זהירות שיפוצים !!! (חלק א')

לכל אוהבי השיפוצים.....

הנה הפוסט לו חיכיתם !

מאיפה מתחילים?

שלושה חודשים לפני השיפוץ כשמגיעים להחלטה שהבית צפוץ,

את האזור לא רוצים להחליף ושלאחר חיפושים לא נמצא מקום אחר לקניה,

עלה הרעיון לשפץ את הבית שלנו.

לא פשוט,

לאן תלך משפחה בת חמש נפשות +כלב לא קטן?

ידענו שהשיפוץ יקח כחודשיים,

המשימה הראשונה שלי אחרי מציאת אדריכלית ושיפוצניק,

היתה מציאת דירה באזור שלנו כדי לא לשבור את השגרה לבונבונים.

אחרי חיפושים עקשניים ביד 2 נמצאה הדירה,

רוב הדירות המוצעות לטווח קצר הן דירות יוקרה במחירים מטורפים,

כשעיצוב הפנים שלהן לפי התמונות היה עמוס מאוד,

מה שמאוד לא הלהיב אותי כאמא לשני תינוקות בני שנה וחצי,

שנמצאים בשלב ה "לא להקשיב", "לגעת בהכל" ו"בואו נראה כמה מהר אני שובר פה משהו"

אחת הדירות משכה את תשומת ליבי במראה אבל בעיקר במיקום שלה.

רחוב רוטשילד הקסום !!!

זה לא סוד שרחוב רוטשילד היה היעד המועדף של מון אמור ושלי למגורים,

כל פעם שאנחנו עוברים ברחוב אנחנו מוקסמים מהאנרגיות שלו,

חמש דקות לאחר הביקור בדירה, כבר ידענו שמצאנו את מבוקשנו,

דירה בת שלושה חדרים באמצע רוטישלד,

להיות יותר מדויקת?

מעל מסעדת "קנטינה", יש יותר מרכז מזה?

ויותר חשוב מהמיקום - דירה שבה מקבלים גם את טדי הכלבלב,

כמובן שדרשו מאיתנו ערבון במקרה ויתגלה ככלב הורס ספות וריהוט......

כשסימנתי וי גם על מציאת דירה,

כבר ידעתי שזהו! אנחנו מתחילים !!!

תאריך היעד ליום הראשון של השיפוץ היה 2.11.10

וכמה ימים קודם לכן הגיעו 60 קרטונים למעוננו.

צריך להתחיל לארוז !

אני מסוג האנשים ה"לא אוגר",

אחת לכמה חודשים אני מתלבשת על חלק בבית ועושה סדר,

 שסופו תמיד כמה שקיות שיוצאות למסירה או לזבל.

הפעם ידעתי שזאת הזדמנות ל"מגה" סדר,

וניצלתי את ההזדמנות - כל פריט שהיה ספק שאי פעם נשתמש בו,

פשוט לא הוכנס לקרטון.

מהר מאוד התחילו להערם קרטונים מסודרים עם מדבקות בבית,

מלאכת האריזה נעשתה די מהר ומילאה אותי אנרגיות והתרגשות לקראת השיפוץ.

גם יונתן עזר לנו במלאכה:

וביום שלישי , בתאריך המיועד,

בשעה 12:00 הבית היה כבר ריק לאחר שחברת ההובלות,

העמיסה את כל תכולת הבית למשאית אחת,

וכל תכולת הבית עברה לאיחסון.

ברגע הזה , האנרגיות שמילאו אותי קצת פחתו,

זה לא כל כך נעים לראות בית ריק,

זה מראה עצוב.

כבר בצהרי אותו היום הגיע עופר השיפוצניק והתחיל במלאכת פירוק המטבח,

פירוק או יותר נכון שבירת- הקרמיקות

ולאט לאט המטבח נראה ככה:

ליאור שעבד איתו, התחיל במלאכת פירוק הדלתות והמשקופים.

ואנחנו הלכנו להתארגן בדירתנו החדשה.

4.11.10 - יום ראשון לשיפוץ !!!

ואני מתיצבת בהתרגשות עוד לפני השיפוצניקים בדירה,

לתעד את שבירת הקיר הראשון.

ככה זה נראה :

מהר מאוד הדירה התמלאה בבלוקים שבורים,

אבק וליכלוך,

השיפוץ התחיל !!!

בשבוע הראשון השיפוצניקים היו עסוקים בעיקר בלשבור,

והבית התמלא בקירות וקרמיקות שבורות,

וברחוב ליד אנחנו התמקמנו בדירה הזמנית,

וגילינו שהחלום שהתגשם - רועש במיוחד

 למרות שהדירה שלנו נמצאת ברחוב ראשי,

רחוב רושילד התגלה כרועש במיוחד בכל שעות היום והלילה,

הלחץ מהשיפוץ והרעש, לא נותנים לי לישון,

ואת הלילות הראשונים הראשונים בדירה אני מבלה מול המחשב והטלויזיה.

שבוע שני לשיפוץ ומתחילים לראות תזוזה לכיוון בניה ולא רק שבירה,

קירות גבס מוקמים לפי שרטוט האדריכלית,

מתקדמים !!!

ברחוב הסמוך, אני מגלה שבישולים לא יצאו מהמטבח הפצפון,

עם הכיריים שמקרטעות, ומשטח עבודה בגודל של רבע מטר,

ומתחילה להכיר ולבדוק את המסעדות שעושות טייק אווי באזור.

עוד שבועיים עוברים והדירה נראית לי כמעט אותו הדבר,

למרות שיש התרחשות והתקדמות של אינסטלציה חשמל וחיפוי של האמבטיות,

חוץ מבלאגן קשה לראות משהו.

ברחוב הסמוך, קשה לנו להתרגל לשיגרה הזמנית,

אבל מי שהכי קשה לו אופן מפתיע זה דוקא טדי,

שמראה סימנים של דיכאון, ומתחיל להדאיג אותי.

שבוע חמישי ושישי,ומתחילים לראות בית,

מונח ריצוף, חיפוי באמבטיות, שפכטל בקירות

במקביל אני כמעט מפסיקה לצלם,

ההתלהבות ההתחלתית מתחלפת בחוסר סבלנות,

אני רק רוצה לחזור הביתה.

ברחוב ליד מון אמור האדיש בדרך כלל,

מצטרף לדניאל ואליי בקיטורי "אני רוצה הביתה"

חסרה לנו הפינה שלנו, השקט שלנו, ההרגשה של בית!

וטדי ? מתחיל ללכת למעון לכלבים,

כן, כן אנחנו בתל אביב, זה מאוד נהוג כאן.

באים לקחת אותו בשעה שמונה ועד חמש הוא מטייל,

ומשחק עם כלבים אחרים,

מה שקצת משפר את מצב רוחו.

שבוע שבע ושמונה ,נגמר השיפוץ !

מגיע המטבח, מונחים חלונות וסורגים,

ואנחנו מתחילים לתכנן את הלוגיסטיקה של החזרה הביתה

מאושרים !

מה קרה בהמשך ?

ואיך נראה הבית?

בפוסט הבא - זהירות שיפוצים !!! - חלק ב'