טיול ליפו

יום רביעי, 22 באוגוסט 2012


שמונה בערב הייתה השעה שהתחלנו לדבר, מון אמור ואני,
אחרי יום עבודה עמוס, ארוחת ערב לילדים, מקלחות, שיעורי בית, משחקים ולפעמים סיפור קצר לפני השינה,
בשעה קבועה הסלון היה שלנו וגם אם ברקע נשמעה הטלוויזיה, זה לא הפריע לנו לשתף, להתלבט ,לצחוק
 ולספר אחד לשני על חוויות היום. אבל בחודש האחרון השגרה נשברה.
מיה ויונתן עברו ממיטת תינוק למיטה רגילה וגילו שאין מה שיעצור אותם בדרך לצעצועים
 ויותר חשוב לסלון ואלינו,  אז למה ללכת לישון ?
דניאל התחיל את החופש הגדול וכבר אי אפשר היה להגיד לו את המשפט שכל הורה אומר כל ערב ...
לך לישון כי מחר תהיה עייף בבית ספר....
והתוצאה היא שהשעה בה כולם הולכים לישון התאחרה קצת, או בעצם הרבה,
והשיחות שלנו גם נדחו לשעה מאוחרת וכמובן שהתקצרו בגלל העייפות של שנינו.
 זה מוזר להתגעגע לאדם שרואים כל יום ? אולי התשובה היא כן אבל זאת הייתה ההרגשה שלי
תמיד האמנתי שבזוגיות טובה חייבים לפנות גם זמן מיוחד ברצף הלחוץ לפעמים של חיי היומיום,
זמן שבו ניתן להחליף רקע של בית בנוף אחר, זמזום של טלוויזיה במוזיקה.



שישי בבוקר  -  זמן מצוין לצאת קצת מהשגרה
אנחנו לא עובדים, אין צורך בבייביסיטר ואין לחץ של זמן.
 ומי שקרא פוסט או שניים בבלוג יודע שארוחות בוקר אהובות עלינו במיוחד,
הפעם בחרתי במסעדה שלא היינו בה בעבר, ועוד לפני בחירת מסעדה, בחרתי מיקום,
נמל יפו - שידעתי שעבר שיפוץ רציני.

 הזמנתי מקומות ב"קונטיינר", שמשכה את תשומת ליבי לא רק בזכות המנות אותן היא מגישה ,
אלא בזכות העיצוב התעשייתי המיוחד שלה, שנובע מההיסטוריה של המבנה בה היא נמצאת.
(דרך אגב מקומות לא הצלחתי להזמין טלפונית, פשוט אי אפשר היה להשיג את המקום,
באתר יש אפשרות של הזמנת מקום במייל וכך קיבלתי אישור להזמנה לאחר שעה בערך)



האבחנה הראשונה לאחר שהתיישבנו בבוקר יום שישי ב"קונטיינר"
 היתה הרגשה של בריזה מכיוון הים, רוח קרירה שלא הרגשנו מתחילת הקיץ,
בנוסף אי אפשר היה שלא להתלהב מהמיקום המוצלח של המסעדה,
שנמצאת ממש בנמל, כך שניתן להנות מנוף מושלם ומרגיע, של ים, סירות ושמיים כחולים.
לא ניתן גם להתעלם מהעיצוב התעשייתי המיוחד שלה. השארת החלודה במבנה בשילוב הצבע הכחול והאפור
ששולטים בעיצוב משתלבים בצורה מושלמת שמתאימה לסגנון ולאווירה של המקום.


הזמנו שתי ארוחות בוקר, מון אמור ניסה את השקשוקה ואני את ארוחת הבוקר
 שכללה חביתה וגבינות. שתי המנות הגיעו עם סלסלת לחמים טריים, ומטבלים שונים.
אני לא מבקרת מסעדות ולכן לא אכתוב תיאורים ארוכים על פריכות הלחם וגודל המנות,
אלא רק שארוחת הבוקר שאכלנו לא הייתה ארוחת הבוקר הכי טובה שאכלנו אי פעם, ועדיין היה טובה מאוד.
 היתרון הגדול של מסעדת הקונטיינר הוא החוויה שהיא מעניקה הכוללת לא רק מנה טובה
אלא שילוב של מיקום, נוף ואווירה מושלמת.


אחרי ארוחת הבוקר טיילנו קצת בנמל, מתרשמים לטובה מהשדרוג שעבר,
מהמסעדות, המבנים וכמובן הגרפיטי על הקירות.
ובשעה מסוימת כמו סינדרלה רצנו בחזרה להתחייבויות של יום שישי. 



שבוע לאחר מכן, חזרנו שוב לנמל הפעם בשעות הערב, כך שנהנינו מהשקיעה המרהיבה והפוטוגנית,
לאחרונה נפתח בנמל לצד בתי קפה ומסעדות רבות, גם "שוק יפו בנמל" שמאחד בתוכו מגוון
של דוכני מזון מסוגים שונים כך שאני מעריכה שאבקר שם שוב בקרוב.



6 תגובות :

  1. יש משהו כל כך מיוחד ביפו אבל אני משום מה לא נמשכת לאזור הזה בכלל.
    עם זאת, הקונטיינר מקום מדליק לגמרי :)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מאוד אוהבת את שוק הפשפשים, יכולה להגיע לשם כל שבוע,
      אבל אחרי שנים שלא הייתי בנמל - מאוד התרשמתי מהשינוי.

      מחק
  2. הצילום של השקשוקה מעולה! ובכלל כיף לקרוא אותך :)

    השבמחק
  3. תודה אפרת !
    אני תמיד מרגישה קצת לא נעים שאני מעכבת את כולם כשאני מצלמת את המנות
    :-)

    השבמחק
  4. מאוד נהנתי מהפוסט. נתת כזו אווירה רגועה ונעימה!
    מקווה שעם הבריזה של הים, קצת רוגע קצת ישוט לו גם אלי :)

    השבמחק
  5. אוי כמה שהשגרה המתוארת כאן מוכרת לי... לצערי ושמחתי כאחד בעלי בתואר שני בימי שישי כך שגם את הביחד אין כרגע אך זה זמני ולמטרה טובה אז יגיע בסוף.
    הקונטיינר נראה ונשמע מקסים ומפתה במיוחד! אני מניחה שהגיוני כי גם פתוחים בערב לחיפאים כמונו?

    השבמחק