7 תמונות. 7 ימים. עיר ללא הפסקה

יצר הקינון של נשים לקראת הלידה הוא ידוע ומפורסם, 

אבל כנראה שאצלי, יצר הקינון עבד שעות נוספות,
כי בסוף חודש שמיני, שכנעתי את מון אמור שאם לא נעבור דירה עכשיו, 

אחרי הלידה, עם תינוק קטנטן זאת תהיה משימה קשה יותר.

היעד הברור למעבר היה תל אביב, חיפוש קצר הראה כבר אז.... לפני עשר שנים,

דירות קטנות ומחירים די גבוהים.
באחד מימי השישי בו הסתובבנו לחפש דירות כבר דיי מיואשים,

אספתי "לוח העיר" חדש ובין השורות הצפופות מצאתי דירה להשכרה ברחוב נחמני

שחוץ ממיקומה בקומת קרקע נשמעה מאוד מעניינת.

נסענו לכיוון הרחוב, כשאני כבר מתקשרת למתווך שבדיוק הראה את הדירה לזוג אחר, 

התרגשתי, והייתי בטוחה שזאת הדירה שלנו, אבל כשהגענו למספר הבית המפורסם,

החיוך שלי נמחק כשראיתי את הכניסה המוזנחת והבניין הישן, במקומו הופיעה עצבנות קלה. 

"אין מצב שאני יורדת בכלל לראות את הדירה" אמרתי למון אמור בקול נחרץ,

 בזמן שאני מתקשרת ואומרת את אותו המשפט בדיוק גם למתווך

 שכנראה כבר שמע את המשפט הזה אי אלו פעמים לגבי הדירה הזאת,
 והתחנן שרק אכנס לצפות בדירה המיועדת.

שבועיים לאחר מכן ... עברנו לדירה,  ברגע שנכנסתי אליה התלהבתי והחיוך חזר אל פניי,
האור מהחלונות הגדולים בסלון, התקרות הגבוהות, העובדה שהייתה משופצת,
  זאת היתה אהבה ממבט ראשון.

מאז אנחנו גרים בתל אביב, ומאוהבים בה, עם החסרונות של הרעש, המחסור בחניה ,הצפיפות והעומס,

אנחנו גם לא בליינים גדולים, לא קורעים את רחבת הריקודים ובשתיים עשרה בלילה 

לא תמצאו אותנו בבר אפלולי ואפילו לא בבית קפה שכונתי. 

אבל מהר מאוד התרגלנו לעיר המיוחדת שהקסימה אותנו, ומאז למרות המחשבות על מעבר לאזור כפרי ושקט

המחשבה לעזוב את העיר הטמפרמנטית, כרגע לא בא בחשבון.

השבוע המהלך של המעבר לתל אביב הרגיש לי חיובי מתמיד...

את בוקר יום שישי פתחנו, מון ואני בבית קפה שכונתי "התחתית" ,

בית קפה ידוע ששוכן כמה מטרים מהבית שלנו אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שביקרנו בו,

הבחירה היתה של מון אמור שתקופה ארוכה קנה שם בבקרים אספרסו,
והפעם ניסינו את ארוחת הבוקר שלהם, שלא אכזבה והיתה טריה וטעימה. 

מאז שעברתי את הגמילה מגלוטן, לא רבים הם המקומות שאני מתלהבת מהם, בעיקר בגלל שברוב המקומות,

התוספות הן מאוד משניות והעיקר בארוחת הבוקר היא החביתה והלחם אותו אני יכולה רק להריח ולא לטעום,

אבל לשמחתי בארוחת הבוקר ב"התחתית" קיבלתי גם סלט, גבינות שונות וסלט טונה טעים ללא בצל, בדיוק לטעמי.

  

כמו רבים אחרים, נסענו ביום שבת לדרום לחזות בפריחת הכלניות,
התחלנו את הטיול במחלבת צאלה שהיא מחלבת בוטיק לייצור גבינות מחלב צאן,
הגבינות מיוצרות מחלב כבשים בצורה ידנית וניתן לקבל במחלבה סיורים והדרכות.
אנחנו עצרנו לקנות קצת גבינות לפיקניק, שהתקבלו בהתלהבות והתגלו שעה קלה לאחר מכן כמצוינות,
אהבנו את גבינת "שקד" העדינה שדומה לקממבר ואת "מקומית" שהיא גבינה קשה פיקנטית יותר.

הפריחה בדרום מדהימה ובכל מקום יש שטיחים של כלניות אדומות,
צריך רק לקחת נשימה עמוקה ולהנות מהמראה המרהיב.

דוקא במזג אויר הכי מוזר השבוע החלטתי לטייל, ברחובות תל אביב,
יום שלישי, אובך בחוץ הכל צהבהב ואפרורי,
כל רגע חשבתי שיתחיל לרדת גשם, אבל יצאתי לכיוון כלבו שלום,
לחנות שנקראת "גלוריה מונדי".
החנות מציעה רהיטים ופרטי עיצוב שונים מהולנד, דנמרק ובלגיה.

על החנות שמעתי מחדוה מבלוג העיצוב "Rooms and words", כמובן שלחצתי LIKE בפייסבוק

ומאז אני עוקבת אחרי הפריטים המרשימים שמגיעים לחנות.

החנות בעלת שתי קומות ומעוצבת בצורה מיוחדת ונוחה,

בקומה הראשונה נמצא מטבח שמשמש למכירת קפה, שתיה קלה ומאפים ובקומה השניה 

התצוגה מסודרת כבית המחולק לחדרים: חדר שינה, חדר ילדים, אמבטיה כך ניתן לראות כיצד הפריטים השונים 

משתלבים ובגלוריה מונדי הכל משתלב בצורה מושלמת.
אהבתי במיוחד את ארגזי השתיה, המראות שמסגרתן היא בעצם חלון ישן, ומדף שמצופה בטפט דמוי קורות עץ.

אחרי האבוקדו מהפוסט שעבר הנה עוד ירק אהוב - ארטישוק
שנקנה בכמויות גדולות ביום חמישי, ועד אמצע השבוע כבר נגמר. 

בסיבוב קצר בשוק הכרמל ביום רביעי קניתי כוס פלסטיק שבתוכה גרעיני רימון,

תמיד מתעצלים לפרק ולקלף את גרעיניו המתוקים, ומפחדים מהכתמים העקשניים שהוא משאיר,

אז זאת היתה הזדמנות להתפנק.

גרפיטי ברחוב שנקין שהעלה לי חיוך על הפנים ,

בהמשך של החבל.... עגלה שעליה כתוב Toys כמובן,

אהבתי וצילמתי ! 

7 ימים . 7 תמונות.

רגעים קטנים בתל אביב - עיר ללא הפסקה.