להחזיר את הגלגל אחורה

יום ראשון, 21 באוקטובר 2012



יום לפני ערב יום כיפור, התיישבתי לידה על המיטה הגדולה,
היא נראתה עייפה מתלאות הדרך של שלושת השבועות האחרונים אותם העבירה בבית החולים,
 ואני מאוד רציתי להניח את היד שלי על היד שלה. רגע כזה של שקט. 
רציתי שתדע שאני דואגת, שאני אוהבת, שהיא חשובה לי כל כך.

לפעמים רוצים להחזיר את גלגל הזמן אחורה, לתקן מילה שנאמרה לא במקום, תגובה לא מתאימה, 
אם הייתם נותנים לי לבחור הייתי בוחרת לחזור בדיוק לרגע הזה, הרגע הקצר אותו פספסתי.
ידעתי שהדמעות יציפו את העיניים שלי מהר מאוד, כמו שקרה רק רבע שעה קודם לכן,
 עוד לפני שהגיעה הביתה באמבולנס ישר מבית החולים,
הסתכלתי על הבית אותו אני מכירה מילדות, פינת האוכל שאכלנו בה ארוחת צהריים כל יום שבת,
המרפסת ממנה הילדים היו מפריחים בלונים של סבון ועוקבים אחריהם עפים ברוח,
 שולחן האוכל הקטן במטבח שבו היינו יושבות מוקדם בבוקר,
אחרי ליל הסדר כשכולם ישנו ואנחנו מפטפטות ואוכלות מצה עם מרגרינה וקצת מלח.
 בית מלא זכרונות שמחים, מצחיקים, זכרונות של משפחה ...ואני התאפקתי לא לבכות,
 רוצה להיות חזקה בשבילה, יודעת שעוד כמה דקות היא מגיעה הביתה, ודמעות לא באות בחשבון.  

דקה אחרי מוצאי יום כיפור הבנתי שטעיתי, שיחת טלפון אחת ושלוש מילים
שהבהירו לי את מה שלא רציתי לשמוע, ואני עצמתי את העיניים חזק, 
רוצה לחזור יומיים אחורה לתקן את מה שכבר היה ועבר ולא יחזור אף פעם.



דודה שלי הייתה קרובה אליי מאוד, נכחה בחיים שלי ברגעים שמחים ועצובים, 
יצרה לי זכרונות אותם לא אשכח אף פעם,
בזכותה אני אוהבת את הים, מסתכלת על הטבע, עוצרת להעריך את הרגע, 
היא דאגה לי תמיד ואהבה אותי מאוד בלי תנאים. 
היא עזבה אותנו בבוקר יום כיפור ואני רק מקווה שהיא ידעה עד כמה אני אוהבת אותה.



את הגלגל אני כבר לא אוכל להחזיר אחורה,
אבל הזיכרונות יישארו תמיד בלב. 





17 תגובות :

  1. יהי זכרה ברוך.

    השבמחק
  2. ליבי איתך, יקרה שלי. היי חזקה ונצרי זיכרונות.

    רוני

    השבמחק
  3. משתתפת בצערך יקירתי. זכרי אותה בלב , אני בטוחה שאת זוכרת - אלו הזכרונות הכי יפים והכי מתוקים מה שתיארת בפוסט . את זה לא שוכחים אף פעם.

    |חיבוק|

    השבמחק
  4. "לחיות בלב אלה שאנו משאירים אחרינו אין פירושו למות"
    חיבוקים מבינים אלייך ממני:)

    השבמחק
  5. את מקסימה!
    דרוש הרבה אומץ לשתף במה שעל הלב.
    שלא תדעי עוד צער, אמן!

    השבמחק
  6. אוי, אורלי, כמה עצוב.
    וכתבת כל כך יפה ומרגש, שולחת לך חיבוקים וחיזוקים כמה שאפשר

    השבמחק
  7. תנחומיי. עצוב. הולכת להגיד לכל מי שאני אוהבת. שאני אוהבת.

    השבמחק
  8. תודה לכל המגיבים,
    התלבטתי הרבה לפני שלחצתי על כפתור ה"פרסם"
    אבל כשאני רואה את כל התגובות בבלוג,בפייסבוק ובמייל
    אני חושבת שעשיתי את הצעד הנכון,
    ריגשתן אותי מאוד !
    תודה

    השבמחק
  9. מרגש ועצוב.
    לכולנו יש רגעים כאלה.
    החיים....

    השבמחק
  10. זה דבר מדהים שזכית להכיר אדם שהשפיע עלייך כ"כ הרבה. היא תמיד תהיה איתך, תמיד תלווה אותך ותשפיע, גם כשהיא כבר לא כאן פיזית.

    יהי זכרה ברוך

    השבמחק
  11. אורלי יקרה ,
    זכית להכיר עוד מלאך , היא תמשיך להיות עימך תמיד !
    משתתפת בכאבך .

    השבמחק
  12. קשה כ"כ להיפרד מבן אדם אהוב, ואין מילים שיכולות באמת לנחם.
    רק אומר שאהבה כה גדולה לדודה זה לא דבר של מה בכך, ומה שכתבת עליה מסמל את הקשר האוהב בינכן.
    תנצב"ה.

    השבמחק
  13. תאור נוגע ללב של הקשר המקסים ביניכן, אני בטוחה שהיא ידעה... אי אפשר אחרת.
    שלא תדעי עוד צער...
    <3

    השבמחק
  14. ריגשת. אני משערת שכל מה שאגיד במידה מסוימת לא יאמר שום דבר. לא יעשה שום דבר ובטח שלא ישנה שום דבר.
    ובכל זאת אומר שני דברים:

    ברור שזה מאוד מרגש כשמישהו אומר לנו מה הוא מרגיש כלפינו. אבל בינינו, המילים חסרות משמעות - המעשים הם שחשובים. ולכן, אני בטוחה שדודתך ידעה בדיוק כמה את חשובה לה.

    ובהמשך ל"זכרונות שבלב" - אני תמיד אומרת שהדרך לחיי נצח היא באמצעות הזכרון. אבל לא הזיכרון שבלב דווקא. אני מאמינה שצריך להמשיך לספר עליה, לדבר עליה ולהשאיר אותה חלק מהחיים שלך באמצעות הזכרונות והחוויות שלכן יחד וכך היא תחיה איתך ואולי גם דרך הילדים שלך, שגם אם לא יזכרו אותה באופן אישי יהיה להם בראש את הסיפורים והחוויות שלך.

    שולחת לך חיבוק.

    השבמחק