,




איפה לקנות בד ריפוד ?
ברור שב"בדולינה" אצל דניאל איכילוב
בחרתי שני סוגי בדים שחשבתי שישתלבו ביחד,
ו......
הנה התוצאה
הספות לאחר ריפוד אצל הרפד השכונתי,










אהבתם ???



זהירות שיפוצים !!! (חלק א')

יום רביעי, 13 באפריל 2011

לכל אוהבי השיפוצים.....
הנה הפוסט לו חיכיתם !

מאיפה מתחילים?
שלושה חודשים לפני השיפוץ כשמגיעים להחלטה שהבית צפוץ,
את האזור לא רוצים להחליף ושלאחר חיפושים לא נמצא מקום אחר לקניה,
עלה הרעיון לשפץ את הבית שלנו.

לא פשוט,
לאן תלך משפחה בת חמש נפשות +כלב לא קטן?
ידענו שהשיפוץ יקח כחודשיים,
המשימה הראשונה שלי אחרי מציאת אדריכלית ושיפוצניק,
היתה מציאת דירה באזור שלנו כדי לא לשבור את השגרה לבונבונים.
אחרי חיפושים עקשניים ביד 2 נמצאה הדירה,
רוב הדירות המוצעות לטווח קצר הן דירות יוקרה במחירים מטורפים,
כשעיצוב הפנים שלהן לפי התמונות היה עמוס מאוד,
מה שמאוד לא הלהיב אותי כאמא לשני תינוקות בני שנה וחצי,
שנמצאים בשלב ה "לא להקשיב", "לגעת בהכל" ו"בואו נראה כמה מהר אני שובר פה משהו"
אחת הדירות משכה את תשומת ליבי במראה אבל בעיקר במיקום שלה.
רחוב רוטשילד הקסום !!!
זה לא סוד שרחוב רוטשילד היה היעד המועדף של מון אמור ושלי למגורים,
כל פעם שאנחנו עוברים ברחוב אנחנו מוקסמים מהאנרגיות שלו,
חמש דקות לאחר הביקור בדירה, כבר ידענו שמצאנו את מבוקשנו,
דירה בת שלושה חדרים באמצע רוטישלד,
להיות יותר מדויקת?
מעל מסעדת "קנטינה", יש יותר מרכז מזה?
ויותר חשוב מהמיקום - דירה שבה מקבלים גם את טדי הכלבלב,
כמובן שדרשו מאיתנו ערבון במקרה ויתגלה ככלב הורס ספות וריהוט......

כשסימנתי וי גם על מציאת דירה,
כבר ידעתי שזהו! אנחנו מתחילים !!!


תאריך היעד ליום הראשון של השיפוץ היה 2.11.10
וכמה ימים קודם לכן הגיעו 60 קרטונים למעוננו.
צריך להתחיל לארוז !


אני מסוג האנשים ה"לא אוגר",
אחת לכמה חודשים אני מתלבשת על חלק בבית ועושה סדר,
 שסופו תמיד כמה שקיות שיוצאות למסירה או לזבל.
הפעם ידעתי שזאת הזדמנות ל"מגה" סדר,
וניצלתי את ההזדמנות - כל פריט שהיה ספק שאי פעם נשתמש בו,
פשוט לא הוכנס לקרטון.

מהר מאוד התחילו להערם קרטונים מסודרים עם מדבקות בבית,
מלאכת האריזה נעשתה די מהר ומילאה אותי אנרגיות והתרגשות לקראת השיפוץ.




גם יונתן עזר לנו במלאכה:


וביום שלישי , בתאריך המיועד,
בשעה 12:00 הבית היה כבר ריק לאחר שחברת ההובלות,
העמיסה את כל תכולת הבית למשאית אחת,
וכל תכולת הבית עברה לאיחסון.

ברגע הזה , האנרגיות שמילאו אותי קצת פחתו,
זה לא כל כך נעים לראות בית ריק,
זה מראה עצוב.


כבר בצהרי אותו היום הגיע עופר השיפוצניק והתחיל במלאכת פירוק המטבח,


פירוק או יותר נכון שבירת- הקרמיקות


ולאט לאט המטבח נראה ככה:


ליאור שעבד איתו, התחיל במלאכת פירוק הדלתות והמשקופים.
ואנחנו הלכנו להתארגן בדירתנו החדשה.


4.11.10 - יום ראשון לשיפוץ !!!
ואני מתיצבת בהתרגשות עוד לפני השיפוצניקים בדירה,
לתעד את שבירת הקיר הראשון.
ככה זה נראה :



מהר מאוד הדירה התמלאה בבלוקים שבורים,
אבק וליכלוך,
השיפוץ התחיל !!!


בשבוע הראשון השיפוצניקים היו עסוקים בעיקר בלשבור,
והבית התמלא בקירות וקרמיקות שבורות,
וברחוב ליד אנחנו התמקמנו בדירה הזמנית,
וגילינו שהחלום שהתגשם - רועש במיוחד
 למרות שהדירה שלנו נמצאת ברחוב ראשי,
רחוב רושילד התגלה כרועש במיוחד בכל שעות היום והלילה,
הלחץ מהשיפוץ והרעש, לא נותנים לי לישון,
ואת הלילות הראשונים הראשונים בדירה אני מבלה מול המחשב והטלויזיה.

שבוע שני לשיפוץ ומתחילים לראות תזוזה לכיוון בניה ולא רק שבירה,
קירות גבס מוקמים לפי שרטוט האדריכלית,
מתקדמים !!!



ברחוב הסמוך, אני מגלה שבישולים לא יצאו מהמטבח הפצפון,
עם הכיריים שמקרטעות, ומשטח עבודה בגודל של רבע מטר,
ומתחילה להכיר ולבדוק את המסעדות שעושות טייק אווי באזור.


עוד שבועיים עוברים והדירה נראית לי כמעט אותו הדבר,
למרות שיש התרחשות והתקדמות של אינסטלציה חשמל וחיפוי של האמבטיות,
חוץ מבלאגן קשה לראות משהו.


ברחוב הסמוך, קשה לנו להתרגל לשיגרה הזמנית,
אבל מי שהכי קשה לו אופן מפתיע זה דוקא טדי,
שמראה סימנים של דיכאון, ומתחיל להדאיג אותי.

שבוע חמישי ושישי,ומתחילים לראות בית,
מונח ריצוף, חיפוי באמבטיות, שפכטל בקירות
במקביל אני כמעט מפסיקה לצלם,
ההתלהבות ההתחלתית מתחלפת בחוסר סבלנות,
אני רק רוצה לחזור הביתה.



ברחוב ליד מון אמור האדיש בדרך כלל,
מצטרף לדניאל ואליי בקיטורי "אני רוצה הביתה"
חסרה לנו הפינה שלנו, השקט שלנו, ההרגשה של בית!

וטדי ? מתחיל ללכת למעון לכלבים,
כן, כן אנחנו בתל אביב, זה מאוד נהוג כאן.
באים לקחת אותו בשעה שמונה ועד חמש הוא מטייל,
ומשחק עם כלבים אחרים,
מה שקצת משפר את מצב רוחו.

שבוע שבע ושמונה ,נגמר השיפוץ !
מגיע המטבח, מונחים חלונות וסורגים,
ואנחנו מתחילים לתכנן את הלוגיסטיקה של החזרה הביתה
מאושרים !


מה קרה בהמשך ?
ואיך נראה הבית?
בפוסט הבא - זהירות שיפוצים !!! - חלק ב'

SHOOKA IN TEL AVIV

יום חמישי, 7 באפריל 2011


עדי בלומנפלד הפכה מצב בלתי אפשרי למציאות קסומה.
את עדי הכרתי כשהכנתי כתבה על נשים
שבעקבות הריון,לידה או אמהות שינו את עיסוקן,
הסיפור של עדי מבחינתי הוא כמו סיפור מהאגדות,
לאחר שמונה שנות עבודה בתחום הקונדיטוריה,
פוטרה בהריון, עובדה לא נתפסת בעיני,
אבל בישראל שנות ה- 2000, זה עדיין קורה.




הפיטורים והידיעה שלא תוכל למצוא עבודה בהריון -  מינפו הזדמנות,
פתיחת עסק של ערכות משחק - אוכל מבד  - SHOOKA
כמה חודשים לאחר מכן פתחו עדי ובעלה חנות צעצועים בגבעתיים באותו השם,
ובשבוע שעבר גם בתל אביב.


לחנות הגעתי עם שלושת הבונבונים,
את הגג האדום עם הנקודות הלבנות של החנות - רואים מרחוק
שמחתי לגלות מפתן רחב שמתאים גם לעגלת תאומים וגישה נוחה,
שבהרבה חנויות לא חשבו עליהם,

ובחנות ?
חגיגה אמיתית לילדים אבל לא רק,
בין המדפים והקירות של החנות מונחים עשרות אם לא מאות,
מוצרים צבעוניים לגילאים שונים,
וכן, גם לאמהות חובבות העיצוב.
היה לי ממש קשה לצאת מהחנות, כל מבט מגלה עוד ועוד פריטים שלא ראיתי,
ודניאל לא הפסיק להפנות את תשומת ליבי לעוד פריטים שחמקו מעיני.



מה אהבנו בשוקה ?

את הערכות של SHOOKA כמובן, את צעצועי העץ שנמצאים במרכז החנות,
והזכירו לי את הילדות, את הקשתות והבובות המדהימות של מותק הדס הול


את המוצרים של טווילינגן :
מסגרות מגנט ולוח מגנט צבעוניים ויחודיים



מחברות רטרו של NOTBOOK



כלים של SOFI


תוסיפו לכל המבחר הזה גם שירות אדיב ומקצועי,
ותתקשו לצאת מהחנות,

דניאל בחר כמתנה את ערכת החפירות הזאת,


וישב עם המברשת כמה שעות בכדי לגלות את כל האוצרות שבתוכה.


אנחנו בטוח נחזור לבקר שם !



שוקה
רמב"ם 7 , נחלת בינימין, תל אביב




שישי בסטייל

יום ראשון, 3 באפריל 2011

פגישה עם חברה ביום שישי בבוקר בבית קפה- זה תמיד כיף,
פגישה עם חברה ביום שישי בבוקר בבית קפה בקולאז' סייל של קרן שביט - זה מושלם !

שישי בבוקר, מתארגנת ויוצאת מהבית ליום קיץ חמים, איזה דרך נחמדה להתחיל את החודש,
טלפון לאדר (בובוש) לפני שבועיים,והנה יש לי חברה מושלמת לשישי בסטייל.
אדר ואני מכירות כבר כמה שנים, הכרנו במקום העבודה ותמיד דקה אחרי שאנחנו נפגשות,
לא משנה כמה זמן לפני כן לא נפגשנו, השיחה קולחת, ואי אפשר לעצור את הפרץ הדיבור והצחוק שלנו.

להראות את כל המציגים שהיו בקולאז' סייל צריך כמה פוסטים, הנה כמה שממש אהבתי :


                      קופסאות הוינטג' שמוסיפות לכל מדף מראה קסום של קרן שביט
                                             וכמובן התכשיטים שלה.
הריהוט המשופץ של הגר לנזיני
הכלים הצבעוניים של PIP STUDIO שמיבאת אורית מטווילנגן

 פרטי הבייסיק הקלאסיים של BASIC


העריסות והעגלות לבובה של SHUSHU


אחד הדוכנים הכי מיוחדים היה של אמנון מ-  PASHUT
שתופר פריטים שונים מבד,
תוספת חמודה ומקורית לכל בית .




 בובות של timo

תכשיטים וצעיפים של TAMARA




הסתובבנו בין הדוכנים המעוצבים, מתלהבות מהפריטים המיוחדים, קונות, מפטפטות, צוחקות,
ואחרי שראינו את כל הדוכנים התישבנו לנו על ריהוט שטרם עבר שיפוץ אצל הגר לנזיני,
בבית הקפה המאולתר של מאפיית מרגוזה כי הרי אנחנו חייבות להשלים פערים מהפעם האחרונה שנפגשנו.



                           ללא ספק - שישי בסטייל !!!