מעבר בחנויות הדיוטי פרי גורר תמיד הכנת רשימות ארוכות של פריטים נחשקים,
בשמים, מוצרי איפור וטיפוח וגם מחשבה על חבילות שוקולד מתוקות.
בנסיעה האחרונה הפתעתי את עצמי כשהחלטתי מראש שלא להכין רשימות אלא להסתכל,
לבחון ואז להחליט איזה פריט נכנס לעגלת הקניות שלי,
 אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל ומה שהיה Must מבחינתי היה לק מקולקציית החורף של שאנל.
למה Must ?  אין לי סיבה עליה אני יכולה להצביע , זה היה רצון נטו.
מלבד מעבר חובה בדיוטי עברתי כמובן ברשת Sephora, וזאת תכולת השקית איתה חזרתי...

1.
Chanel -le vernis - Vertigo
אני מתחילה את הסקירה עם המוצר היחידי אותו תכננתי לרכוש - לק מקולקציית החורף של שאנל,
אומנם תכננתי לרכוש את Provocation (בגוון בורדו משגע) אבל התאכזבתי שבדיוטי פרי הוא היה חסר ולכן עברתי לבחירה השניה שלי  - Vertigo. הלק בגוון אפור כהה שניתן להבחין בו גם בסגול בתאורה מסוימת, הוא בעל פורמולה מצוינת למריחה, (מרחתי שתי שכבות וטופ), מברשת נוחה לשימוש, ועמידות טובה. אין סיבה מסוימת לעובדה שרציתי לק של שאנל, זה היה פינוק נטו, ואני לא חושבת שהאיכות שלו טובה יותר מאחרים, אך יש כאן ללא ספק צבע משגע לחורף ואיכות ששווה את המחיר.

2.
Benefit- Sugarbomb - lip gloss
Benefit - Sugarbomb - blush
בנפיט הוא שם נרדף בעיניי לאיכות, עדיין לא ניסיתי מוצר של החברה ממנו הייתי מאוכזבת,
היו מוצרים אותם אהבתי יותר או פחות אבל זאת בוודאות אחת החברות האהובות עליי.
את הסומק והגלוס בשם Sugarbomb שמחתי למצוא בסניף ספורה בניס,
הסניף קטן יחסית אבל שלושת הדוכנים הראשונים שלו היו: Urban decay, Benefit ,Make up for ever
ולי זה הספיק. שני המוצרים אותם זכרתי משיטוטים באתר של החברה נכנסו מהר מאוד לסל הקניות הקטן.
הסומק בעל אריזה מרובעת וקטנה מקרטון, נפתח כמו ספר (ולא כמו בתמונה) ומכיל מברשת איפור קטנה בה אני לא משתמשת ולכן ישר הוצאה מהקופסא. האריזה מכילה ארבעה גוונים: ורוד, אפרסק, סגלגל וזהב בהיר. הגוונים מתמזגים ומעניקים מראה של סומק טבעי מאוד בגוון חום בהיר מאוד, כמעט בלתי מורגש אבל בזכות החלק המוזהב שבו המראה המתקבל הוא גם שימרי. מי שאוהבת סומק בולט (במידה כמובן) לא תאהב את המוצר מאחר שזהו לא סומק סטנדרטי אלא מוצר שמשלב סומק והארה. אני מתאפרת איתו כבר כחודש ומרוצה מאוד מהאפקט העדין והמחמיא שלו.
 הגלוס מגיע בטיובה שבעזרת הפיה שלה ניתן למרוח את המוצר, זאת לא האריזה האהובה עליי, אני מעדיפה מיכל עם מברשת, אבל המוצר נוח לשימוש והאריזה לא הפריעה לי, הגלוס בעל מרקם נעים מאוד ולא סמיך מידי, תכונה אותה אני לא אוהבת במוצרי איפור לשפתיים, גם כאן בדומה לסומק האפקט המתקבל הוא עדין מאוד.
מהתבוננות במוצר נראה שהגוון שיתקבל הוא ברונזה כהה יחסית אבל בפועל הוא בהיר מאוד ובעל מיקרו גליטרים שמעניקים ברק נוסף. העמידות שלו לא גבוהה מאוד אבל הדהיה שלו היא אחידה.

3.
Make up for ever - Aqua cream - 17 
אחת הצלליות שנמצאת אצלי בשימוש כמעט יומיומי היא צללית הקרם Illusoire של שאנל, ולכן החלטתי לנסות גם את צלליות הקרם של Make up for ever . בחרתי את צללית מס' 17 בגוון סגול חציל משגע, מעט מטאלי, שמגיעה בצנצנת פלסטיק קטנה. המרקם של הצללית רך מאוד וכאשר התאפרתי איתה בפעם הראשונה המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש היא שהעמידות שלה בוודאי לא תהיה גבוהה מאוד, אבל  הופתעתי לטובה כי ברגע שהיא התקבעה העמידות שלה היתה טובה (יש לציין שצלליות עמידות עליי מאוד גם ללא פריימר). אני ממליצה להניח אותה בזריזות יחסית מאחר וברגע שהיא מתייבשת קשה לטשטש אותה. נשאר לי רק לחשוב למה לא קניתי עוד כמה גוונים ....


4.
 125- Make up for ever - High definition foundation 
מייק אפ מצוין בו נתקלתי לראשונה לפני שלוש שנים כאשר המאפרת המדהימה אסתריק איפרה אותי לאירוע משפחתי.  כמובן שסרקתי ובחנתי כל פריט בו היא איפרה אותי, מסתכלת על עשרות מוצרי האיפור על המדף. אבל המוצר ממנו הכי התרשמתי הוא המייק אפ שניסיתי למצוא לו חסרונות אבל אני ממש לא מצליחה למצוא אפילו אחד. הכיסוי שלו בינוני- גבוה, עמידות מצוינת והמראה שהוא מעניק מרוכך ומטשטש פגמים קלים בעור, בנוסף הוא מגיע בבקבוק פלסטיק עם משאבה כך שהוא נוח לשימוש והמחיר שלו גם הוא סביר ביותר בעיקר לאור היתרונות הרבים שלו. החסרון יחידי אותו מצאתי הוא העובדה שאין להשיג אותו בארץ. אז אם יש לכן אפשרות לקבל חבילה קטנה מחו"ל, תוסיפו אותו ל-Wish list.

ימים אחרים.

בימים כאלו של עדכוני חדשות בלתי פוסקים, דאגה ומחשבות אני קצת נעלמת.

לא מעדכנת את הבלוג וגם כמעט ולא מראה נוכחות ברשתות החברתיות, עניין של הרגשה.

עדכון פוסטים על איפור חדש שניסיתי או טרנד חדש בתחום האופנה אני ממש לא מצליחה לכתוב,
וגם פוסט מוכן בתיקיית הטיוטות מחכה לימים אחרים, שקטים יותר. 

רבע שעה לפני האזעקה הראשונה בתל אביב, העיניים שלי בחנו את המקום בו הייתי, מחפשות מרחב מוגן.

אולי זאת הייתה בגרות, אחריות או אולי סתם אינטואיציה. לא ידעתי שכמה דקות לאחר מכן יפתיע אותי הרעש המוכר כל כך ממלחמת המפרץ. זאת הייתה דווקא האזעקה השניה, שגרמה לי להעלות את התמונה באינסטגרם. 

אזעקה, מון אמור אומר לי ואנחנו קוראים לילדים ששיחקו ויוצאים עם טדי כמובן לחדר המדרגות, המרחב המוגן שלנו בבניין תל אביבי ישן, שהמקלט הקרוב אליו הוא במרחק כמה דקות הליכה. דניאל מתיישב על אחת המדרגות ומיה ויונתן עם פרצופים מופתעים שואלים מה קרה ? לא מבינים למה נעצרנו ליד הדלת.

אז מה תגידו לילדים בני שלוש וחצי ששומעים אזעקה ? הבטן התכווצה לי אבל ישר בלי הרבה מחשבה אמרתי להם שכשה"מוזיקה" (אזעקה) תיגמר הם יוכלו לחזור ולשחק. מיה נישקה אותי ויונתן הסתכל על מון אמור
שאמר בשקט "זאת הייתה המציאות שלי בתור ילד"  ואני שמחתי שהם לא דואגים כמו שאני דאגתי. 

מכינה אוכל לשבת, עוף בתנור ומרק עדשים אבל הסיטואציה לא עוזבת אותי, חושבת על המצב, שומעת עדכונים

 והיד נשלחת לאייפון לשתף תמונה בתוכנה האנונימית יחסית שבה החברות הוירטואלית היא מדהימה ומפתיעה.
לתמונה אני מוסיפה את המילים החזקות -  WISHING FOR PEACEFUL DAYS.

תודה !

כל תגובה,like ושיתוף משמחים אותי כשאני מפרסמת פוסט חדש !

תגובה שמשקיעים בה מחשבה וזמן, like שאומר אהבנו ושיתוף שמפרגן מכל הלב,

הם לא מובנים מאליו בעיניי, ולכן אני רוצה לעצור לשניה, להגיד תודה למנויים, לקוראים
 לכל מי שמפנה כמה דקות מזמנו בשביל לקרוא את הפוסטים שלי, ולפרגן בחזרה עם מתנה מיוחדת.

המתנה היא הספר "Eddible Selby" של הצלם והבלוגר טוד סלבי שיצא לאור אחרונה,

זהו ספר בעל 290 עמודים שמשלב עיצוב, מזון וכולל טיול במסעדות ומטבחים ברחבי העולם.
זהו לא ספר מתכונים קלאסי, אלא ראיה כוללת של סביבה, עיצוב ואווירה.
(קישור לבלוג של טוד סלבי בו ניתן להתרשם מהספר)

 מה צריך לעשות כדי להשתתף בהגרלה ?

       1. להשאיר תגובה עם כתובת המייל שלכם. 

                                         2.

                                         3.

                                         4.

                                         5.

לא זאת לא טעות....

זאת הדרישה היחידה בכדי להשתתף בהגרלה ! 

לא צריך ללחוץ לייק על עמוד הפייסבוק של הבלוג ... זה אפשרי

לא צריך לשתף את הפוסט על ההגרלה בפייסבוק ... זה יהיה נחמד...

וגם לא צריך לענות על אף שאלה...

למרות שאשמח אם תכתבו בתגובה מה נושא הפוסטים שאתם מעדיפים ? עיצוב, אופנה, איפור ...

*(כמובן שרק מנוי יכול להשתתף בהגרלה ולכן אם עדיין לא נרשמתם, 

גשו לתיבת הרישום בצד שמאל של הבלוג למעלה, רשמו את המייל לקבלת עדכונים
 ואל תשכחו לאשר את הלינק שישלח למייל שלכם אחרי הרישום)

ההגרלה תסתיים בתאריך 12.11.12 

מייל ישלח לזוכה. במידה והזוכה לא ייצור קשר עד שלושה ימים לאחר הזכייה,
הזכייה תעבור לזוכה הבא.

*הספר לא כשר. 

*עדכון 12.11.12
בהגרלה זכתה - michul.gilboa@gmail.com
תודה לכולם על ההשתתפות והתגובות ! 

את נוסעת עם הילדים? (חופשה בפרובנס-חלק ג')

אנחנו נוסעים לחו"ל...

לאן ?

לפרובנס.

עם הילדים ?

אני יכולה לספור לפחות עשרים שיחות כאלו בחודשים האחרונים,

הגבות הורמו, הביקורת נאמרה ואני בשלי. ידעתי שזאת הערכות, שיהיו פשרות מסוימות,

שאחד היתרונות הגדולים בנסיעה לפרובנס היא הרומנטיקה שלא מתאימה כל כך למשבצת טיול עם שלושה ילדים,

אבל אני ? עקשנית. 

 כמה טיפים לטיול בפרובנס עם הילדים שאני מניחה שיתאימו גם ליעדים אחרים...

1.
נסיעות ארוכות הן שגרה באזור פרובנס, כמעט כל נסיעה שלנו ארכה מינימום שעה,  ואם תרצו להספיק שני יעדים
 ביום או שלושה תחשבו כמה שעות נסיעה תאלצו להעביר ברכב, מצב לא מומלץ עם שלושה ילדים במושב האחורי.
כדאי לתכנן את המסלול בהתאם,
 הימים בהם הכי נהנינו וכך גם הילדים היו הימים בהם תכננו יעד מומלץ ועיקרי במשך היום, אליו נסענו בבוקר ובו
 בילינו עד שעות הצהריים, אחריו נסענו ליעד קליל יותר בו טיילנו זמן קצר ותמיד הוספנו אכילת גלידה בשביל הכיף.

2. 

אחד הפריטים המומלצים לנסיעות ארוכות ברכב וגם לטיסה הוא D.V.D נייד, כך הילדים לא השתעממו כשהדרך היתה חשוכה או ארוכה או סתם כי פתאום רצו לראות סרט מצויר (דרך אגב, הטלוויזיה הצרפתית דלה בתכניות לילדים, אז גם בשעות הערב הוא היה נחוץ)

3.

הייתם חושבים שאחרי שדניאל החליט להקיא בדיוק עשר דקות לפני הנחיתה בניו יורק (בחופשה אחרת)
ובתיק לא היו בגדי החלפה, אני אלמד מהחוויה הלא נעימה במיוחד. אבל לא !
גם הפעם שכחתי לארוז בתיק היד בגדי החלפה ומה הסיכוי שמיה תחזור גם על אותה תקרית ?
כנראה גבוהה כי זה מה שקרה. אז הוסיפו בגדי החלפה לתיק אותו אתם לוקחים למטוס,

 וגם בתיק איתו אתם מטיילים בעיקר כשמדובר על טיול עם שני גמולים טריים (כן, גם פספוסים כאלו היו לנו).

4.

מגיעים ליעד שלכם בלילה ?
מומלץ לדאוג שבתיק יהיו לכם קצת חטיפים ושתיה כדי שלא תמצאו את עצמכם כמונו ,
 מחפשים אחרי תחנת דלק פתוחה שממש לא הייתה זמינה בשתיים בלילה בניס,
למזלנו הפקיד במלון הציע לנו להזמין פיצה מהמקום היחידי שפתוח בלילה ולמזלנו היא הייתה מצוינת.

5.
אזור פרובנס שופע במוזיאונים, פארקים, אטרקציות, כל משפחה מתיירת יכולה להרכיב לעצמה את המסלול
המועדף עליה, עם המינון הנכון של טבע, שווקים, עיר ושופינג שנכון בשבילה. לכן כל ההמלצות שתקראו לא שוות
 אם תטיילו רק לפי תוכנית מומלצת ולא תתאימו את ההמלצה לסגנון הטיול אותו אתם אוהבים.

דניאל על השטיח האדום בקאן.

יונתן באחד הפיקניקים שלנו.

מיה בגינה ליד הסטודיו של פול סזאן באקס אן פרובנס.

ולסיום נקודה קטנה למחשבה...
בשני הפוסטים הראשונים על החופשה בפרובנס כתבתי על חוויות חיוביות ומחייכות בטיול המשפחתי שלנו,
אבל כמובן שהיו גם רגעים אחרים בהם דניאל קיטר חצי יום שמשעמם לו, יונתן השתולל באמצע חנות צעצועים ענקית ואני רצתי אחריו בהיסטריה, בטוחה שיעשה נזק, מיה צרחה ובכתה בנמל מרסיי גוררת מבטים נדהמים מהעוברים והשבים שהביכו אותנו מאוד, ואני יכולה להמשיך ולתת דוגמאות אחרות לנקודות שבהם המחשבה הראשונה שעברה לי בראש היא שאולי האנשים שהעירו צדקו וטיול כזה לא מתאים לילדים.
אבל אני בוחרת לראות את הנקודות בהן הילדים צחקו, שיחקו ונהנו, זוכרת את ההתלהבות של דניאל למצוא דיסק של הלהקה האהובה עליו באחד השווקים, את החיוכים שלנו כשראינו את יונתן אוכל פסטה עם רוטב עגבניות ומצחיק אותנו עם הפרצופים שלו ואת מיה מתלהבת ורצה עם יונתן ומחפשת ערמונים על הדשא במרסיי,
אני יכולה לכתוב עוד ועוד על חוויות שעברנו אבל העיקר הוא שברור לי שהענקנו להם ולנו,
 חוויה מדהימה ובעיקר משפחתית.

עוד פוסטים על החופשה שלנו בפרובנס:
כשחלום מתגשם (חופשה בפרובנס - חלק א')
שבוע בכפר (חופשה בפרובנס - חלק ב')

שבוע בכפר (טיול לפרובנס - חלק ב')

קמנו בבוקר לשקט, עצים עם עלים כתומים וארוחת בוקר עם המרכיבים האהובים עלינו,
באגט, קממבר, חמאה ו Pain au chocolat טרי וחמים, התחלה מושלמת ליום האהוב עליי ביותר בחופשה
מיה ויונתן מיד קלטו את הסביבה המרווחת, והתחילו להתרוצץ בין הגינה המרפסת והכניסה,
ואנחנו ניסינו לעקוב אחריהם בין ביס באגט לקרואסון.

אני לא יודעת מה הפך את היום הזה במיוחד למושלם,אני חושבת שזה שילוב של המיקום,האווירה והמשפחתיות.
בבוקר נסענו לאקס אן פרובנס, חנינו במרכז העיר באחד החניונים ושמחנו לגלות שבמקרה הגענו ביום שבו מתקיים שוק ענק במרכז העיר שהתחיל בדוכני בגדים והפך לחגיגה של גבינות לחמים, תבלינים פירות וירקות, ובדרך גם נגני רחוב שמשכו את תשומת ליבם של מיה ויונתן שמאוד אוהבים מוזיקה.

Aix en provence

בשוק החלטנו לקנות כבר מצרכים לארוחת הצהריים, ומשם המשכנו לפי התכנון שלי.
 היעד היה הסטודיו של הצייר פול סזאן שהיה במרחק הליכה לפי המפה בספר על פרובנס שלפיו תכננתי את המסלולים היומיים שלנו. המפה שלא מצטיינת בתלת ממדיות לא רמזה לנו שאומנם הדרך לא מאוד ארוכה , אבל היא תלולה ביותר ותוסיפו להליכה גם עגלה ותגלו שעברנו מסע לא קצר רק כדי להגיע לראש הגבעה בעיר מזיעים ומותשים כדי לגלות שהסטודיו סגור. טיפ קטן למתכננים טיול לאזור ... בשעות 12:00-14:00 רוב המקומות בפרובנס סגורים וכדאי לבדוק קודם את שעות הפתיחה, זה נכון לגבי מוזיאונים, אטרקציות שונות ואפילו תחנות דלק. היה חם וכבר היינו עייפים מהדרך המתישה אבל לא היה לנו ( או יותר נכון- לי) שום כוונה לוותר על הכניסה לסטודיו. מון אמור הציע שבזמן שנחכה שהדלת תיפתח, נאכל ארוחת צהריים וכך בראש הגבעה עם נוף על כל העיר, בדיוק בנקודה בה ישב סזאן לפני שנים וצייר (לפי שלט שהיה לידנו ולא לפי הדמיון הרומנטי שלי...) התיישבנו על ספסל לאכול באגט, גבינה ועגבנייה- ארוחה טרייה, פשוטה ומשפחתית. זה היה אחד הרגעים האהובים עליי בטיול, הוא אולי לא היה במסעדה יוקרתית או במיקום הכי יפה אליו הגענו אבל בשבילי הוא היה מושלם.
רגעים קטנים ופשוטים שגורמים לאושר טהור.
בשעה שתיים בדיוק נפתח הסטודיו בו הוצג הריהוט והפריטים אותם צייר סזאן, הסטודיו קטנטן ומספיקות כמה דקות כדי להתרשם ממנו בעיקר כששני בונבונים מנסים לגעת בפריטים השמורים כבר שנים בקפידה ומלחיצים אותנו קלות, אבל השומרת של הסטודיו שקלטה את האנרגיות של מיה ויונתן, המליצה לנו שלא כדאי לפספס סיור בגינה המקסימה ששייכת לבית וכך עשינו. הגינה סובבת את הבית והייתה מקום מצוין לצילומים כשלרגלינו שטיח של עלים כתומים שנשרו מהעצים.

מאקס אן פרובנס המשכנו בטיול שלנו לעבר העיירה Cassis, בדרך לא הפסקתי להתלהב מהמרחבים הירוקים והמושלמים לידם חלפנו, אחת הנקודות היפות שאהבתי בפרובנס הם בתי האבן הישנים כשמסביבם כרמים, מרחבים פסטורליים שמשרים רוגע ושלווה. Cassis היא עיירת נמל קסומה ותיירותית מאוד, התקדמנו ברכב לכיוון הנמל שם גם חנינו והמשכנו ברגל מסיירים ברחובות הצרים, המעוצבים והנקיים להפליא, מתבוננים בחנויות בהן ניתן לראות תוצרת מקומית, אבל היעד שלנו היה אזור המסעדות בנמל שם התיישבנו לאכול וופל בלגי וגלידת וניל.

אבל יש גם ימים בהם לא מסתדר כלום, כזה היה היום השישי לטיול שקיבל את התואר היום המאכזב בכל הטיול...
 הייתי צריכה לדעת שבוקר שמתחיל עם ברז מקלחת קופץ שהתיז עליי מים קפואים לא יהיה מוצלח במיוחד.
 התוכנית לאותו היום היתה ביקור במפעל של חברת הקוסמטיקה ל'אוקסיטן, ומשם להמשיך לאזורים אחרים.
טיפ מספר שתיים  - לא לאחר. אחרי נסיעה של שעה וחצי בדרך מושלמת, יש לציין, דרך שדות לבנדר ושדרות עצים ציוריות מהחווה למנוסק ועוד עשר דקות בהם הסתובבנו בכדי למצוא את המפעל שנמצא באזור התעשייה שליד העיר, הסתבר לנו שאיחרנו לסיור בחמש דקות ולכן לא נוכל להצטרף אליו.
כל כך התאכזבתי שאפילו לא רכשתי כלום בחנות המפעל שאמורה להיות זולה יותר ועם פרצוף עצבני חזרתי לרכב.
אבל אם חשבתם שבזה נגמר היום הלא מוצלח, אתם טועים, הוא המשיך עם החלטה לא נכונה לאן להמשיך ולטייל
מה שגרר נסיעה ארוכה מידי לטעמי עד שהגענו ליעד אותו בחרתי - ארל ונגמר בעשר בלילה כשהגענו לחווה אחרי שהתבלבלנו בדרך במשך שעתיים למרות שהיינו רחוקים מרחק של פחות מ- 10 ק"מ מהמקום.
יום לא מוצלח כבר אמרתי ?
דניאל שראה את הפנים המאוכזבות והמותשות שלי כשהצלחנו סוף סוף להגיע לחווה, החליט והודיע לי שלא מדברים על היום הזה ומבחינתנו הוא לא היה בכלל, ובכל פעם שכבר כן הזכרנו אותו קראנו לו היום העצבני.
מה בכל זאת היה נחמד באותו היום ? הביקור בארל היפה שם חנינו ליד לשכת התיירות והלכנו ברגל לפי המפה אותה קיבלנו, הלכנו הליכה נעימה וקלילה בין האתרים המצוינים במפה, לכיוון נהר הרון וחזרה לרכב,
הרחובות של ארל מדהימים, סמטאות קטנות עם בתים ישנים ואפרוריים ותריסי עץ צבעוניים,
עיצוב מעורר השראה ופטוגני במיוחד שחוזר בהרבה ערים בפרובנס.

רחובות ARLE

ואיפה עוד מומלץ לבקר באזור פרובנס ?
אחד המקומות אותם אני ממש רציתי לראות הוא שוק הדגים במרסיי,
השוק נמצא בנמל, הוא לא גדול במיוחד אבל זאת חוויה להסתכל על הדוכנים המלאים
ומסביבי תקתקו המון מצלמות של תיירים כך שהבנתי שאני לא היחידה שמתרשמת מהמקום.

מרסיי

מהנמל התקדמנו לכיוון הרחוב הראשי שם חלפנו ליד שוק אוכל, פרחים ושוק עתיקות בדרך לארמון Longchamp
שנמצא במעלה הרחוב, המטרה בהליכה לארמון לא היתה ספציפית ביקור במבנה אלא גינה נחמדה עם עצי ערמונים ודשא רחב שידעתי שתהיה מקום מצוין להפסקה נחמדה מהעגלה למיה ויונתן. וככה באמת היה.

בשעות אחר הצהריים המוקדמות כשסיימנו את הסיור במרסיי החלטנו לחזור שוב לקאסיס שאהבנו מאוד,
ולדעתי היא אחד המקומות עליהם לא כדאי לוותר כשנוסעים לפרובנס. היא לא מקום שתבקרו בו שעות, אבל הדרך אליה שמלווה בכרמים ונופים יפים והאווירה הנעימה והרגועה שבה הם שילוב מצוין וכנראה לא סתם ביקרנו בה פעמיים.

עוד מקום שכדאי לסמן במפת ההמלצות הוא שוק העתיקות בL'sle sur la sorgue שנחשב כאחד הטובים באזור,
ולכן כיוונתי את היום בו ביקרנו בעיר ליום ראשון - היום בו נערך השוק, אבל גם אם אתם לא חובבי וינטג'
תוכלו להנות משוק אוכל גדול ודוכנים רבים עם מוצרי קוסמטיקה אזוריים (שחלקם חזרו איתי הביתה והתגלו כמצוינים) מוצרי מזון אזוריים כמו שמן זית, דבש וריבות בקיצור שוק ענק עם שפע פריטים.
שוק העתיקות באזור לא ענק כמו השוק בניס אבל ניתן למצוא בו כלים, שלטי מתכת ישנים, בדים ורהיטים קטנים.


משוק העתיקות ב L'isle sur la sorgue המשכנו לגורד המדהימה ששייכת לתופעת הכפרים התלויים, הסיור בה לא נמשך הרבה זמן אבל הדרך אליה והנוף הנשקף בין המבנים שלה מרהיב ולדעתי אחד מנקודות ה Must
 בטיול לפרובנס. בגלל שאהבנו את גורד וגם שווקים החלטנו לבקר בה שוב ביום בו ידענו שמתקיים בה שוק
 וכך יכולנו שוב להנות מהנופים, המבנים והפסטורליות של המקום.

כרמים בדרך ל-Rousillon

גראס בירת הבשמים אכזבה אותי קצת וכאשר עברנו בה אפילו החלטנו שלא לעצור ובמקום שינינו את התוכנית
 ונסענו לקאן הלא רחוקה.התכנון המקורי היה לבקר באחד מהמפעלים לייצור בשמים ובמפעל הממתקים Florian
 ואז בעיר עצמה. הביקור במפעל בשמים היה אחד החלומות שלי, ותמיד קראתי על "האף" מומחה הריחות שיושב
 במפעל ויכול לזהות אינספור תמציות פרחים וצמחים. בפועל הסיור ב- Parfumerie Fragonard היה מוצלח חוץ מהעובדה שהגענו בשעה 13:00 - הפסקת הצהריים  של העובדים, ובסיור נתקלנו בחדרים ריקים לחלוטין. הסיור היה קליל ונחמד, חצי שעה בערך ולסיום מעבר בחנות המפעל שם לא התאפקנו והתפנקנו בבשמים חדשים.

 ממפעל הבשמים המשכנו לכיוון מפעל הממתקים Florian, (נסיעה של כחצי שעה מגראס) שמציע סיור
מ"אחורי הקלעים" של הכנת מוצרים כמו ריבה, שוקולד ופירות מסוכרים. שוב סיור סיור של כחצי שעה בו ניתן להתרשם מהמפעל ובסיום הסיור אי אפשר שלא לרכוש מספר מוצרים מתוקים.
 (הסיור הוא בחינם ואת כל הפרטים ניתן לקבל באתר Florian )

שני הסיורים הם לא מבחינת Must לדעתי, אבל אם אתם באזור כדאי שלא לוותר עליהם.

עלי ורדים במפעל Florian

יכולתי להמשיך ולכתוב על החופשה עוד כמה פוסטים, וגם לצרף עוד תמונות מתוך 350 שצילמתי בטיול,
אבל אני חושבת שהצלחתי להעביר את היופי והקסם של אזור פרובנס ואת העובדה שאשמח לבקר בו שוב.

עוד על הטיול בפרובנס בפוסט - כשחלום מתגשם - טיול לפרובנס - חלק א'

כשחלום מתגשם (חופשה בפרובנס-חלק א')

שקיות בד קטנות עם סרט צבעוני וריח משכר של לבנדר, ליוו את תקופת הילדות שלי,
הן נחו תמיד בארונות הבגדים בין חולצה לסוודר, מזכרת קטנה מנסיעה של אחד מבני המשפחה לצרפת,
ואני תמיד חלמתי להגיע לשדות הלבנדר הסגולים שבתמונות נראו פסטורליים ומושלמים.
השנים עברו וכמו בילדות גם בבית שלי כשתפתחו ארון בגדים תמצאו את השקיות הריחניות,
והחלום ? לא השתנה, להיפך.
הרצון להגשים אותו רק התחזק ברגע שהכרתי את עולם הבישום שהתחבר בדיוק לשדות הלבנדר.

לקראת יום ההולדת שלי כשמון אמור שאל אותי מה אני רוצה מתנה, עניתי מיד בלי היסוס,
שהגיע הזמן להגשים חלום ילדות, ושזאת מתנת יום ההולדת אותה אני בוחרת.
בחודש אפריל הוזמנו חמישה כרטיסים לצרפת בסוכנות הנסיעות, ואני התחלתי בבירור לגבי מלון והשכרת רכב,
חוקרת ובודקת כל מילה ברשת על אזור פרובנס וחולמת על יום הנסיעה שנראה באותו הרגע רחוק מאוד.

תאריך יום הטיסה הגיע, ואני שבועיים קודם לכן התחלתי להכין רשימה מה אורזים, מפחדת לשכוח פריט חשוב,
מטען לפלאפון, בודקת חמישים פעם שהכרטיס של המצלמה במקום כי יש לי נטייה לשכוח אותו במחשב,
אקמול לילדים, כרטיסים, טופס אישור של השכרת הרכב והכי חשוב דרכונים.
הכל מוכן !


יום ראשון. טיסה מתל אביב והגעה לניס. 
  הטיסה שלנו יצאה משדה התעופה בתל אביב בשבע וחצי בערב, טיסה ישירה של אייר פרנס לניס,
שלוש וחצי שעות לאחר מכן הגענו לשדה התעופה בניס, הילדים ישנו חלק מהדרך וההתרגשות היתה בעיצומה,
מיד אחרי ביקורת הדרכונים ואיסוף המזוודות, ניגשנו לקחת את הרכב שלנו והמשכנו ישר לבית המלון HIPARK
שהוזמן באמצעות אתר Booking. פקיד בית המלון שראה את הפרצופים העייפים שלנו (הגענו בשלוש לפנות בוקר בגלל שההתרגשות או העייפות של הטיסה השפיעו עלינו ולא מצאנו את משרדי השכרת הרכב ששלט גדול ובולט הוביל אליהם) ישר הציע להזמין לנו פיצה לחדר, וגם נתן לנו כמה בקבוקי מים ודקה לאחר מכן עלינו לסוויטה שלנו שלא אכזבה ונראתה בדיוק כמו בתמונות.

יום שני. Nice 

בוקר יום שני, ומון אמור ואני התעוררנו עוד לפני הילדים, מפתיע ... אנחנו מפטפטים ומתארגנים לקראת היציאה והם ישנים, היעד הראשון שנקבע לאותו היום הוא  "Cours saleya"  בו כל יום מתקיים שוק פרחים וביום שני הוא הופך לשוק עתיקות מומלץ וידוע. לשוק הגענו ברגל מבית המלון, מרחק של חצי שעה הליכה בערך בלי הפסקות, אבל אנחנו עצרנו כמובן לביקור ראשון בבית קפה שכונתי לשתיה ו- Pain au chocolat מסורתי, אני התלהבתי למצוא פחית קוקה קולה מהמהדורה המוגבלת של ז'אן פול גוטייה בה נתקלתי לראשונה באותו היום והילדים התלהבו מהמאפה הטרי והטעים להפליא. הליכה לפי המפה שקיבלנו במלון הובילה אותנו לעיר העתיקה של ניס שהתגלתה כמקום מדהים לטייל בו, הרחובות הישנים והצרים והסמטאות האפרוריות אותן קישטו חלונות עץ צבעוניים הקסימו אותי, בין הסמטאות נמצא השוק שלא אכזב, טור ארוך של דוכנים מלאים ועמוסים בפריטים שונים חלקם מעניינים יותר וחלקם פחות,
 אבל על השפע והאפשרויות אי אפשר להתווכח. 

מהשוק תכננו ללכת לטיול רגלי ברחבי העיר אבל גשם שוטף תפס אותנו וגרם לנו לחכות כחצי שעה מתחת לגגון של אחת החנויות מנצלים את ההפסקה להריח את הסבונים המוצקים והצבעוניים בחנות, שלאחר מכן נוכחנו לדעת שנמצאים בהרבה חנויות ודוכנים בפרובנס. כשהגשם נפסק אבל האפרוריות והעננים לא עזבו החלטנו לשנות תכנית ולחפש את רכבת התיירים הקטנה שעורכת סיור נחמד של כחצי שעה, המחשבה שלי הייתה שכך נוכל להתרשם יותר מהעיר שבה לא תכננו לשהות הרבה ולפחות במידה וירד גשם אנחנו מוגנים. מהעיר העתיקה המשכנו ללכת ברגל לכיוון הפרומנד דה אנגלס הטיילת הידועה של ניס (שם ממוקמת התחנה), מרחק של כרבע שעה הליכה בלי עצירות, אבל אנחנו עצרנו כמה דקות במזרקת מסנה שמסומנת כאחד האתרים אותם כדאי לראות והייתה בדיוק בדרך , בקרוסלה ענקית שהילדים שמחו מאוד לראות, בחנו מכל הכיוונים ולא רצו לעזוב וכמובן לארוחת צהריים כי הבטן כבר אותתה לנו שהגיע הזמן.
את הטיילת הילדים מאוד אהבו למרות שבתור תל אביבים מראה של חוף ים הוא ממש לא חדש להם, אבל היונים, השמשיות הכחולות על החוף ועוגיות המקרון שקנינו להם בדרך, התקבלו בהמון שמחה וקריאות התפעלות.
הסיור ברכבת היה נחמד, לא MUST לדעתי אבל בהתחשב במזג האויר הלא יציב והעייפות של חמישה אנשים שלא ישנו הרבה בלילה זאת הייתה בחירה מצוינת, לראות את העיר בלי להירטב ובלי להתעייף.
(הרכבת מסיירת בנקודות חשובות, מגיעה באמצע הסיור לנקודת תצפית מצוינת על העיר,
שם יש הפסקה של כמה דקות וחוזרים לנקודת ההתחלה)
היום הראשון לטיול היה מוצלח למרות שהתוכנית המקורית השתנתה, קצת ספונטניות לא מזיקה.

יום שני - MARINELAND באנטיב

על הפארק קראתי ברשת כשחיפשתי אטרקציות לילדים באזור, זהו פארק ימי הגדול (בסגנון Sea world האמריקאי, רק קטן יותר) בו ניתן לראות לווייתנים, פינגווינים, אריות ים, דובי קוטב לבנים , דולפינים ועוד חיות אחרות. כל הביקור מלווה בהופעות, גינות קטנות וניקיון מופתי ומתוקתק. מחיר הכרטיס לא זול בכלל ויש לקחת אותו בחשבון לפני הביקור מאחר שעבור כניסה למשפחה תיפרדו מכמה מאות שקלים. (כרטיס למבוגר עולה 38 יורו ולילד 30 יורו, את כל הפרטים ניתן לראות באתר של Marinleand) . בפארק בילינו יום שלם, הוא בנוי בצורה מאוד נוחה, מקבלים מפה בכניסה בה מצוינות גם שעות ההופעות וההאכלות של החיות וכמו בפארקים דומים בהם ביקרנו הלכנו המון ברגל מה שהסתדר מצוין עם יום שמש מדהים אותו קיבלנו בשמחה לאחר היום הראשון בטיול.



הילדים כמובן שאהבו את הפארק והאמת שגם מון אמור ואני לא סבלנו בכלל,
את היום סיימנו בטיול קצר ברכב מאנטיב למונטה קרלו בה לא תכננו לבקר, קיבלנו המלצות על הדרך היפה בין הערים על חוף הים מה שהתברר כהמלצה טובה, והיה סיום מהנה ורגוע ליום השני לטיול, מיה ויונתן נרדמו ברכב לאחר הוצאת המון  אנרגיה בפארק, דניאל קיטר קלות כי רצה כבר לחזור למלון אבל הדרך היתה מקסימה.



יום שלישי - Saint Paul de vence ופקק בסן טרופז

אחד מהמקומות הכי יפים בהם ביקרנו בטיול הוא הכפר הקטן והיוקרתי Saint Paul de vence. הכפר ששייך לתופעה אדריכלית צרפתית מוכרת שנקראת כפר תלוי, בנוי בצורה תלולה מאוד על ראש ההר וידוע כמקום שבו ציירים ושחקנים גרו והתארחו בו. מכיוון שלא התעוררנו מוקדם באותו היום, עזבנו את בית המלון בניס לקראת אחת עשרה ולא מוקדם יותר, מה שבדיעבד היה טעות, מניס מרחק נסיעה של כשעה נמצא הכפר שהתגלה כמקום פסטורלי, עם נוף משגע.
אנחנו ביקרנו בכפר ביום רביעי וכשהגענו למרכז הכפר שמחנו למצוא שוק קטן עם דוכנים של עוגיות מקרון, גבינות, לחם, ריבות ועוד דוכנים שונים, קנינו עוגיות מקרון אבל טעינו שחשבנו שהשוק יחכה לנו. אחרי טיול קצר ברחובות הכפר הציוריים, עם הנופים המרהיבים, חזרנו למרכז הכפר ולמדנו באותו היום את מה שהקפדנו לזכור בהמשך הטיול שהשווקים בפרובנס נסגרים בשעה אחת, כשחזרנו לשוק הוא כבר היה סגור.

מהכפר המשכנו לסנט טרופז נסיעה די ארוכה בכביש מפותל מאוד ותלול ביותר
שסחט ממני קריאות של התלהבות מהנוף ולחץ מהכביש בו זמנית, לקראת סוף הנסיעה כחצי שעה מסן טרופז
נגלה לפנינו אחד המראות הכי יפים בו נתקלתי,בין פיתולי ההרים והסיבובים פתאום נפרש בפנינו,
כמו דלת שנפתחת, מפרץ כחול ומרהיב מלא סירות, ולנו נשאר רק להתלהב.

את סן טרופז כמעט ולא צילמתי למרות שממש אהבתי את האווירה שם, התמונה היחידה אותה צילמתי, 

צולמה בזמן שהיינו בפקק ביציאה מן העיר כשפתאום נזכרתי שהמצלמה שלא עזבה אותי כל הטיול,

לא היתה פעילה במשך כמה שעות, מה שכמעט ולא קרה כל הטיול.

 הגענו לעיר שידועה כמקום המגורים של השחקנית המפורסמת בריג'יט ברדו בזמן תחרות שייט לפי מה שהבנתי,

 הנמל היה עמוס אנשים שצלמו בלי הפסקה, ואני סונוורתי מחנויות המותגים היוקרתיים המעוצבות לידן עברנו.

 במרכז העיר קרוב לנמל יש מבחר של מסעדות לידן שיחקו אנשים רבים במשחק האזורי המוכר - פטנק

וכל האווירה הייתה רגועה ונעימה. 

 תחרות השייט גרמה לאזור הנמל להיות עמוס מאוד וכאשר החלטנו לצאת מהעיר נתקלנו בפקק ארוך שעיכב אותנו וגרם לנו להגיע לחווה ליד אביניון שהייתה מקום המגורים שלנו לשבעת הימים הבאים בחושך מוחלט,

זאת הייתה חוויה ממש לא נעימה ומומלצת, הכבישים באזורים הכפריים חשוכים לחלוטין ודי מבודדים,

הדרך החשוכה לא אפשרה לנו לראות לאיזה אזור פסטורלי, שקט וקסום הגענו,

 ורמת הלחץ והדאגה שלי עלתה פלאים באותן השעות. 

הגענו לחוות - Mas de shogol  בלילה, קיבלנו את הדירה אותה הזמנו, התמקמנו כל אחד בחדר שלו,

ועייפים מהיום העמוס הלכנו לישון. 

על המשך הטיול בפרובנס, השווקים, הנופים והכרמים בפוסט הבא...