בשבע וחצי , כשכבר התחיל להחשיך, קיפלתי את העגלה של מיה ויונתן לתוך הבגאז', דניאל הסתכל עליי במבט רציני,"אמא" הוא אמר- זה היה היום הכי כייפי שלי איתך- התכווץ לי הלב, ואם לא הייתי נאבקת בעגלת תאומים סרבנית, אני חושבת שהדמעות לא היו מאחרות להגיע.
חודש וחצי קודם לכן עמוד הפייסבוק שלי התחיל להתמלא בהזמנות שונות לארועי ראש השנה. אופנה, תכשיטים, ריהוט ... אין תחום שאין בו מכירה לקראת החגים.אבל אני חיכיתי להזמנה אחת, הזמנה שידעתי שאהיה בין הראשונים שמסומנת בתור Attending. קולאז' סייל - עין שמר.
במכירות קולאז' סייל של קרן שביט כבר ביקרתי, ברחובות, במזכרת בתיה, ואפילו הרחקתי עד אלוני אבא שבצפון למכירה שנערכה בדצמבר, שנה שעברה. קשה לי לומר מה הסיבה המדויקת לכך שאני אוהבת את המכירות האלו, אולי התמהיל המוצלח של המציגים, אולי אווירה ואולי העובדה
שכל קולאז' סייל שונה בסגנון, במיקום, בקונספט.
התכנון המקורי היה ללכת לקולאז' סייל ביום שישי עם חברה, אבל כמה ימים קודם לכן השתנו התוכניות והבנתי שהאפשרויות העומדות בפני הן ללכת לקולאז' סייל עם הבונבונים ביום חמישי אחר הצהריים או לא ללכת בכלל. השיקול של השעה המאוחרת שנחזור בה הביתה, עיכב אותי לשניה אבל החלטתי שלא לוותר. ביום חמישי האחרון יצאנו לכיוון עין שמר. GPS כיוון את דרכנו לאזור המבוקש, קצת פקקים, גלגל"צ,צחוקים, קיטורים..... והגענו !
עין שמר הוא קיבוץ שהוקם בשנת 1927 ונמצא באזור פרדס חנה.המתיישבים הראשונים הקימו מבנה שכלל חצר גדולה ומבנה בעל שתי קומות שהוקף בחומה שנסגרה עם שער ברזל גדול, המכירה התקיימה ב"חצר הישנה" שמשמשת כיום כמוזיאון ראשית ההתיישבות ונמצאת בכניסה לקיבוץ.
בכניסה למתחם קיבלו את פנינו חמור וכמה עזים שגרמו למיה ויונתן לצחוק בהתרגשות, המקום היה עמוס בדוכנים שונים של צעצועים ובגדים לילדים, כלי בית, קרמיקה, אקססוריז, תיקים... גם בתחום הקולינרי היו הפתעות: פלאפל אורגני של "נטע ונבט", גלידות יוגורט טבעיות מהקיבוץ, גבינות , אוכל ביתי, סוגי דבש שונים ועוד ועוד ....
התחלנו להסתובב בין הדוכנים , בין לבין צילמתי לבלוג, דניאל קיבל את המצלמה הישנה שלי לאותו הערב והתלהב לצלם את האירוע הצבעוני מנקודת המבט שלו, ומיה ויונתן הסתכלו בעניין רב על כל ההתרחשות ובעיקר רצו לחזור לחמור והעזים שבכניסה.
חלקנו בינינו מיץ רימונים שנסחט שניה קודם לכן והיה טעים להפליא, טעמנו גלידת יוגורט בטעם פסיפלורה, קנינו גבינות מעולות של משק יעקב'ס (המלצה שלי - ה"סנט מור" שלהם פשוט נמסה בפה, אתם פשוט חייבים לטעום ) עלינו לקומה השנייה במבנה האבן כדי לראות כרזות ישנות של קק"ל שהוצגו במבנה המרשים עם הרצפה המצוירת.
ונהנינו מכל רגע !
את האווירה הנהדרת במקום קצת קשה להעביר בתמונות,
אבל קצת מהמוצרים שהוצגו אפשר ...
כלי קרמיקה של רותי ברוט שכל אחד ישמח לקבל מתנה לחג.
בובות הקרמיקה המקסימות של פוגי נעים
בובות ובגדי ילדים עם הבדים הכי רכים ונעימים של "מותק" - הדס הול
בגדים שעוברים אצלנו כביסה ומיבש ללא הפסקה
ונשארים באותו המראה, כאילו נקנו אתמול.
אחת הבבושקות שברקע חזרה איתנו הביתה.
הפריטים של שינזי קאטו שמעלים חיוך על הפנים,
מומלץ לראות את כיסויי האיפון החדשים והמחברות
שמעוטרות באיורים ומשפטים בצרפתית - אין גבול למתיקות.
BASIC ממושב אודים לא אכזבו עם תצוגה שעוצבה בשיא השיק,
האריזות המוקפדות עם ענפי הלבנדר הריחניים, העששיות התכולות,
הסלים המיוחדים שעשויים מצמיגים, השתלבו אחד עם השני,
ונראה היה לרגע שאנחנו נמצאים בסט צילומים של ELLE DECOR
בשעה שבע וחצי, כבר התחיל להחשיך,
והגיע הזמן לחזור הביתה,
בדרך חזרה, חשבתי על המשחק היומי שאני משחקת עם דניאל -
בסוף כל יום אנחנו מספרים אחד לשני על חוויה עצובה, שמחה, ומעצבנת
שעברה עלינו במשך היום (משחק שהמצאתי כבר לפני כמה שנים כש"היה כיף"
היה התשובה הקבועה לשאלה איך היה בבית ספר / גן ?)
אם היו שואלים אותי באותו הרגע מה היתה החוויה הכי שמחה שלך היום ?
הייתי עונה - לחלוק כוס מיץ רימונים עם מיה, יונתן ודניאל,
שחלקו ביניהם כוס אחת וקש אחד ובסבב כללו גם אותי.
היסטוריה, שופינג, קולינריה,
חוויה בקולאז' סייל !
והגיע הזמן לחזור הביתה,
בדרך חזרה, חשבתי על המשחק היומי שאני משחקת עם דניאל -
בסוף כל יום אנחנו מספרים אחד לשני על חוויה עצובה, שמחה, ומעצבנת
שעברה עלינו במשך היום (משחק שהמצאתי כבר לפני כמה שנים כש"היה כיף"
היה התשובה הקבועה לשאלה איך היה בבית ספר / גן ?)
אם היו שואלים אותי באותו הרגע מה היתה החוויה הכי שמחה שלך היום ?
הייתי עונה - לחלוק כוס מיץ רימונים עם מיה, יונתן ודניאל,
שחלקו ביניהם כוס אחת וקש אחד ובסבב כללו גם אותי.
היסטוריה, שופינג, קולינריה,
חוויה בקולאז' סייל !
הצילומים שלך נהדרים וכך גם התיאורים.
השבמחקנהניתי לראות את הבנדנות בסלסלה, נזכרתי בפוסט קודם שלך.
התרגשתי מאוד מהחוויות שחלקת עם ילדייך. משפחה זה העוגן. הבן שלי התגייס לאחרונה ואני מרגישה כאילו חסר בי חלק: השמחה, הצחוק, קולות החברים וטריקות הדלת. רגעים עם הילדים אנחנו נוצרים לנצח
תשתפי בני כמה הם?
תודה אפרת :-)
השבמחקצילמתי את הסל כי גם לי הוא הזכיר את הפוסט הקודם,
יש לי תאומים בני שנתיים וחצי - מיה ויונתן, ודניאל בן עשר, וזה היה אחר הצהריים קסום מבחינתי, נהניתי מכל רגע!
אני לא יודעת למה אבל בסוף הפוסט שלך פרצתי בבכי :-)
השבמחקאיזה רגשנית רכיכה שאני :-P
תודה על הפוסט היפה עם ערך מוסף אישי. התמונות מקסימות , (אהבתי מאוד מאוד את שלי...) גם הכתיבה. תודה.
השבמחקאתחיל מהסוף להתחלה.
השבמחקממש אהבתי את המשחק הזה. אני אמנם לא ממש הטיפוס האימהי, אבל דברים כאלה בד"כ מאוד מדברים אלי.
מצחיק שכמה שחינוך חשוב עבורי, אני בדר"כ לא חושבת עליו בהקשר של ילדים :)
נשמע שעבר עליהם יום מקסים! מהתיאורים שלך המקום נשמע מדהים! אבל אני יודעת שהייתי משתעממת שם להחריד כי די ברור לי שלא הייתי מוצאת שם שום דבר לקנות (אולי חוץ מהגבינות ;))